שינויים

'''האסכולה הפיזיוקרטית''' (מצרפתית, Physiocratie) הייתה קבוצה של הוגים בתחום ה[[חקר הכלכלה]] שסברה כי עושרן של אומות נובע בעיקרו מ[[חקלאות]]. התאוריות הכלכליות של האסכולה היו פופולריות במיוחד ב[[צרפת]] במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה. הפיזיוקרטים שאפו לשנות את המדיניות הריכוזית של לואי החמישה עשר, כדי להפחית את ה[[רגולציה]] וה[[מיסים]] על החקלאות הצרפתית, כך שצרפת תוכל לחקות את [[בריטניה]], לכיוון של כלכלה שהיא בעלת פחות התערבות.  

'''האסכולה הפיזיוקרטית''' (מצרפתית: '''Physiocratie''') הייתה קבוצה של הוגים בתחום ה[[חקר הכלכלה]] שסברה כי עושרן של אומות נובע בעיקרו מ[[חקלאות]]. התאוריות הכלכליות של האסכולה היו פופולריות במיוחד ב[[צרפת]] במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה. הפיזיוקרטים שאפו לשנות את המדיניות הריכוזית של לואי החמישה עשר, כדי להפחית את ה[[רגולציה]] וה[[מיסים]] על החקלאות הצרפתית, כך שצרפת תוכל לחקות את [[בריטניה]], לכיוון של כלכלה שהיא בעלת פחות התערבות.  

אחד מאבות התאוריה, [[פרנסואה קניי]] היה זה שהגה את המונח המפורסם "[[לסה פר|לסה פר, לסה פסה]]". התאוריה הפיזיוקרטית היא ככל הנראה התאוריה הכלכלית המפותחת הראשונה שנוצרה.   

אחד מאבות התאוריה, [[פרנסואה קניי]] היה זה שהגה את המונח המפורסם "[[לסה פר|לסה פר, לסה פסה]]". התאוריה הפיזיוקרטית היא ככל הנראה התאוריה הכלכלית המפותחת הראשונה שנוצרה.   

עקרונות הפיזיוקרטים נוסחו לראשונה על–ידי [[רישאר קנטיון]], בנקאי אירי שחי בצרפת במאמרו "[http://socserv2.socsci.mcmaster.ca/~econ/ugcm/3ll3/cantillon/essay1.txt מסה כללית על טבעו של המסחר]" שפורסמה אחרי מותו בצרפתית בשנת 1755. רעיונות האסכולה פותחו מאוחר יותר למערכת שיטתית יותר גם על ידי קניי שהגה את [[הטבלה הכלכלית]] וגם על ידי [[ז'ן קלוד מרי ונסן דה גורניי|גורניי]] .  

עקרונות הפיזיוקרטים נוסחו לראשונה על–ידי [[רישאר קנטיון]], בנקאי אירי שחי בצרפת במאמרו "[http://socserv2.socsci.mcmaster.ca/~econ/ugcm/3ll3/cantillon/essay1.txt מסה כללית על טבעו של המסחר]" שפורסמה אחרי מותו בצרפתית בשנת 1755. רעיונות האסכולה פותחו מאוחר יותר למערכת שיטתית יותר גם על ידי קניי שהגה את [[הטבלה הכלכלית]] וגם על ידי [[ז'ן קלוד מרי ונסן דה גורניי|גורניי]].  

הפיזיוקרטים סברו כי עושרה של אומה נקבע על–ידי יצירת עודף [[חקלאות|ייצור חקלאי]] מעבר למה שנדרש כדי להזין את האיכרים ולהמשיך לקיים את החקלאות. פעולות כלכליות אחרות נתפשו כניצול של עודף זה לצורך הפיכתו למוצרים חדשים באמצעות הזנת הפועלים העוסקים בייצור מוצרים אלו. היצרנים, ועובדים לא-חקלאיים נחשבו שימושיים ומועילים, אך "עקרים" במובן זה שההכנסה שלהם נובעת בסופו של דבר לא מעבודתם אלא מעודף הייצור החקלאי.  

הפיזיוקרטים סברו כי עושרה של אומה נקבע על–ידי יצירת עודף [[חקלאות|ייצור חקלאי]] מעבר למה שנדרש כדי להזין את האיכרים ולהמשיך לקיים את החקלאות. פעולות כלכליות אחרות נתפשו כניצול של עודף זה לצורך הפיכתו למוצרים חדשים באמצעות הזנת הפועלים העוסקים בייצור מוצרים אלו. היצרנים, ועובדים לא-חקלאיים נחשבו שימושיים ומועילים, אך "עקרים" במובן זה שההכנסה שלהם נובעת בסופו של דבר לא מעבודתם אלא מעודף הייצור החקלאי.  

*[[פייר סמואל דו פונט דה נמור]]

*[[פייר סמואל דו פונט דה נמור]]

==הפיזיוקרטים והפרמידה ההפוכה בכלכלה אקולוגית==

==הפיזיוקרטים והפירמידה ההפוכה בכלכלה אקולוגית==

במובן מסויים הפיזיוקרטים דומים ל[[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגיים]] ואנשי [[קיימות]] שטוענים למבנה היררכי של שוק הסחורות בכלכלה - אם אין קמח - אין תורה. כל העושר הכלכלי תלוי בקיום של עודף [[אנרגיה]] (ומשאבי טבע נדירים), לא חשוב אם הערך שניתן למוצרים אלה בשוק עומד על 10% או על 1%, הכלכלה לא יכולה לתפקד ללא עודף אנרגיה. טענה זו הושמעה הן בספר [[קטן זה יפה]] והן על ידי [[הרמן דיילי]].  

במובן מסויים הפיזיוקרטים דומים ל[[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגיים]] ואנשי [[קיימות]] שטוענים למבנה היררכי של שוק הסחורות בכלכלה - אם אין קמח - אין תורה. כל העושר הכלכלי תלוי בקיום של עודף [[אנרגיה]] (ומשאבי טבע נדירים), לא חשוב אם הערך שניתן למוצרים אלה בשוק עומד על 10% או על 1%, הכלכלה לא יכולה לתפקד ללא עודף אנרגיה. טענה זו הושמעה הן בספר [[קטן זה יפה]] והן על ידי [[הרמן דיילי]].  

כלכלנים נאו קלאסיים טוענים כי החשיבות והמחיר של מוצרים בשוק נקבעת לפי הערך השולי שלהם. זה ההסבר מדוע מים או מזון שווים פחות מזהב - למרות שיש להם ערך חשוב יותר לבני האדם הם לרוב נפוצים יותר ולכן ערכם השולי נמוך יותר. הנאו קאלסים עוברים מהמיקרו למאקרו על ידי רעיון של סכימה פשוטה - סוכמים את סך כל הזהב שנקנה בשוק כפול מחיר הזהב וכך יודעים את התרומה של הזהב לתמ"ג או לתוצר. הבעיה היא שמחיר הוא נתון נקודתי שיכול להשתנות במהירות עם הכמות. כדי ליישב את שתי נקודות הראיה ניתן לראות שכלכלנים נאו קלאסיים מצד אחד ופיזוקרטים וכלכלנים אקולוגיים עוסקים בבעיות שונות. הנאו קאלסים שואלים כיצד נקבע מחיר של סחורה בשוק. לעומת זאת האחרים שואלים מה החשיבות של הסחורה, בעיקר מנקודת המבט של כלל החברה.  

כלכלנים נאו-קלאסיים טוענים כי החשיבות והמחיר של מוצרים בשוק נקבעת לפי הערך השולי שלהם. זה ההסבר מדוע מים או מזון שווים פחות מזהב - למרות שיש להם ערך חשוב יותר לבני האדם הם לרוב נפוצים יותר ולכן ערכם השולי נמוך יותר. הנאו-קלאסיים עוברים מהמיקרו למאקרו על ידי רעיון של סכימה פשוטה - סוכמים את סך כל הזהב שנקנה בשוק כפול מחיר הזהב וכך יודעים את התרומה של הזהב לתמ"ג או לתוצר. הבעיה היא שמחיר הוא נתון נקודתי שיכול להשתנות במהירות עם הכמות. כדי ליישב את שתי נקודות הראיה ניתן לראות שכלכלנים נאו-קלאסיים מצד אחד ופיזיוקרטים וכלכלנים אקולוגיים עוסקים בבעיות שונות. הנאו-קאלסיים שואלים כיצד נקבע מחיר של סחורה בשוק. לעומת זאת האחרים שואלים מה החשיבות של הסחורה, בעיקר מנקודת המבט של כלל החברה.  

 

 

==ראו גם==

==ראו גם==