47,332
עריכות
שינויים
←אירועים ותהליכים במהפכה המיקרוביולוגית
* 1768 - ניבויים וראיות נגד תאוריית הבריאה הספונטנית על ידי חוקר הטבע לאדזרו ספלנצאני, כנגד טיעונים בעדה מצד בופון ונידהם, הדבר הדגיש את חשיבות עריכת ניסויים בביולוגיה.
* 1768 - ניבויים וראיות נגד תאוריית הבריאה הספונטנית על ידי חוקר הטבע לאדזרו ספלנצאני, כנגד טיעונים בעדה מצד בופון ונידהם, הדבר הדגיש את חשיבות עריכת ניסויים בביולוגיה.
* 1840 הפתולוג הגרמני יאקוב הנלה מעלה את התאוריה למחלות מידבקות.
* 1840 הפתולוג הגרמני יאקוב הנלה מעלה את התאוריה למחלות מידבקות.
* 1847 - הרופא '''איגנץ זמלווייס''' גילה כי רחצת ידיים בחומר מחטא בבתי יולדות מקטינה מאוד את הידבקות היולדות באלח דם (מחלה שכונתה באותה תקופה "קדחת הלידה" ונחשבה לקטלנית), וכונה בעקבות זאת "מציל האמהות". השערתו של זמלווייס לא הייתה פופולרית, שכן לא נתמכה על ידי התאוריות המדעיות דאז, ורמזה לקשר בין קדחת הלידה ובין גופות, רעיון שנתפס כדתי וכאמונה טפלה. ב-1848 זמלווייס דרש לחטא את כל המכשירים שהסתייעו בהם בלידה, ובכך העלים לגמרי את קדחת הלידה ממחלקתו. למרות ההצלחה הדרמטית סירב זמלווייס לפרסם את שיטתו בכתובים, ופרדיננד פון אברה פרסם בשמו שני מאמרים, שלא זכו לתמיכה רבה למרות התרשמותם של הרופאים הבכירים בווינה. ב-1861 פרסם זמלווייס את תגליתו בספרו "Die Ätiologie, der Begriff und die Prophylaxis des Kindbettfiebers" ("קדחת הלידה - אטיולוגיה, עקרונות וטיפול מונע"), ושלח עותקים ממנו לרופאים בגרמניה, בצרפת ובאנגליה. מספר ביקורות צוננות גרמו לו לפרסם מכתבים בעיתונות, שלא סייעו לרעיונותיו להתקבל. דחיית הממסד הרפואי את ממצאיו של זמלווייס גרמה, במחדל, למותן של אלפי אמהות צעירות. הפרשה הפכה לדוגמה למצב שבו האינרציה של אנשי המקצוע הבכירים גורמת להאטת ההתפתחות המדעית.
* 1856-1854 לואי פסטר נוחל נצחונות בלוחמה במחלות חקלאיות בתחומים כמו סלק סוכר, וגידול תולעי משי,
* 1856-1854 לואי פסטר נוחל נצחונות בלוחמה במחלות חקלאיות בתחומים כמו סלק סוכר, וגידול תולעי משי,
* 1873 - פסטר בויכוחים עם רופאי צרפת וטוען כי חיידקים חיידקים לבין מחלות האדם. רופא מפורסם בשם פידו טוען כי פסטר טועה בטענה כי העיקר הוא היגיינה וכן תאורים מעורפלים של מחלות.
* 1873 - פסטר בויכוחים עם רופאי צרפת וטוען כי חיידקים חיידקים לבין מחלות האדם. רופא מפורסם בשם פידו טוען כי פסטר טועה בטענה כי העיקר הוא היגיינה וכן תאורים מעורפלים של מחלות.
* פיתוח ההיגיינה לריפוי ומניעת מחלות והמתח בין ההיגיניה לבין המיקרוביולוגיה. (היריב של קוך שהתאבד)
* פיתוח ההיגיינה לריפוי ומניעת מחלות והמתח בין ההיגיניה לבין המיקרוביולוגיה. (היריב של קוך שהתאבד)
* 1897 גילוי הנוגדנים על ידי פאול ארליך והמשך הבנת מערכת החיסון - ארליך ומצ'ניקוב זכו בפרס נובל לרפואה בשנת 1908 על תרומתם העצומה הגדולה להבנת יסודו מערכת החיסון
* 1897 גילוי הנוגדנים על ידי פאול ארליך והמשך הבנת מערכת החיסון - ארליך ומצ'ניקוב זכו בפרס נובל לרפואה בשנת 1908 על תרומתם העצומה הגדולה להבנת יסודו מערכת החיסון
* [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסין המהיר]] של המאה ה-20 באירופה ולאחר מכן בשאר העולם עקב שילוב של המהפכה התעשייתית, שיפורים בהיגיינה והמהפכה המיקרוביולוגית עקב הפחתה עצומה בפטירת תינוקות והפחתה חשובה גם בפטירת אנשים צעירים (לדוגמה שחפת) ובכלל, התחלת המנגנון של [[מעבר דמוגרפי]] ויציקת התהליכים שהובילו ל[[מהפכה הירוקה]]
* [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסין המהיר]] של המאה ה-20 באירופה ולאחר מכן בשאר העולם עקב שילוב של המהפכה התעשייתית, שיפורים בהיגיינה והמהפכה המיקרוביולוגית עקב הפחתה עצומה בפטירת תינוקות והפחתה חשובה גם בפטירת אנשים צעירים (לדוגמה שחפת) ובכלל, התחלת המנגנון של [[מעבר דמוגרפי]] ויציקת התהליכים שהובילו ל[[מהפכה הירוקה]]
* גילוי האנטיביוטיקה
* גילוי האנטיביוטיקה
* הכחדת החיידק של אבעבועות שחורות בטבע, ריפוי רוב המחלות הזיהומיות וצמצום שלהן ראשית בעולם הראשון ולאחר מכן במדינות העניות
* הכחדת החיידק של אבעבועות שחורות בטבע, ריפוי רוב המחלות הזיהומיות וצמצום שלהן ראשית בעולם הראשון ולאחר מכן במדינות העניות
* פיתוח [[גלולה נגד הריון|הגלולה למניעת הריון]] על ידי רופאים חוקרים ופמיניסטיות והשלכות הרבה של הגלולה על חיי האנושות.
* פיתוח [[גלולה נגד הריון|הגלולה למניעת הריון]] על ידי רופאים חוקרים ופמיניסטיות והשלכות הרבה של הגלולה על חיי האנושות.
* גילוי ה-DNA ובהמשך הסינתזה הגדולה בין רעיונות התורשה של מנדל לבין [[אבולוציה]] כפי שפותחה על ידי דארווין.
* 1936 עד 1947 - '''הסינתזה האבולוציונית המודרנית''' - הסינתזה איחדה בין חוקי התורשה של מנדל לבין עקרונות הברירה הטבעית והאבולוציה ההדרגתית. הסינתזה הסבירה כיצד מקרואבולוציה, שקיומה נצפה גם בטבע וגם במחקרים פלאונטולוגיים, מתאפשרת בהינתן מיקרואבולוציה (שינוי ברמה המולקולרית, חקר הורשתם של גנים במרוצת הדורות, ויחסי הגומלין בין גנים באוכלוסיות נתונות).
* 1960 - ה-FDA מאשר את השימוש ב'''[[גלולה למניעת הריון]]''' - אמצעי מניעה שנשים יכולות לקחת בצורה קלה. דמויות מפתח בפיתוח הגלולה היו '''[[מרגרט סנגר]]''' שהייתה פעילה לזכויות נשים; גרגורי פינקוס, ביולוג עצמאי שפוטר מאוניברסיטת הארווארד בגלל המחקר השנוי במחלוקת שלו על הפריה חוץ-גופית; ג'ון רוק, רופא קתולי שניהל את המחקרים הקליניים של הגלולה ושימש מתווך מול הכנסייה הקתולית; וקתרין מקורמיק, יורשת עשירה שמימנה כמעט לבדה את המחקר. המחקר החל באפריל 1951 ללא תמיכה מצד חברות התרופות או הממסד הרפואי. בשנת 1953 פניקוס הרחיבה את הפרוייקט פי 50 בעקבות תאור חייהן של נשים עניות שנאלצו לעבור הריונות רבים נגד רצונן. הגלולה שינתה היבטים רבים בחיי החברה לרבות היחס ליחסי מין, שחרור נשים לשוק העבודה ושינויים של [[מעבר דמוגרפי]] ותכנון משפחה. קדם לנושא מאבק חברתי שנועד לאפשר לנשים גישה לאמצעי מניעה באופן חוקי.
* [[המהפכה הירוקה]] - שילוב של השבחת זנים של [[חיטה]] ו[[דגנים]] אחרים וכן צמחים ובעלי חיים ,בעיקר בהקשר של הגדלת [[פריון חקלאי]] ושימוש בחומרי הדברה ופיתוח [[דשן כימי]] דבר שאיפשר לתמוך באוכלוסיה הולכת וגדלה כמעט ללא הגדלת [[שימושי קרקע|השטח החקלאי]] אבל תוך יצירת תלות בין ה[[חקלאות]] ו[[שוק המזון העולמי]] ב[[משאבים מתכלים]] כמו [[פופסט]], [[גז טבעי]] ו[[אשלג]] ויצירת הפרעות מהותיות ב[[מחזור הזרחן]] וה[[חנקן]].
* [[המהפכה הירוקה]] - שילוב של השבחת זנים של [[חיטה]] ו[[דגנים]] אחרים וכן צמחים ובעלי חיים ,בעיקר בהקשר של הגדלת [[פריון חקלאי]] ושימוש בחומרי הדברה ופיתוח [[דשן כימי]] דבר שאיפשר לתמוך באוכלוסיה הולכת וגדלה כמעט ללא הגדלת [[שימושי קרקע|השטח החקלאי]] אבל תוך יצירת תלות בין ה[[חקלאות]] ו[[שוק המזון העולמי]] ב[[משאבים מתכלים]] כמו [[פופסט]], [[גז טבעי]] ו[[אשלג]] ויצירת הפרעות מהותיות ב[[מחזור הזרחן]] וה[[חנקן]].
* גילוי החיסון נגד פוליו ולאחריו חיסונים של מחלות רבות אחרות.
* 1953 - '''גילוי מבנה ה-DNA''' על ידי פרנסיס קריק ו-ג'יימס ווטסון , תודות לעבודתה של רוזלינד פרנקלין. ה-DNA היא מולקולת ענק (פולימר) של חומצת גרעין המכילה את כל המידע התורשתי לבנייתם של כל החלבונים בתא, בכל האורגניזמים הידועים, החל מחיידקים ועד לבני אדם, ואף בחלק מהנגיפים. שנים רבות נזקף הגילוי לזכות המדענים ווטסון וקריק. השניים אף זכו בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על הגילוי בשנת 1962. בדיעבד התברר שהגילוי שלהם התבסס, במידה רבה, על עבודתה של רוזלינד פרנקלין, עמיתתו של וילקנס, שנפטרה לפני מתן הפרס. גילוי מבנה הסליל הכפול עם בסיסים משלימים הוביל גם לדרך שבה מולקולת DNA משתכפלת, על ידי הפרדת שני הסלילים ובניית המשלימים להם, ותהליך השעתוק בו מולקולת RNA מיוצרת לפי התבנית של ה-DNA (ולאחר מכן מתורגמת לחלבון). הבנות אלו העניקו תנופה משמעותית לתחום הביולוגיה המולקולרית ונחשב לאחד ההישגים הגדולים של המדע במאה העשרים.
* 1955 - '''יונה סאלק''' מפתח את '''החיסון נגד פוליו''' - שיתוק ילדים . נגיף הפוליו התקיים במשך אלפי שנים כפתוגן אנדמי עד 1880, כאשר התחוללו באירופה מגיפות גדולות; זמן קצר לאחר מכן מגיפות הופיעו גם בארצות הברית. ב-1910 חלק ניכר מהעולם חווה גידול ניכר במספר מקרי הפוליו ומגיפות פוליו היו לאירוע שכיח, בעיקר בערים במהלך חודשי הקיץ. מגיפות אלו - שהותירו אלפי ילדים ומבוגרים משותקים - הניעו מדענים במירוץ לפיתוח חיסון למחלה. החדשות על החיסון הוכרזו בחגיגיות בערוצי הרדיו והטלוויזיה, וברחבי ארצות הברית פרצו חגיגות ספונטניות. כבר למחרת היום פוליטיקאים רבים שגרו לסאלק מדליות וכרטיסי ברכה והזמינו אותו לטקסי הוקרה. סאלק החליט שלא לרשום פטנט על החיסון שלו אלא לשחרר אותו לנחלת הכלל. החיסון הופץ במהירות ברחבי ארצות הברית ולאחר מכן ברחבי העולם כולו. במהלך העשורים הבאים, מוגרה מחלת הפוליו בשיטתיות ברחבי העולם, למעט מספר מדינות שהתנגדו לחיסון, כגון ניגריה והודו.
* 1963 - חוקר החקלאות '''נורמן בורלוג''' וצוותו מצליחים להגדיל בצורה משמעותית את [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] של חיטה במקסיקו. תחילתה של '''[[המהפכה הירוקה]]''' שהצילה מיליוני אנשים מ[[רעב המוני]] אך גרמה גם להפצה של [[חקלאות תעשייתית]] שתלויה במ[[משאבים מתכלים]] ומציבה אתגרים רבים ל[[חקלאות בת קיימא]].
* מיפוי הגנום של יצורים שונים
* מיפוי הגנום של יצורים שונים
* [[הנדסה גנטית]]
* [[הנדסה גנטית]]
* 1990 - החל '''פרויקט גנום האדם''' - פרויקט שמטרתו לקבוע את רצף הבסיסים המרכיבים את הקוד הגנטי של בני האדם ולזהות בהם אתרים פונקציונליים כגון גנים. במסגרת הפרויקט נסרקו כל הכרומוזומים של מספר בני אדם, רצפי ה-DNA שלהם תועדו ואף זוהו בהם גנים המקודדים ברצף. התוצר הסופי של הפרויקט הם מידע רצף של DNA וזיהוי אתרים מוכרים ברצף. הפרויקט האיץ בצורה ניכרת שיטות פענוח מידע גנטי והוא הסתיים בשנת 2003 שבה הסתיים מיפוי 99% מהגנום בדיוק של 99.99%. תוצרי הפרוייקט משמשים בסיס לחקירקת התפקוד של גנים וחלבונים שנוצרים מהם, איתור גנים שקושרים למחלות, קשרים תורשתיים בין קבוצות בני אדם (גנטיקה של אוכלוסיות) והיסטוריה של המין האנושי (גנטיקה אבולוציונית). זהו המשך של [[המהפכה המיקרוביולוגית]].
* הבנת יסודות הזיקנה כמו גילוי קיצור הטלומריים בחלוקה תאית.
* הבנת יסודות הזיקנה כמו גילוי קיצור הטלומריים בחלוקה תאית.
* הבנת מנגנונים ומבנים תוך תאיים כמו הגילויים של אדה יונת
* הבנת מנגנונים ומבנים תוך תאיים כמו הגילויים של אדה יונת