6,923
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "תודעה (מאנגלית: Consciousness) היא מונח בסיסי בשפה אנושית, כלומר מונח שהאומר אותו מצפה שיבינו או..."
תודעה (מאנגלית: Consciousness) היא מונח בסיסי בשפה אנושית, כלומר מונח שהאומר אותו מצפה שיבינו אותו מבלי הצורך בכל הסבר נוסף ("הבנה אינטואיטיבית") ושאין לו הגדרה מתמטית מצומצמת, המתאר את סך הרגשות האישיים בלבד שאדם חש מקליטה חושית ישירה או מדימיון במהלך חייו (כולל חלומות או זמן דממה שבין חלומות ומציאות); המונח אוגד בתוכו את הידיעה האישית של כל אדם בשאלה למשל "איך נראה צבע אדום" וכיוצא בזה.
דמיון הוא גם כן מונח בסיסי (מונח המתאר איך לכאורה מתוך רצון חופשי, אדם מדמיין דברים שונים על בסיס מידע שכבר קלט בחושיו, למד אותו וזוכר אותו בזכרון).
==איך נוצרת תודעה==
אין מוסכמה חד משמעית בשאלה איך נוצרת תודעה בקרב מדענים ומדענים שונים מחזיקים בעמדות שונות או מציעים הסברים שונים (תוך אגנסטיות לגבי הסבר נכון) כתגובה לשאלה הזו.
יש הסבורים שתודעה היא פועל יוצא של אינטראקציה בין ישות מטאפיזית שניתן לכנות נשמה לבין פעילות המוח האנושית (ניורופיזיולוגיה) אם כי המחקר המדעי לא יכול לחקור ישויות מטאפיזיות (בין אם אלה קיימות ובין אם לא) ואין מענה מדעי גרידא לשאלה הזו.
===תאוריות מדעיות על תודעה===
יש מדעני תודעה (מדעני קוגניציה) כגון הפסיכולוג דון הופמן (Don Hoffman) או מדען המוח ג'וילו טונוני (Julio Tononi) המציעים תאוריות שונות כגון "תודעה כפונדמנטלית" (CAF) או "תאוריית אינפורמציית מידע" (IIT) בהתאמה. מדען תודעה נוסף הוא הפיזיקאי הישראלי מיכאל אברהם אשר מציע תאוריה סינתטית (פילוסופית-מדעית) המציגה מדוע לדעתו נשמה קיימת ומשפיעה והוא הציג אותה בספרו "מדעי החופש".
לפי התאוריה של הופמן תודעה היא '''קבוע פיזיקלי''' עצמאי ולמעשה חזק מן הפיזיקה (מאפיין בסיסי של הפיזיקה ביקום הנוכחי בו אנו נמצאים או במציאות הנוכחית בה יקומנו נמצא) וכל מוח אנושי מתפקד מאפשר ביטוי של הקבוע הפיזקלי הזה.
לפי התאוריה של טונוני תודעה מתאפשרת בכל מערכת שמתבצעת בה מה שבהתבסס על טונוני ניתן להגדיר כ"אינטגרציית מידע לכדי תמונה שלמה".
התאוריות הפיזיקליסטיות כמו תאוריית ה"תודעה כאמרגנטיות" (Consciousness as emergence) של דניאל דנט (Daniel Dennett), נכשלות להסביר איך נוצרת החישה בתודעה או החווייה המודעת בתודעה, של צבע אדום למשל, במסגרת התנאים הפיזיקליים שהמדע מזהה כיום (נכון ל-2019).
==תודעה כישות פיזיקלית עצמאית==
דון הופמן הציע כי ייתכן שהתודעה כישות פיזיקלית אלמנטרית יכולה לפחות לעתים לגרום להתנגדות לדחפים מוחיים מסוימים (כגון Readiness Potential) והדבר יכול לסייע מדוע יש לפחות במקרים מסוימים [[רצון חופשי]] אמיתי (שאינו בהכרח יתנגדש עם דטרמיניזם ואקראיות טהורה).
==מבט פילוסופי==
במבט פילוסופי התודעה היא מעין עולם נפרד שבו אנו באמת נמצאים ובו משתקף העולם החומרי ("האובייקט הפיזקלי האמיתי והנסתר") שאותו אנו חווים, לאחר שמוחנו מפרש אותו כפי שהוא בנוי לפרש אותו.
במבט פילוסופי משני, תודעת האדם מאפשרת לו לפחות לפעמים לדחות דחפים חייתיים ולחשוב על דברים שהתנסה עימם במקום לטור אחר ה[[צורך]] להתנסות עם עוד דברים תוך מחשבה וניתוח טווח ארוך מועט מאד אם בכלל בשאלה אם נכון לטור אחריהם.
במבט סינתטי של אלו המקבלים את האפשרות לקיומה של נשמה, מוח אנושי מתפקד וטיפיקאלי (Functioning neurotypical brain) הוא מעין מכשיר קשר בין נשמה לעולם החומרי ולא רק "מחשב המדמה ומפרש את העולם החומרי".
==ראו גם==
* [[חומרנות]]
==קישורים חיצוניים==
* [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9 מדעי החופש, ספר מאת מיכאל אברהם, 2013, ידיעות ספרים - ערך בויקיפדיה העברית].
דמיון הוא גם כן מונח בסיסי (מונח המתאר איך לכאורה מתוך רצון חופשי, אדם מדמיין דברים שונים על בסיס מידע שכבר קלט בחושיו, למד אותו וזוכר אותו בזכרון).
==איך נוצרת תודעה==
אין מוסכמה חד משמעית בשאלה איך נוצרת תודעה בקרב מדענים ומדענים שונים מחזיקים בעמדות שונות או מציעים הסברים שונים (תוך אגנסטיות לגבי הסבר נכון) כתגובה לשאלה הזו.
יש הסבורים שתודעה היא פועל יוצא של אינטראקציה בין ישות מטאפיזית שניתן לכנות נשמה לבין פעילות המוח האנושית (ניורופיזיולוגיה) אם כי המחקר המדעי לא יכול לחקור ישויות מטאפיזיות (בין אם אלה קיימות ובין אם לא) ואין מענה מדעי גרידא לשאלה הזו.
===תאוריות מדעיות על תודעה===
יש מדעני תודעה (מדעני קוגניציה) כגון הפסיכולוג דון הופמן (Don Hoffman) או מדען המוח ג'וילו טונוני (Julio Tononi) המציעים תאוריות שונות כגון "תודעה כפונדמנטלית" (CAF) או "תאוריית אינפורמציית מידע" (IIT) בהתאמה. מדען תודעה נוסף הוא הפיזיקאי הישראלי מיכאל אברהם אשר מציע תאוריה סינתטית (פילוסופית-מדעית) המציגה מדוע לדעתו נשמה קיימת ומשפיעה והוא הציג אותה בספרו "מדעי החופש".
לפי התאוריה של הופמן תודעה היא '''קבוע פיזיקלי''' עצמאי ולמעשה חזק מן הפיזיקה (מאפיין בסיסי של הפיזיקה ביקום הנוכחי בו אנו נמצאים או במציאות הנוכחית בה יקומנו נמצא) וכל מוח אנושי מתפקד מאפשר ביטוי של הקבוע הפיזקלי הזה.
לפי התאוריה של טונוני תודעה מתאפשרת בכל מערכת שמתבצעת בה מה שבהתבסס על טונוני ניתן להגדיר כ"אינטגרציית מידע לכדי תמונה שלמה".
התאוריות הפיזיקליסטיות כמו תאוריית ה"תודעה כאמרגנטיות" (Consciousness as emergence) של דניאל דנט (Daniel Dennett), נכשלות להסביר איך נוצרת החישה בתודעה או החווייה המודעת בתודעה, של צבע אדום למשל, במסגרת התנאים הפיזיקליים שהמדע מזהה כיום (נכון ל-2019).
==תודעה כישות פיזיקלית עצמאית==
דון הופמן הציע כי ייתכן שהתודעה כישות פיזיקלית אלמנטרית יכולה לפחות לעתים לגרום להתנגדות לדחפים מוחיים מסוימים (כגון Readiness Potential) והדבר יכול לסייע מדוע יש לפחות במקרים מסוימים [[רצון חופשי]] אמיתי (שאינו בהכרח יתנגדש עם דטרמיניזם ואקראיות טהורה).
==מבט פילוסופי==
במבט פילוסופי התודעה היא מעין עולם נפרד שבו אנו באמת נמצאים ובו משתקף העולם החומרי ("האובייקט הפיזקלי האמיתי והנסתר") שאותו אנו חווים, לאחר שמוחנו מפרש אותו כפי שהוא בנוי לפרש אותו.
במבט פילוסופי משני, תודעת האדם מאפשרת לו לפחות לפעמים לדחות דחפים חייתיים ולחשוב על דברים שהתנסה עימם במקום לטור אחר ה[[צורך]] להתנסות עם עוד דברים תוך מחשבה וניתוח טווח ארוך מועט מאד אם בכלל בשאלה אם נכון לטור אחריהם.
במבט סינתטי של אלו המקבלים את האפשרות לקיומה של נשמה, מוח אנושי מתפקד וטיפיקאלי (Functioning neurotypical brain) הוא מעין מכשיר קשר בין נשמה לעולם החומרי ולא רק "מחשב המדמה ומפרש את העולם החומרי".
==ראו גם==
* [[חומרנות]]
==קישורים חיצוניים==
* [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9 מדעי החופש, ספר מאת מיכאל אברהם, 2013, ידיעות ספרים - ערך בויקיפדיה העברית].