שינויים

דוקינס מתאר כי התפתחות איברי ראייה היא תהליך שהתפתח בצורה של [[אבולוציה מתכנסת]]  - יצורים רבים שהחלו מנקודת מוצא אבולוציונית שונה, החלו תהליך של פיתוח העין. במבט ראשון נראה כי לכולם יש עיניים דומות. אולם הדוגמה של הביומורפים מראה כי בלתי סביר להגיע ממקומות גנטיים שונים לאותם צירופים גנטיים זהים וכי דבר זה נכון גם לגבי עיניים. קיימים לפחות 9 מנגנונים שונים של עזרי ראייה, ובעלי חיים שונים שהעיניים שלהם התפתחו לאורך עצים אבולוציונים שונים הגיעו לפתרונות שנראים דומים אבל הם בעצם שונים. לדוגמה יש יצורים שבהם משתמשים בעקרון של החזרת אור בדך דומה לדבר שמבוצע בטלסקופ מראה או באנטנה של רדיו.  

דוקינס מתאר כי התפתחות איברי ראייה היא תהליך שהתפתח בצורה של [[אבולוציה מתכנסת]]  - יצורים רבים שהחלו מנקודת מוצא אבולוציונית שונה, החלו תהליך של פיתוח העין. במבט ראשון נראה כי לכולם יש עיניים דומות. אולם הדוגמה של הביומורפים מראה כי בלתי סביר להגיע ממקומות גנטיים שונים לאותם צירופים גנטיים זהים וכי דבר זה נכון גם לגבי עיניים. קיימים לפחות 9 מנגנונים שונים של עזרי ראייה, ובעלי חיים שונים שהעיניים שלהם התפתחו לאורך עצים אבולוציונים שונים הגיעו לפתרונות שנראים דומים אבל הם בעצם שונים. לדוגמה יש יצורים שבהם משתמשים בעקרון של החזרת אור בדך דומה לדבר שמבוצע בטלסקופ מראה או באנטנה של רדיו.  

בהמשך הפרק דוקינס מזכיר גם את הטיעון של סטיבן גי' גולד על המודל התבוני במאמר על "בוהן הפנדה"- לפיו תכנון תבוני היה נמנע מ"טעויות" בעיצוב שקיימות בעיצובים שהם תוצר של תהליך אבולוציוני שנובע משלבים שכל אחד מהם הוא שכלול של התנאים הקודמים לו. דוגמה אחת לכך היא התפתחות של דגי גרם שחיים על הקרקעית. בעלי חיים ממשפחת הכרישים שהתפתחו לחיים על קרקעית הים, כמו חתול ים, הפכו להיות שטוחים יותר. בהתאם לכך שני העיניים שלהם נמצאים בחלק העליון של הגלוגולת. לעומת זאת בקרב דגי סוליה ודגים אחרים שהתפתחו מדגי גרם, הפתרון של חיים על הקרקעית הוא על ידי "שכיבה על הצד" כך שעין אחת פונה כל הזמן לקרקעית. כדי להתגבר על כך הדגים התפתחו כך שבתחילת חייהם כשהם חיים קרוב לפני הים יש להם עיניים במבנה רגיל. לעומת זאת כאשר הם גדלים ועוברים לגור בקרקעית העין נודדת לחלק העליון של הגולגולת דבר שמעוות את כל הגולגולת של הדג. הפתרון של חתול הים נראה פתרון הגיוני יותר - אבל בגלל "נעילה אבולוציונית" (דומה ל[[נעילה טכנולוגית]])  בגלל הצורך להתחיל מנקודת מוצא גנטית מסויימת - הפתרון הזה לא ממש אפשרי ככל הנראה עבור רוב דגי הגרם.  

בהמשך הפרק דוקינס מזכיר גם את הטיעון של סטיבן ג'יי גולד על המודל התבוני במאמר על "בוהן הפנדה"- לפיו תכנון תבוני היה נמנע מ"טעויות" בעיצוב שקיימות בעיצובים שהם תוצר של תהליך אבולוציוני שנובע משלבים שכל אחד מהם הוא שכלול של התנאים הקודמים לו. דוגמה אחת לכך היא התפתחות של דגי גרם שחיים על הקרקעית. בעלי חיים ממשפחת הכרישים שהתפתחו לחיים על קרקעית הים, כמו חתול ים, הפכו להיות שטוחים יותר. בהתאם לכך שני העיניים שלהם נמצאים בחלק העליון של הגולגולת. לעומת זאת בקרב דגי סוליה ודגים אחרים שהתפתחו מדגי גרם, הפתרון של חיים על הקרקעית הוא על ידי "שכיבה על הצד" כך שעין אחת פונה כל הזמן לקרקעית. כדי להתגבר על כך הדגים התפתחו כך שבתחילת חייהם כשהם חיים קרוב לפני הים יש להם עיניים במבנה רגיל. לעומת זאת כאשר הם גדלים ועוברים לגור בקרקעית העין נודדת לחלק העליון של הגולגולת דבר שמעוות את כל הגולגולת של הדג. הפתרון של חתול הים נראה פתרון הגיוני יותר - אבל בגלל "נעילה אבולוציונית" (דומה ל[[נעילה טכנולוגית]])  בגלל הצורך להתחיל מנקודת מוצא גנטית מסויימת - הפתרון הזה לא ממש אפשרי ככל הנראה עבור רוב דגי הגרם.  

דוגמה אחרת היא שבקרב יונקים ויצורים רבים אחרים, תאי העין הרגישים לאור פונים "לכיוון הלא נכון" כך שהחלק שרגיש לאור פונה אל תוך הגולגולת והחלק שמעביר את האות החשמלי אל המוח פונה קדימה. דבר זה הוא פגם עיצוב בולט שכן ה"כבלים" שמעבירים את האות נמצאים על רצפת העין והם עוברים אל המוח דרך נקודה אחת בעין שמהווה "נקודה עיוורת". מתכנן תבוני שהיה מעצב את העין היה בונה את התאים בצורה הגיונית יותר, כך שהחלק שמעביר את האות למוח נמצא בחלק האחורי של העין והחלק שרגיש לאור פונה קדימה. פגם זה בעיצוב לא ניתן לתיקון קל ביצורים שכן כל שלב באבולוציה מקבל כנתון את השלבים שיש לפניו - ולא ניתן לשנות את הרצף הגנטי במאות מקומות בו-זמנית כדי לתקן פגמים מעין אלה. לעומת זאת בקרב דיונונים, העין בנויה בצורה הגיונית יותר שכן האבולוציה של העין שלהם עברה מסלול שונה לעומת שאר היצורים עוד בשלב מוקדם של התפתחות העין.

דוגמה אחרת היא שבקרב יונקים ויצורים רבים אחרים, תאי העין הרגישים לאור פונים "לכיוון הלא נכון" כך שהחלק שרגיש לאור פונה אל תוך הגולגולת והחלק שמעביר את האות החשמלי אל המוח פונה קדימה. דבר זה הוא פגם עיצוב בולט שכן ה"כבלים" שמעבירים את האות נמצאים על רצפת העין והם עוברים אל המוח דרך נקודה אחת בעין שמהווה "נקודה עיוורת". מתכנן תבוני שהיה מעצב את העין היה בונה את התאים בצורה הגיונית יותר, כך שהחלק שמעביר את האות למוח נמצא בחלק האחורי של העין והחלק שרגיש לאור פונה קדימה. פגם זה בעיצוב לא ניתן לתיקון קל ביצורים שכן כל שלב באבולוציה מקבל כנתון את השלבים שיש לפניו - ולא ניתן לשנות את הרצף הגנטי במאות מקומות בו-זמנית כדי לתקן פגמים מעין אלה. לעומת זאת בקרב דיונונים, העין בנויה בצורה הגיונית יותר שכן האבולוציה של העין שלהם עברה מסלול שונה לעומת שאר היצורים עוד בשלב מוקדם של התפתחות העין.

דוקינס חוזר על הרעיון לפיו קצת ראייה טובה בהרבה מאשר עיוורון מוחלט ומדגים את הרעיון של שיפור מתמיד בתכונות אחרות כולל פיתוח איברי שמיעה, פיתוח ניווט לפי קול, הסוואה בקרב חרקים, תעופה ועוד. לדוגמה הוא מציין כי בניגוד לטענות מתנגדי אבלוציונים יש "חצאי כנפיים" - יש יתרון ליכולת דאייה קטנות וליכולות תעופה מופחתות כמו סנאים דואים, נחשים דואים וכו'. הוא מציין כי תעופה התפתחה בקו-אבולוציה דרך מספר אפיקים -אחד בעטלפים ואחד בציפורים לדוגמה. דוגמה נוספת לקו אבולוציה קיימת בתחום של נווט לפי קול - דבר זה התפתח במקביל בקרב שתי קבוצות נפרדות של עטלפים, שתי קבוצות של ציפורים, דולפינים ולוויתנים, וכן במידה פחותה יותר בקרב יונקים כמו חדפים ועוד. יש דגים שפיתחו יכולת דומה על ידי שימוש ב"ראייה" של שדות חשמליים שהם פולטים מצידי גופם. ההתפתחות במקביל של הגורמים האלה מוסברת בספר וכן ההבדלים בין מערכות ניווט שונות לדוגמה שימוש בגלים על קוליים בקרב חלק מהעטלפים וגלים נמוכים יותר (ובעלי פחות יכולת אבחנה) בקרב קבוצת עטלפי פירות באפריקה.

דוקינס חוזר על הרעיון לפיו קצת ראייה טובה בהרבה מאשר עיוורון מוחלט ומדגים את הרעיון של שיפור מתמיד בתכונות אחרות כולל פיתוח איברי שמיעה, פיתוח ניווט לפי קול, הסוואה בקרב חרקים, תעופה ועוד. לדוגמה הוא מציין כי בניגוד לטענות מתנגדי אבולוציונים יש "חצאי כנפיים" - יש יתרון ליכולת דאייה קטנות וליכולות תעופה מופחתות כמו סנאים דואים, נחשים דואים וכו'. הוא מציין כי תעופה התפתחה בקו-אבולוציה דרך מספר אפיקים -אחד בעטלפים ואחד בציפורים לדוגמה. דוגמה נוספת לקו אבולוציה קיימת בתחום של נווט לפי קול - דבר זה התפתח במקביל בקרב שתי קבוצות נפרדות של עטלפים, שתי קבוצות של ציפורים, דולפינים ולוויתנים, וכן במידה פחותה יותר בקרב יונקים כמו חדפים ועוד. יש דגים שפיתחו יכולת דומה על ידי שימוש ב"ראייה" של שדות חשמליים שהם פולטים מצידי גופם. ההתפתחות במקביל של הגורמים האלה מוסברת בספר וכן ההבדלים בין מערכות ניווט שונות לדוגמה שימוש בגלים על קוליים בקרב חלק מהעטלפים וגלים נמוכים יותר (ובעלי פחות יכולת אבחנה) בקרב קבוצת עטלפי פירות באפריקה.

==ראו גם==

==ראו גם==