שינויים

עם תום המלחמה, הצטרף שומפטר לוועדה לסוציאליזציה גרמנית בברלין, שהורכבה בעיקר מחוקרים [[מרקסיזם|מרקסיסטיים]] כמו הילפרדינג וקאוצ'קי וכלכלנים מאסכולת קיל כמו לווה ולדרר. זמן קצר אחרי כן, מונה לשר האוצר של אוסטריה, אך כשל בהתמודדות עם ההיפר אינפלציה ופוטר מתפקידו כעבור זמן קצר. אחרי משרה קצרת-ימים כמרצה בגראץ  מונה למנהל בנק בידרמן בווינה, והוביל אותו לפשיטת רגל ב-1924.  

עם תום המלחמה, הצטרף שומפטר לוועדה לסוציאליזציה גרמנית בברלין, שהורכבה בעיקר מחוקרים [[מרקסיזם|מרקסיסטיים]] כמו הילפרדינג וקאוצ'קי וכלכלנים מאסכולת קיל כמו לווה ולדרר. זמן קצר אחרי כן, מונה לשר האוצר של אוסטריה, אך כשל בהתמודדות עם ההיפר אינפלציה ופוטר מתפקידו כעבור זמן קצר. אחרי משרה קצרת-ימים כמרצה בגראץ  מונה למנהל בנק בידרמן בווינה, והוביל אותו לפשיטת רגל ב-1924.  

כישלונו בשוק הפרטי הוביל אותו בחזרה לאקדמיה, ובשנת 1925 הפך למרצה לכלכלה באוניברסיטה של בון. בשנת 1932 עבר שומפטר להרווארד, שם ירש את הכלכלן המרשליאני טאוסיג. עמיתיו שם היו כלכלנים כמו [[ווסילי ליאונטייף]], [[ריצ'רד גודווין]], [[פול סוויזי]], [[ג'ון קנת גלבריית]] ו[[גוטפריד פון הברלר]]. בתקופתו בהרווארד, היה מורם של כמה מן הכלכלנים הבולטים שיצאו משם. שומפטר נחשב למורה מחונן, שדורות רבים של כלכלנים שמעו בשקיקה את הרצאותיו.  

כישלונו בשוק הפרטי הוביל אותו בחזרה לאקדמיה, ובשנת 1925 הפך למרצה לכלכלה באוניברסיטה של בון. בשנת 1932 עבר שומפטר להרווארד, שם ירש את הכלכלן המרשליאני טאוסיג. עמיתיו שם היו כלכלנים כמו [[וסילי לאונטיף]], [[ריצ'רד גודווין]], [[פול סוויזי]], [[ג'ון קנת גלבריית]] ו[[גוטפריד פון הברלר]]. בתקופתו בהרווארד, היה מורם של כמה מן הכלכלנים הבולטים שיצאו משם. שומפטר נחשב למורה מחונן, שדורות רבים של כלכלנים שמעו בשקיקה את הרצאותיו.  

בתקופתו בהרווארד השלים כמה מעבודותיו החשובות ביותר: "מחזורי עסקים" (1939), "[[קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה]]" (1942) ו"[[היסטוריה של ניתוח כלכלי]]" (פורסמה אחרי מותו ב-1954).

בתקופתו בהרווארד השלים כמה מעבודותיו החשובות ביותר: "מחזורי עסקים" (1939), "[[קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה]]" (1942) ו"[[היסטוריה של ניתוח כלכלי]]" (פורסמה אחרי מותו ב-1954).