שינויים

==נתוני תשומות מערכת הבריאות==

==נתוני תשומות מערכת הבריאות==

נתוני תשומות של מערכת הבריאות עלולים ליצור בלבול. שכן תשומות גבוהות יותר לא בהכרח מלמדות על ביצועים טובים יותר. הדוגמה הבולטת ביותר לדבר זה היא [[מערכת הבריאות בארצות הברית]] מדובר במערכת יקרה מאד - עם הוצאה כפולה מזו של ישראל - אבל עם תוחלת חיים נמוכה יותר. באופן כללי התשומות למערכת הבריאות בישראל הן נמוכות ביחס למדינות אחרות בעולם המערבי ובמשך שנים רבות נשמרה תוחלת חיים גבוהה - דבר שיכול להצביע על יעילות גבוהה של המערכת. עם זאת מומחים שונים טוענים כי יש גבול למידת היעילות המקסימלית שניתן לצפות לה - עם התקציב וההשקה בבריאות מצטמצמים אבל התשומות מתייקרות פרוש הדבר שמתישהו תהיה גם פגיעה בביצועי המערכת.  

נתוני תשומות של מערכת הבריאות עלולים ליצור בלבול. שכן תשומות גבוהות יותר לא בהכרח מלמדות על ביצועים טובים יותר. הדוגמה הבולטת ביותר לדבר זה היא [[מערכת הבריאות בארצות הברית]] מדובר במערכת יקרה מאד - עם הוצאה כפולה מזו של ישראל - אבל עם תוחלת חיים נמוכה יותר (דבר שנובע מסיבות שונות - כמו [[תזונה]] בארצות הברית אבל גם גורמים במערכת הבריאות עצמה). באופן כללי התשומות למערכת הבריאות בישראל הן נמוכות ביחס למדינות אחרות בעולם המערבי, ובמשך שנים רבות נשמרה תוחלת חיים גבוהה - דבר שיכול להצביע על [[יעילות]] גבוהה של המערכת. עם זאת מומחים שונים טוענים כי יש גבול למידת היעילות המקסימלית שניתן לצפות לה - עם התקציב וההשקעה בבריאות מצטמצמים אבל התשומות מתייקרות פרוש הדבר שמתישהו תהיה גם פגיעה בביצועי המערכת.  

;מספר המיטות ותפוסת המיטות בבתי החולים:

;מספר המיטות ותפוסת המיטות בבתי החולים:

יש רופאים הטוענים כי דבר זה נובע בחלקו מיעילות גבוהה יותר של מערכת הבריאות בישראל - לדוגמה כאשר מייצרים ניתוח קצר יותר ופשוט יותר התאוששות החולה מהירה יותר ואין צורך להשאיר אותו לאשפוז ממושך. אשפוז כזה מייקר את הטיפול וגם חושף את המטופל לחיידקים שקיימים בבתי החולים. למרות טיעון זה, ירידה מתמדת במספר המיטות לאלף תושבים ותפוסה גבוהה של המיטות גובה מחירים. הדבר בין היתר גורם לתופעת "הזקנה במסדרון" שבה מטופלים נמצאים במסדרון במקום במחלקה עצמה דבר זה עלול לגרור פגיעה בפרטיות, בעיות שינה, ועוד בעיות נוספות. בנוסף המחסור במיטות במחלקות עלול לגרור עיכובים בקליטת חולים למחלקות ולכן זמני המתנה ארוכים יותר בחדר המיון. כמו כן קיימים דיווחים על מטופלים שהרגישו רע, שאחיות ניסו "לגרש הביתה" בטוענה כי צריך את המיטות - והתברר בהמשך כי הם היו במצב מסכן חיים. [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10156245810917476&set=a.10151033103387476&type=3&theater]  

יש רופאים הטוענים כי דבר זה נובע בחלקו מיעילות גבוהה יותר של מערכת הבריאות בישראל - לדוגמה כאשר מייצרים ניתוח קצר יותר ופשוט יותר התאוששות החולה מהירה יותר ואין צורך להשאיר אותו לאשפוז ממושך. אשפוז כזה מייקר את הטיפול וגם חושף את המטופל לחיידקים שקיימים בבתי החולים. למרות טיעון זה, ירידה מתמדת במספר המיטות לאלף תושבים ותפוסה גבוהה של המיטות גובה מחירים. הדבר בין היתר גורם לתופעת "הזקנה במסדרון" שבה מטופלים נמצאים במסדרון במקום במחלקה עצמה דבר זה עלול לגרור פגיעה בפרטיות, בעיות שינה, ועוד בעיות נוספות. בנוסף המחסור במיטות במחלקות עלול לגרור עיכובים בקליטת חולים למחלקות ולכן זמני המתנה ארוכים יותר בחדר המיון. כמו כן קיימים דיווחים על מטופלים שהרגישו רע, שאחיות ניסו "לגרש הביתה" בטוענה כי צריך את המיטות - והתברר בהמשך כי הם היו במצב מסכן חיים. [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10156245810917476&set=a.10151033103387476&type=3&theater]  

;הוצאות גדלות על בריאות פרטית ועל כלל הוצאות הבריאות:

;הוצאות גדלות על בריאות פרטית ועל כלל הוצאות הבריאות:

לפי נתוני משרד הבריאות, יש מגמה של [[הפרטת הבריאות]]. ההוצאה על ביטוחים פרטיים יותר מהוכפלה תוך שש שנים בלבד - מ־948 מיליון שקל ב־2010 לכ־2 מיליארד שקל ב־2016. באותה תקופה, שיעור האוכלוסייה המשלמת על ביטוח בריאות פרטי זינק מ־34% ב־2010 לכ־45% ב־2016. בביטוחים המשלימים, ההוצאה גדלה בכ־60% מכ־2.3 מיליארד שקל ב־2010 לכ־3.8 מיליארד שקל ב־2016 - שבה 75% מאוכלוסיית ישראל שילמה על ביטוח משלים. שיעור ההוצאה של משקי בית על ביטוח בריאות פרטי מכלל ההוצאות על בריאות הוכפלה מאז שנת 2000, מ־18% ל־37% ב־2015. באותן שנים, שיעור ההוצאה של משקי בית על בריאות מכלל ההוצאות זינק ב־24%, מרמה של 4.6% ב־2010 ל־5.7% ב־2015.{{הערה|שם=calcalist}} פירוש הדבר יכול להיות שאנשים רוצים יותר בריאות פרטית משום שהם מעריכים אותה יותר. אבל הדבר גם יכול להוביל למסקנה כי הבריאות מתייקרת או כי התפקוד של מערכת הבריאות הציבורית גרועה יותר ולכן אנשים נדחקים בלית ברירה לבריאות פרטית.  

לפי נתוני משרד הבריאות, יש מגמה של [[הפרטת הבריאות]]. תוך שש שנים ההוצאה על ביטוחים פרטיים גדלה ביותר מפי -2 - מ־948 מיליון שקל ב־2010 לכ־2 מיליארד שקל ב־2016. באותה תקופה, שיעור האוכלוסייה המשלמת על ביטוח בריאות פרטי זינק מ־34% ב־2010 לכ־45% ב־2016. בביטוחים המשלימים, ההוצאה גדלה בכ־60% מכ־2.3 מיליארד שקל ב־2010 לכ־3.8 מיליארד שקל ב־2016 - שבה 75% מאוכלוסיית ישראל שילמה על ביטוח משלים. שיעור ההוצאה של משקי בית על ביטוח בריאות פרטי מכלל ההוצאות על בריאות הוכפלה מאז שנת 2000, מ־18% ל־37% ב־2015. באותן שנים, שיעור ההוצאה של משקי בית על בריאות מכלל ההוצאות זינק ב־24%, מרמה של 4.6% ב־2010 ל־5.7% ב־2015.{{הערה|שם=calcalist}} פירוש הדבר יכול להיות שאנשים רוצים יותר בריאות פרטית משום שהם מעריכים אותה יותר. אבל הדבר גם יכול להוביל למסקנה כי הבריאות מתייקרת או כי התפקוד של מערכת הבריאות הציבורית גרועה יותר ולכן אנשים נדחקים בלית ברירה לבריאות פרטית.  

;רמת ההוצאה כאחוז מהתמ"ג:

;רמת ההוצאה כאחוז מהתמ"ג:

רמת ההוצאה על מערכת הבריאות כאחוז מהתמ"ג בישראל היא 7.4 והיא נותרה על ללא שינוי בין 2005 לבין 2016. ממוצע ה-OECD עלה בתקופה זו מ-8% ל-9%.[https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3748299,00.html] נתון זה של הוצאה על בריאות מתוך התמ"ג, לא בהכרח מעיד על בריאות טובה יותר אלא על בזבוז גדול יותר. דוגמה בולטת לכך היא ארצות הברית שהוציאה 14% מהתמ"ג על בריאות והגדילה את ההוצאה ל-17% אבל נותרה עם מערכת בריאות בעייתית ובזבזנית מאד ועם תוחלת חיים נמוכה מזו של ישראל ושל מדינות מערביות רבות אחרות. יחסית לרוב מדינת ה-OECD (למעט ארה"ב) ההוצאה הציבורית על בריאות בישראל היא נמוכה - 4.6% לעומת 6.5% ממוצע OECD, בגרמניה האחוז הוא 9.5% ובשוודיה 9.2%. [https://www.themarker.com/consumer/health/.premium-1.6362079]. כאמור הוצאה נמוכה יותר בבריאות יכולה להצביע על יעילות גבוהה יותר - ועם זאת יש נתונים שמצביעים על התייקרות התרופות - ואי הגדלת התקציב בהתאם (או פתרונות אחרים של רפואה מונעת או קידום בריאות) פירושם שעלול להיות מצב של תת השקעה ברפואה.  

רמת ההוצאה על מערכת הבריאות כאחוז מ[[תוצר מקומי גולמי|התמ"ג]] בישראל היא 7.4 והיא נותרה ללא שינוי בין 2005 לבין 2016. ממוצע ה-OECD עלה בתקופה זו מ-8% ל-9%.{{הערה|שם=calcalist}} נתון זה של הוצאה על בריאות מתוך התמ"ג, לא בהכרח מעיד על בריאות טובה יותר, הוא גם יכול להעיד על היבטים אחרים כמו הזדקנות האוכלוסיה, על בזבוז גדול יותר או ייקור הבריאות עקב גורמים חיצוניים. דוגמה בולטת לכך היא ארצות הברית שהוציאה 14% מהתמ"ג על בריאות והגדילה את ההוצאה ל-17% אבל נותרה עם מערכת בריאות בעייתית ובזבזנית מאד ועם תוחלת חיים נמוכה מזו של ישראל ושל מדינות מערביות רבות אחרות. יחסית לרוב מדינת ה-OECD (למעט ארה"ב) ההוצאה הציבורית על בריאות בישראל היא נמוכה - 4.6% לעומת 6.5% ממוצע OECD, בגרמניה האחוז הוא 9.5% ובשוודיה 9.2%. {{הערה|שם=linder082018|}}. כאמור הוצאה נמוכה יותר בבריאות יכולה להצביע על יעילות גבוהה יותר - ועם זאת יש נתונים שמצביעים על התייקרות התרופות - ואי הגדלת התקציב בהתאם (או פתרונות אחרים כמו [[רפואה מונעת]] או [[קידום בריאות]]) פירוש הדבר שעלול להיות מצב של תת-השקעה בבריאות וברפואה.

==הערכות וסקרים==

==הערכות וסקרים==