שינויים

==מדדי תוצאות בריאות==

==מדדי תוצאות בריאות==

;תוחלת חיים בלידה:

;תוחלת חיים בלידה:

[[קובץ:תוחלת חיים בלידה בישראל לשני המינים.PNG|ממוזער|תוחלת חיים בישראל בשנים 2000-2016 לשני המינים. תוחלת החיים בלידה לכלל האוכלוסיה עומדת על 82.5 שנה, (84 שנה לנשים ו-80 שנה לגברים). בתקופה זו עלתה תוחלת החיים ב-4 שנים בממוצע. מאז שנת 2010 יש האטה ניכרת בעליית בתוחלת החיים.]]

[[קובץ:תוחלת חיים בלידה בישראל לשני המינים.PNG|ממוזער|תוחלת חיים בישראל בשנים 2000-2016 לשני המינים. תוחלת החיים בלידה לכלל האוכלוסייה עומדת על 82.5 שנה, (84 שנה לנשים ו-80 שנה לגברים). בתקופה זו עלתה תוחלת החיים ב-4 שנים בממוצע. מאז שנת 2010 יש האטה ניכרת בעליית בתוחלת החיים.]]

מערכת הבריאות בישראל נחשבה, ועדיין נחשבת כאחת מן הטובות בעולם; השוואות בינלאומיות של [[ארגון הבריאות העולמי]] מצאו כי [[תוחלת החיים]] של תושבי ישראל היא בין הגבוהות בעולם ודבר זה לא יכול להתקיים עם מערכת בריאות גרועה, גם אין זה מעיד על מידת האושר של המטופלים. על-פי דו"ח משנת 2016 של [[ארגון הבריאות העולמי]], ישראל הייתה מדורגת במקום השמיני בעולם בתוחלת החיים הממוצעת בלידה, עם תוחלת חיים כללית (גברים ונשים) של 82.5 שנים. התוחלת לגברים היא של 80.7, ושל נשים - 84.2. {{הערה|ד"ר איתי גל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4805260,00.html ארגון הבריאות העולמי: ישראל - מקום 6 בעולם בתוחלת החיים הממוצעת], ynet,  19.05.2016}}  

מערכת הבריאות בישראל נחשבה, ועדיין נחשבת כאחת מן הטובות בעולם; השוואות בינלאומיות של [[ארגון הבריאות העולמי]] מצאו כי [[תוחלת החיים]] של תושבי ישראל היא בין הגבוהות בעולם ודבר זה לא יכול להתקיים עם מערכת בריאות גרועה, גם אין זה מעיד על מידת האושר של המטופלים. על-פי דו"ח משנת 2016 של [[ארגון הבריאות העולמי]], ישראל הייתה מדורגת במקום השמיני בעולם בתוחלת החיים הממוצעת בלידה, עם תוחלת חיים כללית (גברים ונשים) של 82.5 שנים. התוחלת לגברים היא של 80.7, ושל נשים - 84.2. {{הערה|ד"ר איתי גל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4805260,00.html ארגון הבריאות העולמי: ישראל - מקום 6 בעולם בתוחלת החיים הממוצעת], ynet,  19.05.2016}}  

בדומה למדינות מערביות אחרות, תוחלת החיים בישראל היא [[תהליך|במגמת]] עליה, בקרב גברים ונשים כאחד.  בין שנת 2000 ל-2016 תוחלת החיים הממוצעת בישראל עלתה ב-4 שנים (בקרב גברים היתה עליה מעט יותר חזקה). {{הערה|שם=dror1|1=[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1CVBMkfstnaPA7JDfJp2y_e6GMCy8n3lMJo9zXPPqF1k/edit#gid=666283215 תוחלת חיים ותוחלת שנים בריאות בישראל], בהתבסס על נתוני ארגון הבריאות העולמי, דרור רשף, העמותה לכלכלה בת קיימא, 2019}} עם זאת קיימת האטה בקצב עליית תוחלת החיים הממוצעת. בשנים 2000-2010 התוספת לתוחלת החיים בישראל עמדה על כ-שנה אחת בכל 2.5 שנים שחלפו. לעומת זאת בתקופה 2010 ועד 2016 הואט קצב עליית תוחלת החיים, לעליה של חצי שנה בתוחלת החיים ב-5 שנים. {{הערה|שם=dror1}} דבר זה לא מעיד בהכרח על בעיה במערכת הבריאות - ככל שעולה גיל האוכלוסיה קשה יותר להאריך את תוחלת החיים.  

בדומה למדינות מערביות אחרות, תוחלת החיים בישראל היא [[תהליך|במגמת]] עליה, בקרב גברים ונשים כאחד.  בין שנת 2000 ל-2016 תוחלת החיים הממוצעת בישראל עלתה ב-4 שנים (בקרב גברים היתה עליה מעט יותר חזקה). {{הערה|שם=dror1|1=[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1CVBMkfstnaPA7JDfJp2y_e6GMCy8n3lMJo9zXPPqF1k/edit#gid=666283215 תוחלת חיים ותוחלת שנים בריאות בישראל], בהתבסס על נתוני ארגון הבריאות העולמי, דרור רשף, העמותה לכלכלה בת קיימא, 2019}} עם זאת קיימת האטה בקצב עליית תוחלת החיים הממוצעת. בשנים 2000-2010 התוספת לתוחלת החיים בישראל עמדה על כ-שנה אחת בכל 2.5 שנים שחלפו. לעומת זאת בתקופה 2010 ועד 2016 הואט קצב עליית תוחלת החיים, לעליה של חצי שנה בתוחלת החיים ב-5 שנים. {{הערה|שם=dror1}} דבר זה לא מעיד בהכרח על בעיה במערכת הבריאות - ככל שעולה גיל האוכלוסייה קשה יותר להאריך את תוחלת החיים.  

בשנת 2018 חלה נסיגה קטנה בתוחלת החיים בישראל - אצל הנשים, תוחלת החיים הממוצעת בישראל התקצרה מ-84.3 שנים בדו"ח 2017, ל-84.2 שנים ב-2018, ותוחלת החיים של הגברים בישראל התקצרה מ-80.3 שנים בדו"ח של 2017, ל-80.2 שנים בדו"ח 2018. {{הערה|ד"ר איתי גל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5263728,00.html ארגון הבריאות העולמי: ירידה בתוחלת החיים בישראל, שיעור החיסונים מהגבוהים בעולם], 17.05.18}} דבר זה יכול להיות תוצאה של בעיה קטנה או תחילתה של מגמה מדאיגה. יש לשים לב כי קיים [[שיהוי]] לגבי תפקוד המערכת - שכן במחלות ובעיות רבות (הן בקרב המטופלים והן במערכת עצמה) עלולות לעבור מספר שנים ולפעמים כמה עשורים בין תחילת הבעיה לבין הביטוי שלה בפועל.  

בשנת 2018 חלה נסיגה קטנה בתוחלת החיים בישראל - אצל הנשים, תוחלת החיים הממוצעת בישראל התקצרה מ-84.3 שנים בדו"ח 2017, ל-84.2 שנים ב-2018, ותוחלת החיים של הגברים בישראל התקצרה מ-80.3 שנים בדו"ח של 2017, ל-80.2 שנים בדו"ח 2018. {{הערה|ד"ר איתי גל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5263728,00.html ארגון הבריאות העולמי: ירידה בתוחלת החיים בישראל, שיעור החיסונים מהגבוהים בעולם], 17.05.18}} דבר זה יכול להיות תוצאה של בעיה קטנה או תחילתה של מגמה מדאיגה. יש לשים לב כי קיים [[שיהוי]] לגבי תפקוד המערכת - שכן במחלות ובעיות רבות (הן בקרב המטופלים והן במערכת עצמה) עלולות לעבור מספר שנים ולפעמים כמה עשורים בין תחילת הבעיה לבין הביטוי שלה בפועל.  

;נטל תחלואה ומדד תוחלת שנים בריאות:

;נטל תחלואה ומדד תוחלת שנים בריאות:

תוחלת שנים בריאות בלידה (Healthy life expectancy (HALE) at birth), הוא נתון שהוא חלק מתפיסה של [[נטל תחלואה]] והבחנה בין שנות חיים בריאות לבין שנות חיים עם סבל, כאב, [[נכות]], ומגבלות שונות.  תוחלת החיים הבריאות בלידה בישראל נמצאת במגמת עליה עבור שני המינים בישראל. בשנת 2000 תוחלת השנים הבריאות היתה 69.7,  עלתה ל-72.4 בשנת 2010 ול- 72.9 שנים בשנת 2016. לאורך כל התקופה הזו, הממוצע הוא של כ-9 שנות החיים האחרונות שבהן הבריאות אינה טובה. {{הערה|שם=dror1}}

תוחלת שנים בריאות בלידה (Healthy life expectancy (HALE) at birth), הוא נתון שהוא חלק מתפיסה של [[נטל תחלואה]] והבחנה בין שנות חיים בריאות לבין שנות חיים עם סבל, כאב, [[נכות]], ומגבלות שונות.  תוחלת החיים הבריאות בלידה בישראל נמצאת במגמת עליה עבור שני המינים בישראל. בשנת 2000 תוחלת השנים הבריאות הייתה 69.7,  עלתה ל-72.4 בשנת 2010 ול-72.9 שנים בשנת 2016. לאורך כל התקופה הזו, הממוצע הוא של כ-9 שנות החיים האחרונות שבהן הבריאות אינה טובה. {{הערה|שם=dror1}}

בסוף שנת 2018 טענו אנשי מקצוע במשרד הבריאות כי יש עליה בתחלואה בישראל בכל הגילאים, גם בקרב אנשים צעירים.{{הערה|שם=calcalist}} פרוש הדבר שמדדים של [[נטל תחלואה]] עלולים לגדול גם אם אנשים חיים אותו מספר שנים - מספר השנים שהם חיים בריאים ומתפקדים עלול לרדת. השפעת דבר זה היא הגדלה של [[נכות בישראל]] מצד אחד ושנים של סבל וכאב ופגיעה ב[[רווחה חברתית]] עבור הנפגעים ובני משפחותיהם, ופגיעה כלכלית מתרחבת הן במעסיקים שנפגעים מעובדים שנעדרים מעבודה או מתפקדים פחות טוב, והן עליה עתידית בעלויות בריאות. חסרים עוד נתונים ברורים בנושא זה.  

בסוף שנת 2018 טענו אנשי מקצוע במשרד הבריאות כי יש עליה בתחלואה בישראל בכל הגילאים, גם בקרב אנשים צעירים.{{הערה|שם=calcalist}} פרוש הדבר שמדדים של [[נטל תחלואה]] עלולים לגדול גם אם אנשים חיים אותו מספר שנים - מספר השנים שהם חיים בריאים ומתפקדים עלול לרדת. השפעת דבר זה היא הגדלה של [[נכות בישראל]] מצד אחד ושנים של סבל וכאב ופגיעה ב[[רווחה חברתית]] עבור הנפגעים ובני משפחותיהם, ופגיעה כלכלית מתרחבת הן במעסיקים שנפגעים מעובדים שנעדרים מעבודה או מתפקדים פחות טוב, והן עליה עתידית בעלויות בריאות. חסרים עוד נתונים ברורים בנושא זה.  

;זמני המתנה בחדר מיון:

;זמני המתנה בחדר מיון:

לפי מצגת של משרד הבריאות, זמני ההמתנה הממוצעים בחדרי מיון בישראל גדלו ב־17% תוך ארבע שנים – מ-2.5 שעות ב־2012 ל 2.9 שעות ב־2016. באותה תקופה, שיעור המטופלים שהמתינו יותר מחמש שעות לקבלת טיפול בחדרי מיון עלה ב־20% - מ־17% ל־22%.{{הערה|שם=calcalist|אדריאן פילוט, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3748299,00.html משרד הבריאות מתריע: המערכת במצב אנוש], כלכליסט, 24.10.18}} זמני המתנה ארוכים יותר בחדר המיון עלולים לגרום לסבל לחולים ולכך שחולים יקבלו טיפול במועד מאוחר מידי.  

לפי מצגת של משרד הבריאות, זמני ההמתנה הממוצעים בחדרי מיון בישראל גדלו ב־17% תוך ארבע שנים – מ-2.5 שעות ב־2012 ל-2.9 שעות ב־2016. באותה תקופה, שיעור המטופלים שהמתינו יותר מחמש שעות לקבלת טיפול בחדרי מיון עלה ב־20% - מ־17% ל־22%.{{הערה|שם=calcalist|אדריאן פילוט, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3748299,00.html משרד הבריאות מתריע: המערכת במצב אנוש], כלכליסט, 24.10.2018}} זמני המתנה ארוכים יותר בחדר המיון עלולים לגרום לסבל לחולים ולכך שחולים יקבלו טיפול במועד מאוחר מידי.  

;זמני המתנה לרופאים מומחים:

;זמני המתנה לרופאים מומחים:

;רמת ההוצאה כאחוז מהתמ"ג:

;רמת ההוצאה כאחוז מהתמ"ג:

רמת ההוצאה על מערכת הבריאות כאחוז מ[[תוצר מקומי גולמי|התמ"ג]] בישראל היא 7.4 והיא נותרה ללא שינוי בין 2005 לבין 2016. ממוצע ה-OECD עלה בתקופה זו מ-8% ל-9%.{{הערה|שם=calcalist}} נתון זה של הוצאה על בריאות מתוך התמ"ג, לא בהכרח מעיד על בריאות טובה יותר, הוא גם יכול להעיד על היבטים אחרים כמו הזדקנות האוכלוסיה, על בזבוז גדול יותר או ייקור הבריאות עקב גורמים חיצוניים. דוגמה בולטת לכך היא ארצות הברית שהוציאה 14% מהתמ"ג על בריאות והגדילה את ההוצאה ל-17% אבל נותרה עם מערכת בריאות בעייתית ובזבזנית מאד ועם תוחלת חיים נמוכה מזו של ישראל ושל מדינות מערביות רבות אחרות. יחסית לרוב מדינת ה-OECD (למעט ארה"ב) ההוצאה הציבורית על בריאות בישראל היא נמוכה - 4.6% לעומת 6.5% ממוצע OECD, בגרמניה האחוז הוא 9.5% ובשוודיה 9.2%. {{הערה|שם=linder082018|}}. כאמור הוצאה נמוכה יותר בבריאות יכולה להצביע על יעילות גבוהה יותר - ועם זאת יש נתונים שמצביעים על התייקרות התרופות - ואי הגדלת התקציב בהתאם (או פתרונות אחרים כמו [[רפואה מונעת]] או [[קידום בריאות]]) פירוש הדבר שעלול להיות מצב של תת-השקעה בבריאות וברפואה.

רמת ההוצאה על מערכת הבריאות כאחוז מ[[תוצר מקומי גולמי|התמ"ג]] בישראל היא 7.4 והיא נותרה ללא שינוי בין 2005 לבין 2016. ממוצע ה-OECD עלה בתקופה זו מ-8% ל-9%.{{הערה|שם=calcalist}} נתון זה של הוצאה על בריאות מתוך התמ"ג, לא בהכרח מעיד על בריאות טובה יותר, הוא גם יכול להעיד על היבטים אחרים כמו הזדקנות האוכלוסייה, על בזבוז גדול יותר או ייקור הבריאות עקב גורמים חיצוניים. דוגמה בולטת לכך היא ארצות הברית שהוציאה 14% מהתמ"ג על בריאות והגדילה את ההוצאה ל-17% אבל נותרה עם מערכת בריאות בעייתית ובזבזנית מאד ועם תוחלת חיים נמוכה מזו של ישראל ושל מדינות מערביות רבות אחרות. יחסית לרוב מדינת ה-OECD (למעט ארה"ב) ההוצאה הציבורית על בריאות בישראל היא נמוכה - 4.6% לעומת 6.5% ממוצע OECD, בגרמניה האחוז הוא 9.5% ובשוודיה 9.2%. {{הערה|שם=linder082018|}}. כאמור הוצאה נמוכה יותר בבריאות יכולה להצביע על יעילות גבוהה יותר - ועם זאת יש נתונים שמצביעים על התייקרות התרופות - ואי הגדלת התקציב בהתאם (או פתרונות אחרים כמו [[רפואה מונעת]] או [[קידום בריאות]]) פירוש הדבר שעלול להיות מצב של תת-השקעה בבריאות וברפואה.

==הערכות וסקרים==

==הערכות וסקרים==

;סקרים בקרב הציבור:

;סקרים בקרב הציבור:

לפי משרד הבריאות, סקר שנערך בשנת 2012 על-ידי מכון ברוקדייל בקרב 2,330 מטופלים העיד על שביעות-רצון גבוהה מקופות-החולים (91%) ועל שיפור באחוז המטופלים שמרגישים שתשלומי הבריאות מכבידים עליהם מאוד, וכן תחושת ביטחון נמוכה לגבי מערכת הבריאות. {{הערה|שם=globs2014|1=אפרת אהרוני, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000944728 סקר: שליש מהישראלים סבורים כי שירותי הבריאות הידרדרו], גלובס, 0/06/2014}}

לפי משרד הבריאות, סקר שנערך בשנת 2012 על-ידי מכון ברוקדייל בקרב 2,330 מטופלים העיד על שביעות-רצון גבוהה מקופות-החולים (91%) ועל שיפור באחוז המטופלים שמרגישים שתשלומי הבריאות מכבידים עליהם מאוד, וכן תחושת ביטחון נמוכה לגבי מערכת הבריאות. {{הערה|שם=globs2014|1=אפרת אהרוני, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000944728 סקר: שליש מהישראלים סבורים כי שירותי הבריאות הידרדרו], גלובס, 10.06.2014}}

בסקר בקרב יהודים בלבד, משנת 2014, של חברת סאפיו עבור עיתון גלובס, נמצא כי שליש מהציבור חושב שהשירות הבריאות בקופות החולים ובבתי החולים התדרדרו בשנים האחרונות, 40% חושבים שהמצב יציב ו-10% חשבו שחל שיפור במצב. בקרב עונים מבוגרים, חצי מהעונים השיבו כי המצב גרוע מאשר בעבר. הסיבות העיקריות לתחושה של הרעה במערכת הבריאות היו תורים ארוכים ועומס (34%), ועליה במחירי התרופות והשירותים (23%).סיבות נוספות שצוינו היו מחסור בכוח-אדם, צמצום שירותים ומעבר לרפואה פרטית. מי שסברו שהמערכת השתפרה ציינו את שיפור השירותים הדיגיטליים. {{הערה|שם=globs2014}}

בסקר בקרב יהודים בלבד, משנת 2014, של חברת סאפיו עבור עיתון גלובס, נמצא כי שליש מהציבור חושב שהשירות הבריאות בקופות החולים ובבתי החולים התדרדרו בשנים האחרונות, 40% חושבים שהמצב יציב ו-10% חשבו שחל שיפור במצב. בקרב עונים מבוגרים, חצי מהעונים השיבו כי המצב גרוע מאשר בעבר. הסיבות העיקריות לתחושה של הרעה במערכת הבריאות היו תורים ארוכים ועומס (34%), ועליה במחירי התרופות והשירותים (23%). סיבות נוספות שצוינו היו מחסור בכוח-אדם, צמצום שירותים ומעבר לרפואה פרטית. מי שסברו שהמערכת השתפרה ציינו את שיפור השירותים הדיגיטליים. {{הערה|שם=globs2014}}

;תלונות וסקרים על שחיקה:

;תלונות וסקרים על שחיקה:

[[שחיקה]] היא סיכון משמעותי בקרב רופאים בעולם.[https://quality.doctorsonly.co.il/2017/12/133687/] היא נובעת מגורמים שונים כמו שעות עבודה ארוכות, מחסור בשינה, תזונה בעייתית (בין היתר על רקע שעות עבודה ארוכות וקשות), [[מתח נפשי]] מצטבר, אירועי טראומה, וכן עבודה אדמיניסטריטבית. דווקא הגידול במערכות מחשוב בשנים האחרונות עלול להגביר שחיקה. כמו כן הגברת העומס על רופאים צעירים חשוד כמגביר שחיקה. [https://quality.doctorsonly.co.il/2017/12/133687/] השחיקה עלולה לגורר טעויות, הערכות מוטעות, דילוג על בדיקות, ו[[שחיקת אמפתיה]] כלפי מטופלים או אנשי צוות אחר. שחיקת אמפתיה עלולה לגרור בעיות נוספות כמו אדישות לסבל של חולים,[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4918892,00.html]  [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4918892,00.html] ונטייה מוגברת ל[[רפואה מתגוננת]] שבעצמה עלולה לגרור עוד עומס על חלקים אחרים של מערכת הבריאות. כמו כן שחיקה עלולה להתדרדר למצבים מסוכנים יותר כמו [[דיכאון]] או התחלת נטילת [[סמי פנאי|סמים או תרופות]] בניסיון להקלה זמנית בנושא. [http://www.cure-medicine.co.il/top/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%97%D7%92%D7%99-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95/]

[[שחיקה]] היא סיכון משמעותי בקרב רופאים בעולם.[https://quality.doctorsonly.co.il/2017/12/133687/] היא נובעת מגורמים שונים כמו שעות עבודה ארוכות, מחסור בשינה, תזונה בעייתית (בין היתר על רקע שעות עבודה ארוכות וקשות), [[מתח נפשי]] מצטבר, אירועי טראומה, וכן עבודה אדמיניסטרטיבית. דווקא הגידול במערכות מחשוב בשנים האחרונות עלול להגביר שחיקה. כמו כן הגברת העומס על רופאים צעירים חשוד כמגביר שחיקה. [https://quality.doctorsonly.co.il/2017/12/133687/] השחיקה עלולה לגורר טעויות, הערכות מוטעות, דילוג על בדיקות, ו[[שחיקת אמפתיה]] כלפי מטופלים או אנשי צוות אחר. שחיקת אמפתיה עלולה לגרור בעיות נוספות כמו אדישות לסבל של חולים,[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4918892,00.html]  [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4918892,00.html] ונטייה מוגברת ל[[רפואה מתגוננת]] שבעצמה עלולה לגרור עוד עומס על חלקים אחרים של מערכת הבריאות. כמו כן שחיקה עלולה להתדרדר למצבים מסוכנים יותר כמו [[דיכאון]] או התחלת נטילת [[סמי פנאי|סמים או תרופות]] בניסיון להקלה זמנית בנושא. [http://www.cure-medicine.co.il/top/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%97%D7%92%D7%99-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95/]

סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם בשנת 2017 מצא כי אחיות נמצאות בראש סולם השחיקה בישראל מבין כל המקצועות. 75% מהן מדווחות על תסמיני שחיקה. הרופאיםמדווחים על כ-65% שחיקה. [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5051159,00.html]

סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם בשנת 2017 מצא כי אחיות נמצאות בראש סולם השחיקה בישראל מבין כל המקצועות. 75% מהן מדווחות על תסמיני שחיקה. הרופאים מדווחים על כ-65% שחיקה. [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5051159,00.html]

סקר של האיגוד הישראלי לרפואת ילדים בשנת 2017, מצביע על שחיקה בקרב 33% מרופאי הילדים. השחיקה היא גבוהה יותר בקרב מי שאינם מומחים או שהם שכירים. רופאים צעירים יותר ורופאים שעובדים שעות מרובות יותר שחוקים יותר. {{הערה|[https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3738456,00.html סקר האיגוד הישראלי לרפואת ילדים 2017: שחיקה בקרב 33% מהרופאים], יונתן סידון, כלכליסט 26.06.2018}}

סקר של האיגוד הישראלי לרפואת ילדים בשנת 2017, מצביע על שחיקה בקרב 33% מרופאי הילדים. השחיקה היא גבוהה יותר בקרב מי שאינם מומחים או שהם שכירים. רופאים צעירים יותר ורופאים שעובדים שעות מרובות יותר שחוקים יותר. {{הערה|[https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3738456,00.html סקר האיגוד הישראלי לרפואת ילדים 2017: שחיקה בקרב 33% מהרופאים], יונתן סידון, כלכליסט 26.06.2018}}