שינויים

מ
אין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:  
[[נאו-מלתוסיאנים]], לעומת זאת, טוענים כי בעוד שהמנגנון של מלתוס אינו מדוייק, וכי כרגע נראה שהוא טעה, ייתכן ויתרחש אסון מלתוסיאני בעתיד, וכי כבר היום קיימים מקרים דומים לאסון מלתוסיאני. כך לדוגמה [[שיא תפוקת הנפט]] עתיד להוביל להתייקרות הנפט, אם הדבר יוביל להתייקרות האנרגיה פרוש הדבר התייקרות חומרי הדישון המלאכותיים וכתוצאה מכך התייקרות המזון ואולי גם ירידה בכמות המזון המיוצרת. [[משבר המזון העולמי 2007-2008]] הראה שתרחיש זה אינו בגדר אפשרות תאורטית בלבד.
 
[[נאו-מלתוסיאנים]], לעומת זאת, טוענים כי בעוד שהמנגנון של מלתוס אינו מדוייק, וכי כרגע נראה שהוא טעה, ייתכן ויתרחש אסון מלתוסיאני בעתיד, וכי כבר היום קיימים מקרים דומים לאסון מלתוסיאני. כך לדוגמה [[שיא תפוקת הנפט]] עתיד להוביל להתייקרות הנפט, אם הדבר יוביל להתייקרות האנרגיה פרוש הדבר התייקרות חומרי הדישון המלאכותיים וכתוצאה מכך התייקרות המזון ואולי גם ירידה בכמות המזון המיוצרת. [[משבר המזון העולמי 2007-2008]] הראה שתרחיש זה אינו בגדר אפשרות תאורטית בלבד.
   −
==אסון מלתוסינאי על פי מלתוס==
+
==אסון מלתוסיאני על פי מלתוס==
 
{{הפניה לערך מורחב|מסה על עיקרון האוכלוסייה}}
 
{{הפניה לערך מורחב|מסה על עיקרון האוכלוסייה}}
 
ה[[כלכלן]] [[תומס מלתוס]] פרסם בשנת 1798 את הספר '''[[מסה על עיקרון האוכלוסייה]]''' שזכה לפרסום רב והשפיע הן על התפתחות הביולוגיה והן על הדיונים על דמוגרפיה, חקלאות טכנולוגיה. חלקו העיקרי של הספר הוקדש למה שמכונה כיום "עקרון הברזל של מלתוס על אוכלוסייה", אם כי שם זה ניתן בדיעבד. התאוריה טוענת ש[[גידול אוכלוסין]] יוביל להגדלת היצע העובדים, דבר שיוביל להקטנת ה[[שכר]]. מלתוס חשש ש[[גידול אוכלוסין]] מתמשך יוביל ל[[עוני]]. בשנת 1830, 32 שנים לאחר הגרסה הראשונה, פרסם מלתוס פרסם מהדורה נרחבת בשם "דעה מסכמת על עיקרון האוכלוסייה" (A Summary View on the Principle of Population) שכללה הערות על ביקורת על ספרו העיקרי.  
 
ה[[כלכלן]] [[תומס מלתוס]] פרסם בשנת 1798 את הספר '''[[מסה על עיקרון האוכלוסייה]]''' שזכה לפרסום רב והשפיע הן על התפתחות הביולוגיה והן על הדיונים על דמוגרפיה, חקלאות טכנולוגיה. חלקו העיקרי של הספר הוקדש למה שמכונה כיום "עקרון הברזל של מלתוס על אוכלוסייה", אם כי שם זה ניתן בדיעבד. התאוריה טוענת ש[[גידול אוכלוסין]] יוביל להגדלת היצע העובדים, דבר שיוביל להקטנת ה[[שכר]]. מלתוס חשש ש[[גידול אוכלוסין]] מתמשך יוביל ל[[עוני]]. בשנת 1830, 32 שנים לאחר הגרסה הראשונה, פרסם מלתוס פרסם מהדורה נרחבת בשם "דעה מסכמת על עיקרון האוכלוסייה" (A Summary View on the Principle of Population) שכללה הערות על ביקורת על ספרו העיקרי.  
שורה 22: שורה 22:  
לתאוריה של מלתוס הייתה השפעה רבה להתייחסות של [[כלכלה|כלכלנים]] ואנשי ממשל לטיפול באוכלוסייה: בעבר, [[פריון ילודה]] שפירושה מספר רב של ילדים, נחשבה יתרון כלכלי כיוון שהיא הגדילה את מספר העובדים הפוטנציאליים לכלכלה. מלתוס, לעומת זאת, הסתכל על פוריות מנקודת מבט חדשה והצליח לשכנע כלכלנים רבים כי למרות שעובדים רבים מגדילים את הכמות הכוללת של התוצרת הם נוטים להקטין את תוצרת לנפש.
 
לתאוריה של מלתוס הייתה השפעה רבה להתייחסות של [[כלכלה|כלכלנים]] ואנשי ממשל לטיפול באוכלוסייה: בעבר, [[פריון ילודה]] שפירושה מספר רב של ילדים, נחשבה יתרון כלכלי כיוון שהיא הגדילה את מספר העובדים הפוטנציאליים לכלכלה. מלתוס, לעומת זאת, הסתכל על פוריות מנקודת מבט חדשה והצליח לשכנע כלכלנים רבים כי למרות שעובדים רבים מגדילים את הכמות הכוללת של התוצרת הם נוטים להקטין את תוצרת לנפש.
   −
==ביקורת על המודל המלתוסינאי==
+
==ביקורת על המודל המלתוסיאני==
 
התאוריה של מלתוס, זכתה לביקורת רבה לאורך השנים כיוון שלא הצליחה לחזות [[שינוי טכנולוגי|התקדמות טכנולוגית]], ועקב הפסימיות הרבה בה, אשר טענה לקטסטרופה עולמית. נכון לתחילת המאה ה-21, התאוריה של מלתוס לא התממשה בקנה מידה עולמי ורבים ראו בכך כישלון מוחלט של התאוריה.
 
התאוריה של מלתוס, זכתה לביקורת רבה לאורך השנים כיוון שלא הצליחה לחזות [[שינוי טכנולוגי|התקדמות טכנולוגית]], ועקב הפסימיות הרבה בה, אשר טענה לקטסטרופה עולמית. נכון לתחילת המאה ה-21, התאוריה של מלתוס לא התממשה בקנה מידה עולמי ורבים ראו בכך כישלון מוחלט של התאוריה.
   שורה 65: שורה 65:  
דיימונד מתאר מקרים מתועדים של התמוטטות עקב שילוב של בעיות סביבה וחברה הקשורים גם לגידול אוכלוסין ו[[תגובת יתר]] ביחס לחקלאות  לגבי תרבות [[האנסאזי]], [[בני המאיה]], [[איי הפסחא]], [[ההתיישבות הנורדית בגרינלנד]] ומקומות נוספים.
 
דיימונד מתאר מקרים מתועדים של התמוטטות עקב שילוב של בעיות סביבה וחברה הקשורים גם לגידול אוכלוסין ו[[תגובת יתר]] ביחס לחקלאות  לגבי תרבות [[האנסאזי]], [[בני המאיה]], [[איי הפסחא]], [[ההתיישבות הנורדית בגרינלנד]] ומקומות נוספים.
   −
==אסון מלתוסיאני ברונאדה בשנות ה-90 ==
+
==אסון מלתוסיאני ברואנדה בשנות ה-90 ==
 
דיימונד טוען גם כי רצח העם ברואנדה לא התרחש רק בגלל שנאה אתנית, אלא גם בגלל פיצוץ אוכלוסין. בטבח שהתרחש בשנת 1994 הרגו בני הוטו כמיליון בני טוטסי. בתגובה פלשו בני טוטסי וכבשו את רואנדה, והדבר גרם לבריחה המונית של שני מיליון פליטי הוטו. דיימונד מציין כי לראייה לפיה מדובר אך ורק ברצח עם על בסיס אתני, יש מספר בעיות. חלק מהטבח כלל גם רצח של בני הוטו בני הוטו אחרים, גם במקום שלא היו בו בני טוטסי, לא תמיד קל לזהות מיהו בן הוטו או טוטסי, וכי גם אוכלוסיית הבושמנים שלא איימה על ההוטו נרצחה.
 
דיימונד טוען גם כי רצח העם ברואנדה לא התרחש רק בגלל שנאה אתנית, אלא גם בגלל פיצוץ אוכלוסין. בטבח שהתרחש בשנת 1994 הרגו בני הוטו כמיליון בני טוטסי. בתגובה פלשו בני טוטסי וכבשו את רואנדה, והדבר גרם לבריחה המונית של שני מיליון פליטי הוטו. דיימונד מציין כי לראייה לפיה מדובר אך ורק ברצח עם על בסיס אתני, יש מספר בעיות. חלק מהטבח כלל גם רצח של בני הוטו בני הוטו אחרים, גם במקום שלא היו בו בני טוטסי, לא תמיד קל לזהות מיהו בן הוטו או טוטסי, וכי גם אוכלוסיית הבושמנים שלא איימה על ההוטו נרצחה.
   שורה 95: שורה 95:  
[[שיפורי טכנולוגיה]] (לדוגמה [[דשן]]), שינוי סביבתי (לדוגמה גילוי אדמות חדשות)  או תרבותי (לדוגמה מעבר לתזונה [[צמחונות|צמחונית]] יותר) יכולים לגרור לעליה ב[[תנובה החקלאית]], או לגידול של כמות הקלוריות לנפש. אבל בעקבות דבר זה יש גידול ברווחה הכלכלית או הורדת מחיר המזון. דברים אלה גורמים לכך שגידול ילדים, לפחות בהיבט של מזון, הוא משימה זולה יותר. בנסיבות מסויימות דבר זה יכול לתרום לכך שיש [[גידול אוכלוסין]]. לדוגמה  אם השיפור הטכנולוגי מאפשר להגדיל את התנובה של כל דונם ב-20%, גידול האוכלוסייה יקטין את ההשפעה, כך שסה"כ הגידול של קלוריות לנפש יגדל בסופו של דבר רק ב-10%.  
 
[[שיפורי טכנולוגיה]] (לדוגמה [[דשן]]), שינוי סביבתי (לדוגמה גילוי אדמות חדשות)  או תרבותי (לדוגמה מעבר לתזונה [[צמחונות|צמחונית]] יותר) יכולים לגרור לעליה ב[[תנובה החקלאית]], או לגידול של כמות הקלוריות לנפש. אבל בעקבות דבר זה יש גידול ברווחה הכלכלית או הורדת מחיר המזון. דברים אלה גורמים לכך שגידול ילדים, לפחות בהיבט של מזון, הוא משימה זולה יותר. בנסיבות מסויימות דבר זה יכול לתרום לכך שיש [[גידול אוכלוסין]]. לדוגמה  אם השיפור הטכנולוגי מאפשר להגדיל את התנובה של כל דונם ב-20%, גידול האוכלוסייה יקטין את ההשפעה, כך שסה"כ הגידול של קלוריות לנפש יגדל בסופו של דבר רק ב-10%.  
   −
בספר [[רובים, חיידקים ופלדה]] מתאר [[ג'ארד דיימונד]] ריבאונד מלתוסיאני [[תהליך ארוך טווח|ארוך טווח]] בהקשר של [[המהפכה החקלאית]]. בעוד ש[[תנובה חקלאית|תנובת המזון]] של שטח [[חקלאות|חקלאי]] קדום גדולה בהרבה (פי 10 או פי 100) מתנובת המזון בשיטת השגת המזון [[ציידים לקטים]], דיימונד טוען כי המהפכה החקלאית לא הובילה להגדלת כמות המזון לנפש. לפי דיימונד, התרחש במקביל גידול אוכלוסין כך שכמות האוכלוסייה גדלה בקצב מעט גבוה יותר מאשר קצב גידול התנובה החקלאית, דבר שהוביל לכך שבחברה החקלאית כמות הקלוריות לנפש היתה נמוכה יותר מאשר בחברות של ציידים לקטים.  
+
בספר [[רובים, חיידקים ופלדה]] מתאר [[ג'ארד דיימונד]] ריבאונד מלתוסיאני [[תהליך ארוך טווח|ארוך טווח]] בהקשר של [[המהפכה החקלאית]]. בעוד ש[[תנובה חקלאית|תנובת המזון]] של שטח [[חקלאות|חקלאי]] קדום גדולה בהרבה (פי 10 או פי 100) מתנובת המזון בשיטת השגת המזון [[ציידים לקטים]], דיימונד טוען כי המהפכה החקלאית לא הובילה להגדלת כמות המזון לנפש. לפי דיימונד, התרחש במקביל גידול אוכלוסין כך שכמות האוכלוסייה גדלה בקצב מעט גבוה יותר מאשר קצב גידול התנובה החקלאית, דבר שהוביל לכך שבחברה החקלאית כמות הקלוריות לנפש הייתה נמוכה יותר מאשר בחברות של ציידים לקטים.  
    
יש לציין כי גידול האוכלוסייה במעבר לחקלאות לא נבע רק בגלל שכמות המזון הייתה גדולה יותר אלא גם בגלל שינויים נוספים עקב החקלאות. ילד בן פחות משנתיים אינו יכול ללכת בקצב של חברות ציידים לקטים ולכן יש לשאת אותו ממקום למקום. המעבר לישובי קבע ליד השדות שמאפיין את החקלאים, הסיר מגבלה זו דבר שהגביר את [[פריון הילודה]].  
 
יש לציין כי גידול האוכלוסייה במעבר לחקלאות לא נבע רק בגלל שכמות המזון הייתה גדולה יותר אלא גם בגלל שינויים נוספים עקב החקלאות. ילד בן פחות משנתיים אינו יכול ללכת בקצב של חברות ציידים לקטים ולכן יש לשאת אותו ממקום למקום. המעבר לישובי קבע ליד השדות שמאפיין את החקלאים, הסיר מגבלה זו דבר שהגביר את [[פריון הילודה]].  
    
יש לשים לב כי הוזלת המזון אינה מובילה בהכרח ל[[גידול אוכלוסין]], שכן זה מושפע מגורמים אחרים כמו עלות החינוך ואורך ההכשרה הנדרשים לשם פרנסת משפחה, גורמים תרבותיים ועוד. כך לדוגמה, עד שנת 2000 עלות המזון בעולם הלכה וירדה אבל הפריון של אוכלוסיית אירופה ירד, ובאופן כללי בעולם כולו, האוכלוסייה אמנם גדלה, אבל פריון הילודה ירד.
 
יש לשים לב כי הוזלת המזון אינה מובילה בהכרח ל[[גידול אוכלוסין]], שכן זה מושפע מגורמים אחרים כמו עלות החינוך ואורך ההכשרה הנדרשים לשם פרנסת משפחה, גורמים תרבותיים ועוד. כך לדוגמה, עד שנת 2000 עלות המזון בעולם הלכה וירדה אבל הפריון של אוכלוסיית אירופה ירד, ובאופן כללי בעולם כולו, האוכלוסייה אמנם גדלה, אבל פריון הילודה ירד.
===מיקרו אסון מלתוסינאי===
+
===מיקרו אסון מלתוסיאני===
אחת הבעיות בחיפוש אחר אסון מלתוסינאי הוא חיפוש שלו במסגרת נתונים [[מאקרו-כלכליים]] של כלל גודל האוכלוסייה, כלל מחירי המזון וכלל נתוני התמותה. זאת במסגרת [[ניתוח כלכלי הומוגני]] המניח כי תנאים דומים מתרחשים עבור כלל האוכלוסייה. מלתוס לעומת זאת התמקד בשינויים שעוברים על האוכלוסייה הענייה ו"בקרות" שונות שיכולות להקטין את גודל האוכלוסייה בצורה פחות דרמטית ומורגשת.  
+
אחת הבעיות בחיפוש אחר אסון מלתוסיאני הוא חיפוש שלו במסגרת נתונים [[מאקרו-כלכליים]] של כלל גודל האוכלוסייה, כלל מחירי המזון וכלל נתוני התמותה. זאת במסגרת [[ניתוח כלכלי הומוגני]] המניח כי תנאים דומים מתרחשים עבור כלל האוכלוסייה. מלתוס לעומת זאת התמקד בשינויים שעוברים על האוכלוסייה הענייה ו"בקרות" שונות שיכולות להקטין את גודל האוכלוסייה בצורה פחות דרמטית ומורגשת.  
    
הרעיון של מיקרו-אסון מלתוסיאני הוא ירידה בגידול האוכלוסין עקב "בקרה חיובית" (כמו אסון, מחלות וכו') או "בקרה שלילית" (כמו דחיית גיל הנישואין) בקרב חלק מהאוכלוסייה, בעוד שחלק אחר של האוכלוסייה ממשיך לצמוח בקצב אחר. זאת במסגרת [[הטרוגניות בכלכלה|ניתוח כלכלי הטרוגני]] שמניח כי סוכנים שונים או מוצרים שונים נמצאים בתנאים שונים וכי האינטראקציות בין גורמים אלה יוצרים חלק ניכר מהדינמיקה של תהליכים כלכליים וחברתיים.  
 
הרעיון של מיקרו-אסון מלתוסיאני הוא ירידה בגידול האוכלוסין עקב "בקרה חיובית" (כמו אסון, מחלות וכו') או "בקרה שלילית" (כמו דחיית גיל הנישואין) בקרב חלק מהאוכלוסייה, בעוד שחלק אחר של האוכלוסייה ממשיך לצמוח בקצב אחר. זאת במסגרת [[הטרוגניות בכלכלה|ניתוח כלכלי הטרוגני]] שמניח כי סוכנים שונים או מוצרים שונים נמצאים בתנאים שונים וכי האינטראקציות בין גורמים אלה יוצרים חלק ניכר מהדינמיקה של תהליכים כלכליים וחברתיים.