שינויים

יש הרבה אנשים שחסרים להם בגדים מה שיכול בהחלט להוות בעיה חמורה. לעומת זאת היום יש עודף בבגדים: לדוגמה בגרמניה 40% מהבגדים שנקנים כמעט או בכלל לא נלבשים - כי הולכים לקניות רק בשביל לברוח מהדיכאון כדי לעשות משהו עם חברים או חברות. ההשלכות הסביבתיות של תעשית הביגוד הם גדולות מאוד נכון לתחילת המאה ה 21{{הערה|Carolin Wahnbaeck [https://www.greenpeace.org/international/story/7056/a-record-breaking-dress-exchange-one-event-in-over-40-cities/ A record breaking dress exchange: One event in over 40 cities] 13 ליוני 2013, גרינפיס}}.

יש הרבה אנשים שחסרים להם בגדים מה שיכול בהחלט להוות בעיה חמורה. לעומת זאת היום יש עודף בבגדים: לדוגמה בגרמניה 40% מהבגדים שנקנים כמעט או בכלל לא נלבשים - כי הולכים לקניות רק בשביל לברוח מהדיכאון כדי לעשות משהו עם חברים או חברות. ההשלכות הסביבתיות של תעשית הביגוד הם גדולות מאוד נכון לתחילת המאה ה 21{{הערה|Carolin Wahnbaeck [https://www.greenpeace.org/international/story/7056/a-record-breaking-dress-exchange-one-event-in-over-40-cities/ A record breaking dress exchange: One event in over 40 cities] 13 ליוני 2013, גרינפיס}}.

==מחסור ועודף במוצרים ובבתים==

===מחסור ועודף במוצרים ובבתים===

לפי הסרט "[[מחלת השפע]]" יש גידול מתמיד בשטח של דירות ובתים בארצות הברית. בשנות ה-50 של המאה ה-20 בית ממוצע היה בעל שטח של 1100 רגל רבוע, בשנות ה-70 השטח גדל ל-1400 רגל רבוע ובשנות ה-90 הוא גדל ל-2,000 רגל רבוע. לפי הסרט, בבתים חדשים רבים ב[[פרבור|פרברים]] יש מוסכים מקורים שיכולים לאחסן 3 מכוניות, בעלי שטח של 900 רגל רבוע, כמעט בגודל של בית שלם בשנות ה-50.

לפי הסרט "[[מחלת השפע]]" יש גידול מתמיד בשטח של דירות ובתים בארצות הברית. בשנות ה-50 של המאה ה-20 בית ממוצע היה בעל שטח של 1100 רגל רבוע, בשנות ה-70 השטח גדל ל-1400 רגל רבוע ובשנות ה-90 הוא גדל ל-2,000 רגל רבוע. לפי הסרט, בבתים חדשים רבים ב[[פרבור|פרברים]] יש מוסכים מקורים שיכולים לאחסן 3 מכוניות, בעלי שטח של 900 רגל רבוע, כמעט בגודל של בית שלם בשנות ה-50.

השפעה נוספת היא על הוצאות אנרגיה של חימום וקירור הבית שכן בית גדול יותר קשה יותר לקרר או לחמם.  עלויות נוספות הן ותשומות של נקיון וסידור הבית במקרה והעול נופל על כתפי המשפחה הדבר עלול לגרום כאמור עומס גופני נפשי, משום שצריך לסדר את הבית שוב ושוב ושוב.  

השפעה נוספת היא על הוצאות אנרגיה של חימום וקירור הבית שכן בית גדול יותר קשה יותר לקרר או לחמם.  עלויות נוספות הן ותשומות של נקיון וסידור הבית במקרה והעול נופל על כתפי המשפחה הדבר עלול לגרום כאמור עומס גופני נפשי, משום שצריך לסדר את הבית שוב ושוב ושוב.  

השפעה נוספת, במיוחד במדינות צפופת היא [[ייקור מחירי הדיור בישראל|ייקור מחירי הדיור]] בגלל הבניה של דירות בעלות שטח רב יותר. הוספת "קומת מחסנים" בבתים שונים מייקרת את הבניה עוד יותר (או באה על חשבון דיור). במשך השנים יש עליה בשטח הדירות שנבנות. דבר זה גורר ייקור של עלויות הבנייה. בשנים שבין 2000 ל-2010, גדל שטח הדירה הממוצעת בישראל מ-133 מ"ר ל-172 מ"ר, שהיא עליה של 30% משטח הדירה. הדבר כולל גם הגדלה של חדרים - בעיקר של חדרי אירוח והסלון, וכן הוספת חדרים. כך שבשנת 2010 הייתה השנה הראשונה שבה נמכרו יותר דירות חדשות של 5 חדרים מאשר דירות של 4 חדרים. {{הערה|עידו אפרתי, [http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/186/740.html בתוך עשור שטח הדירות בישראל זינק ב-30%], nrg  8/12/2010}} סיבות נוספות לדירות גדולות יותר כולל טלווזיות גדולות יותר, שימוש בדירה כ[[סמל סטטוס]], חדר נפרד למחשב, חדר לכל ילד ועוד. כמו כן הציפיה להמשך ייקור הדירות נותנת תמריץ לקנות דירה גדולה מתוך אמונה כי הדבר מהווה השקעה כלכלית משתלמת.  ייקור הדירות (שלו יש סיבות נוספות) גורר העמקה של [[אי שוויון כלכלי בישראל]] ומקשה על שכבות עניות לקנות דירות.

השפעה נוספת, במיוחד במדינות צפופת היא [[ייקור מחירי הדיור בישראל|ייקור מחירי הדיור]] בגלל הבניה של דירות בעלות שטח רב יותר. הוספת "קומת מחסנים" בבתים שונים מייקרת את הבניה עוד יותר (או באה על חשבון דיור). במשך השנים יש עליה בשטח הדירות שנבנות. דבר זה גורר ייקור של עלויות הבנייה. בשנים שבין 2000 ל-2010, גדל שטח הדירה הממוצעת בישראל מ-133 מ"ר ל-172 מ"ר, שהיא עליה של 30% משטח הדירה. הדבר כולל גם הגדלה של חדרים - בעיקר של חדרי אירוח והסלון, וכן הוספת חדרים. כך שבשנת 2010 הייתה השנה הראשונה שבה נמכרו יותר דירות חדשות של 5 חדרים מאשר דירות של 4 חדרים. {{הערה|עידו אפרתי, [http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/186/740.html בתוך עשור שטח הדירות בישראל זינק ב-30%], nrg  8/12/2010}} סיבות נוספות לדירות גדולות יותר כולל טלווזיות גדולות יותר, שימוש בדירה כ[[סמל סטטוס]], חדר נפרד למחשב, חדר לכל ילד ועוד. כמו כן הציפיה להמשך ייקור הדירות נותנת תמריץ לקנות דירה גדולה מתוך אמונה כי הדבר מהווה השקעה כלכלית משתלמת.  ייקור הדירות (שלו יש סיבות נוספות) גורר העמקה של [[אי שוויון כלכלי בישראל]] ומקשה על שכבות עניות לקנות דירות. סיבה נוספת לייקור הדיור היא הענקת "דיור" למכוניות כלומר [[חניה]].

 

 

מול מגמות אלה קמו כמה מגמות נגד כמו "תנועת הבתים הקטנים" בארצות הברית (לאחר המשבר בשנת 2008, בנסיון להמנע מתשלומי משכנתא גבוהים) ו[[מינימליזם]] שקורא לבתים עם פחות חפצים בעיקר כדי להמנע מעומס מוצרים.  

=== מחסור ועודף באנרגיה ===

=== מחסור ועודף באנרגיה ===

קשה להשיג נתונים על מספר המכוניות בעולם כי בדרך כלל יש נתונים על כל הרכבים הממונעים יחד. יש הערכה שמספר המכוניות ב 2015 היה כמיליארד{{הערה|Statista [https://www.statista.com/statistics/281134/number-of-vehicles-in-use-worldwide/ Number of passenger cars and commercial vehicles in use worldwide from 2006 to 2015 in (1,000 units)]2019}} בשנת 2018 בארצות הברית היו 276 מיליון רכבים ממונעים מהם כ 120 מיליון מכוניות{{הערה|

קשה להשיג נתונים על מספר המכוניות בעולם כי בדרך כלל יש נתונים על כל הרכבים הממונעים יחד. יש הערכה שמספר המכוניות ב 2015 היה כמיליארד{{הערה|Statista [https://www.statista.com/statistics/281134/number-of-vehicles-in-use-worldwide/ Number of passenger cars and commercial vehicles in use worldwide from 2006 to 2015 in (1,000 units)]2019}} בשנת 2018 בארצות הברית היו 276 מיליון רכבים ממונעים מהם כ 120 מיליון מכוניות{{הערה|

Jon Hedges, President at Hedges & Company [https://www.quora.com/How-many-cars-are-there-in-the-US How many cars are there in the US?]}}. בשנת 2001 בוצעו בארצות הברית מספר מחקרים מטעם "Earth Policy Institute" אודות כמות הקרקע הישירה המוקדשת לשימוש במכוניות בארצות הברית. לפי מחקרים אלה, רכב בארצות הברית צורך בממוצע יותר מ-3 משבצות חנייה. פרסום משנת 2001 טוען כי כל מכונית בארצות הברית צורכת באופן ישיר שטחי קרקע בגודל של 700 מטרים רבועים, בהשוואה לשטח של 200 מטרים רבועים ביפן וב[[גרמניה]]. מחקר שנערך בשנת 2005, ומבוסס על מחקרים קודמים, טוען כי לכל מכונית פרטית בארצות הברית עמדו בממוצע 1,047 מטרים רבועים שטח כביש ועוד 140 מטרים רבועים לחנייה.{{הערה|[[לסטר בראון]], [http://www.earthpolicy.org/index.php?/plan_b_updates/2001/alert12 Paving the Planet: Cars and Crops Competing for Land], 14 בפברואר, 2001}}

Jon Hedges, President at Hedges & Company [https://www.quora.com/How-many-cars-are-there-in-the-US How many cars are there in the US?]}}. בשנת 2001 בוצעו בארצות הברית מספר מחקרים מטעם "Earth Policy Institute" אודות כמות הקרקע הישירה המוקדשת לשימוש במכוניות בארצות הברית. לפי מחקרים אלה, רכב בארצות הברית צורך בממוצע יותר מ-3 משבצות [[חנייה]]. פרסום משנת 2001 טוען כי כל מכונית בארצות הברית צורכת באופן ישיר שטחי קרקע בגודל של 700 מטרים רבועים, בהשוואה לשטח של 200 מטרים רבועים ביפן וב[[גרמניה]]. מחקר שנערך בשנת 2005, ומבוסס על מחקרים קודמים, טוען כי לכל מכונית פרטית בארצות הברית עמדו בממוצע 1,047 מטרים רבועים שטח כביש ועוד 140 מטרים רבועים לחנייה.{{הערה|[[לסטר בראון]], [http://www.earthpolicy.org/index.php?/plan_b_updates/2001/alert12 Paving the Planet: Cars and Crops Competing for Land], 14 בפברואר, 2001}}

על פי חישוב זהיר רכב פרטי אחד בישראל תופס לפחות שני שטחי חנייה (לדוגמה שטח חנייה ליד הבית וליד העבודה) לכן הוא דורש 50 מ"ר של שטחי חנייה. שטח זה לא כולל שטחי כבישים המגיעים בממוצע לכ-62 מ"ר למכונית, כך שכל מכונית צורכת לפחות 110 מ"ר.[http://www.way-togo.com/story-291]  

על פי חישוב זהיר רכב פרטי אחד בישראל תופס לפחות שני שטחי חנייה (לדוגמה שטח חנייה ליד הבית וליד העבודה) לכן הוא דורש 50 מ"ר של שטחי חנייה. שטח זה לא כולל שטחי כבישים המגיעים בממוצע לכ-62 מ"ר למכונית, כך שכל מכונית צורכת לפחות 110 מ"ר.[http://www.way-togo.com/story-291]  

[[קובץ:קיבולת 3.5 מטר רחוב עירוני.PNG|ממוזער|400px| כמות האנשים שיכולים לעבור בשעה אחת, בחתך רחוב עירוני של 3.5 מטרים (רוחב נתיב תנועה). אוטובוסים יכולים להעביר פי 4.5 יותר אנשים לעומת נתיב למכוניות, ובאופניים כמות גדולה פי 7. אוטובוסים מערכתיים - BRT, כמו מטרונית, הם בעלי מאפייני קיבולת דומים לאלו של רכבת קלה. ככל שיותר אנשים יכולים לעבור יהיו פחות פקקים.]]

[[קובץ:קיבולת 3.5 מטר רחוב עירוני.PNG|ממוזער|400px| כמות האנשים שיכולים לעבור בשעה אחת, בחתך רחוב עירוני של 3.5 מטרים (רוחב נתיב תנועה). אוטובוסים יכולים להעביר פי 4.5 יותר אנשים לעומת נתיב למכוניות, ובאופניים כמות גדולה פי 7. אוטובוסים מערכתיים - BRT, כמו מטרונית, הם בעלי מאפייני קיבולת דומים לאלו של רכבת קלה. ככל שיותר אנשים יכולים לעבור יהיו פחות פקקים.]]

בעיית עודף אחרת של שימוש בכלי תחבורה נוגעת ל[[אורח חיים יושבני]] - כאשר שימוש מועט מדי ב[[תחבורה פעילה]] גורר בעיות בריאות. בעיה זו עלולה להחריף עקב פקקי תנועה או נסיעות ארוכות ופרבור - שכן לאחר שעות נסיעה ארוכות יש תחושה של מתח ועייפות ולאו דווקא יש כוח לבצע פעילות גופנית.  

בעיית עודף אחרת של שימוש בכלי תחבורה מנועיים נוגעת ל[[אורח חיים יושבני]] - כאשר שימוש מועט מדי ב[[תחבורה פעילה]] גורר בעיות בריאות. בעיה זו עלולה להחריף עקב פקקי תנועה או נסיעות ארוכות ופרבור - שכן לאחר שעות נסיעה ארוכות יש תחושה של מתח ועייפות ולאו דווקא יש כוח לבצע פעילות גופנית.  

[[השפעות בריאותיות של מכוניות|השפעות בריאותיות נוספות של נסיעות במכונית]] כוללות חשיפה של הנהגים ואנשים בכלל ל[[זיהום אוויר מתחבורה]], [[זיהום רעש]] עודף של [[מתח נפשי]] עקב נהיגה ממושכת וכן בעיות של הגב והצוואר בנסיעות ארוכות. השפעות נוספות כוללות [[זיהום מים]], [[קיטוע שטחי מחיה]], [[דליפות נפט]] ו[[השפעות גאופוליטיות של נפט]].  

[[השפעות בריאותיות של מכוניות|השפעות בריאותיות נוספות של נסיעות במכונית]] כוללות חשיפה של הנהגים ואנשים בכלל ל[[זיהום אוויר מתחבורה]], [[זיהום רעש]] עודף של [[מתח נפשי]] עקב נהיגה ממושכת וכן בעיות של הגב והצוואר בנסיעות ארוכות. השפעות נוספות כוללות [[זיהום מים]], [[קיטוע שטחי מחיה]], [[דליפות נפט]] ו[[השפעות גאופוליטיות של נפט]].