47,332
עריכות
שינויים
←תולדות חיים וכתבים
בוקצ'ין הוציא לאור את ספרו "הסביבה הסינתטית שלנו" תחת שם העט לואיס הרבר, בשנת 1962; חצי שנה לפני ספרה של [[רייצ'ל קרסון]], "[[אביב דומם]]". הספר תיאר מגוון רחב של [[השפעות סביבתיות|בעיות סביבה]] אבל זכה לתשומת לב מועטה בגלל הרדיקליות הפוליטיות שבו. המאמר פורץ הדרך שלו "אקולוגיה וחשיבה מהפכנית" הכניס את מושג ה[[אקולוגיה]] לתוך הפוליטיקה הרדיקלית, הרצאות שנשא בכל רחבי ארצות הברית הביאו לפופולריזציה של רעיונות אקולוגיים בתרבות הנגד. מאמרים אחרים שלו משנות ה-60 הביאו רעיונות חדשניים אודות [[טכנולוגיות אקולוגיות]]. מאמר מפורסם אחר שלו הוא "הקשב, מרקסיסט!" משנת 1969 אשר הזהיר תנועת סטודנטים כנגד השתלטות של קבוצה מרקסיסטית. מאמרים אלו ומאמרים נוספים משנות ה-60 נכללים באנתולוגיה "[[אנרכיזם לאחר מחסור]]".
בוקצ'ין הוציא לאור את ספרו "הסביבה הסינתטית שלנו" תחת שם העט לואיס הרבר, בשנת 1962; חצי שנה לפני ספרה של [[רייצ'ל קרסון]], "[[אביב דומם]]". הספר תיאר מגוון רחב של [[השפעות סביבתיות|בעיות סביבה]] אבל זכה לתשומת לב מועטה בגלל הרדיקליות הפוליטיות שבו. המאמר פורץ הדרך שלו "אקולוגיה וחשיבה מהפכנית" הכניס את מושג ה[[אקולוגיה]] לתוך הפוליטיקה הרדיקלית, הרצאות שנשא בכל רחבי ארצות הברית הביאו לפופולריזציה של רעיונות אקולוגיים בתרבות הנגד. מאמרים אחרים שלו משנות ה-60 הביאו רעיונות חדשניים אודות [[טכנולוגיות אקולוגיות]]. מאמר מפורסם אחר שלו הוא "הקשב, מרקסיסט!" משנת 1969 אשר הזהיר תנועת סטודנטים כנגד השתלטות של קבוצה מרקסיסטית. מאמרים אלו ומאמרים נוספים משנות ה-60 נכללים באנתולוגיה "[[אנרכיזם לאחר מחסור]]".
ספרו משנת 1982, "האקולוגיה של החופש", היה בעל השפעה גדולה על התנועה האקולוגית המתפתחת, הן בארצות הברית והן במדינות אחרות. הוא היה שותף בארגון האנטי-גרעיני "התאגדות קלמשל" ב[[ניו אינגלנד]] וההרצאות שלו בגרמניה השפיעו על כמה מהמייסדים של [[מפלגת הירוקים]] הגרמנית.
ספרו משנת 1982, "[[האקולוגיה של החופש]]", היה בעל השפעה גדולה על התנועה האקולוגית המתפתחת, הן בארצות הברית והן במדינות אחרות. הוא היה שותף בארגון האנטי-גרעיני "התאגדות קלמשל" ב[[ניו אינגלנד]] וההרצאות שלו בגרמניה השפיעו על כמה מהמייסדים של [[מפלגת הירוקים]] הגרמנית.
לאחר פרישתו המשיך לכתוב חיבורים רבים על בעיות [[עיור]], חברה ואקולוגיה. בוקצ'ין חי בברלינגטון, ורמונט, עד מותו ביולי 2006.
;ליברטניות מוניציפלית:
החל משנות ה-1970, טען בוקצ'ין כי הזירה לשינוי חברתי ליברטני צריכה להיות ברמה העירונית. בספר "The Next Revolution" בוקצ'ין מגדיש את הקשר בין ליברטריזם עירוני ובים פילוסופיה מוקדמת יותר שלו - אקולוגיה חברתית. הוא כותב "ליברטניות מוניציפלית מורכבת מהפוליטיקה של אקולוגיה חברתית, מאמץ מהפכני שבו החופש מקבל צורה מוסדית באסיפות שהופכות להיות גופים לקבלת החלטות".
בוקצ'ין טען כי מבנים מוסדיים אלה חייבים להתקיים באיזורים בעלי גודל עולה בשטחם. בשנת 2001 הוא התראיין וסיכם את דעותיו כך:"הבעיה העליונה היא לשנות את מבנה החברה כך שאנשים יוכלו להשיג כוח. הזירה הטובה ביותר לעשות זאת היא הרשות המקומית - העיר, העיירה, הכפר - שם יש לנו הזדמנות ליצור דמוקרטיה פנים אל פנים". בשנת 1980 בוקצי'ן השתמשב במונח "ליברטריזם מוניציפלי" ("libertarian municipalism") כדי לתאר מערכת שבה מוסדות ליברנטנים של אסיפות עם [[דמוקרטיה ישירה]] יתנגדו ויחליפו את המדינה בקונפדרציה של רשויות מקומיות. ליברטריזם מוניציפלי מתכוון לייצר מצב שבו שני כוחות - הקונפדרציה המוניציפלית ומדינת הלאום לא יוכלו להתקיים יחדיו.
לאחר פרישתו המשיך לכתוב חיבורים רבים על בעיות [[עיור]], חברה ואקולוגיה. בוקצ'ין חי בברלינגטון, ורמונט, עד מותו ביולי 2006.
==מאמרים==
==מאמרים==