שורה 12: |
שורה 12: |
| לעומת זאת בהתמכרות קיים הרעיון לפיו צרכנים מתחרטים על חלק מסוגי המוצרים או השירותים שהם רוכשים והיו שמחים אם מוצרים אלה כלל לא היו קיימים או אם הצריכה שלהם עצמם הייתה קטנה יותר או אפסית ממוצרים אלה - אך יש להם בעיית שליטה עצמית. דבר זה הוא משמעותי אפילו יותר אם חלק מסוגי ההתמכרות מובילים לא רק לפגיעה עצמית אלא גם לפגיעה באנשים אחרים. בנוסף ההתמכרות מכילה רעיון של [[כלכלה אבולוציונית|אבולוציה בטעמי הצרכן]] - בתחילה ייתכן והצרכן מקבל הנאה נמוכה ואין לו התמכרות למוצר, בהמשך הטעמים של הצרכן משתנים - ההנאה מקניית המוצר או השירות גדלה אבל גם הרצון להפסיק קנייה זו. הטעמים של הצרכן משתנים בעקבות הצריכה, דבר שלא קיים ברוב המודלים של כלכלה נאו-קלאסית. מודל אחר של התמכרות הוא מקרים בהם הצרכן אולי רוצה לא לקנות את המוצר, אבל אין לו הרבה ברירות אחרות, בין היתר בגלל הטעמים של צרכנים אחרים או בגלל תכנון פיזי של מקום שקשה לצאת ממנו. | | לעומת זאת בהתמכרות קיים הרעיון לפיו צרכנים מתחרטים על חלק מסוגי המוצרים או השירותים שהם רוכשים והיו שמחים אם מוצרים אלה כלל לא היו קיימים או אם הצריכה שלהם עצמם הייתה קטנה יותר או אפסית ממוצרים אלה - אך יש להם בעיית שליטה עצמית. דבר זה הוא משמעותי אפילו יותר אם חלק מסוגי ההתמכרות מובילים לא רק לפגיעה עצמית אלא גם לפגיעה באנשים אחרים. בנוסף ההתמכרות מכילה רעיון של [[כלכלה אבולוציונית|אבולוציה בטעמי הצרכן]] - בתחילה ייתכן והצרכן מקבל הנאה נמוכה ואין לו התמכרות למוצר, בהמשך הטעמים של הצרכן משתנים - ההנאה מקניית המוצר או השירות גדלה אבל גם הרצון להפסיק קנייה זו. הטעמים של הצרכן משתנים בעקבות הצריכה, דבר שלא קיים ברוב המודלים של כלכלה נאו-קלאסית. מודל אחר של התמכרות הוא מקרים בהם הצרכן אולי רוצה לא לקנות את המוצר, אבל אין לו הרבה ברירות אחרות, בין היתר בגלל הטעמים של צרכנים אחרים או בגלל תכנון פיזי של מקום שקשה לצאת ממנו. |
| | | |
− | רעיון ההתמכרות הוא רעיון חתרני בתאוריה הכלכלית שכן תאוריה זו מדגישה את החשיבות של [[שוק חופשי]] לשם השגת רווחה, ומתכתבת עם תאוריות פולטיות של [[ליברליזם]] ו[[ליברטריזם]] לפיהן חופש פעולה של הצרכן פרושו מימוש משמעותי של חופש הפרט. אם השלטון מכתיב לדוגמה לצרכנים איזה מזון עליהם לצרוך, ברור שיש כאן פגיעה חמורה בחופש הפרט שלהם. אבל התמכרות הופכת את הקערה על פיה. צריכת מוצר או שירות ממכר, לפחות לאחר שההתמכרות כבר התרחשה, אינה הגדלה של החופש אלה הפחתה של החופש. הצרכן יכול להתחרט על שהחל את מסע ההתמכרות, אבל זה כבר מאוחר מידי - מנגנון ההתמכרות מאלץ אותו לשלם מחיר יקר מידי על הפסקת ההתמכרות והמשך הצריכה כבר לא נעשה בגלל רצון חופשי של הפרט אלא בגלל "חטיפה" של מנגונינים במוח או בגלל מנגנוני אילוץ אחרים. | + | רעיון ההתמכרות הוא רעיון חתרני בתאוריה הכלכלית שכן תאוריה זו מדגישה את החשיבות של [[שוק חופשי]] לשם השגת רווחה, ומתכתבת עם תאוריות פוליטיות של [[ליברליזם]] ו[[ליברטריזם]] לפיהן חופש פעולה של הצרכן פירושו מימוש משמעותי של חופש הפרט. אם השלטון מכתיב לדוגמה לצרכנים איזה מזון עליהם לצרוך, ברור שיש כאן פגיעה חמורה בחופש הפרט שלהם. אבל התמכרות הופכת את הקערה על פיה. צריכת מוצר או שירות ממכר, לפחות לאחר שההתמכרות כבר התרחשה, אינה הגדלה של החופש אלה הפחתה של החופש. הצרכן יכול להתחרט על שהחל את מסע ההתמכרות, אבל זה כבר מאוחר מידי - מנגנון ההתמכרות מאלץ אותו לשלם מחיר יקר מידי על הפסקת ההתמכרות והמשך הצריכה כבר לא נעשה בגלל רצון חופשי של הפרט אלא בגלל "חטיפה" של מנגנונים במוח או בגלל מנגנוני אילוץ אחרים. |
| | | |
− | בזמנים בהם נכתבה רוב ההגות על על כלכלה, רוב צורות ההתמכרות המוכרות היו לסמים קשים, וסמים אלה, הגורמים להזיות ואו לאובדן הכרה או תפקוד, מקשים על תפקוד בעבודה ובחיי היומ-יום באופן כזה שהם גם יצרו הרתעה משימוש נרחב מידי בהם, וכן הוצאו לעיתים קרובות מהחוק. | + | בזמנים בהם נכתבה רוב ההגות על על כלכלה, רוב צורות ההתמכרות המוכרות היו לסמים קשים, וסמים אלה, הגורמים להזיות ואו לאובדן הכרה או תפקוד, מקשים על תפקוד בעבודה ובחיי היום-יום באופן כזה שהם גם יצרו הרתעה משימוש נרחב מידי בהם, וכן הוצאו לעיתים קרובות מהחוק. |
| | | |
| בספר [[תורת ההונאה]] כותבים הכלכלנים [[ג'ורג' אקרלוף]] ו[[רוברט שילר]], על סוגי התמכרות שונים כמו [[אלכוהול]], [[עישון טבק]] ו[[התמכרות להימורים]] ומציינים כי אלו הם מקרים שבהם צריכה מוגברת של מוצרים לא מביאה להגדלת הרווחה וכי דבר זה מתנגש עם הלימוד הבסיסי של לימודי הכלכלה. | | בספר [[תורת ההונאה]] כותבים הכלכלנים [[ג'ורג' אקרלוף]] ו[[רוברט שילר]], על סוגי התמכרות שונים כמו [[אלכוהול]], [[עישון טבק]] ו[[התמכרות להימורים]] ומציינים כי אלו הם מקרים שבהם צריכה מוגברת של מוצרים לא מביאה להגדלת הרווחה וכי דבר זה מתנגש עם הלימוד הבסיסי של לימודי הכלכלה. |
שורה 21: |
שורה 21: |
| כל עוד חלקים גדולים מהכלכלה עסקו בגידול מזון, כלכלת התמכרות לא יכלה להיות בהיקפים גדולים מידי. רוב סוגי ההתמכרות הקודמים היו לחומרים כמו אלכוהול, טבק או אופיום. הייצור שלהם בא על חשבון גידול מזון ובכלכלה דלה במשאבים פרוש הדבר צריכה נדירה של מוצרים אלה או צריכה בעיקר על ידי אליטה חברתית. טבק לדוגמה שימש לשם טקסים של אינדיאנים. בנוסף חומרים ממכרים כמו אלכוהול או אופיום היו בעלי השפעות הלוסנטיות והקשו על עובדים לעבוד - ובכלכלת קיום קשה לקיים דבר זה לאורך זמן על ידי הרבה אנשים. | | כל עוד חלקים גדולים מהכלכלה עסקו בגידול מזון, כלכלת התמכרות לא יכלה להיות בהיקפים גדולים מידי. רוב סוגי ההתמכרות הקודמים היו לחומרים כמו אלכוהול, טבק או אופיום. הייצור שלהם בא על חשבון גידול מזון ובכלכלה דלה במשאבים פרוש הדבר צריכה נדירה של מוצרים אלה או צריכה בעיקר על ידי אליטה חברתית. טבק לדוגמה שימש לשם טקסים של אינדיאנים. בנוסף חומרים ממכרים כמו אלכוהול או אופיום היו בעלי השפעות הלוסנטיות והקשו על עובדים לעבוד - ובכלכלת קיום קשה לקיים דבר זה לאורך זמן על ידי הרבה אנשים. |
| | | |
− | יוצא מהכלל הזה הוא אולי האלכוהול, במיוחד בקרב חברות תעשתיות. עבודות רבות היו קשות ובגדר עינוי ממש. כדי ל"ברוח" מהתנאים האיומים בעבודות אלה - לדוגמה בתנאי העבודה של ספנים באוניות מפרש {{הערה|ראו פרקים ראשונים בספר" קווים כחולים" על ההפלגות של קפטן קוק}} חלק גדול מהמלחים היה שותה כמויות גדולות של אלכוהול, וחלקם היו שיכורים או במצב דמוי שכרות רוב הזמן. "תרבות" השתיה נפוצה במדינות צפוניות ובחלק ממדינות אירופה ומהווה חלק חשוב מהתרבות שם - השאלה היא עד כמה הדבר השפיע על הכלכלה מבחינת חשיבותו לתוצר מחד והשפעתו על עובדים ועל החיים בכלל מאידך. לאלכוהול ולסוכר היתה גם השפעה כלכלית חשובה בתחום של גידול סוכר בדרום ומרכז אמריקה - במשולש הסחר של רום, סוכר ועבדים. מול אירופה, אפריקה ואמריקה. | + | יוצא מהכלל הזה הוא אולי האלכוהול, במיוחד בקרב חברות תעשייתיות. עבודות רבות היו קשות ובגדר עינוי ממש. כדי ל"ברוח" מהתנאים האיומים בעבודות אלה - לדוגמה בתנאי העבודה של ספנים באוניות מפרש {{הערה|ראו פרקים ראשונים בספר" קווים כחולים" על ההפלגות של קפטן קוק}} חלק גדול מהמלחים היה שותה כמויות גדולות של אלכוהול, וחלקם היו שיכורים או במצב דמוי שכרות רוב הזמן. "תרבות" השתייה נפוצה במדינות צפוניות ובחלק ממדינות אירופה ומהווה חלק חשוב מהתרבות שם - השאלה היא עד כמה הדבר השפיע על הכלכלה מבחינת חשיבותו לתוצר מחד והשפעתו על עובדים ועל החיים בכלל מאידך. לאלכוהול ולסוכר הייתה גם השפעה כלכלית חשובה בתחום של גידול סוכר בדרום ומרכז אמריקה - במשולש הסחר של רום, סוכר ועבדים. מול אירופה, אפריקה ואמריקה. |
| | | |
− | דוגמה נוספת לחשיבות היסטורית של מוצר ממכר היא האופיום בסין. בתחילת המאה ה-19 נחשבו סחורות סיניות ששווקו באירופה יוקרתיות ביותר, והסחר בהן העשיר מאוד את הסוחרים בהן. אולם ייצוא הסחורות מאירופה לסין סבל מכך שהסינים לא גילו עניין בסחורות זרות. הבריטים, בחפשם סחורה שכזו, גילו במהרה את האופיום והשתמשו בתכונותיו הממכרות ליצירת רווחים. בין השנים 1821 ל-1837 גדלה כמות הסם המיובאת לסין על ידי הבריטים פי חמישה. על רקע נסיון של הממשל הסיני לעצור את יבוא הסם לארצם פרצה "מלחמת האופיום הראשונה" . סופה הרשמי של המלחמה היה עם החתימה על חוזה נאנקינג אשר חייב את הסינים לאפשר לבריטים [[סחר חופשי]] במדינה, סיפח את הונג קונג לבריטניה והתיר לבריטים לקבל בעלות על חמישה נמלים בסין בינהם נמל שאנגחאי. | + | דוגמה נוספת לחשיבות היסטורית של מוצר ממכר היא האופיום בסין. בתחילת המאה ה-19 נחשבו סחורות סיניות ששווקו באירופה יוקרתיות ביותר, והסחר בהן העשיר מאוד את הסוחרים בהן. אולם ייצוא הסחורות מאירופה לסין סבל מכך שהסינים לא גילו עניין בסחורות זרות. הבריטים, בחפשם סחורה שכזו, גילו במהרה את האופיום והשתמשו בתכונותיו הממכרות ליצירת רווחים. בין השנים 1821 ל-1837 גדלה כמות הסם המיובאת לסין על ידי הבריטים פי חמישה. על רקע ניסיון של הממשל הסיני לעצור את יבוא הסם לארצם פרצה "מלחמת האופיום הראשונה". סופה הרשמי של המלחמה היה עם החתימה על חוזה נאנקינג אשר חייב את הסינים לאפשר לבריטים [[סחר חופשי]] במדינה, סיפח את הונג קונג לבריטניה והתיר לבריטים לקבל בעלות על חמישה נמלים בסין ביניהם נמל שאנגחאי. |
| | | |
| ==עד כמה נפוצה ההתמכרות בכלכלה המודרנית== | | ==עד כמה נפוצה ההתמכרות בכלכלה המודרנית== |
שורה 34: |
שורה 34: |
| * התמכרות ל[[מזון מעובד]] ו[[מזון מהיר]] - במיוחד מוצרים עתירי [[סוכר]] ו/או [[מלח]]. במלח יש מנגנון של סבילות - ככל שמתרגלים לאכול מזון מלוח, כך סובלים ממזון עם פחות מלח. "[[סוכר ובריאות|התמכרות לסוכר]]" אינה דבר מוסכם. יש חוקרים שטוענים כי אכילה של סוכר רב עלולה לשבש מנגנונים של הפרשת דופמין במוח, בעוד שאכילה של כמות מתונה של סוכר אינה מייצרת מנגנון כזה. השילוב של מזון עתיר שומן, סוכר ומלח מאפיינת [[מזון מעובד]] ו[[מזון מהיר]] בגלל שדברים אלה משפרים את המכירות וכן הם מאפשרים חיי מדף ארוכים לחומרי הגלם או המוצרים המוגמרים מה שמוזיל את ייצורם. תסמין נוסף של התמכרות שקיים במזון מעובד ומזון מהיר הוא קושי להפסיק את הצריכה שלהם למרות מודעות גדלה והולכת לנזקים שצריכה כזו גורמת לגוף. אצל חלק מהאנשים ייתכנו גם תסמינים נוספים של התמכרות והם מחשבות אובססיביות על מזון כזה והפחתת עניין בתחומי חיים אחרים. | | * התמכרות ל[[מזון מעובד]] ו[[מזון מהיר]] - במיוחד מוצרים עתירי [[סוכר]] ו/או [[מלח]]. במלח יש מנגנון של סבילות - ככל שמתרגלים לאכול מזון מלוח, כך סובלים ממזון עם פחות מלח. "[[סוכר ובריאות|התמכרות לסוכר]]" אינה דבר מוסכם. יש חוקרים שטוענים כי אכילה של סוכר רב עלולה לשבש מנגנונים של הפרשת דופמין במוח, בעוד שאכילה של כמות מתונה של סוכר אינה מייצרת מנגנון כזה. השילוב של מזון עתיר שומן, סוכר ומלח מאפיינת [[מזון מעובד]] ו[[מזון מהיר]] בגלל שדברים אלה משפרים את המכירות וכן הם מאפשרים חיי מדף ארוכים לחומרי הגלם או המוצרים המוגמרים מה שמוזיל את ייצורם. תסמין נוסף של התמכרות שקיים במזון מעובד ומזון מהיר הוא קושי להפסיק את הצריכה שלהם למרות מודעות גדלה והולכת לנזקים שצריכה כזו גורמת לגוף. אצל חלק מהאנשים ייתכנו גם תסמינים נוספים של התמכרות והם מחשבות אובססיביות על מזון כזה והפחתת עניין בתחומי חיים אחרים. |
| | | |
− | בתעשיות נוספות התמכרות אינה בהכרח חלק מהותי לענף, או שחלק גדול מהצרכנים יכולים להפחית מינון בצורה קלה. עם זאת בתעשיות אלה יש היבטים של התמכרות משמעותית של לפחות חלק מהצרכנים, והתמכרות כזו מסייעת להן, והיא אולי חלק חשוב בהכנסות שלהן. חלק מהעסקים במתעשיות אלה - במיוחד הימורים ומשחקי מחשב, נוקטים צעדים מכוונים כדי להגדיל את ההתמכרות בקרב הצרכנים. | + | בתעשיות נוספות התמכרות אינה בהכרח חלק מהותי לענף, או שחלק גדול מהצרכנים יכולים להפחית מינון בצורה קלה. עם זאת בתעשיות אלה יש היבטים של התמכרות משמעותית של לפחות חלק מהצרכנים, והתמכרות כזו מסייעת להן, והיא אולי חלק חשוב בהכנסות שלהן. חלק מהעסקים בתעשיות אלה - במיוחד הימורים ומשחקי מחשב, נוקטים צעדים מכוונים כדי להגדיל את ההתמכרות בקרב הצרכנים. |
| * [[תעשיית האלכוהול]] - כולל יצרני אלכוהול, פאבים והכנסות לסופרמרקטים, מסעדות ועוד. חלק גדול מצרכני האלכוהול אינם מכורים לאלכוהול וצורכים אותו במתינות. חלקם צורכים ממנו כמות מוגזמת ונפגעים ממנו. | | * [[תעשיית האלכוהול]] - כולל יצרני אלכוהול, פאבים והכנסות לסופרמרקטים, מסעדות ועוד. חלק גדול מצרכני האלכוהול אינם מכורים לאלכוהול וצורכים אותו במתינות. חלקם צורכים ממנו כמות מוגזמת ונפגעים ממנו. |
| * [[תעשיית ההימורים]] - תיירי הימורים הם בדרך כלל לא מהמרים כפייתיים, עם זאת חלק ניכר מהכנסות תעשיית ההימורים תלוי במהמרים כפייתיים שיכולים להמר באופן יומי. תעשייה הימורים כוללת בתי קזינו ומלונות קזינו, וכן מוסדות הימורים ממלכתיים כמו [[מפעל הפיס]]. | | * [[תעשיית ההימורים]] - תיירי הימורים הם בדרך כלל לא מהמרים כפייתיים, עם זאת חלק ניכר מהכנסות תעשיית ההימורים תלוי במהמרים כפייתיים שיכולים להמר באופן יומי. תעשייה הימורים כוללת בתי קזינו ומלונות קזינו, וכן מוסדות הימורים ממלכתיים כמו [[מפעל הפיס]]. |