אקו-ויקי

שינויים

נתונים על מערכת הבריאות בישראל (הצגת מקור)

גרסה מ־14:06, 7 בפברואר 2019

נוספו 41 בתים ,  14:06, 7 בפברואר 2019
מ
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:  
==מדדי תוצאות בריאות==
 
==מדדי תוצאות בריאות==
 
;תוחלת חיים:
 
;תוחלת חיים:
−
מערכת הבריאות בישראל נחשבה, ועדיין נחשבת כאחת מן הטובות בעולם; מחקרים שונים מצאו בעבר כי ש[[תוחלת החיים]] של תושבי ישראל היא בין הגבוהות בעולם ודבר זה לא יכול להתקיים עם מערכת בריאות גרועה, אם כי אין זה מעיד על מידת האושר של המטופלים. על-פי דו"ח משנת 2016 של [[ארגון הבריאות העולמי]], ישראל היתה מדורגת במקום השמיני בעולם בתוחלת החיים הממוצעת בלידה, עם תוחלת חיים כללית (גברים ונשים) של 82.5 שנים. התוחלת לגברים היא של 80.7, ושל נשים - 84.2. {{הערה|ד"ר איתי גל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4805260,00.html ארגון הבריאות העולמי: ישראל - מקום 6 בעולם בתוחלת החיים הממוצעת], ynet,  19.05.16}} בשנת 2018 באופן תקדימי חלה נסיגה קטנה בתוחלת החיים בישראל - אצל הנשים, תוחלת החיים הממוצעת בישראל התקצרה מ-84.3 שנים בדו"ח 2017, ל-84.2 שנים ב-2018, ותוחלת החיים של הגברים בישראל התקצרה מ-80.3 שנים בדו"ח של 2017, ל- 80.2 שנים בדו"ח 2018. {{הערה|ד"ר איתי גל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5263728,00.html ארגון הבריאות העולמי: ירידה בתוחלת החיים בישראל, שיעור החיסונים מהגבוהים בעולם], 17.05.18}} דבר זה יכול להיות תוצאה של בעיה קטנה או תחילתה של מגמה מדאיגה. יש לשים לב כי קיים [[שיהוי]] לגבי תפקוד המערכת - שכן במחלות ובעיות רבות - הן בקרב המטופלים והן במערכת עצמה עלולות לעבור מספר שנים ולפעמים כמה עשורים בין תחילת הבעיה לבין הביטוי שלה.  
+
מערכת הבריאות בישראל נחשבה, ועדיין נחשבת כאחת מן הטובות בעולם; מחקרים שונים מצאו בעבר כי ש[[תוחלת החיים]] של תושבי ישראל היא בין הגבוהות בעולם ודבר זה לא יכול להתקיים עם מערכת בריאות גרועה, אם כי אין זה מעיד על מידת האושר של המטופלים. על-פי דו"ח משנת 2016 של [[ארגון הבריאות העולמי]], ישראל הייתה מדורגת במקום השמיני בעולם בתוחלת החיים הממוצעת בלידה, עם תוחלת חיים כללית (גברים ונשים) של 82.5 שנים. התוחלת לגברים היא של 80.7, ושל נשים - 84.2. {{הערה|ד"ר איתי גל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4805260,00.html ארגון הבריאות העולמי: ישראל - מקום 6 בעולם בתוחלת החיים הממוצעת], ynet,  19.05.2016}} בשנת 2018 באופן תקדימי חלה נסיגה קטנה בתוחלת החיים בישראל - אצל הנשים, תוחלת החיים הממוצעת בישראל התקצרה מ-84.3 שנים בדו"ח 2017, ל-84.2 שנים ב-2018, ותוחלת החיים של הגברים בישראל התקצרה מ-80.3 שנים בדו"ח של 2017, ל-80.2 שנים בדו"ח 2018. {{הערה|ד"ר איתי גל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5263728,00.html ארגון הבריאות העולמי: ירידה בתוחלת החיים בישראל, שיעור החיסונים מהגבוהים בעולם], 17.05.18}} דבר זה יכול להיות תוצאה של בעיה קטנה או תחילתה של מגמה מדאיגה. יש לשים לב כי קיים [[שיהוי]] לגבי תפקוד המערכת - שכן במחלות ובעיות רבות - הן בקרב המטופלים והן במערכת עצמה עלולות לעבור מספר שנים ולפעמים כמה עשורים בין תחילת הבעיה לבין הביטוי שלה.  
    
;נטל תחלואה:
 
;נטל תחלואה:
−
בסוף שנת 2018 הציגו אנשי מקצוע במשרד הבריאות טענה לפיה יש עליה בתחלואה בכל הגילאים, גם בקרב אנשים צעירים.{{הערה|שם=calcalist}} פרוש הדבר שמדדים של [[נטל תחלואה]] עלולים לגדול גם אם אנשים חיים אותו מספר שנים - מספר השנים שהם חיים בריאים ומתקפדים עלול לרדת. השפעת דבר זה היא הגדלה של [[נכות בישראל]] מצד אחד ושנים של סבל וכאב ופגיעה ב[[רווחה חברתית]] עבור הנפגעים ובני משפחותיהם, ופגיעה כלכלית מתרחבת הן במעסיקים שנפגעים מעובדים שנעדרים מעבודה או מתפקדים פחות טוב, והן עליה עתידית בעלויות בריאות. חסרים עוד נתונים ברורים בנושא זה.  
+
בסוף שנת 2018 הציגו אנשי מקצוע במשרד הבריאות טענה לפיה יש עליה בתחלואה בכל הגילאים, גם בקרב אנשים צעירים.{{הערה|שם=calcalist}} פרוש הדבר שמדדים של [[נטל תחלואה]] עלולים לגדול גם אם אנשים חיים אותו מספר שנים - מספר השנים שהם חיים בריאים ומתקפדים עלול לרדת. השפעת דבר זה היא הגדלה של [[נכות בישראל]] מצד אחד ושנים של סבל וכאב ופגיעה ב[[רווחה חברתית]] עבור הנפגעים ובני משפחותיהם, ופגיעה כלכלית מתרחבת הן במעסיקים שנפגעים מעובדים שנעדרים מעבודה או מתפקדים פחות טוב, והן עליה עתידית בעלויות בריאות. חסרים עוד נתונים ברורים בנושא זה.  
    
;זמני המתנה בחדר מיון:
 
;זמני המתנה בחדר מיון:
שורה 13: שורה 13:     
;זמני המתנה לרופאים מומחים:
 
;זמני המתנה לרופאים מומחים:
−
לפי נתוני קופות החולים , זמני ההמתנה לרופאים מומחים התארכו בעשור האחרון כמעט פי שתיים. בהשוואה בין שנת 2010 לשנת 2018, מספר ימי ההמתנה של 75% מהחולים לרופיא יעוץ  
+
לפי נתוני קופות החולים, זמני ההמתנה לרופאים מומחים התארכו בעשור האחרון כמעט פי שתיים. בהשוואה בין שנת 2010 לשנת 2018, מספר ימי ההמתנה של 75% מהחולים לרופא יעוץ  
−
רופא אף אוזן גרון מ 8 ימים ל 17 ימים. אורתופד מ -11 ימים ל-32 ימים, עיניים מ-14 ל-29, עור ומי מ-14 ל-28, רופא נשים מ 14 ל 26, קרדיולוג מ 21 ל-39, ניורולגו מ-27 ל 59 ימים, גסטרלוג מ 63 ימים ל 119 ימים, נפרולוג מ 55 ימים ל -122 ימים ואנדוקילונולוגי מ-63 ימים ל 135 ימים. זמן ההמתנה להמטלוג נשאר קרוב ל-51 יום. {{הערה|שם=globs2018_11|1=אלי ציפורי, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001262395 "מערכת הבריאות תקרוס בתוך כעשור: איחרנו את הרכבת - חולים יאושפזו במחסנים, בחדרי האוכל ובפרוזדורים"], ראיון עם פרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא, גלובס, 28.11.2018}} המתנה כזו פרושה שטיפול בחולים עלול להתעכב וכתוצאה מכך הטיפול יהיה פחות אפקטיבי או יקר יותר.  
+
רופא אף אוזן גרון מ-8 ימים ל-17 ימים. אורתופד מ-11 ימים ל-32 ימים, עיניים מ-14 ל-29, עור ומי מ-14 ל-28, רופא נשים מ-14 ל-26, קרדיולוג מ-21 ל-39, נוירולוג מ-27 ל-59 ימים, גסטרולוג מ-63 ימים ל-119 ימים, נפרולוג מ-55 ימים ל-122 ימים ואנדרוקילונולוגי מ-63 ימים ל-135 ימים. זמן ההמתנה להמטולוג נשאר קרוב ל-51 יום. {{הערה|שם=globs2018_11|1=אלי ציפורי, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001262395 "מערכת הבריאות תקרוס בתוך כעשור: איחרנו את הרכבת - חולים יאושפזו במחסנים, בחדרי האוכל ובפרוזדורים"], ראיון עם פרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא, גלובס, 28.11.2018}} המתנה כזו פרושה שטיפול בחולים עלול להתעכב וכתוצאה מכך הטיפול יהיה פחות אפקטיבי או יקר יותר.  
    
;זמני המתנה בניתוחים אלקטיביים במערכת הבריאות הציבורית:
 
;זמני המתנה בניתוחים אלקטיביים במערכת הבריאות הציבורית:
−
בשנת 2014 פרסם משרד הבריאות אורך התורים לניתוחים אלקטיביים (מתוכננים מראש) בבתי החולים הציבוריים. התורים ארוכים בהרבה לעומת תורים בבתי חולים פרטיים. כמו כן אין תכנון מרכזי בנושא התורים בישראל ולעיתים קיימים פערים גדולים, של מאות אחוזים, בין בתי חולים קרובים מבחינה גאוגרפית. עוד לפני שנת 2014 פרסם המשרד נתונים בנושא אבל היו בהן טעויות. זמן ההמתנה הממוצע לניתוחי החלפות מפרקי הירך לדגומה היה 104 יום (כ–3.5 חודשים) ולהחלפת מפרק ברך - 130 יום. (4.3 חודשים). זמני ההמתנה אחלו הם זמני המתנה לניתוחים שכבר בוצעו, ולא זמני המתנה תיאורטים עתידיים. מסיבה זו , הנתונים אינם משקפים את כל אותם מטופלים שהתייאשו מהתור הציבורי ועברו לביצוע הניתוח במערכת הפרטית. {{הערה|רוני לינדר, [https://www.themarker.com/news/health/1.2499210 יותר משנה המתנה לניתוח: הנתונים המטרידים על התורים בבתי החולים הציבוריים], דה מארקר, 30.11.2014}} ניתוחים אלקטיביים הם בדרך כלל לא ניתוחי מצילי חיים, אבל אי-ביצוע שלהם עלול לגרום סבל מיותר לחולה. יש צורך במעקב לאורך זמן כדי לדעת אם תורים אלה מתקצרים או מתארכים.
+
בשנת 2014 פרסם משרד הבריאות אורך התורים לניתוחים אלקטיביים (מתוכננים מראש) בבתי החולים הציבוריים. התורים ארוכים בהרבה לעומת תורים בבתי חולים פרטיים. כמו כן אין תכנון מרכזי בנושא התורים בישראל ולעיתים קיימים פערים גדולים, של מאות אחוזים, בין בתי חולים קרובים מבחינה גאוגרפית. עוד לפני שנת 2014 פרסם המשרד נתונים בנושא אבל היו בהן טעויות. זמן ההמתנה הממוצע לניתוחי החלפות מפרקי הירך לדגומה היה 104 יום (כ–3.5 חודשים) ולהחלפת מפרק ברך - 130 יום. (4.3 חודשים). זמני ההמתנה אחלו הם זמני המתנה לניתוחים שכבר בוצעו, ולא זמני המתנה תאורטיים עתידיים. מסיבה זו, הנתונים אינם משקפים את כל אותם מטופלים שהתייאשו מהתור הציבורי ועברו לביצוע הניתוח במערכת הפרטית. {{הערה|רוני לינדר, [https://www.themarker.com/news/health/1.2499210 יותר משנה המתנה לניתוח: הנתונים המטרידים על התורים בבתי החולים הציבוריים], דה מארקר, 30.11.2014}} ניתוחים אלקטיביים הם בדרך כלל לא ניתוחי מצילי חיים, אבל אי-ביצוע שלהם עלול לגרום סבל מיותר לחולה. יש צורך במעקב לאורך זמן כדי לדעת אם תורים אלה מתקצרים או מתארכים.
    
==נתוני תשומות מערכת הבריאות==
 
==נתוני תשומות מערכת הבריאות==
−
נתוני תשומות של מערכת הבריאות עלולים ליצור בלבול. שכן תשומות גבוהות יותר לא בהכרח מלמדות על ביצועים טובים יותר. הדוגמה הבולטת ביותר לדבר זה היא [[מערכת הבריאות בארצות הברית]] מדובר במערכת יקרה מאד - עם הוצאה כפולה מזו של ישראל - אבל עם תוחלת חיים נמוכה יותר. באופן כללי התשומות למערכת הבריאות בישראל הן נמוכות ביחס למדינות אחרות בעולם המערבי ובמשך שנים רבות נשמרה תוחלת חיים גבוה - דבר שיכול להצביע על יעילות גבוה של המערכת. עם זאת מומחים שונים טוענים כי יש גבול למידת היעילות המקסימלית שניתן לצפות לה - עם התקציב וההשקה בבריאות מצטמצמים אבל התשומות מתייקרות פרוש הדבר שמתישהו תהיה גם פגיעה בביצועי המערכת.  
+
נתוני תשומות של מערכת הבריאות עלולים ליצור בלבול. שכן תשומות גבוהות יותר לא בהכרח מלמדות על ביצועים טובים יותר. הדוגמה הבולטת ביותר לדבר זה היא [[מערכת הבריאות בארצות הברית]] מדובר במערכת יקרה מאד - עם הוצאה כפולה מזו של ישראל - אבל עם תוחלת חיים נמוכה יותר. באופן כללי התשומות למערכת הבריאות בישראל הן נמוכות ביחס למדינות אחרות בעולם המערבי ובמשך שנים רבות נשמרה תוחלת חיים גבוהה - דבר שיכול להצביע על יעילות גבוהה של המערכת. עם זאת מומחים שונים טוענים כי יש גבול למידת היעילות המקסימלית שניתן לצפות לה - עם התקציב וההשקה בבריאות מצטמצמים אבל התשומות מתייקרות פרוש הדבר שמתישהו תהיה גם פגיעה בביצועי המערכת.  
    
;מספר המיטות ותפוסת המיטות בבתי החולים:
 
;מספר המיטות ותפוסת המיטות בבתי החולים:
 
לפי מצגת של משרד הבריאות, בישראל נרשמת ירידה עקבית במספר המיטות לכל אלף תושבים: מ־2 ב־2008 ל־1.7 ב־2018. זהו פער של 70.5% לעומת 2.9 מיטות בממוצע ב־OECD. {{הערה|שם=calcalist}} מימד דומה הוא תפוסת המיטות בחדרי החולים. אחוז התפוסה הממוצע עמד על 94% - הגבוה ביותר מבין המדינות המפותחות (במקום השני עמדה ארה"ב עם 92%, ביפן מדובר על 75% ובהולנד 48%). [https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.4007865]
 
לפי מצגת של משרד הבריאות, בישראל נרשמת ירידה עקבית במספר המיטות לכל אלף תושבים: מ־2 ב־2008 ל־1.7 ב־2018. זהו פער של 70.5% לעומת 2.9 מיטות בממוצע ב־OECD. {{הערה|שם=calcalist}} מימד דומה הוא תפוסת המיטות בחדרי החולים. אחוז התפוסה הממוצע עמד על 94% - הגבוה ביותר מבין המדינות המפותחות (במקום השני עמדה ארה"ב עם 92%, ביפן מדובר על 75% ובהולנד 48%). [https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.4007865]
   −
יש רופאים הטוענים כי דבר זה נובע בחלקו מיעילות גבוה יותר של מערכת הבריאות בישראל - לדוגמה כאשר מייצרים ניתוח קצר יותר ופשוט יותר התאוששות החולה מהירה יותר ואין צורך להשאיר אותו לאשפוז ממושך. אשפוז כזה מייקר את הטיפול וגם חושף את המטופל לחיידקים שקיימים בבתי החולים. למרות טיעון זה, ירידה מתמתמדת במספר המיטות לאלף תושבים ותפוסה גבוה של המיטות גובה מחירים. הדבר בין היתר גורם לתופעת "הזקנה במסדרון" שבה מטופלים נמצאים במסדרון במקום במחלקה עצמה דבר זה עלול לגרור פגיעה בפרטיות, בעיות שינה, ועוד בעיות נוספות. בנוסף המחסור במיטות במחלקות עלול לגרור עיכובים בקליטת חולים למחלקות ולכן זמני המתנה ארוכים יותר בחדר המיון. כמו כן קיימים דיווחים על מטופלים שהרגישו רע, שאחיות ניסו "לגרש הביתה" בטוענה כי צריך את המיטות - והתברר בהמשך כי הם היו במצב מסכן חיים. [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10156245810917476&set=a.10151033103387476&type=3&theater]  
+
יש רופאים הטוענים כי דבר זה נובע בחלקו מיעילות גבוהה יותר של מערכת הבריאות בישראל - לדוגמה כאשר מייצרים ניתוח קצר יותר ופשוט יותר התאוששות החולה מהירה יותר ואין צורך להשאיר אותו לאשפוז ממושך. אשפוז כזה מייקר את הטיפול וגם חושף את המטופל לחיידקים שקיימים בבתי החולים. למרות טיעון זה, ירידה מתמדת במספר המיטות לאלף תושבים ותפוסה גבוהה של המיטות גובה מחירים. הדבר בין היתר גורם לתופעת "הזקנה במסדרון" שבה מטופלים נמצאים במסדרון במקום במחלקה עצמה דבר זה עלול לגרור פגיעה בפרטיות, בעיות שינה, ועוד בעיות נוספות. בנוסף המחסור במיטות במחלקות עלול לגרור עיכובים בקליטת חולים למחלקות ולכן זמני המתנה ארוכים יותר בחדר המיון. כמו כן קיימים דיווחים על מטופלים שהרגישו רע, שאחיות ניסו "לגרש הביתה" בטוענה כי צריך את המיטות - והתברר בהמשך כי הם היו במצב מסכן חיים. [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10156245810917476&set=a.10151033103387476&type=3&theater]  
    
;הוצאות גדלות על בריאות פרטית ועל כלל הוצאות הבריאות:
 
;הוצאות גדלות על בריאות פרטית ועל כלל הוצאות הבריאות:
−
לפי נתוני משרד הבריאות, יש מגמה של [[הפרטת הבריאות]]. ההוצאה על ביטוחים פרטיים יותר מהוכפלה תוך שש שנים בלבד - מ־948 מיליון שקל ב־2010 לכ־2 מיליארד שקל ב־2016. באותה תקופה, שיעור האוכלוסיה המשלמת על ביטוח בריאות פרטי זינק מ־34% ב־2010 לכ־45% ב־2016. בביטוחים המשלימים, ההוצאה גדלה בכ־60% מכ־2.3 מיליארד שקל ב־2010 לכ־3.8 מיליארד שקל ב־2016 - שבה 75% מאוכלוסיית ישראל שילמה על ביטוח משלים. שיעור ההוצאה של משקי בית על ביטוח בריאות פרטי מכלל ההוצאות על בריאות הוכפלה מאז שנת 2000, מ־18% ל־37% ב־2015. באותן שנים, שיעור ההוצאה של משקי בית על בריאות מכלל ההוצאות זינק ב־24%, מרמה של 4.6% ב־2010 ל־5.7% ב־2015.{{הערה|שם=calcalist}} פרוש הדבר יכול להיות שאנשים רוצים יותר בריאות פרטית משום שהם מעריכים אותה יותר. אבל הדבר גם יכול להוביל למסקנה כי הבריאות מתייקרת או כי התפקוד של מערכת הבריאות הציבורת גרועה יותר ולכן אנשים נדחקים בלית ברירה לבריאות פרטית.  
+
לפי נתוני משרד הבריאות, יש מגמה של [[הפרטת הבריאות]]. ההוצאה על ביטוחים פרטיים יותר מהוכפלה תוך שש שנים בלבד - מ־948 מיליון שקל ב־2010 לכ־2 מיליארד שקל ב־2016. באותה תקופה, שיעור האוכלוסייה המשלמת על ביטוח בריאות פרטי זינק מ־34% ב־2010 לכ־45% ב־2016. בביטוחים המשלימים, ההוצאה גדלה בכ־60% מכ־2.3 מיליארד שקל ב־2010 לכ־3.8 מיליארד שקל ב־2016 - שבה 75% מאוכלוסיית ישראל שילמה על ביטוח משלים. שיעור ההוצאה של משקי בית על ביטוח בריאות פרטי מכלל ההוצאות על בריאות הוכפלה מאז שנת 2000, מ־18% ל־37% ב־2015. באותן שנים, שיעור ההוצאה של משקי בית על בריאות מכלל ההוצאות זינק ב־24%, מרמה של 4.6% ב־2010 ל־5.7% ב־2015.{{הערה|שם=calcalist}} פירוש הדבר יכול להיות שאנשים רוצים יותר בריאות פרטית משום שהם מעריכים אותה יותר. אבל הדבר גם יכול להוביל למסקנה כי הבריאות מתייקרת או כי התפקוד של מערכת הבריאות הציבורית גרועה יותר ולכן אנשים נדחקים בלית ברירה לבריאות פרטית.  
    
;רמת ההוצאה כאחוז מהתמ"ג:
 
;רמת ההוצאה כאחוז מהתמ"ג:
−
רמת ההוצאה על מערכת הבריאות כאחוז מהתמ"ג בישראל היא 7.4 והיא נותרה על ללא שינוי בין 2005 לבין 2016. ממוצע ה-OECD עלה בתקופה זו מ 8% ל-9%.[https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3748299,00.html] נתון זה של הוצאה על בריאות מתוך התמ"ג, לא בהכרח מעיד על בריאות טובה יותר אלא על בזבוז גדול יותר. דוגמה בולטת לכך היא ארצות הברית שהוציאה 14% מהתמ"ג על בריאות והגדילה את ההוצאה ל-17% אבל נותרה עם מערכת בריאות בעייתית ובזבזנית מאד ועם תוחלת חיים נמוכה מזו של ישראל ושל מדינות מערביות רבות אחרות. יחסית לרוב מדינת ה-OECD (למעט ארה"ב) ההוצאה הציבורית על בריאות בישאל היא נמוכה - 4.6% לעומת 6.5% ממוצע OECD, בגרמניה האחוז הוא 9.5% ובשוודיה 9.2%. [https://www.themarker.com/consumer/health/.premium-1.6362079]. כאמור הוצאה נמוכה יותר בבריאות יכולה להצביע על יעילות גבוה יותר - ועם זאת יש נתונים שמצביעים על התייקרות התרופות - ואי הגדלת התקציב בהתאם (או פתרונות אחרים של רפואה מונעת או קידום בריאות) פרושם שעלול להיות מצב של תת השקעה ברפואה.  
+
רמת ההוצאה על מערכת הבריאות כאחוז מהתמ"ג בישראל היא 7.4 והיא נותרה על ללא שינוי בין 2005 לבין 2016. ממוצע ה-OECD עלה בתקופה זו מ-8% ל-9%.[https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3748299,00.html] נתון זה של הוצאה על בריאות מתוך התמ"ג, לא בהכרח מעיד על בריאות טובה יותר אלא על בזבוז גדול יותר. דוגמה בולטת לכך היא ארצות הברית שהוציאה 14% מהתמ"ג על בריאות והגדילה את ההוצאה ל-17% אבל נותרה עם מערכת בריאות בעייתית ובזבזנית מאד ועם תוחלת חיים נמוכה מזו של ישראל ושל מדינות מערביות רבות אחרות. יחסית לרוב מדינת ה-OECD (למעט ארה"ב) ההוצאה הציבורית על בריאות בישראל היא נמוכה - 4.6% לעומת 6.5% ממוצע OECD, בגרמניה האחוז הוא 9.5% ובשוודיה 9.2%. [https://www.themarker.com/consumer/health/.premium-1.6362079]. כאמור הוצאה נמוכה יותר בבריאות יכולה להצביע על יעילות גבוהה יותר - ועם זאת יש נתונים שמצביעים על התייקרות התרופות - ואי הגדלת התקציב בהתאם (או פתרונות אחרים של רפואה מונעת או קידום בריאות) פירושם שעלול להיות מצב של תת השקעה ברפואה.  
    
==הערכות וסקרים==
 
==הערכות וסקרים==
 
;הערכות של גורמי מקצוע:
 
;הערכות של גורמי מקצוע:
−
הערכות של גורמים מקצועיים הם בעל משקל אף כי הם עלולים להיות מעוותים עקב אינטרס כספי , אינטרס פוליטי או הערכה מוטעית, יחד עם זאת הערכות אלה יכולים לתת עדות של אנשים בתוך המערכת האם מדובר בטעויות סטטיסטיות או במשבר אמיתי.  
+
הערכות של גורמים מקצועיים הם בעל משקל אף כי הם עלולים להיות מעוותים עקב אינטרס כספי, אינטרס פוליטי או הערכה מוטעית, יחד עם זאת הערכות אלה יכולים לתת עדות של אנשים בתוך המערכת האם מדובר בטעויות סטטיסטיות או במשבר אמיתי.  
   −
בשנת 2001 התריע בכיר ההסתדרות הרפואית בישראל ד"ר יורם בלשר כי המערכת על סף קריסה<ref>סמדר שמואלי, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-915528,00.html "דו"ח: מערכת הבריאות עומדת בפני קריסה"], עדכון אחרון: 15.07.01 , 14:59, אתר Ynet</ref>. עם זאת קריסה כזו לא התרחשה. הערכות דומות שבוצעו עם השנים גרמו לכך שאנשים בתוך מערכת הבריאות וכן באוצר קיבלו הרגשה של "זאב זאב" - כלומר ראו שוב ושוב הזהרות שלא התממשו, דבר שאולי גרר בטחון יתר. בשנת 2013 הצהיר יאיר לפיד שהיה אז שר האוצר כי מערכת הבריאות קורסת (אם כי מדובר בפוליטיקאי ולא באיש מקצוע). [https://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.1983366]
+
בשנת 2001 התריע בכיר ההסתדרות הרפואית בישראל ד"ר יורם בלשר כי המערכת על סף קריסה<ref>סמדר שמואלי, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-915528,00.html "דו"ח: מערכת הבריאות עומדת בפני קריסה"], עדכון אחרון: 15.07.01, 14:59, אתר Ynet</ref>. עם זאת קריסה כזו לא התרחשה. הערכות דומות שבוצעו עם השנים גרמו לכך שאנשים בתוך מערכת הבריאות וכן באוצר קיבלו הרגשה של "זאב זאב" - כלומר ראו שוב ושוב הזהרות שלא התממשו, דבר שאולי גרר בטחון יתר. בשנת 2013 הצהיר יאיר לפיד שהיה אז שר האוצר כי מערכת הבריאות קורסת (אם כי מדובר בפוליטיקאי ולא באיש מקצוע). [https://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.1983366]
    
הערכות על משבר במערכת הבריאות מצד אנשי מקצוע התחזקו לקראת אמצע וסוף שנת 2018:
 
הערכות על משבר במערכת הבריאות מצד אנשי מקצוע התחזקו לקראת אמצע וסוף שנת 2018:
−
* באפריל 2017 טען [[חקר הכלכלה|הכלכלן]] דני בן דוד , כי מערכת הבריאות נמצאת במשבר הולך ומחריף. [https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.4007865]
+
* באפריל 2017 טען [[חקר הכלכלה|הכלכלן]] דני בן דוד, כי מערכת הבריאות נמצאת במשבר הולך ומחריף. [https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.4007865]
 
* באפריל 2018 התריע עו''ד ד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה למשפט רפואי, כי מערכת הבריאות נשחקת בשם היעילות.[https://quality.doctorsonly.co.il/2018/04/139243/]
 
* באפריל 2018 התריע עו''ד ד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה למשפט רפואי, כי מערכת הבריאות נשחקת בשם היעילות.[https://quality.doctorsonly.co.il/2018/04/139243/]
−
* באוגוסט 2018, העריכה כתבת הבריאות של דה-מרקר , רוני לינדנר-גנץ כי הרפואה הציבורית בישראל תלך ותיעשה גרועה יותר שנים קדימה<ref>רוני לינדר-גנץ, [https://www.themarker.com/consumer/health/.premium-1.6362079 "הנתונים שמוכיחים: השירות הרפואי שאנחנו מקבלים גרוע, ויהיה גרוע יותר"], 09.08.2018 16:09, אתר "דה מרקר".</ref> וסביר להניח כי אלמלא יינקטו צעדי חירום לשיפורה (בעיקר על ידי [[התייעלות טכנולוגית]]) תמשיך מגמת ההתדרדרותה מטה.
+
* באוגוסט 2018, העריכה כתבת הבריאות של דה-מרקר, רוני לינדנר-גנץ כי הרפואה הציבורית בישראל תלך ותיעשה גרועה יותר שנים קדימה<ref>רוני לינדר-גנץ, [https://www.themarker.com/consumer/health/.premium-1.6362079 "הנתונים שמוכיחים: השירות הרפואי שאנחנו מקבלים גרוע, ויהיה גרוע יותר"], 09.08.2018 16:09, אתר "דה מרקר".</ref> וסביר להניח כי אלמלא יינקטו צעדי חירום לשיפורה (בעיקר על ידי [[התייעלות טכנולוגית]]) תמשיך מגמת ההתדרדרות מטה.
 
* פרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא, טען בראיון לגלבוס בנובמבר 2018 כי "מערכת הבריאות תקרוס בתוך כעשור: איחרנו את הרכבת - חולים יאושפזו במחסנים, בחדרי האוכל ובפרוזדורים"{{הערה|שם=globs2018_11}}  
 
* פרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא, טען בראיון לגלבוס בנובמבר 2018 כי "מערכת הבריאות תקרוס בתוך כעשור: איחרנו את הרכבת - חולים יאושפזו במחסנים, בחדרי האוכל ובפרוזדורים"{{הערה|שם=globs2018_11}}  
−
* מוריס דורפמן, ראש חטיבת הרגולציה במשרד הבריאות, אמר בראיון לה-מרקר, בדצמבר 2018 כי "מערכת הבריאות הציבורית על הקו השחור" {{הערה|רוני לינד גנץ, [https://www.themarker.com/magazine/MAGAZINE-1.6791573 מערכת הבריאות הציבורית "על הקו השחור"], ראיון עם , דה מרקר, 31.12.2018}}
+
* מוריס דורפמן, ראש חטיבת הרגולציה במשרד הבריאות, אמר בראיון לה-מרקר, בדצמבר 2018 כי "מערכת הבריאות הציבורית על הקו השחור" {{הערה|רוני לינד גנץ, [https://www.themarker.com/magazine/MAGAZINE-1.6791573 מערכת הבריאות הציבורית "על הקו השחור"], ראיון עם מוריס דורפמן, דה מרקר, 31.12.2018}}
−
* לפי מצגת של אנשי המקצוע במשרד הבריאות מסוף שנת 2018, צפויה התדרדות נוספת של מערכת הבריאות. אנשי המשרד דורשים כי האוצר יגדיל את תקציב הבריאות. {{הערה|שם=calcalist}}
+
* לפי מצגת של אנשי המקצוע במשרד הבריאות מסוף שנת 2018, צפויה התדרדרות נוספת של מערכת הבריאות. אנשי המשרד דורשים כי האוצר יגדיל את תקציב הבריאות. {{הערה|שם=calcalist}}
−
* בינואר 2019 פנו 110 מנהלים המחלקות הפנימיות בבתי החולים לראש הממשלה נתניהו בטענה כי המערכת נמצאת בקריסה בשל העומס הגובר, וכי יש צורך דחוץ בתקציבים ורפרומה בתחום. [https://www.haaretz.co.il/news/health/1.6856317]
+
* בינואר 2019 פנו 110 מנהלים המחלקות הפנימיות בבתי החולים לראש הממשלה נתניהו בטענה כי המערכת נמצאת בקריסה בשל העומס הגובר, וכי יש צורך דחוף בתקציבים ורפורמה בתחום. [https://www.haaretz.co.il/news/health/1.6856317]
    
;סקרים בקרב הציבור:
 
;סקרים בקרב הציבור:
 
לפי משרד הבריאות, סקר שנערך בשנת 2012 על-ידי מכון ברוקדייל בקרב 2,330 מטופלים העיד על שביעות-רצון גבוהה מקופות-החולים (91%) ועל שיפור באחוז המטופלים שמרגישים שתשלומי הבריאות מכבידים עליהם מאוד, וכן תחושת ביטחון נמוכה לגבי מערכת הבריאות. {{הערה|שם=globs2014|1=אפרת אהרוני, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000944728 סקר: שליש מהישראלים סבורים כי שירותי הבריאות הידרדרו], גלובס, 0/06/2014}}
 
לפי משרד הבריאות, סקר שנערך בשנת 2012 על-ידי מכון ברוקדייל בקרב 2,330 מטופלים העיד על שביעות-רצון גבוהה מקופות-החולים (91%) ועל שיפור באחוז המטופלים שמרגישים שתשלומי הבריאות מכבידים עליהם מאוד, וכן תחושת ביטחון נמוכה לגבי מערכת הבריאות. {{הערה|שם=globs2014|1=אפרת אהרוני, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000944728 סקר: שליש מהישראלים סבורים כי שירותי הבריאות הידרדרו], גלובס, 0/06/2014}}
   −
בסקר בקרב יהודים בלבד, משנת 2014, של חברת סאפיו עבור עיתון גלובס, נמצא כי שליש מהציבור חושב שהשירות הבריאות בקופות החולים ובבתי החולים התדרדרו בשנים האחרונות, 40% חושבים שהמצב יציב ו-10% חשבו שחל שיפור במצב. בקרב עונים מבוגרים, חצי מהעונים השיבו כי המצב גרוע מאשר בעבר. הסיבות העיקריות לתחושה של הרעה במערכת הבריאות היו תורים ארוכים ועומס (34%), ועליה במחירי התרופות והשירותים (23%).סיבות נוספות שצוינו היו מחסור בכוח-אדם, צמצום שירותים ומעבר לרפואה פרטית. מי שסברו שהמערכת השתפרה ציינו את שיפור השירותים הדיגטליים. {{הערה|שם=globs2014}}
+
בסקר בקרב יהודים בלבד, משנת 2014, של חברת סאפיו עבור עיתון גלובס, נמצא כי שליש מהציבור חושב שהשירות הבריאות בקופות החולים ובבתי החולים התדרדרו בשנים האחרונות, 40% חושבים שהמצב יציב ו-10% חשבו שחל שיפור במצב. בקרב עונים מבוגרים, חצי מהעונים השיבו כי המצב גרוע מאשר בעבר. הסיבות העיקריות לתחושה של הרעה במערכת הבריאות היו תורים ארוכים ועומס (34%), ועליה במחירי התרופות והשירותים (23%).סיבות נוספות שצוינו היו מחסור בכוח-אדם, צמצום שירותים ומעבר לרפואה פרטית. מי שסברו שהמערכת השתפרה ציינו את שיפור השירותים הדיגיטליים. {{הערה|שם=globs2014}}
    
;תלונות וסקרים על שחיקה:
 
;תלונות וסקרים על שחיקה:
−
[[שחיקה]] היא סיכון משמעותי בקרב רופאים בעולם.[https://quality.doctorsonly.co.il/2017/12/133687/] היא נובעת מגורמים שונים כמו שעות עבודה ארוכות, מחסור בשינה, תזונה בעייתית (בין היתר על רקע שעות עבודה ארוכות וקשות), [[מתח נפשי]] מצטבר, אירועי טראומה, וכן עבודה אדמיניסטריטבית. דווקא הגידול במערכות מחשוב בשנים האחרונות עלול להגביר שחיקה. כמו כן הגברת העומס על רופאים צעירים חשוד כמגביר שחיקה. [https://quality.doctorsonly.co.il/2017/12/133687/] השחיקה עלולה לגורר טעויות, הערכות מוטעות, דילוג על בדיקות, ו[[שחיקת אמפתיה]] כלפי מטופלים או אנשי צוות אחר. שחיקת אמפתיה עלולה לגרור בעיות נוספות כמו אדישות לסבל של חולים,[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4918892,00.html]  [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4918892,00.html] ונטיה מוגברת ל[[רפואה מתגוננת]] שבעצמה עלולה לגרור עוד עומס על חלקים אחרים של מערכת הבריאות. כמו כן שחיקה עלולה להתדרדר למצבים מסוכנים יותר כמו [[דיכאון]] או התחלת נטילת [[סמי פנאי|סמים או תרופות]] בנסיון להקלה זמנית בנושא. [http://www.cure-medicine.co.il/top/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%97%D7%92%D7%99-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95/]
+
[[שחיקה]] היא סיכון משמעותי בקרב רופאים בעולם.[https://quality.doctorsonly.co.il/2017/12/133687/] היא נובעת מגורמים שונים כמו שעות עבודה ארוכות, מחסור בשינה, תזונה בעייתית (בין היתר על רקע שעות עבודה ארוכות וקשות), [[מתח נפשי]] מצטבר, אירועי טראומה, וכן עבודה אדמיניסטריטבית. דווקא הגידול במערכות מחשוב בשנים האחרונות עלול להגביר שחיקה. כמו כן הגברת העומס על רופאים צעירים חשוד כמגביר שחיקה. [https://quality.doctorsonly.co.il/2017/12/133687/] השחיקה עלולה לגורר טעויות, הערכות מוטעות, דילוג על בדיקות, ו[[שחיקת אמפתיה]] כלפי מטופלים או אנשי צוות אחר. שחיקת אמפתיה עלולה לגרור בעיות נוספות כמו אדישות לסבל של חולים,[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4918892,00.html]  [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4918892,00.html] ונטייה מוגברת ל[[רפואה מתגוננת]] שבעצמה עלולה לגרור עוד עומס על חלקים אחרים של מערכת הבריאות. כמו כן שחיקה עלולה להתדרדר למצבים מסוכנים יותר כמו [[דיכאון]] או התחלת נטילת [[סמי פנאי|סמים או תרופות]] בניסיון להקלה זמנית בנושא. [http://www.cure-medicine.co.il/top/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%97%D7%92%D7%99-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95/]
    
סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם בשנת 2017 מצא כי אחיות נמצאות בראש סולם השחיקה בישראל מבין כל המקצועות. 75% מהן מדווחות על תסמיני שחיקה. הרופאיםמדווחים על כ-65% שחיקה. [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5051159,00.html]
 
סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם בשנת 2017 מצא כי אחיות נמצאות בראש סולם השחיקה בישראל מבין כל המקצועות. 75% מהן מדווחות על תסמיני שחיקה. הרופאיםמדווחים על כ-65% שחיקה. [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5051159,00.html]
   −
סקר של האיגוד הישראלי לרפואת ילדים בשנת 2017, מצביע על שחיקה בקרב 33% מרופאי הילדים. השחיקה היא גבוה יותר בקרב מי שאינם מומחים או שהם שכירים. רופאים צעירים יותר ורופאים שעובדים שעות מרובות יותר שחוקים יותר. {{הערה|[https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3738456,00.html סקר האיגוד הישראלי לרפואת ילדים 2017: שחיקה בקרב 33% מהרופאים], יונתן סידון, כלכליסט 26.06.18}}
+
סקר של האיגוד הישראלי לרפואת ילדים בשנת 2017, מצביע על שחיקה בקרב 33% מרופאי הילדים. השחיקה היא גבוהה יותר בקרב מי שאינם מומחים או שהם שכירים. רופאים צעירים יותר ורופאים שעובדים שעות מרובות יותר שחוקים יותר. {{הערה|[https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3738456,00.html סקר האיגוד הישראלי לרפואת ילדים 2017: שחיקה בקרב 33% מהרופאים], יונתן סידון, כלכליסט 26.06.2018}}
 
   
 
   
−
בשנת 2018 פורסם סקר מקיף ביוזמת משרד הבריאות, על בעיית [[שחיקה|השחיקה בעבודה]] שנעשה בקרב עובדי מערכת הבריאות. במילוי הסקר השתתפו יותר מ-40,000 עובדים שמילאו שאלונים. למרות שמדובר בכמות גבוה של עונים, מדובר בכ-30% מהעובדים במערכת הבריאות שענו לסקר. {{הערה|שם=shika1|[http://www.cure-medicine.co.il/top/%D7%A1%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%A4%D7%A1%D7%A4/ סקר השחיקה של משרד הבריאות – מה אנו מפספסים כאן?], 21 באוקטובר 2018}}
+
בשנת 2018 פורסם סקר מקיף ביוזמת משרד הבריאות, על בעיית [[שחיקה|השחיקה בעבודה]] שנעשה בקרב עובדי מערכת הבריאות. במילוי הסקר השתתפו יותר מ-40,000 עובדים שמילאו שאלונים. למרות שמדובר בכמות גבוהה של עונים, מדובר בכ-30% מהעובדים במערכת הבריאות שענו לסקר. {{הערה|שם=shika1|[http://www.cure-medicine.co.il/top/%D7%A1%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%A4%D7%A1%D7%A4/ סקר השחיקה של משרד הבריאות – מה אנו מפספסים כאן?], 21 באוקטובר 2018}}
   −
עם זאת הענות כזו לסקר היא בעייתית מבחינה סטטיסטית כי היא לא מהווה מדגם מייצג - ייתכן שעובדים שחוקים יותר כלל לא טרחו לענות, או שבעיקר עובדים שחוקים מילאו את הסקר. דווקא סקר עם מדגם מייצג קטן יותר היה יכול לספק תמונה טובה יותר. מבין העונים לסקר מדד השחיקה מדד השחיקה עומד על 3.4 בסולם שבין 1 ל-7. סקר דומה שנערך בישראל בקרב 20,000 עובדים במגזר הפרטי והציבורי, שאינם במערכת הבריאות, מצא כי ממוצע מדד השחיקה עמד על 2.2 המסקנה היא שמדד השחיקה במערכת הבריאות הוא גבוה יותר לעומת מקצועות אחרים. במחקרים שנעשו במערכות בריאות שונות בעולם, ציון שחיקה גבוה מ-3.0 נחשב כציון גבוה, שיש לטפל בו מיידית. לפיכך ניתן להסיק כי חלק גבוה מבין עובדי מערכת הבריאות נמצאים במצב של שחיקה מסוכנת. {{הערה|שם=shika1|}}
+
עם זאת הענות כזו לסקר היא בעייתית מבחינה סטטיסטית כי היא לא מהווה מדגם מייצג - ייתכן שעובדים שחוקים יותר כלל לא טרחו לענות, או שבעיקר עובדים שחוקים מילאו את הסקר. דווקא סקר עם מדגם מייצג קטן יותר היה יכול לספק תמונה טובה יותר. מבין העונים לסקר מדד השחיקה מדד השחיקה עומד על 3.4 בסולם שבין 1 ל-7. סקר דומה שנערך בישראל בקרב 20,000 עובדים במגזר הפרטי והציבורי, שאינם במערכת הבריאות, מצא כי ממוצע מדד השחיקה עמד על 2.2 המסקנה היא שמדד השחיקה במערכת הבריאות הוא גבוה יותר לעומת מקצועות אחרים. במחקרים שנעשו במערכות בריאות שונות בעולם, ציון שחיקה גבוה מ-3.0 נחשב כציון גבוה, שיש לטפל בו מיידית. לפיכך ניתן להסיק כי חלק גדול מבין עובדי מערכת הבריאות נמצאים במצב של שחיקה מסוכנת. {{הערה|שם=shika1|}}
    
לפי הסקר, מבין עובדי קופות החולים, רמת השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה בקרב עובדים במרפאות. מבין בתי החולים עלה מהסקר כי אצל עובדים בבתי החולים הגריאטריים מדד השחיקה הוא הגבוה ביותר, אחריהם עובדי בתי החולים הכלליים. השחיקה הנמוכה ביותר נמצאה בבתי החולים הפסיכיאטריים. השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה בקרב עובדי סקטור הרפואה והסיעוד אחיות בבתי החולים ובקרב הרוקחים וטכנאי הרנטגן. כל שעובדים שעות רבות יותר – כן רמת השחיקה גבוהה יותר. כמו כן נמצאה רמת שחיקה גבוהה יותר בקרב עובדי משמרות הלילה לעומת מי שלא עובדים במשמרות אלה, כאשר השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה דווקא בקרב העובדים הצעירים יותר שהם בעלי ותק נמוך במערכת. רמת השחיקה הגבוהה ביותר מתוך כלל עובדי מערכת הבריאות נמצאה בקרב רופאים מתמחים עם ציון שחיקה של 4.3, הסטז'רים דיווחו על רמות שחיקה של 3.9. {{הערה|שם=shika1|}}
 
לפי הסקר, מבין עובדי קופות החולים, רמת השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה בקרב עובדים במרפאות. מבין בתי החולים עלה מהסקר כי אצל עובדים בבתי החולים הגריאטריים מדד השחיקה הוא הגבוה ביותר, אחריהם עובדי בתי החולים הכלליים. השחיקה הנמוכה ביותר נמצאה בבתי החולים הפסיכיאטריים. השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה בקרב עובדי סקטור הרפואה והסיעוד אחיות בבתי החולים ובקרב הרוקחים וטכנאי הרנטגן. כל שעובדים שעות רבות יותר – כן רמת השחיקה גבוהה יותר. כמו כן נמצאה רמת שחיקה גבוהה יותר בקרב עובדי משמרות הלילה לעומת מי שלא עובדים במשמרות אלה, כאשר השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה דווקא בקרב העובדים הצעירים יותר שהם בעלי ותק נמוך במערכת. רמת השחיקה הגבוהה ביותר מתוך כלל עובדי מערכת הבריאות נמצאה בקרב רופאים מתמחים עם ציון שחיקה של 4.3, הסטז'רים דיווחו על רמות שחיקה של 3.9. {{הערה|שם=shika1|}}
שורה 74: שורה 74:  
==היבטים נוספים==
 
==היבטים נוספים==
 
;עליה בתלונות ובאלימות:
 
;עליה בתלונות ובאלימות:
−
קיימת הרגשה של עלייה חוסר שביעות רצון של מטופלים מאיכותה של מערכת הבריאות. תלונות אלה מופונות הן כלפי מערכת הבריאות הציבורית בישראל (בעיקר בתי חולים וקופות חולים), דבר זה בא אולי לידי ביטוי במעבר של חולים למערכת הרפואית הפרטית, חלק מהתלונות מובאות גם כלפי רופאים ומטפלים ברפואה הפרטית. חסרים נתונים על היבטים אלה - האם הם מתגברים על פני זמן.  
+
קיימת הרגשה של עלייה חוסר שביעות רצון של מטופלים מאיכותה של מערכת הבריאות. תלונות אלה מופנות הן כלפי מערכת הבריאות הציבורית בישראל (בעיקר בתי חולים וקופות חולים), דבר זה בא אולי לידי ביטוי במעבר של חולים למערכת הרפואית הפרטית, חלק מהתלונות מובאות גם כלפי רופאים ומטפלים ברפואה הפרטית. חסרים נתונים על היבטים אלה - האם הם מתגברים על פני זמן.  
    
קיימות טענות של מטופלים על חוסר שקיפות, הומור מיותר, זלזול והזנחה קיצוניים, [[רפואה מתגוננת]] מסכנת בריאות ומסכנת חיים מצד רופאים ציבוריים ופרטיים כאחד (בעיקר במקרים שלרופא הפרטי אין אינטרס להמשיך לעבוד עם הלקוח ולכן הוא מרשה לעצמו לטפל בו באופן מהיר וגרוע), [[רופא מנותק|נתק רגשי בלתי הפיך מצד רופאים]] באופן המסכן אותם ועוד. יש גם טענות שחלק מאנשי הצוות הרפואי נוקטים באלימות כלפי חלק או כל המטופלים - בעיקר בצורה של אדישות לסבל, שיח סרקסטי ואיום בתקיפה מצד מאבטחים. יש טענה לפיה ישנה עליה באלימות פיזית של צוותים רפואיים במיוחד כלפי אוכלוסיות מוחלשות (כגון קשישים) בחדרי מיון, מרכזי סיעוד וכדומה, אלימות שככלל גובלת בסדיזם. יש הטוענים כי הדבר מעיד  כי קל פסיכופטים-סדיסטים להסתנן למערכת הבריאות בישראל או להתדרדר למחלה זו, ולממש את מחלתם הנפשית בתוכה תוך התעלמות של אנשי צוות שחוקים אחרים או פחד שלהם להתלונן על הנעשה מצד עמיתיהם. רבים דיווחו על אלימות של אנשי צוות רפואי שחוקים או סדיסטיים במוסדות פסיכיאטריים - במידה רבה יוצאי אוכלוסיות עולים חדשים ואנשים מ[[מעגל העוני]].{{דרוש מקור}}
 
קיימות טענות של מטופלים על חוסר שקיפות, הומור מיותר, זלזול והזנחה קיצוניים, [[רפואה מתגוננת]] מסכנת בריאות ומסכנת חיים מצד רופאים ציבוריים ופרטיים כאחד (בעיקר במקרים שלרופא הפרטי אין אינטרס להמשיך לעבוד עם הלקוח ולכן הוא מרשה לעצמו לטפל בו באופן מהיר וגרוע), [[רופא מנותק|נתק רגשי בלתי הפיך מצד רופאים]] באופן המסכן אותם ועוד. יש גם טענות שחלק מאנשי הצוות הרפואי נוקטים באלימות כלפי חלק או כל המטופלים - בעיקר בצורה של אדישות לסבל, שיח סרקסטי ואיום בתקיפה מצד מאבטחים. יש טענה לפיה ישנה עליה באלימות פיזית של צוותים רפואיים במיוחד כלפי אוכלוסיות מוחלשות (כגון קשישים) בחדרי מיון, מרכזי סיעוד וכדומה, אלימות שככלל גובלת בסדיזם. יש הטוענים כי הדבר מעיד  כי קל פסיכופטים-סדיסטים להסתנן למערכת הבריאות בישראל או להתדרדר למחלה זו, ולממש את מחלתם הנפשית בתוכה תוך התעלמות של אנשי צוות שחוקים אחרים או פחד שלהם להתלונן על הנעשה מצד עמיתיהם. רבים דיווחו על אלימות של אנשי צוות רפואי שחוקים או סדיסטיים במוסדות פסיכיאטריים - במידה רבה יוצאי אוכלוסיות עולים חדשים ואנשים מ[[מעגל העוני]].{{דרוש מקור}}
שורה 87: שורה 87:  
* [[סרטן בישראל]], [[עישון בישראל]], [[תאונות דרכים בישראל]], [[זיהום אוויר בישראל]], [[מזון בישראל]], [[פעילות גופנית בישראל]]
 
* [[סרטן בישראל]], [[עישון בישראל]], [[תאונות דרכים בישראל]], [[זיהום אוויר בישראל]], [[מזון בישראל]], [[פעילות גופנית בישראל]]
   −
==הערות שוליים==
  −
{{הערות שוליים}}
   
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
* [http://www.worldlifeexpectancy.com/country-health-profile/israel פרופיל בריאותי - ישראל], כולל נתונים על תוחלת חיים משנות ה-50, השוואה בין סיבות מוות למדינות אחרות ועוד. world life expectancy
 
* [http://www.worldlifeexpectancy.com/country-health-profile/israel פרופיל בריאותי - ישראל], כולל נתונים על תוחלת חיים משנות ה-50, השוואה בין סיבות מוות למדינות אחרות ועוד. world life expectancy
שורה 96: שורה 94:  
* [http://ghdx.healthdata.org/gbd-results-tool GBD Results Tool] כלי ניתוח סטטיסטי להצגת תמותה ונטל תחלואה בחתכים של מדינה, מגדר, גיל, גורמי סיכון ועוד. global health data exchange
 
* [http://ghdx.healthdata.org/gbd-results-tool GBD Results Tool] כלי ניתוח סטטיסטי להצגת תמותה ונטל תחלואה בחתכים של מדינה, מגדר, גיל, גורמי סיכון ועוד. global health data exchange
 
* [http://www.oecd.org/els/health-systems/health-at-a-glance.htm Health at a Glance] פרסום של ה-OECD שמשווה נתוני בריאות של מדינות חברות שונות בו.  
 
* [http://www.oecd.org/els/health-systems/health-at-a-glance.htm Health at a Glance] פרסום של ה-OECD שמשווה נתוני בריאות של מדינות חברות שונות בו.  
−
* [https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/DocLib/2015/296/05_15_296b.doc ה-OECD, עם צאת הדוח החדש - מבט על הבריאות 2015: השיפור בטיפול הרפואי אטי מכדי להתמודד עם הנטל הגדל של תחלואה כרונית] באתר הלשכה המרכזית לסטטסיטקה
+
* [https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/DocLib/2015/296/05_15_296b.doc ה-OECD, עם צאת הדוח החדש - מבט על הבריאות 2015: השיפור בטיפול הרפואי אטי מכדי להתמודד עם הנטל הגדל של תחלואה כרונית] באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
−
 
+
==הערות שוליים==
−
 
+
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:ישראל: בריאות]]
 
[[קטגוריה:ישראל: בריאות]]
 
[[קטגוריה:ישראל: חברה]]
 
[[קטגוריה:ישראל: חברה]]
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/89915"