שינויים

נוספו 121 בתים ,  19:13, 13 במרץ 2019
אין תקציר עריכה
שורה 29: שורה 29:  
* '''עיסוק כפייתי''' - לדוגמה מי שסובל מהתמכרות למשחק, חושב עליו כל הזמן ומעדיף אותו על פני פעילויות אחרות. ולפעמים גם דיבור עליו עם חברים ו/או בני משפחה גם כאשר לא נמצאים ליד המחשב.
 
* '''עיסוק כפייתי''' - לדוגמה מי שסובל מהתמכרות למשחק, חושב עליו כל הזמן ומעדיף אותו על פני פעילויות אחרות. ולפעמים גם דיבור עליו עם חברים ו/או בני משפחה גם כאשר לא נמצאים ליד המחשב.
 
* '''קושי להפסיק למרות נזקים נלווים''' - קושי להפחית מינונים למרות נזקים בריאותיים, הערות מצד חברים או משפחה, תחושה עצמית שמשהו לא בסדר וכו'.
 
* '''קושי להפסיק למרות נזקים נלווים''' - קושי להפחית מינונים למרות נזקים בריאותיים, הערות מצד חברים או משפחה, תחושה עצמית שמשהו לא בסדר וכו'.
  −
יש חוקרים שטוענים כי התמכרות אינה "מצב של המוח" כמו שילוב של מצב זה יחד עם המצב החברתי או הסביבה של המכור. דוגמה לדבר זה היא אחוזי הגמילה הגבוהים בקרב חיילים שהתמכרו להרואין במלחמת ויאטנם. בשנת 1971 התברר לרשויות כי 20% מהלוחמים האמריקאים בויאטנם התמכרו להרואין. עם זאת לאחר שחזרו הביתה וזכו לטיפולי גמילה, רק 10% חזרו לסם לאחר 3 שנים, לעומת כ-90% חזרה לסם בקרב מכורים רגילים. ההסבר לכך לפי המטפלים הוא ששינוי רדיקלי בסביבת החיים יכול להוביל לשבירת ההתמכרות - בויטאנם המכורים היו מוקפים בסביבה של חיילים צרכני סמים והיו רחוקים מהבית, כאשר השתנו הנסיבות, הם הפסיקו את הצריכה. דבר זה עומד בניגוד למכורים אחרים שהולכים למכוני גמילה ולאחר מכן חוזרים לאותה סביבה שבה צרכו את הסם ויש להם גירוי לחזור אליו. לפי החוקרים יש דעה קדומה לפיה גמילה מסמים קשורה ביכולת הפגנה של [[שליטה עצמית]]. אבל תכונה זו, בעוד שהיא חשובה לגמילה, מוערכת יותר מידי. אנשים שבאמת מצליחים לגרום לשלוט על עצמם מצליחים בכך בעיקר על ידי הרחקה של גירויים מעצמם, ולא על ידי "אדישות" לגירויים אלה. {{הערה|James Clear,[https://jamesclear.com/heroin-habits How Vietnam War Veterans Broke Their Heroin Addictions] excerpt from Atomic Habits book}}
        שורה 61: שורה 59:  
אחת הגישות שמתפתחת בשנים האחרונות היא שמניעת התמכרות ו/או טיפול בה לא עוברת רק דרך התמודדות של האדם המכור עצמו, אלא על ידי שינויים חברתיים, [[קהילה|קהילתיים]], משפחתיים ו/או עיצוביים (לדוגמה [[תכנון עירוני]]) של הסביבה בה הוא גדל או חי. הקטנת "מערכות אקולוגיות" שמעודדות התנהגויות של התמכרות ופיתוח סביבה שבה קל לבחור בחלופות בריאות יותר. - לדוגמה מניעת [[עישון טבק]] והפחתת צריכת [[אלכוהול]] והדגשה של [[אורח חיים בריא]] ואווירה תומכת בקרב הנוער והמשפחה.  
 
אחת הגישות שמתפתחת בשנים האחרונות היא שמניעת התמכרות ו/או טיפול בה לא עוברת רק דרך התמודדות של האדם המכור עצמו, אלא על ידי שינויים חברתיים, [[קהילה|קהילתיים]], משפחתיים ו/או עיצוביים (לדוגמה [[תכנון עירוני]]) של הסביבה בה הוא גדל או חי. הקטנת "מערכות אקולוגיות" שמעודדות התנהגויות של התמכרות ופיתוח סביבה שבה קל לבחור בחלופות בריאות יותר. - לדוגמה מניעת [[עישון טבק]] והפחתת צריכת [[אלכוהול]] והדגשה של [[אורח חיים בריא]] ואווירה תומכת בקרב הנוער והמשפחה.  
   −
דוגמה מרכזית לדבר זה היא תכנית באיסלנד להפחתת צריכת סיגריות אלכוהול וסמים והגברת פעילות עם ההורים, ספורט, אומנות, רכיבה ועוד על מנת להפעיל את המתבגרים בקבוצות, ושירגישו משמעות בחיים; החשיבות של יצירת אקלים טוב יותר עבור הילדים, שהחיים יפים, ושיש מגוון של נושאים מהם ניתן להפיק הנאה ובמיוחד השילוב והדגש על התרומה של המשפחה. כתוצאה מהפרוייקט ירדו שיעורי העישון, צריכת האלכוהול וצריכת הסמים בשני גלים - אחד בשנים 1996-2002 ואחד ב-2006-2012, כך שאחוז בני הנוער שעשנו סיגריות באופן קבוע, יום יומי, ירד מ-23% ל-3%. נרשמה ירידה חדה גם בצריכת קנביס ואלכוהול. {{הערה|ד"ר אבי ברוכמן, פרופ' יעקב ברג, [http://www.xn--7dbl2a.com/2017/01/23/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F-%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%92-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%99-%D7%A9%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%A4/#sthash.p3u5NFuT.vVbjCoPO.dpbs ברוכמן וברג: המודל האיסלנדי שהפחית את פשיעת בני הנוער], אתר "יצור ידע", 23 בינואר 2017}}
+
דוגמה חשובה לדבר זה היא תכנית באיסלנד להפחתת צריכת סיגריות אלכוהול וסמים והגברת פעילות עם ההורים, ספורט, אומנות, רכיבה ועוד על מנת להפעיל את המתבגרים בקבוצות, ושירגישו משמעות בחיים; החשיבות של יצירת אקלים טוב יותר עבור הילדים, שהחיים יפים, ושיש מגוון של נושאים מהם ניתן להפיק הנאה ובמיוחד השילוב והדגש על התרומה של המשפחה. כתוצאה מהפרוייקט ירדו שיעורי העישון, צריכת האלכוהול וצריכת הסמים בשני גלים - אחד בשנים 1996-2002 ואחד ב-2006-2012, כך שאחוז בני הנוער שעשנו סיגריות באופן קבוע, יום יומי, ירד מ-23% ל-3%. נרשמה ירידה חדה גם בצריכת קנביס ואלכוהול. {{הערה|ד"ר אבי ברוכמן, פרופ' יעקב ברג, [http://www.xn--7dbl2a.com/2017/01/23/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F-%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%92-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%99-%D7%A9%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%A4/#sthash.p3u5NFuT.vVbjCoPO.dpbs ברוכמן וברג: המודל האיסלנדי שהפחית את פשיעת בני הנוער], אתר "יצור ידע", 23 בינואר 2017}}
   −
ג'ון הנרי מרצה ב-TED וטוען כי התמכרות היא תוצאה של מחסור באהבה וב[[הון חברתי|קשרים חברתיים]]. הוא מזכיר את הניסוי הקרוי Rat Park של פרופסור Bruce K. Alexander שבו הודגם שעכברושים עם חיים חברתיים פוריים לא נגעו במים עם קוקאין לעומת עכברושים שהיו בכלוב מבודד שכן העדיפו את הסמים. [https://en.wikipedia.org/wiki/Rat_Park] עם זאת תוצאות אלה שנויות במחלוקת.
+
יש חוקרים שטוענים כי התמכרות אינה "מצב של המוח" כמו שילוב של מצב זה יחד עם [[חברה (סוציולוגיה)|המצב החברתי]] או הסביבה של המכור. דוגמה לדבר זה היא אחוזי הגמילה הגבוהים בקרב חיילים שהתמכרו להרואין במלחמת ויאטנם. בשנת 1971 התברר לרשויות כי 20% מהלוחמים האמריקאים בויאטנם התמכרו להרואין. עם זאת לאחר שחזרו הביתה וזכו לטיפולי גמילה, רק 10% חזרו לסם לאחר 3 שנים, לעומת כ-90% חזרה לסם בקרב מכורים רגילים. ההסבר לכך לפי המטפלים הוא ששינוי רדיקלי בסביבת החיים יכול להוביל לשבירת ההתמכרות - בויטאנם המכורים היו מוקפים בסביבה של חיילים צרכני סמים והיו רחוקים מהבית, כאשר השתנו הנסיבות, הם הפסיקו את הצריכה. דבר זה עומד בניגוד למכורים אחרים שהולכים למכוני גמילה ולאחר מכן חוזרים לאותה סביבה שבה צרכו את הסם ויש להם גירוי לחזור אליו. לפי החוקרים יש דעה קדומה לפיה גמילה מסמים קשורה ביכולת הפגנה של [[שליטה עצמית]]. אבל תכונה זו, בעוד שהיא חשובה לגמילה, מוערכת יותר מידי. אנשים שבאמת מצליחים לגרום לשלוט על עצמם מצליחים בכך בעיקר על ידי הרחקה של גירויים מעצמם, ולא על ידי "אדישות" לגירויים אלה. {{הערה|James Clear,[https://jamesclear.com/heroin-habits How Vietnam War Veterans Broke Their Heroin Addictions] excerpt from Atomic Habits book}}
   −
הטענה של הנרי היא שצריך לתת לאנשים מכורים יותר אהבה וקשרים חברתיים תומכים כדי למנוע התמכרות או לצאת מהתמכרות. עוד טענה שלו היא שהתמכרות אינה בעיה של אדם בודד אלא תוצר של הדרך שבה החברה בנויה - בצורה שמעודדת בדידות וקשרים חברתיים לא עמוקים. ולכן הפתרון שלה הוא גם חברתי [https://www.ted.com/talks/johann_hari_everything_you_think_you_know_about_addiction_is_wrong]  
+
ג'ון הנרי מרצה ב-TED וטוען כי התמכרות היא תוצאה של מחסור באהבה וב[[הון חברתי|קשרים חברתיים]]. הוא מזכיר את הניסוי הקרוי Rat Park של פרופסור Bruce K. Alexander שבו הודגם שעכברושים עם חיים חברתיים פוריים לא נגעו במים עם קוקאין לעומת עכברושים שהיו בכלוב מבודד שכן העדיפו את הסמים. [https://en.wikipedia.org/wiki/Rat_Park] עם זאת תוצאות אלה שנויות במחלוקת. הטענה של הנרי היא שצריך לתת לאנשים מכורים יותר אהבה וקשרים חברתיים תומכים כדי למנוע התמכרות או לצאת מהתמכרות. עוד טענה שלו היא שהתמכרות אינה בעיה של אדם בודד אלא תוצר של הדרך שבה החברה בנויה - בצורה שמעודדת בדידות וקשרים חברתיים לא עמוקים. ולכן הפתרון שלה הוא גם חברתי [https://www.ted.com/talks/johann_hari_everything_you_think_you_know_about_addiction_is_wrong]  
   −
לעומת שהניסוי עם עכברושים Rat Park בעייתי, היבטים אלה דבר זה מקובל גם על חוקרים אחרים בנושא - לדוגמה מאמצים של [[מניעת עישון]] ו[[גמילה מעישון]] לאו דווקא מרוכזים בגמילה של אדם אחד אחרי השני אלא גם בזיהוי וניטרול של סיכונים חברתיים להתחלת עישון, הגבלת פעילות של [[חברות הטבק]] וזיהוי תוכניות פעולה חברתיות לסיוע לאוכלוסיות בסיכון (לדוגמה נערים שגדלים בשכונות עניות). דוגמה אחרת היא [[גישת צמצום הנזקים בסמים]] שבה מנסים לתת למכורים לסמים קשים טיפול תומך פסיכולוגי וחברתי במקום הגישה שמקובלת עדיין בארצות הברית של התייחסות לדבר זה דרך מערכת הענישה הפלילית.  
+
לעומת שהניסוי עם עכברושים Rat Park בעייתי, היבטים אלה דבר זה מקובל גם על חוקרים אחרים בנושא - לדוגמה מאמצים של [[מניעת עישון]] ו[[גמילה מעישון]] לאו דווקא מרוכזים בגמילה של אדם אחד אחרי השני אלא גם בזיהוי וניטרול של סיכונים חברתיים להתחלת עישון, הגבלת פעילות של [[חברות הטבק]] וזיהוי תוכניות פעולה חברתיות לסיוע לאוכלוסיות בסיכון (לדוגמה נערים שגדלים בשכונות עניות). דוגמה אחרת היא [[גישת צמצום הנזקים בסמים]] שמקובלת בשוויץ, בפורטוגול ובמדינות נוספות, שבה מנסים לתת למכורים לסמים קשים טיפול תומך פסיכולוגי וחברתי במקום הגישה, שמקובלת עדיין בארצות הברית, של התייחסות למכורים לסם דרך מערכת הענישה הפלילית.  
    
==ראו גם ==
 
==ראו גם ==