47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
הספר יוצא נגד גישות כמו [[כלכלה נאו-קלאסית]] וגישתה המתמטית לכלכלה, בגלל שהוא טוען כי אנשים הם יצורים מורכבים מאד, וקשה להסביר אותם בחוקים קבועים כמו שהדבר נעשה בכימיה. תחת זאת הוא דוגל בגישה של [[כלכלה פוליטית]] המדגישה את הקשר בין כלכלה לבין אירועים פוליטיים שונים כמו [[המהפכה בארצות הברית]] או [[המהפכה הצרפתית]]. כמו כן במקום לדבר על נושאים מופשטים בלבד הספר עוסק ב[[היסטוריה כלכלית]] של מאות השנים האחרונות כדי להמחיש את הנושאים והרעיונות בהם הוא עוסק. בנוסף הספר דוגל בגישה [[הוליזם|הוליסטית]] לפיה כלכלה קשורה לנושאים אחרים כמו [[אקולוגיה]], [[טכנולוגיה]] ועוד - ולכן קשה לעסוק בה בצורה של מודלים מופשטים.
הספר יוצא נגד גישות כמו [[כלכלה נאו-קלאסית]] וגישתה המתמטית לכלכלה, בגלל שהוא טוען כי אנשים הם יצורים מורכבים מאד, וקשה להסביר אותם בחוקים קבועים כמו שהדבר נעשה בכימיה. תחת זאת הוא דוגל בגישה של [[כלכלה פוליטית]] המדגישה את הקשר בין כלכלה לבין אירועים פוליטיים שונים כמו [[המהפכה בארצות הברית]] או [[המהפכה הצרפתית]]. כמו כן במקום לדבר על נושאים מופשטים בלבד הספר עוסק ב[[היסטוריה כלכלית]] של מאות השנים האחרונות כדי להמחיש את הנושאים והרעיונות בהם הוא עוסק. בנוסף הספר דוגל בגישה [[הוליזם|הוליסטית]] לפיה כלכלה קשורה לנושאים אחרים כמו [[אקולוגיה]], [[טכנולוגיה]] ועוד - ולכן קשה לעסוק בה בצורה של מודלים מופשטים.
==עליית הקפיטליזם==
הספר מחולק למספר פרקים. כל פרק עוסק בתקופה אחרת ומתמקד גם בהיבטים שונים של הכלכלה עצמה ושל החשיבה הכלכלית.
==פרק 1 - היד הנעלמה==
הספר מתחיל בעליית ה[[קפיטליזם]], רעיון ה[[לסה פר]] ורעיונותיו של [[אדם סמית]] וממשיך משם עד לימנו שלנו. בפרק הראשון הסופר מציג את עלייתה של כלכלת הולנד ככוח עולה בכלכלה האירופאית, דבר זה לא מצא חן בעיני הצרפתים שנלחמו בהם ובמקביל גם קנו מהם מוצרים. כדי לנסות להתגונן מפני ההולנדים עלה הרעיון של [[מרכנתליזם]] בצרפת לפיו העושר נובע מכמות הכסף שיש למדינה. לכן המדינה התערבה על ידי מכסים נגד יבוא, סיוע ליצואנים ו[[רגולציה]] כדי שהתוצרת המקומית תוכל להיות איכותית כמו ההולנדית.
הספר מתחיל בעליית ה[[קפיטליזם]], רעיון ה[[לסה פר]] ורעיונותיו של [[אדם סמית]] וממשיך משם עד לימנו שלנו. בפרק הראשון הסופר מציג את עלייתה של כלכלת הולנד ככוח עולה בכלכלה האירופאית, דבר זה לא מצא חן בעיני הצרפתים שנלחמו בהם ובמקביל גם קנו מהם מוצרים. כדי לנסות להתגונן מפני ההולנדים עלה הרעיון של [[מרכנתליזם]] בצרפת לפיו העושר נובע מכמות הכסף שיש למדינה. לכן המדינה התערבה על ידי מכסים נגד יבוא, סיוע ליצואנים ו[[רגולציה]] כדי שהתוצרת המקומית תוכל להיות איכותית כמו ההולנדית.
גודווין מציין כי כמעט כל הכלכלנים התלהבו מאד מהרעיונות והגישה של ריקארדו, ומאז רוב הכלכלנים, ובמיוחד [[כלכלה נאו-קלאסית]], מנסה לתאר את הכלכלה באמצעות מתמטיקה מסובכת, אבל שדבר זה גורר בעיות רציניות ב[[חקר הכלכלה]].
גודווין מציין כי כמעט כל הכלכלנים התלהבו מאד מהרעיונות והגישה של ריקארדו, ומאז רוב הכלכלנים, ובמיוחד [[כלכלה נאו-קלאסית]], מנסה לתאר את הכלכלה באמצעות מתמטיקה מסובכת, אבל שדבר זה גורר בעיות רציניות ב[[חקר הכלכלה]].
==פרק 2- במלוא הקיטור==
הפרק עוסק במהפכה התעשייתית והשפעותיה הרבות בתקופה בין 1820 ל 1865. הוא עוסק בבעיות החברתיות שנוצרו באנגליה ועליית הלודיטים. וכן ביתרונות של המהפכה התעשייתית בגלל שהציע הרבה יותר מוצרים זולים יותר.
הפרק עוסק במיתונים הרבים של המאה ה-19 וב[[ריצות על הבנקים]] המאפיינים תקופה זו, ובוחן את עליית הסוציאליזם ואת הרעיונות של פרדיריך אנגלס וקרל מרקס. גודווין טוען כי אחד הרעיונות המעניינים של מארקס הוא שהכלכלה החדשה שנוצאה במאה ה-19 שונה מהכלכלה של אדם סמית - שכן בגלל יתרונות לגודל העסקים היו הרבה יותר גדולים והתחרות החופשית הלכה והצטמצמה. כמו כן הגודל של העסקים אפשר להם להכתיב את תנאי השכר עבור הפועלים ולהוריד אותם עוד ועוד. גודווין מעיר גם שבעוד מארקס לא כתב את זה לקפיטליזם החדש הזה יש בעיה מובנית - עבור הקפיטליסטים כקבוצה אם הם משלמים שכר נמוך מאד לפועלים, או מעסיקים פחות ופחות פועלים אין מי שיקנה את הסחורות שלהם. גודווין מתאר את הקולוניאליזם של אנגליה בנסיון למצוא שוק לסחורות שלה וכיצד גם דבר זה לא סייע לה.
הפרק גם עוסק בהגירת פועלים עניים מאירופה לארצות הברית. בתקופה זו בארצות הברית גודווין טוען שמצב הפועלים היה טוב יותר מאשר מצבם באירופה, שכן היה להם כוח מיקוח טוב יותר מול מעסיקים - בגלל צפיפות האוכלוסין הנמוכה במדינה, פועלים שקיבלו מעט מידי כסף יכלו להפוך לחקלאים, ודבר זה הכריח את המעסיקים לשלם שכר גבוה יותר מאשר באירופה. לפי גודווין הדבר גם עודד את הכלכלה בארצות הברית שכן פועלים שהשתכרו יותר כסף גם קנו איתו מוצרים וסחורות. הפרק גם עוסק בבעיית העבדות בארצות הברית. גודווין מציין כי העבדות בדרום ארה"ב יצרה מצב של חלופה זולה לפועלים הלבנים, ולכן כלכלת הדרום התאפיינה באחוזות ענק מעטות ועם הרבה עובדים לבנים עניים, לעומת כלכלת הצפון המשגשת. מלחמת האזרחים נבעה מהרצון של הדרום להרחיב את מודל העבדות לכל ארצות הברית דבר שתושבי הצפון התנגדו לו.
הפרק גם עוסק בבעיות של הסוציאליטסים שכן לאט לאט השתפר מצבם של הפועלים גם באירופה, עם זאת הפרק מציין כי במקום כלכלה עם תחרות חופשית, ביסמארק אימץ הרבה רעיונות של הסוציאליסטים ויצר בגרמניה [[כלכלה מעורבת]] שבה יש תוכניות פנסיה וסבסוד של מערכת החינוך והבריאות על ידי המדינה. גודווין מציין כי דגם זה מאפיין כיום כמעט את כל המדינות כולל ארצות הברית.
סוף הפרק מתאר את עליית האסכולה [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]] בכלכלה. הכלכלנים התעלמו מדבריו של מארקס, משום שהם בדיוק פיתחו תאוריה חדשה לגמרי - [[המהפכה השולית]]. גודוין מציין כי מדובר במערכת מאד תאורטי וכי אפלרד מרשל טען כי בשלב זה היא נועדה לתת המלצות למדיניות כלכלית, אלא רק יום אחד, כאשר המערכת הזו תהיה מספיק משוכללת וקשורה למציאות. גודווין מציין כי אחת ההנחות של המודל הנאו קלאסי היא שכל הקונים והמוכרים הם קטנים מספיק כך שהם לא יכולים להשפיע על מחירו של המוצר. אבל בדיוק בשלב זה - שלאחר מלחמת האזרחים בארצות הברית - נקודה זו הופכת יותר ויותר מופרכת ודבר זה הוא הנושא המרכזי שבו עוסק הפרק הבא בספר.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==