שורה 105: |
שורה 105: |
| * החלק הראשון הינו '''חלק החכמה''' - יש לפתור בעיות באופן כללי על ידי הסתכלות נכונה על הבעיה ועל פיתוח מושקע ושלבי של כל פיתרון. | | * החלק הראשון הינו '''חלק החכמה''' - יש לפתור בעיות באופן כללי על ידי הסתכלות נכונה על הבעיה ועל פיתוח מושקע ושלבי של כל פיתרון. |
| * החלק השני הינו '''חלק המוסר''' - לחלוק ידע בנדיבות ובנכונות עם האחר (באופן שלבי ומונגש); כלומר לחלוק עם האחר את אשר אתה יודע למען הפחתת הסבל, וכן גם לפעול נכון ולחיות נכון באופן כללי. | | * החלק השני הינו '''חלק המוסר''' - לחלוק ידע בנדיבות ובנכונות עם האחר (באופן שלבי ומונגש); כלומר לחלוק עם האחר את אשר אתה יודע למען הפחתת הסבל, וכן גם לפעול נכון ולחיות נכון באופן כללי. |
− | * החלק השלישי הינו '''חלק המידטציה''' - לחלק משאבים נכונה, לחשוב נכון ולעשות מדיטציה באופן נכון (מן הנפש ולא מן החומר - ניתן להרחיב זאת ולומר; להימנע משימוש בסמים למדיטציה ולהגיע לזיכוך הנפש על ידי הנפש עצמה בלבד). | + | * החלק השלישי הינו '''חלק המדיטציה''' - לחלק משאבים נכונה, לחשוב נכון ולעשות מדיטציה באופן נכון (מן הנפש ולא מן החומר - ניתן להרחיב זאת ולומר; להימנע משימוש בסמים למדיטציה ולהגיע לזיכוך הנפש על ידי הנפש עצמה בלבד). |
| | | |
| מעבר לכך, [[אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך]] (ומה שאתה יודע ששנוא עליו) הוא כלל ברור בבודהיזם. | | מעבר לכך, [[אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך]] (ומה שאתה יודע ששנוא עליו) הוא כלל ברור בבודהיזם. |
שורה 114: |
שורה 114: |
| כבר בדרשה הראשונה של הבודהה מאמינים שונים לקחו על עצמם נזירות והחלו להקהיל קהילות נזיריות ואף להתגורר במנזרים בהם חיו בצורות של [[קואופרטיב]] (מבני המנזרים נתרמו לעתים בהתנדבות על ידי עשירים ושליטים שחיו על פי הדהרמה). היה גם מיעוט של אחוות נזירות; שני צורת נזירות אלה קיימים גם כיום אם כי גם כיום רוב הנזירים הם גברים ולא נשים. לפי החוקר דמיאן קיאוון (Damien Keown) הבודהה עצמו חשש מעט מן הרעיון של אחוות נזירות שכן הוא תהה שמא החברה עדיין לא מוכנה לכך מבחינה תרבותית ודתית ואולי אחוות כאלו ירחיקו אנשים מן הדהרמה. יצוין כי כיום קיימת ה"שאקהדיטה" (ארגון בנות החכם משבט שאקיה) הפועל לקדם אחוות-נזירות ולקדם נשים במנהיגות בודהיסטית. | | כבר בדרשה הראשונה של הבודהה מאמינים שונים לקחו על עצמם נזירות והחלו להקהיל קהילות נזיריות ואף להתגורר במנזרים בהם חיו בצורות של [[קואופרטיב]] (מבני המנזרים נתרמו לעתים בהתנדבות על ידי עשירים ושליטים שחיו על פי הדהרמה). היה גם מיעוט של אחוות נזירות; שני צורת נזירות אלה קיימים גם כיום אם כי גם כיום רוב הנזירים הם גברים ולא נשים. לפי החוקר דמיאן קיאוון (Damien Keown) הבודהה עצמו חשש מעט מן הרעיון של אחוות נזירות שכן הוא תהה שמא החברה עדיין לא מוכנה לכך מבחינה תרבותית ודתית ואולי אחוות כאלו ירחיקו אנשים מן הדהרמה. יצוין כי כיום קיימת ה"שאקהדיטה" (ארגון בנות החכם משבט שאקיה) הפועל לקדם אחוות-נזירות ולקדם נשים במנהיגות בודהיסטית. |
| | | |
− | חייהם של הנזירים מנוהלים על ידי סט חוקים נוסף הנקרא לרוב וינאיה (vinaya). | + | חייהם של הנזירים מנוהלים על ידי סט חוקים נוסף הנקרא לרוב וינאיה (Vinaya). |
| | | |
| ===התפתחות זרמי הדת המוקדמים=== | | ===התפתחות זרמי הדת המוקדמים=== |
שורה 121: |
שורה 121: |
| זרם המהאיאנה מדגיש את עיקרון ה"בודהיסטווה"; אדם המקדיש את חייו לעשיית הטוב למען האחר ומפיץ את הצורך באורח חיים כזה בלהט רב. עיקרון הבודהיסטווה היה כה חשוב לחורגים ממסורת האבות כך שהם כונו "כלי הבודהיסטווה" דאז. | | זרם המהאיאנה מדגיש את עיקרון ה"בודהיסטווה"; אדם המקדיש את חייו לעשיית הטוב למען האחר ומפיץ את הצורך באורח חיים כזה בלהט רב. עיקרון הבודהיסטווה היה כה חשוב לחורגים ממסורת האבות כך שהם כונו "כלי הבודהיסטווה" דאז. |
| | | |
− | הבודהיסטווים\מהאיאנים מנו 6 תכונות יסוד שעליהן להקפיד הקפדה יתרה ביישום ארבעת אמיותויות היסוד: נדיבות, מוסריות, סבלנות, אומץ, מדיטציה וחכמה. | + | הבודהיסטווים/מהאיאנים מנו 6 תכונות יסוד שעליהן להקפיד הקפדה יתרה ביישום ארבעת אמתיותויות היסוד: נדיבות, מוסריות, סבלנות, אומץ, מדיטציה וחכמה. |
| | | |
| התפתחות זרם הוג'ריאנה היא סוגיה מורכבת יותר ושנויה במחלוקת רבה בקרב החוקרים. חסידי הזרם מייחסים לעצמם מעין מסורת אבות "מסורת יהלום" משל עצמם שלטענתם הבודהה העביר לחסידיו הקרובים ביותר שיצרו את הזרם אך טענה זו נחשבת לשנויה במחלוקת הן בבודהיזם והן במחקר. | | התפתחות זרם הוג'ריאנה היא סוגיה מורכבת יותר ושנויה במחלוקת רבה בקרב החוקרים. חסידי הזרם מייחסים לעצמם מעין מסורת אבות "מסורת יהלום" משל עצמם שלטענתם הבודהה העביר לחסידיו הקרובים ביותר שיצרו את הזרם אך טענה זו נחשבת לשנויה במחלוקת הן בבודהיזם והן במחקר. |