שינויים

אחד המחקרים המפורסמים והמצוטטים ביותר בתחום מניעת הפשיעה הוא המאמר "מה עובד" שפרסם Robert Martinson בשנת 1974. (“What Works? – Questions and Answers about Prison  Reform”). זהו מאמר שסוקר  

אחד המחקרים המפורסמים והמצוטטים ביותר בתחום מניעת הפשיעה הוא המאמר "מה עובד" שפרסם Robert Martinson בשנת 1974. (“What Works? – Questions and Answers about Prison  Reform”). זהו מאמר שסוקר  

מחקר בן 700 עמודים The Effectiveness of Correctional Treatment שהוזמן על ידי מדינת ניו יורק, כדי לסקור את האפקטיביות של הצעדים האמינים ביותר לשיקום אסירים לשעבר. המסקנה של מחקר כי כמעט שום שיטה לא עובדת בצורה טובה, או במילים של חוקרים אחרים "שום דבר לא עובד". {{הערה|Christy A. Visher David Weisburd, [https://link.springer.com/article/10.1023/A:1008229431999 Identifying what works: Recent trends in crime prevention strategies],Crime, Law and Social Change, November 1997, Volume 28, Issue 3–4, pp 223–242}}

מחקר בן 700 עמודים The Effectiveness of Correctional Treatment שהוזמן על ידי מדינת ניו יורק, כדי לסקור את האפקטיביות של הצעדים האמינים ביותר לשיקום אסירים לשעבר. המסקנה של מחקר כי כמעט שום שיטה לא עובדת בצורה טובה, או במילים של חוקרים אחרים "שום דבר לא עובד". הוא בדק 231 מחקרים שנערכו בשנים 1945 עד 1967 וענו על דרישות מינמליות של איכות. סקירה זו לא היתה חידוש למעשה אבל היא יצרה סערה פוליטית ומקצועית בגלל החשש שלא ניתן יהיה להפחית את הפשיעה. {{הערה|שם=Visher|Christy A. Visher David Weisburd, [https://link.springer.com/article/10.1023/A:1008229431999 Identifying what works: Recent trends in crime prevention strategies],Crime, Law and Social Change, November 1997, Volume 28, Issue 3–4, pp 223–242}}

בשנת 1995 יצאה סקירה של המחקרים בתחום בהוצאות אוניברסיטת שיקאגו, בעריכת Michael Tonry, David P. Farrington.  כבר אז כוסו שלושה נושאים העיקריים בתחום, בשנת 2012 יצאה סקירה נוספת של המחקרים הפעם בהוצאת הספרים של אוניברסיטת אוקספורד בעריכת David P. Farrington  ו Brandon C. Welsh. לכרך זה תרמו 44 חוקרים מתחומים שונים, בעיקר קרימונלוגיה וחלקם מפסיכולוגיה, סוציולוגיה ועוד.  

בשנת 1974 בוצע מחקר בשם The Kansas City Preventive Patrol . זה היה מחקר שתוכנן היטב ובעל היקף הרחב ביותר שבוצע עד אז.  החוקר George Kelling ועמיתיו הגבירו את סיורי המשטרה בחמישה מקופים, השאירו את הסיורים באותה רמה בחמישה אחרים, והפחיתו את הסיורים בחמישה נוספים. המסקנה של המחקר היתה שהגדלה או הקטנה של סיורי המשטרה היתה חסרת השפעה על הפשיעה או על הפחד של הציבור מפני פשיעה. היתה ביקורת על המחקר אבל רוב החוקרים החלו לפקפק ביעילות של מה שנתפס עד אז כפעילות החשובה ביותר למניעת פשיעה של משטרה עירונית. מחקרים נוספים באותו עשור שבדקו היבטים נוספים של פעילות משטרה להפחתת הפשיעה, מצאו כי הגדלת כוחות השיטור לא הובילה להפחתת הפשיעה. {{הערה|שם=Visher}}

קיימת הסכמה בין החוקרים, כי על ממשלות לפעול מעבר לאכיפת חוקים והענשת פושעים כדי להתמודד עם [[גורם סיכון|גורמי סיכון]] שיוצרים פשיעה, בגלל שהדבר הוא בעל יחס [[עלות-תועלת]] גדולה יותר ומביאה לרמת [[רווחה חברתית]] גבוהה יותר מאשר דרכים סטנדרטיות של תגובה לפשיעה. מספר משאלי דעת-קהל הראו תמיכה ציבורית במניעת פשיעה. Waller משתמש בממצאים אלה בספרו "פחות חוקים, יותר סדר" כדי להציע צעדים ספציפיים כדי להפחית את הפשיעה.  

 

קיימת הסכמה בין החוקרים, כי על ממשלות לפעול מעבר לאכיפת חוקים והענשת פושעים כדי להתמודד עם [[גורם סיכון|גורמי סיכון]] שיוצרים פשיעה, בגלל שהדבר הוא בעל יחס [[עלות-תועלת]] גדולה יותר ומביאה לרמת [[רווחה חברתית]] גבוהה יותר מאשר דרכים סטנדרטיות של תגובה לפשיעה. מספר משאלי דעת-קהל הראו תמיכה ציבורית במניעת פשיעה. Waller משתמש בממצאים אלה בספרו "פחות חוקים, יותר סדר" ( Less Law, More Order) כדי להציע צעדים ספציפיים כדי להפחית את הפשיעה.  

World Health Organization Guide משנת 2004 וכן World Report on Violence and Health משנת 2002 ו-World Health Assembly Resolution 56-24 קוראות לממשלות ליישם תשע המלצות:

World Health Organization Guide משנת 2004 וכן World Report on Violence and Health משנת 2002 ו-World Health Assembly Resolution 56-24 קוראות לממשלות ליישם תשע המלצות: