שינויים

מחקרים בתחום מניעת פשיעה בוצעו על ידי חוקרים בתחומים של קרימינולוגיה, מדיניות ציבורית, פסיכולוגיה וסוציולוגיה. מחקרים על ידי קרימינולוגים כמו Gottfredson, McKenzie, Eck, Farrington{{הערה|שם=oxfordhb|[http://www.oxfordhandbooks.com/view/10.1093/oxfordhb/9780195398823.001.0001/oxfordhb-9780195398823 The Oxford Handbook of Crime Prevention]}} ו-Sherman, Waller {{הערה|1=[https://www.inlander.com/spokane/our-kids-our-problem/Content?oid=2194812 Our Kids, Our Problem], Inlander}} כתבו מספר ניתוחים למניעת פשיעה. ארגונים כמו [[ארגון הבריאות העולמי]], [[האומות המאוחדות]], United States National Research Council וכן Audit Commission (United Kingdom) בחנו את המחקרים שלהם ושל אחראים בתחום.  

מחקרים בתחום מניעת פשיעה בוצעו על ידי חוקרים בתחומים של קרימינולוגיה, מדיניות ציבורית, פסיכולוגיה וסוציולוגיה. מחקרים על ידי קרימינולוגים כמו Gottfredson, McKenzie, Eck, Farrington{{הערה|שם=oxfordhb|[http://www.oxfordhandbooks.com/view/10.1093/oxfordhb/9780195398823.001.0001/oxfordhb-9780195398823 The Oxford Handbook of Crime Prevention]}} ו-Sherman, Waller {{הערה|1=[https://www.inlander.com/spokane/our-kids-our-problem/Content?oid=2194812 Our Kids, Our Problem], Inlander}} כתבו מספר ניתוחים למניעת פשיעה. ארגונים כמו [[ארגון הבריאות העולמי]], [[האומות המאוחדות]], United States National Research Council וכן Audit Commission (United Kingdom) בחנו את המחקרים שלהם ושל אחראים בתחום.  

ההיסטוריה המודרנית של מניעת פשיעה בארצות הברית, קשורה ב[[אמון|אבדן האמונה]] ב[[מערכת המשפט הפלילי]] (משטרה, בתי משפט, בתי כלא),  בשנות ה-60 של המאה ה-20. דבר זה נבע משילוב של גורמים בכללם ירידה באמון הציבור במערכת המשפט הפלילי, עליה ברמות הפחד מפני פשיעה ומחקרי קרימונולוגים שהראו כי אמצעי ריסון פשיעה מסורתיים רבים היו בלתי אפקטיביים או לא יעילים בהפחתת רמות הפשיעה ושיפור הבטיחות בקהילות. לדוגמה מחקרים על סיורים ממונעים של שוטרים, מוקדי מענה מהיר, וחקירות פליליות – המרכיבים העיקריים של מערכת אכיפת החוק – היו בעלי השפעה מוטעה או חסרי השפעה כלשהי. {{הערה|שם=oxfordhb}}

ההיסטוריה המודרנית של מניעת פשיעה בארצות הברית, קשורה ב[[אמון|אבדן האמונה]] ב[[מערכת המשפט הפלילי]] (משטרה, בתי משפט, בתי כלא),  בשנות ה-60 של המאה ה-20. דבר זה נבע משילוב של גורמים בכללם ירידה באמון הציבור במערכת המשפט הפלילי, עליה ברמות הפחד מפני פשיעה ומחקרי קרימינולוגים שהראו כי אמצעי ריסון פשיעה מסורתיים רבים היו בלתי אפקטיביים או לא יעילים בהפחתת רמות הפשיעה ושיפור הבטיחות בקהילות. לדוגמה מחקרים על סיורים ממונעים של שוטרים, מוקדי מענה מהיר, וחקירות פליליות – המרכיבים העיקריים של מערכת אכיפת החוק – היו בעלי השפעה מוטעה או חסרי השפעה כלשהי. {{הערה|שם=oxfordhb}}

אחד המחקרים המפורסמים והמצוטטים ביותר בתחום מניעת הפשיעה הוא המאמר "מה עובד" שפרסם Robert Martinson בשנת 1974. (“What Works? – Questions and Answers about Prison Reform”). זהו מאמר שסוקר מחקר בן 700 עמודים The Effectiveness of Correctional Treatment שהוזמן על ידי מדינת ניו יורק, כדי לסקור את האפקטיביות של הצעדים האמינים ביותר לשיקום אסירים לשעבר. המסקנה של מחקר כי כמעט שום שיטה לא עובדת בצורה טובה, או במילים של חוקרים אחרים "שום דבר לא עובד". הוא בדק 231 מחקרים שנערכו בשנים 1945 עד 1967 וענו על דרישות מינמליות של איכות. סקירה זו לא היתה חידוש למעשה אבל היא יצרה סערה פוליטית ומקצועית בגלל החשש שלא ניתן יהיה להפחית את הפשיעה. {{הערה|שם=Visher|Christy A. Visher David Weisburd, [https://link.springer.com/article/10.1023/A:1008229431999 Identifying what works: Recent trends in crime prevention strategies],Crime, Law and Social Change, November 1997, Volume 28, Issue 3–4, pp 223–242}}

אחד המחקרים המפורסמים והמצוטטים ביותר בתחום מניעת הפשיעה הוא המאמר "מה עובד" שפרסם Robert Martinson בשנת 1974. (“What Works? – Questions and Answers about Prison Reform”). זהו מאמר שסוקר מחקר בן 700 עמודים The Effectiveness of Correctional Treatment שהוזמן על ידי מדינת ניו יורק, כדי לסקור את האפקטיביות של הצעדים האמינים ביותר לשיקום אסירים לשעבר. המסקנה של מחקר כי כמעט שום שיטה לא עובדת בצורה טובה, או במילים של חוקרים אחרים "שום דבר לא עובד". הוא בדק 231 מחקרים שנערכו בשנים 1945 עד 1967 וענו על דרישות מינימליות של איכות. סקירה זו לא הייתה חידוש למעשה אבל היא יצרה סערה פוליטית ומקצועית בגלל החשש שלא ניתן יהיה להפחית את הפשיעה. {{הערה|שם=Visher|Christy A. Visher David Weisburd, [https://link.springer.com/article/10.1023/A:1008229431999 Identifying what works: Recent trends in crime prevention strategies],Crime, Law and Social Change, November 1997, Volume 28, Issue 3–4, pp 223–242}}

בעשורים לאחר מלחמת העולם השנייה הפעילות הבולטת ביותר של המשטרה לבקרת פשיעה היתה נוכחות של ניידות משטרה גלויות ברחבי העיר. בעיני המשטרה והציבור כאחד הדבר נראה כצעד מרכזי בהפחתת הפשיעה. בשנת 1974 בוצע מחקר בשם The Kansas City Preventive Patrol . זה היה מחקר שתוכנן היטב ובעל היקף הרחב ביותר שבוצע עד אז. החוקר George Kelling ועמיתיו הגבירו את סיורי המשטרה בחמישה מקופים, השאירו את הסיורים באותה רמה בחמישה אחרים, והפחיתו את הסיורים בחמישה נוספים. המסקנה של המחקר היתה שהגדלה או הקטנה של סיורי המשטרה היתה חסרת השפעה על הפשיעה או על הפחד של הציבור מפני פשיעה. היתה ביקורת על המחקר אבל רוב החוקרים החלו לפקפק ביעילות של מה שנתפס עד אז כפעילות החשובה ביותר למניעת פשיעה של משטרה עירונית. מחקרים נוספים באותו עשור שבדקו היבטים נוספים של פעילות משטרה להפחתת הפשיעה, מצאו כי הגדלת כוחות השיטור לא הובילה להפחתת הפשיעה. {{הערה|שם=Visher}}

בעשורים לאחר מלחמת העולם השנייה הפעילות הבולטת ביותר של המשטרה לבקרת פשיעה הייתה נוכחות של ניידות משטרה גלויות ברחבי העיר. בעיני המשטרה והציבור כאחד הדבר נראה כצעד מרכזי בהפחתת הפשיעה. בשנת 1974 בוצע מחקר בשם The Kansas City Preventive Patrol. זה היה מחקר שתוכנן היטב ובעל היקף הרחב ביותר שבוצע עד אז. החוקר George Kelling ועמיתיו הגבירו את סיורי המשטרה בחמישה מקופים, השאירו את הסיורים באותה רמה בחמישה אחרים, והפחיתו את הסיורים בחמישה נוספים. המסקנה של המחקר הייתה שהגדלה או הקטנה של סיורי המשטרה הייתה חסרת השפעה על הפשיעה או על הפחד של הציבור מפני פשיעה. הייתה ביקורת על המחקר אבל רוב החוקרים החלו לפקפק ביעילות של מה שנתפס עד אז כפעילות החשובה ביותר למניעת פשיעה של משטרה עירונית. מחקרים נוספים באותו עשור שבדקו היבטים נוספים של פעילות משטרה להפחתת הפשיעה, מצאו כי הגדלת כוחות השיטור לא הובילה להפחתת הפשיעה. {{הערה|שם=Visher}}

בשנת 1995 יצאה סקירה של המחקרים בתחום של מניעת פשיעה בהוצאות אוניברסיטת שיקאגו, בעריכת Michael Tonry, David P. Farrington. כבר אז כוסו שלושה נושאים העיקריים בתחום, בשנת 2012 יצאה סקירה נוספת של המחקרים הפעם בהוצאת הספרים של אוניברסיטת אוקספורד בעריכת David P. Farrington ו Brandon C. Welsh. לכרך זה תרמו 44 חוקרים מתחומים שונים, בעיקר קרימונלוגיה וחלקם מפסיכולוגיה, סוציולוגיה ועוד.  

בשנת 1995 יצאה סקירה של המחקרים בתחום של מניעת פשיעה בהוצאות אוניברסיטת שיקאגו, בעריכת Michael Tonry, David P. Farrington. כבר אז כוסו שלושה נושאים העיקריים בתחום, בשנת 2012 יצאה סקירה נוספת של המחקרים הפעם בהוצאת הספרים של אוניברסיטת אוקספורד בעריכת David P. Farrington ו-Brandon C. Welsh. לכרך זה תרמו 44 חוקרים מתחומים שונים, בעיקר קרימינולוגיה וחלקם מפסיכולוגיה, סוציולוגיה ועוד.  

קיימת הסכמה בין החוקרים, כי על ממשלות לפעול מעבר לאכיפת חוקים והענשת פושעים כדי להתמודד עם [[גורם סיכון|גורמי סיכון]] שיוצרים פשיעה, בגלל שהדבר הוא בעל יחס [[עלות-תועלת]] גדולה יותר ומביאה לרמת [[רווחה חברתית]] גבוהה יותר מאשר דרכים סטנדרטיות של תגובה לפשיעה. מספר משאלי דעת-קהל הראו תמיכה ציבורית במניעת פשיעה. Waller משתמש בממצאים אלה בספרו "פחות חוקים, יותר סדר" ( Less Law, More Order) כדי להציע צעדים ספציפיים כדי להפחית את הפשיעה.  

קיימת הסכמה בין החוקרים, כי על ממשלות לפעול מעבר לאכיפת חוקים והענשת פושעים כדי להתמודד עם [[גורם סיכון|גורמי סיכון]] שיוצרים פשיעה, בגלל שהדבר הוא בעל יחס [[עלות-תועלת]] גדולה יותר ומביאה לרמת [[רווחה חברתית]] גבוהה יותר מאשר דרכים סטנדרטיות של תגובה לפשיעה. מספר משאלי דעת-קהל הראו תמיכה ציבורית במניעת פשיעה. Waller משתמש בממצאים אלה בספרו "פחות חוקים, יותר סדר" ( Less Law, More Order) כדי להציע צעדים ספציפיים כדי להפחית את הפשיעה.