שינויים

הבעיה היתה בהסבר של הפיזיוקרטים בשאלה איך הדברים האלה עובדים. הם תארו בעיקר את כלכלת צרפת הישנה שבה רוב הערך יוצר על ידי האיכרים ולדעתם רוב הפעילות של יצרנים אחרים היתה בגדר ניצול. ההסברים שלהם גם היו מסובכים ובעייתיים. כדי להסביר את הרעיונות בצורה טובה יותר עוברים להסברים של [[אדם סמית]].  

הבעיה היתה בהסבר של הפיזיוקרטים בשאלה איך הדברים האלה עובדים. הם תארו בעיקר את כלכלת צרפת הישנה שבה רוב הערך יוצר על ידי האיכרים ולדעתם רוב הפעילות של יצרנים אחרים היתה בגדר ניצול. ההסברים שלהם גם היו מסובכים ובעייתיים. כדי להסביר את הרעיונות בצורה טובה יותר עוברים להסברים של [[אדם סמית]].  

סמית הסביר ב[[עושר העמים]] את החשיבות של [[התמחות כלכלית]] - מדוע מפעל לייצור סיכות שבו כל אדם מתמחה רק בפעולה אחת יכול לייצר יותר סיכות ביום מאשר אם כל אחד היה מייצר את הסיכה מהתחלה ועד הסוף. במקרה של מפעל ברור מי גורם לשיתוף הפעולה בין הפועלים - בעל המפעל. אבל מה גורם לשיתוף פעולה מורכב יותר של ייצור לחם שבו יש איכר, טוחן, אופה, מוכר לחם? התשובה של סמית היא [[שוק]]. סמית מסביר מהי החשיבות של [[שוק חופשי]]- אם אדם אחד ינסה לגבות מחיר מופרז, אז הקונים יעברו למוכר אחר. לכן שוק חופשי לא מאפשר למחירים לעלות הרבה מעל לעלויות של ייצור המוצרים. יש חשיבות גם לכך שכל אחד יוכל לפתוח חנות אחרת - כך שאם מאפיה גובה מחיר מופרז על לחם חנות שמוכרת מוצר אחר תוכל למכור לחמים וכך להוריד את המחיר.

סמית הסביר ב[[עושר העמים]] את החשיבות של [[התמחות כלכלית]] - מדוע מפעל לייצור סיכות שבו כל אדם מתמחה רק בפעולה אחת יכול לייצר יותר סיכות ביום מאשר אם כל אחד היה מייצר את הסיכה מהתחלה ועד הסוף. במקרה של מפעל ברור מי גורם לשיתוף הפעולה בין הפועלים - בעל המפעל. אבל מה גורם לשיתוף פעולה מורכב יותר של ייצור לחם שבו יש איכר, טוחן, אופה, מוכר לחם? התשובה של סמית היא [[שוק]]. סמית מסביר מהי החשיבות של [[שוק חופשי]]- אם אדם אחד ינסה לגבות מחיר מופרז, אז הקונים יעברו למוכר אחר. לכן שוק חופשי לא מאפשר למחירים לעלות הרבה מעל לעלויות של ייצור המוצרים. יש חשיבות גם לכך שכל אחד יוכל לפתוח חנות אחרת - כך שאם מאפיה גובה מחיר מופרז על לחם חנות שמוכרת מוצר אחר תוכל למכור לחמים וכך להוריד את המחיר. בגלל שדבר דומה, של [[שוק תחרותי]] בין היצרנים לבין הספקים שלהם, סמית טען כי גם העלויות של המוכרים לא יהיו גבוהים מידי (אם ספק יעלה מחיר יעברו לספק אחר).  

בגלל שדבר דומה, של [[שוק תחרותי]] בין היצרנים לבין הספקים שלהם, סמית טען כי גם העלויות של המוכרים לא יהיו גבוהים מידי (אם ספק יעלה מחיר יעברו לספק אחר). כמו כן הוא טען שמחיר גבוה של מוצרים ושירותים או שכר נמוך מידי זה בעיה דומה. תחרות בין יצרנים רבים על עובדים, תגרום לחלק מהם להציע שכר גבוה יותר, ואילו תחרות שלהם על צרכנים תגרום להם להוריד מחירים על מוצרים.  

גודווין מעיר שאנשים רבים מידי מעריצים את הספר של סמית, אבל לא טורחים לקרוא את הספר עצמו, ולכן מפספסים מסרים חשובים מאד שסמית כותב בספר. לדוגמא, סמית מודע לבעיה של [[מוצרים ציבוריים]] וטוען כי הממשלה צריכה לממן חלק מהדברים כמו נקיון ברחובות, צבא ועוד. סמית גם בעד הגנה על העובדים (כי יש להם כוח מיקוח בעייתי) , הוצאת פטנטים ועוד. הוא גם חושב שצריך להגביל את ה[[ריבית]] כי בריבית גבוה מידי אנשים נוטים להתעלם מהסיכון, גם כאשר הסיכון מופרז.  

גודווין מעיר שאנשים רבים מידי מעריצים את הספר של סמית, אבל לא טורחים לקרוא את הספר עצמו, ולכן מפספסים מסרים חשובים מאד שסמית כותב בספר. לדוגמה סמית מודע לבעיה של [[מוצרים ציבוריים]] וטוען כי הממשלה צריכה לממן חלק מהדברים כמו נקיון ברחובות, צבא ועוד. סמית גם בעד הגנה על העובדים (כי יש להם כוח מיקוח בעייתי) , הוצאת פטנטים ועוד.  הוא גם חושב שצריך להגביל את הריבית כי בריבית גבוה מידי אנשים נוטים להתעלם מהסיכון, גם כאשר הסיכון מופרז. אחד המסרים העיקריים של סמית לפי גודווין היא שיש להזהר מפני הקפיטליסטים - בגלל שהם מנצלים [[לובי פוליטי]] כדי לחוקק חוקים שיטיבו איתם גם על חשבון הציבור.  

סמית לא רק חשב שריבית גבוה היא דבר בעייתי, הוא חשב גם שאחוזי רווח גבוהים הם דבר בעייתי. בגלל שרווחי הון גבוהים פרושם שכר נמוך יותר. שכר גבוה לפי סמית הוא לא רק אינטרס של העובדים אלא גם אינטרס של כלל החברה, בגלל שרוב העובדים לא מתפרנסים מהון. גודווין מעיר כי זה דבר שמתקיים אפילו כיום. אם רוב ההכנסה שלך נובעת מעבודה ולא מ[[רנטה]] או [[הון]] אזי אתה עובד. הוא מזכיר כי סמית אומר ש"שום חברה לא יכולה להיות באמת משגשגת ומאושרת, אם רוב החברים בה (העובדים) הם עניים ואומללים".  

 

לכן בעיני סמית כאשר קפיטליסטים הלכו בעקבות האינטרס העצמי שלהם והורידו שכר, זה רע לחברה. דבר דומה הוא אם הם מעלים מחירים. שכן שני הדברים האלה הם בעיה דומה - שניהם פוגעים ב[[שכר ראלי]].  זו אחת הסיבות שסמית תמך בשוק חופשי גם בתחום המעסיקים - תחרות בין יצרנים רבים על עובדים, תגרום לחלק מהם להציע שכר גבוה יותר, ואילו תחרות שלהם על צרכנים תגרום להם להוריד מחירים על מוצרים.  

 

אבל אפילו בזמנו של סמית, עסקים גדולים יכלו "לברוח" מהשוק. דרך אחת שהם יכלו לעשות את זה היא לבצע שיתוף פעולה ([[שוק אוליגופולי]] או [[קרטל]]) וסמית מזהיר מפני זה. דרך שניה היא אפילו בעיתית יותר - הם יכולים לנצל את הכוח הפוליטי שלהם (לדוגמה באמצעות [[לובי פוליטי]]) כדי לקבל סיוע בצורות שונות מצד הממשלה אם זה על ידי סובסידה ואם זה על ידי מכסי מגן. אבל מעט אנשים מבינים את זה - הפועלים הלא משכילים לא מבינים את זה ובדרך כלל גם לא ממשלות. ולכן אדם סמית לא בדיוק חשב שממשלות הן בעיה לשוק חופשי, הוא חשב שהסכנה הגדול לשוק חופשי היא קפיטליסטים גדולים שגורמים לממשלה לסייע להם.

 

 

לסמית היתה בעיה עם עסקים גדולים שמתערבים בחקיקה. הוא גם ביקר את הסיוע של ממשלות ליצואנים. באותה תקופה רק [[חברת הודו המזרחית]] יכלה לייצא לאסיה. הטענה של אותה תקופה היתה כי זה הגיוני לעודד את הייצוא מצד הממשלה. סמית חושב שלא - אם דבר כדאי לייצא לאסיה אז המונופול על הייצוא מונע את הדבר הטוב הזה מאנשים אחרים, ואם זה לא טוב לייצא אז אין טעם לעודד פעילות כזו.  

סמית מבקר כבר באותה תקופה את הבעיות שנוצרות עקב [[תאגיד]]. התאגיד מאפשר לאנשים רבים להתאגד ולממן מיזם ציבורי. ההפסדים שלהם מוגבלים בגלל עקרון של [[ערבון מוגבל]]. המשקיעים בתאגיד קונים מניות וממנים דירקטוריונים כדי שיפקחו על מנהלי התאגיד, סמית טוען כי ניהול של עסק בבעלות כזו תמיד יסבול מניהול פחות טוב לעומת ניהול של עסק פרטי.  

סמית מבקר כבר באותה תקופה את הבעיות שנוצרות עקב [[תאגיד]]. התאגיד מאפשר לאנשים רבים להתאגד ולממן מיזם ציבורי. ההפסדים שלהם מוגבלים בגלל עקרון של [[ערבון מוגבל]]. המשקיעים בתאגיד קונים מניות וממנים דירקטוריונים כדי שיפקחו על מנהלי התאגיד, סמית טוען כי ניהול של עסק בבעלות כזו תמיד יסבול מניהול פחות טוב לעומת ניהול של עסק פרטי.  

ריקארדו גם מציג את הרעיון של [[יתרון יחסי]] במסחר בין מדינות. אם יש רק שתי מדינות, בריטניה ופורטוגל, ויש רק שתי סחורות, בדים ויין, וכל אחת מהן טובה ביצור סחורה אחת, עדיף להן לסחור בינהן, גם אם פורטוגול יכולה לייצר את שני המוצרים במחיר זול יותר, עדיף לה לפי ריקארדו לייבא בדים מאנגליה ובכך להיות מסוגלת להתמקד בייצור של יותר יין ובכך להרוויח יותר. לאחר הצגה של החשיבות של רעיון זה, גודווין מעיר כי הצגה זו היא בעיתית מאד. התאוריה של סחר חופשי של ריקארדו יכולה לעבוד בתנאים מסויימים, אבל בתנאים אחרים (כמו היכולת להעביר מפעלים לפורטוגול) היא עלולה שלא להיות תקפה. גודווין מציין כי זה הבדל מהותי בין ריקארדו לסמית. שכן סמית לא תאר את הכלכלה בלי אנשים ורק עם נוסחאות. לכן גודווין טוען שסמית אינו כלכלן קלאסי כמו שנהוג לחשוב.  

ריקארדו גם מציג את הרעיון של [[יתרון יחסי]] במסחר בין מדינות. אם יש רק שתי מדינות, בריטניה ופורטוגל, ויש רק שתי סחורות, בדים ויין, וכל אחת מהן טובה ביצור סחורה אחת, עדיף להן לסחור בינהן, גם אם פורטוגול יכולה לייצר את שני המוצרים במחיר זול יותר, עדיף לה לפי ריקארדו לייבא בדים מאנגליה ובכך להיות מסוגלת להתמקד בייצור של יותר יין ובכך להרוויח יותר. לאחר הצגה של החשיבות של רעיון זה, גודווין מעיר כי הצגה זו היא בעיתית מאד. התאוריה של סחר חופשי של ריקארדו יכולה לעבוד בתנאים מסויימים, אבל בתנאים אחרים (כמו היכולת להעביר מפעלים לפורטוגול) היא עלולה שלא להיות תקפה. גודווין מציין כי זה הבדל מהותי בין ריקארדו לסמית. שכן סמית לא תאר את הכלכלה בלי אנשים ורק עם נוסחאות. לכן גודווין טוען שסמית אינו כלכלן קלאסי כמו שנהוג לחשוב.  

גודווין מציין כי כמעט כל הכלכלנים התלהבו מאד מהרעיונות והגישה של ריקארדו, ומאז רוב הכלכלנים, ובמיוחד [[כלכלה נאו קלאסית]], מנסה לתאר את הכלכלה באמצעות מתמטיקה מסובכת, אבל שדבר זה גורר בעיות רציניות ב[[חקר הכלכלה]].  

גודווין מציין כי כמעט כל הכלכלנים התלהבו מאד מהרעיונות והגישה של ריקארדו, ומאז רוב הכלכלנים, ובמיוחד [[כלכלה נאו קלאסית]], מנסה לתאר את הכלכלה באמצעות מתמטיקה מסובכת, אבל שדבר זה גורר בעיות רציניות ב[[חקר הכלכלה]].

 

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==