שינויים

ההיסטוריה המודרנית של מניעת פשיעה בארצות הברית, קשורה ב[[אמון|אבדן האמונה]] ב[[מערכת המשפט הפלילי]] (משטרה, בתי משפט, בתי כלא),  בשנות ה-60 של המאה ה20. דבר זה נבע משילוב של גורמים בכללם ירידה באמון הציבור במערכת המשפט הפלילי, עליה ברמות הפחד מפני פשיעה ומחקרי קרימונולוגים שהראו כי אמצעי ריסון פשיעה מסורתיים רבים היו בלתי אפקטיביים או לא יעילים בהפחתת רמות הפשיעה ושיפור הבטיחות בקהילות . לדוגמה מחקרים על סיורים ממונעים של שוטרים, מוקדי מענה מהיר, וחקירות פליליות – המרכיבים העיקריים של מערכת אכיפת החוק – היו בעלי השפעה מוטעה או חסרי השפעה כלשהי. {{הערה|שם=oxfordhb}}

ההיסטוריה המודרנית של מניעת פשיעה בארצות הברית, קשורה ב[[אמון|אבדן האמונה]] ב[[מערכת המשפט הפלילי]] (משטרה, בתי משפט, בתי כלא),  בשנות ה-60 של המאה ה20. דבר זה נבע משילוב של גורמים בכללם ירידה באמון הציבור במערכת המשפט הפלילי, עליה ברמות הפחד מפני פשיעה ומחקרי קרימונולוגים שהראו כי אמצעי ריסון פשיעה מסורתיים רבים היו בלתי אפקטיביים או לא יעילים בהפחתת רמות הפשיעה ושיפור הבטיחות בקהילות . לדוגמה מחקרים על סיורים ממונעים של שוטרים, מוקדי מענה מהיר, וחקירות פליליות – המרכיבים העיקריים של מערכת אכיפת החוק – היו בעלי השפעה מוטעה או חסרי השפעה כלשהי. {{הערה|שם=oxfordhb}}

אחד המחקרים המפורסמים והמצוטטים ביותר בתחום מניעת הפשיעה הוא המאמר "מה עובד" שפרסם Robert Martinson בשנת 1974. (“What Works? – Questions and Answers about Prison  Reform”). זהו מאמר שסוקר  

אחד המחקרים המפורסמים והמצוטטים ביותר בתחום מניעת הפשיעה הוא המאמר "מה עובד" שפרסם Robert Martinson בשנת 1974. (“What Works? – Questions and Answers about Prison  Reform”). זהו מאמר שסוקר מחקר בן 700 עמודים The Effectiveness of Correctional Treatment שהוזמן על ידי מדינת ניו יורק, כדי לסקור את האפקטיביות של הצעדים האמינים ביותר לשיקום אסירים לשעבר. המסקנה של מחקר כי כמעט שום שיטה לא עובדת בצורה טובה, או במילים של חוקרים אחרים "שום דבר לא עובד". הוא בדק 231 מחקרים שנערכו בשנים 1945 עד 1967 וענו על דרישות מינמליות של איכות. סקירה זו לא היתה חידוש למעשה אבל היא יצרה סערה פוליטית ומקצועית בגלל החשש שלא ניתן יהיה להפחית את הפשיעה. {{הערה|שם=Visher|Christy A. Visher David Weisburd, [https://link.springer.com/article/10.1023/A:1008229431999 Identifying what works: Recent trends in crime prevention strategies],Crime, Law and Social Change, November 1997, Volume 28, Issue 3–4, pp 223–242}}

מחקר בן 700 עמודים The Effectiveness of Correctional Treatment שהוזמן על ידי מדינת ניו יורק, כדי לסקור את האפקטיביות של הצעדים האמינים ביותר לשיקום אסירים לשעבר. המסקנה של מחקר כי כמעט שום שיטה לא עובדת בצורה טובה, או במילים של חוקרים אחרים "שום דבר לא עובד". הוא בדק 231 מחקרים שנערכו בשנים 1945 עד 1967 וענו על דרישות מינמליות של איכות. סקירה זו לא היתה חידוש למעשה אבל היא יצרה סערה פוליטית ומקצועית בגלל החשש שלא ניתן יהיה להפחית את הפשיעה. {{הערה|שם=Visher|Christy A. Visher David Weisburd, [https://link.springer.com/article/10.1023/A:1008229431999 Identifying what works: Recent trends in crime prevention strategies],Crime, Law and Social Change, November 1997, Volume 28, Issue 3–4, pp 223–242}}

בעשורים לאחר מלחמת העולם השנייה הפעילות הבולטת ביותר של המשטרה לבקרת פשיעה היתה נוכחות של ניידות משטרה גלויות ברחבי העיר. בעיני המשטרה והציבור כאחד הדבר נראה כצעד מרכזי בהפחתת הפשיעה.  

בעשורים לאחר מלחמת העולם השנייה הפעילות הבולטת ביותר של המשטרה לבקרת פשיעה היתה נוכחות של ניידות משטרה גלויות ברחבי העיר. בעיני המשטרה והציבור כאחד הדבר נראה כצעד מרכזי בהפחתת הפשיעה. בשנת 1974 בוצע מחקר בשם The Kansas City Preventive Patrol . זה היה מחקר שתוכנן היטב ובעל היקף הרחב ביותר שבוצע עד אז.  החוקר George Kelling ועמיתיו הגבירו את סיורי המשטרה בחמישה מקופים, השאירו את הסיורים באותה רמה בחמישה אחרים, והפחיתו את הסיורים בחמישה נוספים. המסקנה של המחקר היתה שהגדלה או הקטנה של סיורי המשטרה היתה חסרת השפעה על הפשיעה או על הפחד של הציבור מפני פשיעה. היתה ביקורת על המחקר אבל רוב החוקרים החלו לפקפק ביעילות של מה שנתפס עד אז כפעילות החשובה ביותר למניעת פשיעה של משטרה עירונית. מחקרים נוספים באותו עשור שבדקו היבטים נוספים של פעילות משטרה להפחתת הפשיעה, מצאו כי הגדלת כוחות השיטור לא הובילה להפחתת הפשיעה. {{הערה|שם=Visher}}

בשנת 1974 בוצע מחקר בשם The Kansas City Preventive Patrol . זה היה מחקר שתוכנן היטב ובעל היקף הרחב ביותר שבוצע עד אז.  החוקר George Kelling ועמיתיו הגבירו את סיורי המשטרה בחמישה מקופים, השאירו את הסיורים באותה רמה בחמישה אחרים, והפחיתו את הסיורים בחמישה נוספים. המסקנה של המחקר היתה שהגדלה או הקטנה של סיורי המשטרה היתה חסרת השפעה על הפשיעה או על הפחד של הציבור מפני פשיעה. היתה ביקורת על המחקר אבל רוב החוקרים החלו לפקפק ביעילות של מה שנתפס עד אז כפעילות החשובה ביותר למניעת פשיעה של משטרה עירונית. מחקרים נוספים באותו עשור שבדקו היבטים נוספים של פעילות משטרה להפחתת הפשיעה, מצאו כי הגדלת כוחות השיטור לא הובילה להפחתת הפשיעה. {{הערה|שם=Visher}}

בשנת 1995 יצאה סקירה של המחקרים בתחום של מניעת פשיעה בהוצאות אוניברסיטת שיקאגו, בעריכת Michael Tonry, David P. Farrington.  כבר אז כוסו שלושה נושאים העיקריים בתחום, בשנת 2012 יצאה סקירה נוספת של המחקרים הפעם בהוצאת הספרים של אוניברסיטת אוקספורד בעריכת David P. Farrington  ו Brandon C. Welsh. לכרך זה תרמו 44 חוקרים מתחומים שונים, בעיקר קרימונלוגיה וחלקם מפסיכולוגיה, סוציולוגיה ועוד.  

בשנת 1995 יצאה סקירה של המחקרים בתחום של מניעת פשיעה בהוצאות אוניברסיטת שיקאגו, בעריכת Michael Tonry, David P. Farrington.  כבר אז כוסו שלושה נושאים העיקריים בתחום, בשנת 2012 יצאה סקירה נוספת של המחקרים הפעם בהוצאת הספרים של אוניברסיטת אוקספורד בעריכת David P. Farrington  ו Brandon C. Welsh. לכרך זה תרמו 44 חוקרים מתחומים שונים, בעיקר קרימונלוגיה וחלקם מפסיכולוגיה, סוציולוגיה ועוד.  

בספר "[[האמת על באמת]]" מדגים הכלכלן ההתנהגותי [[דן אריאלי]] כי הגישה הרציונלית לא עובדת בצורה טובה. לפי גישה זו חומרת הענישה, גודל הפרס ממעשה הרמייה או הפשיעה והסיכוי שיתפסו אותך הם משתנים חשובים במניעת הפשיעה. אריאלי מדגים כי על רוב האנשים פרמטרים אלה אינם רלוונטיים לפחות לסוגי ה"עבירות" שהוא חקר. לעומת זאת משתנה שכן משפיע על התנהגות מוסרית של אנשים או התנהגות לא מוסרית מושפע מהיכולת של אנשים לראות את עצמם כבני אדם מוסריים, גם כאשר הם מרמים או גורמים לפגיעה אפשרית במישהו. דבר זה נכון לגבי כ-90% מהציבור - כאשר יש קצוות של אנשים - כאלה שלא ירמו לעולם וכאלה שירמו גם בתנאים קשים.

בספר "[[האמת על באמת]]" מדגים הכלכלן ההתנהגותי [[דן אריאלי]] כי הגישה הרציונלית לא עובדת בצורה טובה. לפי גישה זו חומרת הענישה, גודל הפרס ממעשה הרמייה או הפשיעה והסיכוי שיתפסו אותך הם משתנים חשובים במניעת הפשיעה. אריאלי מדגים כי על רוב האנשים פרמטרים אלה אינם רלוונטיים לפחות לסוגי ה"עבירות" שהוא חקר. לעומת זאת משתנה שכן משפיע על התנהגות מוסרית של אנשים או התנהגות לא מוסרית מושפע מהיכולת של אנשים לראות את עצמם כבני אדם מוסריים, גם כאשר הם מרמים או גורמים לפגיעה אפשרית במישהו. דבר זה נכון לגבי כ-90% מהציבור - כאשר יש קצוות של אנשים - כאלה שלא ירמו לעולם וכאלה שירמו גם בתנאים קשים.

==דוגמאות==

==דוגמאות==