שינויים

הוסרו 3 בתים ,  19:23, 28 במרץ 2019
מ
אין תקציר עריכה
שורה 71: שורה 71:     
סכנות מצד עצים בזמן סופה וצורך בגיזום עלולים להוביל לבעיה של גיזום יתר של עצים.
 
סכנות מצד עצים בזמן סופה וצורך בגיזום עלולים להוביל לבעיה של גיזום יתר של עצים.
      
==עצים בעיר בישראל==
 
==עצים בעיר בישראל==
שורה 82: שורה 81:  
פעילים להגנה על עצים ואגרונמים טוענים כי קיימת בעיה של גיזום מוגזם של עצים במרחב העירוני. שמואל זילבר, הוא גוזם עצים מקצועי ומי שמשמש מדריך מומחה מטעם משרד החקלאות. זיבלר שעבד בעבר כקבלן גיזום של עיריית תל אביב טוען כי במסגרת פרקטיקת הגיזום של העיירה גוזמים 50% עד 100% מנוף העץ. לטענתנו גיזום בריא הוא לכל היותר 25% מנוף העץ.  
 
פעילים להגנה על עצים ואגרונמים טוענים כי קיימת בעיה של גיזום מוגזם של עצים במרחב העירוני. שמואל זילבר, הוא גוזם עצים מקצועי ומי שמשמש מדריך מומחה מטעם משרד החקלאות. זיבלר שעבד בעבר כקבלן גיזום של עיריית תל אביב טוען כי במסגרת פרקטיקת הגיזום של העיירה גוזמים 50% עד 100% מנוף העץ. לטענתנו גיזום בריא הוא לכל היותר 25% מנוף העץ.  
   −
האגרונומית דידי שמש וכן דילבר טוענים כי גיזום מוגזם שנעשה כביכול לטובת הבטיחות עלול להוביל לתוצאה הפוכה - הגברת הסיכון של נפילת ענפים ורקבון בעצים. כאשר יש גיזום מוגזם, העץ נכנס למצוקה שכן העלים משמשים לפוטוסינתזה, ובלעדים לעץ אין מספיק [[אנרגיה]]. כדי להתמודד עם מצב זה העץ מפנה את כל המאמצים שלו להצמיח במהירות ענפים ארוכים על גבי רקמה פצועה, כדי שענפים אלה יספרו לו אנרגיה. לטענת שמש, ענפים אלה הם דקים יותר ושבירים יותר. לפי זילבר הענפים החדשים שצומחים מאיזורי הגיזום, מתחרים ביניהם על נקודות אחיזה ולכן האחיזה שלהם בבסיסה חלשה ורופפת יותר יחסית לענפים המקוריים. בנוסף לפי זילבר, כאשר העץ מפנה את כל עתודות האנרגיה לצמיחה מהירה הוא נותר חשוף לפגיעת מזיקי עצים שעלולים ליצור רקבון באיזורי הגיזום. הענפים החלשים יחד עם הריקבון בבסיס האחיזה עלולים ליצור נטייה חזקה יותר לניתוק של הענפים בזמן סערה. {{הערה| גלעד מורג, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4220613,00.html לגזום בלי להגזים: לספר עצים ולא להרוג אותם], ynet, 26.04.12}}
+
האגרונומית דידי שמש וכן זילבר טוענים כי גיזום מוגזם שנעשה כביכול לטובת הבטיחות עלול להוביל לתוצאה הפוכה - הגברת הסיכון של נפילת ענפים ורקבון בעצים. כאשר יש גיזום מוגזם, העץ נכנס למצוקה שכן העלים משמשים לפוטוסינתזה, ובלעדים לעץ אין מספיק [[אנרגיה]]. כדי להתמודד עם מצב זה העץ מפנה את כל המאמצים שלו להצמיח במהירות ענפים ארוכים על גבי רקמה פצועה, כדי שענפים אלה יספרו לו אנרגיה. לטענת שמש, ענפים אלה הם דקים יותר ושבירים יותר. לפי זילבר הענפים החדשים שצומחים מאיזורי הגיזום, מתחרים ביניהם על נקודות אחיזה ולכן האחיזה שלהם בבסיסה חלשה ורופפת יותר יחסית לענפים המקוריים. בנוסף לפי זילבר, כאשר העץ מפנה את כל עתודות האנרגיה לצמיחה מהירה הוא נותר חשוף לפגיעת מזיקי עצים שעלולים ליצור רקבון באיזורי הגיזום. הענפים החלשים יחד עם הריקבון בבסיס האחיזה עלולים ליצור נטייה חזקה יותר לניתוק של הענפים בזמן סערה. {{הערה| גלעד מורג, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4220613,00.html לגזום בלי להגזים: לספר עצים ולא להרוג אותם], ynet, 26.04.12}}
       
===מאבקים נגד כריתת עצים בעיר===
 
===מאבקים נגד כריתת עצים בעיר===
 
דוגמאות למאבקים בכריתת עצים במרחב העירוני בישראל :
 
דוגמאות למאבקים בכריתת עצים במרחב העירוני בישראל :
* מאבק נגד כריתת עצי שקמה עתיקים בתל אביב בשנות ה-50. המאבק הצליח. עם בנייתם של היכל התרבות ותאטרון הבימה הועתקו העצים אל גן יעקב, בתכנונו של אדריכל הנוף אברהם קרוון. {{הערה|שם=shemer|הילה שמר, [https://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4978477,00.html מקרה מבחן במאבקי תושבים: נוה צדק עותרת לבג''ץ נגד עיריית ת''א], xnet, 21.06.17}}
+
* מאבק נגד כריתת עצי שקמה עתיקים בתל אביב בשנות ה-50. המאבק הצליח. עם בנייתם של היכל התרבות ותאטרון הבימה הועתקו העצים אל גן יעקב, בתכנונו של אדריכל הנוף אברהם קרוון. {{הערה|שם=shemer|הילה שמר, [https://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4978477,00.html מקרה מבחן במאבקי תושבים: נוה צדק עותרת לבג"ץ נגד עיריית ת"א], xnet, 21.06.2017}}
 
* מאבק נגד כריתת עץ השקמה העתיק ברחוב מזא"ה. {{הערה|שם=shemer}}
 
* מאבק נגד כריתת עץ השקמה העתיק ברחוב מזא"ה. {{הערה|שם=shemer}}
 
* מאבק נגד כריתת עצים בכיכר דיזנגוף בתל אביב בינואר 2017 - המאבק נכשל [https://www.green.org.il/11-%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%AA%D7%95-%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8-%D7%93%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%A3-ynet/]
 
* מאבק נגד כריתת עצים בכיכר דיזנגוף בתל אביב בינואר 2017 - המאבק נכשל [https://www.green.org.il/11-%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%AA%D7%95-%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8-%D7%93%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%A3-ynet/]
שורה 101: שורה 100:     
ההגנה הניתנת לעצים קשורה להגדרתם כ"עצים בוגרים", בתיקון 89 לחוק התכנון והבנייה משנת 2008, נקבע שהגדרה של עץ בוגר קשורה לגודל. הוא חייב להיות בגובה מעל 1.30 מטרים ושקוטר הגזע הוא מעל 10 ס"מ. כל עץ שעונה על הגדרה של עץ בוגר הוא עץ בעקרון עץ מוגן. כדי לכרות עת כזה נדרש רישיון כריתה שאותו מנפיק פקיד היערות. הנחת המוצא היא שהעץ מוגן ושומר השער נגד כריתה שלו פקיד היערות. פקיד היערות יכול להיות גורם עירוני, או עובד של [[קרן קיימת לישראל]], חלקם אגרונומים וחלקם לא. {{הערה|שם=nerdy1|1=גיא נרדי, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001250508 מה עושים העצים? נכרתים כדי לפנות מקום במרחב העירוני], גלובס, 27.08.2018}}
 
ההגנה הניתנת לעצים קשורה להגדרתם כ"עצים בוגרים", בתיקון 89 לחוק התכנון והבנייה משנת 2008, נקבע שהגדרה של עץ בוגר קשורה לגודל. הוא חייב להיות בגובה מעל 1.30 מטרים ושקוטר הגזע הוא מעל 10 ס"מ. כל עץ שעונה על הגדרה של עץ בוגר הוא עץ בעקרון עץ מוגן. כדי לכרות עת כזה נדרש רישיון כריתה שאותו מנפיק פקיד היערות. הנחת המוצא היא שהעץ מוגן ושומר השער נגד כריתה שלו פקיד היערות. פקיד היערות יכול להיות גורם עירוני, או עובד של [[קרן קיימת לישראל]], חלקם אגרונומים וחלקם לא. {{הערה|שם=nerdy1|1=גיא נרדי, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001250508 מה עושים העצים? נכרתים כדי לפנות מקום במרחב העירוני], גלובס, 27.08.2018}}
      
פעילים להגנת עצים טוענים כי ידם של חלק מהפקידים "קלה על ההדק" וכי הם נותנים אישור בקלות רבה. יפעת הולצמן-גזית היא פרופסור למשפטים מהמכללה למנהל, והיא מומחית בתחום ההגנה על עצים. לפי הולצמן-גזית הבעיה הקשה היא שפקידי היערות לא מתפקדים תמיד כשומרים. יש להם נטייה להקל במתן רישיונות, וכי "נותנים לחתול לשמור על השמנת". {{הערה|שם=nerdy1}}
 
פעילים להגנת עצים טוענים כי ידם של חלק מהפקידים "קלה על ההדק" וכי הם נותנים אישור בקלות רבה. יפעת הולצמן-גזית היא פרופסור למשפטים מהמכללה למנהל, והיא מומחית בתחום ההגנה על עצים. לפי הולצמן-גזית הבעיה הקשה היא שפקידי היערות לא מתפקדים תמיד כשומרים. יש להם נטייה להקל במתן רישיונות, וכי "נותנים לחתול לשמור על השמנת". {{הערה|שם=nerdy1}}
שורה 131: שורה 129:  
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
      
[[קטגוריה:אקולוגיה עירונית]]
 
[[קטגוריה:אקולוגיה עירונית]]