שינויים

[[תמונה:Organic Apple.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תפוח אורגני]]

[[תמונה:Organic Apple.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תפוח אורגני]]

'''מזון אורגני''' (אנגלית: Organic food) הוא [[מזון]] שגדל בהתאם לתקנים של [[חקלאות אורגנית]]. התקנים משתנים בין מדינות שונות, אבל באופן כללי מדובר בנהלים ששואפים לסגור [[מחזור ביוגאוכימי|מחזורים של משאבים]], לשמור על איזון ב [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ולשמור על [[מגוון ביולוגי]]. ארגונים שמבצעים [[רגולציה]] על גידולים אורגניים עשויים להגביל את השימוש בחלק מ[[חומרי הדברה]] ו[[דשן|הדשנים]] בחקלאות. באופן כללי מזון אורגני לא משתמש בדרך כלל גם בהקרנת מזון על קרינה מייננת, ממסים תעשייתיים או תוספי מזון סינתטטים.   

'''מזון אורגני''' (באנגלית: '''Organic food''') הוא [[מזון]] שגדל בהתאם לתקנים של [[חקלאות אורגנית]]. התקנים משתנים בין מדינות שונות, אבל באופן כללי מדובר בנהלים ששואפים לסגור [[מחזור ביוגאוכימי|מחזורים של משאבים]], לשמור על איזון ב [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ולשמור על [[מגוון ביולוגי]]. ארגונים שמבצעים [[רגולציה]] על גידולים אורגניים עשויים להגביל את השימוש בחלק מ[[חומרי הדברה]] ו[[דשן|הדשנים]] בחקלאות. באופן כללי מזון אורגני לא משתמש בדרך כלל גם בהקרנת מזון על קרינה מייננת, ממסים תעשייתיים או תוספי מזון סינתטיים.   

בעקרון מזון אורגני הוא מזון הגדל ללא שימוש ב[[חומרי הדברה|כימיקלים להדברה]] וב[[דשן כימי]], [[תרופה|תרופות]] (למעט במצבי מחלה קשים), [[הורמון|הורמונים]] ו[[הנדסה גנטית]]. במוצרים סופיים של מזון אורגני לא נעשה שימוש ב[[שימור מזון|חומרים משמרים]] או [[צבע מאכל]]. למעשה, לא תמיד זה המצב. הדישון האורגני מכיל בעיקר [[קומפוסט]] העשוי משאריות מזון צמחי, גזם, זבל של חיות משק (צאן ובקר), ועוד.

בעקרון מזון אורגני הוא מזון הגדל ללא שימוש ב[[חומרי הדברה|כימיקלים להדברה]] וב[[דשן כימי]], [[תרופה|תרופות]] (למעט במצבי מחלה קשים), [[הורמון|הורמונים]] ו[[הנדסה גנטית]]. במוצרים סופיים של מזון אורגני לא נעשה שימוש ב[[שימור מזון|חומרים משמרים]] או [[צבע מאכל]]. למעשה, לא תמיד זה המצב. הדישון האורגני מכיל בעיקר [[קומפוסט]] העשוי משאריות מזון צמחי, גזם, זבל של חיות משק (צאן ובקר), ועוד.

==רקע - חקלאות תעשייתית==

==רקע - חקלאות תעשייתית==

כדי לאפשר לגדל מזון המספיק ל[[גידול האוכלוסין]] המהיר וכדי להוזיל את עלויות גידול והפקת המזון (כדי להגדיל רווחיות), התפתחו במאות השנים האחרונות שיטות שונות של [[חקלאות תעשייתית]]. השינוייים העיקריים שנעשו הם שימוש גובר ב[[מיכון חקלאי]], שימוש מאסיבי ב[[חומרי הדברה]], מעבר ל[[דשן כימי]] ופיתוח זנים חדשים של צמחים ובעלי חיים בעלי [[פריון חקלאי]] גבוה יותר.

כדי לאפשר לגדל מזון המספיק ל[[גידול האוכלוסין]] המהיר וכדי להוזיל את עלויות גידול והפקת המזון (כדי להגדיל רווחיות), התפתחו במאות השנים האחרונות שיטות שונות של [[חקלאות תעשייתית]]. השינויים העיקריים שנעשו הם שימוש גובר ב[[מיכון חקלאי]], שימוש מאסיבי ב[[חומרי הדברה]], מעבר ל[[דשן כימי]] ופיתוח זנים חדשים של צמחים ובעלי חיים בעלי [[פריון חקלאי]] גבוה יותר.

יש מספר סיבות לרצון לגדל ולצרוך מזון אורגני. אחת הסיבות הנפוצות היא הרצון של הצרכנים לאכול מזון בטוח - ללא [[זיהום במזון]] על ידי שאריות [[חומרי הדברה]] או רעלים אחרים כגון [[מתכות כבדות]] או [[דיאוקסינים]].  

יש מספר סיבות לרצון לגדל ולצרוך מזון אורגני. אחת הסיבות הנפוצות היא הרצון של הצרכנים לאכול מזון בטוח - ללא [[זיהום במזון]] על ידי שאריות [[חומרי הדברה]] או רעלים אחרים כגון [[מתכות כבדות]] או [[דיאוקסינים]].  

היבט נוסף שמעודד תמיכה במזון אורגני הוא רצון לעודד [[חקלאות בת קיימא]] ולשמור על [[קרקע]] בריאה, ושמירה על [[משאבים מתכלים]] כדי להבטיח [[בטחון תזונתי]] גם לדורות הבאים.  

היבט נוסף שמעודד תמיכה במזון אורגני הוא רצון לעודד [[חקלאות בת קיימא]] ולשמור על [[קרקע]] בריאה, ושמירה על [[משאבים מתכלים]] כדי להבטיח [[בטחון תזונתי]] גם לדורות הבאים.  

גורם נוסף הגורם לתמיכה בחקלאות אורגנית של מזון מהחי הוא תמיכה ב[[זכויות בעלי חיים]] או לכל הפחות רצון להקטין סבל של בעלי חיים המגודלים באכזריות בשיטות של [[חקלאות תעשייתית]]. סיבה נוספת לתמיכה במזון אורגני היא תמיכה ב[[כלכלה דמוקרטית]] ו/או ב[[כלכלה מקומית]] יותר ו/או ב[[מזון מקומי]] כדי לספק פרנסה לחקלאים מקומיים.  

גורם נוסף הגורם לתמיכה בחקלאות אורגנית של מזון מהחי הוא תמיכה ב[[זכויות בעלי חיים]] או לכל הפחות רצון להקטין סבל של בעלי חיים המגודלים באכזריות בשיטות של [[חקלאות תעשייתית]]. סיבה נוספת לתמיכה במזון אורגני היא תמיכה ב[[כלכלה דמוקרטית]] ו/או ב[[כלכלה מקומית]] יותר ו/או ב[[מזון מקומי]] כדי לספק פרנסה לחקלאים מקומיים.  

בתחילת המאה ה-21 מערכת המזון התעשייתי נמצאת ב[[תהליך ארוך טווח]] שמאיים על המשך קיומה. השלכות סביבתיות שונות של המזון התעשייתי יוצרות בעיות שעלולות להוביל לירידה בכמות היבולים אל מול הביקושים הגוברים, דבר שעלול להקטין את כמות המזון המיוצרת בעתיד. דוגמה אחת לכך היא חריש עמוק בצרוף עם השימוש ב[[דשן כימי]] שגרמו ל[[אובדן קרקע|אובדן שליש מהקרקע]] ב-40 השנים האחרונות. אם תהליכים אלה יימשך בקצב הזה, בעוד 80 שנה עלולים להגיע למצב בו לא תהיה קרקע פורייה כלל. במציאות אם האנושות תמשיך בדרך הזו הדבר עלול להתרחש מהר יותר, כי ככל שפחות קרקע ראויה לגידול נשארת, כך צריך טיפול יותר אינטנסיבי כדי להוציא את אותה כמות מזון, ובו זמנית אוכלוסיית כדור הארץ גדלה. בנוסף [[שינויי האקלים]] אשר שליש מהם נגרם על ידי אותה מערכת מזון תעשייתית, גורמים לאובדן עוד קרקע ולתהליכי [[מדבור]]. לפי דונקאן קמרון, פרופסור לקרקע וצמחים, מאוניברסיטת שפילד, נכון לשנת 2015 אנחנו קרובים ל[[תהליך בלתי הפיך|נקודת האל-חזור]]{{הערה|Oliver Milman [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/02/arable-land-soil-food-security-shortage Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say] גארדיאן, 02.12.2015}}

בתחילת המאה ה-21 מערכת המזון התעשייתי נמצאת ב[[תהליך ארוך טווח]] שמאיים על המשך קיומה. השלכות סביבתיות שונות של המזון התעשייתי יוצרות בעיות שעלולות להוביל לירידה בכמות היבולים אל מול הביקושים הגוברים, דבר שעלול להקטין את כמות המזון המיוצרת בעתיד. דוגמה אחת לכך היא חריש עמוק בצרוף עם השימוש ב[[דשן כימי]] שגרמו ל[[אובדן קרקע|אובדן שליש מהקרקע]] ב-40 השנים האחרונות. אם תהליכים אלה יימשך בקצב הזה, בעוד 80 שנה עלולים להגיע למצב בו לא תהיה קרקע פורייה כלל. במציאות אם האנושות תמשיך בדרך הזו הדבר עלול להתרחש מהר יותר, כי ככל שפחות קרקע ראויה לגידול נשארת, כך צריך טיפול יותר אינטנסיבי כדי להוציא את אותה כמות מזון, ובו זמנית אוכלוסיית כדור הארץ גדלה. בנוסף [[שינויי האקלים]] אשר שליש מהם נגרם על ידי אותה מערכת מזון תעשייתית, גורמים לאובדן עוד קרקע ולתהליכי [[מדבור]]. לפי דונקאן קמרון, פרופסור לקרקע וצמחים, מאוניברסיטת שפילד, נכון לשנת 2015 אנחנו קרובים ל[[תהליך בלתי הפיך|נקודת האל-חזור]]{{הערה|Oliver Milman [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/02/arable-land-soil-food-security-shortage Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say] גארדיאן, 02.12.2015}}

מצד שני האנושות מייצרת יותר מזון ממה שהיא זקוקה לו- שליש מהמזון נזרק כאשר רק השליש הזה, יכול בתאוריה,להאכיל את כל הרעבים 4 פעמים לפחות{{הערה|Food and Agriculture Organization of the United Nations [ http://www.fao.org/save-food/resources/keyfindings/en/ Key facts on food loss and waste you should know!]}} {{הערה|UN World Food Programme [https://www.wfp.org/hunger/stats Hunger Statistics] }} ועוד חלק גדול מן המזון גורר [[השמנה]] ובעיות של [[תזונה בריאה|תזונה לא בריאה]] (כמו עודף סוכר, עודף מלח) בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה במדינות העשירות ובעלות ההכנסה הבינונית. אם נחלק את המזון באופן שוויוני יותר, אפשר יהיה גם להאכיל את הרעבים וגם להפחית את הלחץ על הקרקע, מה שבצרוף עם מעבר לחקלאות בת קיימא, יכול להתחיל תהליך של שיקום קרקע. יש מספר מומחים שטוענים כי ניתן להאכיל את [[אוכלוסיית העולם]] עם חקלאות אורגנית{{הערה|Tom Bawden [http://www.independent.co.uk/environment/organic-farming-can-feed-the-world-if-done-right-scientists-claim-9913651.html Organic farming can feed the world if done right, scientists claim] Independent, 10.12.2014}} בנוסף, חלוקה צודקת של מזון ומים תביא לעלייה בתוחלת החיים, מה שיביא לירידה בגידול האוכלוסין וזה יקל את התהליך{{הערה| NANA NANITASHVILI

מצד שני האנושות מייצרת יותר מזון ממה שהיא זקוקה לו- שליש מהמזון נזרק כאשר רק השליש הזה, יכול בתאוריה,להאכיל את כל הרעבים 4 פעמים לפחות{{הערה|Food and Agriculture Organization of the United Nations [ http://www.fao.org/save-food/resources/keyfindings/en/ Key facts on food loss and waste you should know!]}} {{הערה|UN World Food Programme [https://www.wfp.org/hunger/stats Hunger Statistics] }} ועוד חלק גדול מן המזון גורר [[השמנה]] ובעיות של [[תזונה בריאה|תזונה לא בריאה]] (כמו עודף סוכר, עודף מלח) בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה במדינות העשירות ובעלות ההכנסה הבינונית. אם נחלק את המזון באופן שוויוני יותר, אפשר יהיה גם להאכיל את הרעבים וגם להפחית את הלחץ על הקרקע, מה שבצרוף עם מעבר לחקלאות בת קיימא, יכול להתחיל תהליך של שיקום קרקע. יש מספר מומחים שטוענים כי ניתן להאכיל את [[אוכלוסיית העולם]] עם חקלאות אורגנית{{הערה|Tom Bawden [http://www.independent.co.uk/environment/organic-farming-can-feed-the-world-if-done-right-scientists-claim-9913651.html Organic farming can feed the world if done right, scientists claim] Independent, 10.12.2014}} בנוסף, חלוקה צודקת של מזון ומים תביא לעלייה בתוחלת החיים, מה שיביא לירידה בגידול האוכלוסין וזה יקל את התהליך{{הערה| NANA NANITASHVILI

[[חומרי הדברה]] לא חייבים לפגוע רק בבריאות הצרכנים. חומרים אלה, (כמו גם כימיקלים מהדשנים הכימיים) חודרים למי התהום, לאגמים ולנחלים וגורמים ל[[זיהום קרקע]] ול[[זיהום מים]]. חומרי הדברה גם נודדים ברוח ותורמים לתחלואה ב[[סרטן]], ל[[פרקינסון]] וייתכן שגם למחלות נוספות. הפגיעה ברורה בעיקר בקרב עובדים חקלאיים, עובדים חברות הדברה. גם תושבי יישובים חקלאיים שנמצאים "במורד הרוח" או יישובים שמי התהום שלהם זוהמו בחומרי הדברה נמצאים בסיכון מוגבר לתחלואה במחלות אלה. עם זאת גם בחקלאות האורגנית יש שימוש בחומרי הדברה, אם כי ברוב המדינות כנראה ששימוש זה הוא נמוך יותר.  

[[חומרי הדברה]] לא חייבים לפגוע רק בבריאות הצרכנים. חומרים אלה, (כמו גם כימיקלים מהדשנים הכימיים) חודרים למי התהום, לאגמים ולנחלים וגורמים ל[[זיהום קרקע]] ול[[זיהום מים]]. חומרי הדברה גם נודדים ברוח ותורמים לתחלואה ב[[סרטן]], ל[[פרקינסון]] וייתכן שגם למחלות נוספות. הפגיעה ברורה בעיקר בקרב עובדים חקלאיים, עובדים חברות הדברה. גם תושבי יישובים חקלאיים שנמצאים "במורד הרוח" או יישובים שמי התהום שלהם זוהמו בחומרי הדברה נמצאים בסיכון מוגבר לתחלואה במחלות אלה. עם זאת גם בחקלאות האורגנית יש שימוש בחומרי הדברה, אם כי ברוב המדינות כנראה ששימוש זה הוא נמוך יותר.  

ב־2014 נעשה מטא מחקר בבריטניה שמצא שהסתברות להימצאות חומרי הדברה בגידולים רגילים גדולה פי 4 מאשר בגידולים אורגניים כמו כן נמצא כי [[קדמיום]], שהיא [[מתכת כבדה]] [[זיהום|רעילה]], [[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|מסרטן וודאי בבני אדם]] חשודה כחומר [[טרטוגני]] גבוה יותר בגידולים לא-אורגנים. כמו כן המחקר מצא כי חומרי נוגדי חימצון שקשורים להפחתת סיכונים במחלות כרוניות גבוהים בעשרות אחוזים בגידולים אורגניים. {{הערה| Marcin Barański, Dominika Średnicka-Tober, Nikolaos Volakakis, Chris Seal, [https://www.cambridge.org/core/journals/british-journal-of-nutrition/article/higher-antioxidant-and-lower-cadmium-concentrations-and-lower-incidence-of-pesticide-residues-in-organically-grown-crops-a-systematic-literature-review-and-metaanalyses/33F09637EAE6C4ED119E0C4BFFE2D5B1 Higher antioxidant and lower cadmium concentrations and lower incidence of pesticide residues in organically grown crops: a systematic literature review and meta-analyses], British Journal of Nutrition, 112, 2014-09-01, עמ' 794–811 doi: 10.1017/S0007114514001366}}

ב־2014 נעשה מטא מחקר בבריטניה שמצא שהסתברות להימצאות חומרי הדברה בגידולים רגילים גדולה פי 4 מאשר בגידולים אורגניים כמו כן נמצא כי [[קדמיום]], שהיא [[מתכת כבדה]] [[זיהום|רעילה]], [[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|מסרטן וודאי בבני אדם]] חשודה כחומר [[טרטוגני]] גבוה יותר בגידולים לא-אורגניים. כמו כן המחקר מצא כי חומרי נוגדי חימצון שקשורים להפחתת סיכונים במחלות כרוניות גבוהים בעשרות אחוזים בגידולים אורגניים. {{הערה| Marcin Barański, Dominika Średnicka-Tober, Nikolaos Volakakis, Chris Seal, [https://www.cambridge.org/core/journals/british-journal-of-nutrition/article/higher-antioxidant-and-lower-cadmium-concentrations-and-lower-incidence-of-pesticide-residues-in-organically-grown-crops-a-systematic-literature-review-and-metaanalyses/33F09637EAE6C4ED119E0C4BFFE2D5B1 Higher antioxidant and lower cadmium concentrations and lower incidence of pesticide residues in organically grown crops: a systematic literature review and meta-analyses], British Journal of Nutrition, 112, 2014-09-01, עמ' 794–811 doi: 10.1017/S0007114514001366}}

עם זאת, עקב פיקוח רופף ורווחיום גבוהים יותר בתחום של חקלאות אורגנית, ייתכנו מקרים שבהם יש [[זיהום במזון]] על ידי שאריות חומרי הדברה דווקא במזון אורגני. דבר זה קיים בצורה חלקית בישראל. ראו פרטים בהמשך.  

עם זאת, עקב פיקוח רופף ורווחים גבוהים יותר בתחום של חקלאות אורגנית, ייתכנו מקרים שבהם יש [[זיהום במזון]] על ידי שאריות חומרי הדברה דווקא במזון אורגני. דבר זה קיים בצורה חלקית בישראל. ראו פרטים בהמשך.  

יש גם פרסומים בתחום שנראים כמו [[דיסאינפורמציה]] - במחקרים כאלה המפורסמים לעיתים בעיתונות, מתפרסם מחקר הבודק בעיקר ערכים תזונתיים כמו כמות הויטמינים במזון אורגני מול מזון לא אורגני. המחקר לא מוצא הבדלים כאלה ולכן מגיע למסקנה, שעוברת [[הדהוד תקשורתי]] לפיה אין הבדל בריאותי בין מזון אורגני למזון לא אורגני - בעוד שהשאלה לגבי תכולת חומרים רעילים בתוצרת החקלאית כלל לא נבדקה במחקר.  

יש גם פרסומים בתחום שנראים כמו [[דיסאינפורמציה]] - במחקרים כאלה המפורסמים לעיתים בעיתונות, מתפרסם מחקר הבודק בעיקר ערכים תזונתיים כמו כמות הויטמינים במזון אורגני מול מזון לא אורגני. המחקר לא מוצא הבדלים כאלה ולכן מגיע למסקנה, שעוברת [[הדהוד תקשורתי]] לפיה אין הבדל בריאותי בין מזון אורגני למזון לא אורגני - בעוד שהשאלה לגבי תכולת חומרים רעילים בתוצרת החקלאית כלל לא נבדקה במחקר.  

===שיבוש מחזור הזרחן וחשש מאנוקסיה באוקיינוסים===

===שיבוש מחזור הזרחן וחשש מאנוקסיה באוקיינוסים===

{{הפניה לערך מורחב|מחזור הזרחן}}

{{הפניה לערך מורחב|מחזור הזרחן}}

במאמר [[גבולות פלנטריים]] משנת 2009 קובעים [[אקולוגיה|אקולוגים]] כי [[מחזור הזרחן]] (יחד עם מחזור ה[[חנקן]]) הוא אחד מתשעה הגבולות הקריטיים להמשך קיומה של הכלכלה האנושית. ב[[כלכלה בת קיימא]] זרם זרחן השנתי שנכנס לאוקיינוסים לא יעלה על פי 10 מכמות הבלייה הטבעית של זרחן. לפי המדענים ערך הסף של כניסת זרחן לאוקיינוסים עומד על כ-11 מיליוני טונות בשנה, בעוד שבשנת כתיבת המאמר נכנסו לאוקיינוסים 8.5 עד 9.5 מיליוני טונות בשנה. לפי מאמר משנת 2003, חציה של ערכי סף של זרימת זרחן אל האוקיינוסים היא גורם מכריע לאירועי [[אנוקסיה]] כלל עולמיים באוקיינוסים (Ocean anoxic events -OAE) שיכולים להסביר [[הכחדה המונית|הכחדות המונית]] שהתרחשו בעבר של בעלי חיים בים. (Handoh and Lenton 2003). מאמינים כי לולאת משוב בין זרחן, אנוקסיה ויצרנות ימית משפיעה על מצב החמצן באוקיינוסים.  

במאמר [[גבולות פלנטריים]] משנת 2009 קובעים [[אקולוגיה|אקולוגים]] כי [[מחזור הזרחן]] (יחד עם מחזור ה[[חנקן]]) הוא אחד מתשעה הגבולות הקריטיים להמשך קיומה של הכלכלה האנושית. ב[[כלכלה בת קיימא]] זרם זרחן השנתי שנכנס לאוקיינוסים לא יעלה על פי 10 מכמות הבלייה הטבעית של זרחן. לפי המדענים ערך הסף של כניסת זרחן לאוקיינוסים עומד על כ-11 מיליוני טונות בשנה, בעוד שבשנת כתיבת המאמר נכנסו לאוקיינוסים 8.5 עד 9.5 מיליוני טונות בשנה. לפי מאמר משנת 2003, חציה של ערכי סף של זרימת זרחן אל האוקיינוסים היא גורם מכריע לאירועי [[אנוקסיה]] כלל עולמיים באוקיינוסים (Ocean anoxic events -OAE) שיכולים להסביר [[הכחדה המונית|הכחדות המונית]] שהתרחשו בעבר של בעלי חיים בים. (Handoh and Lenton 2003). מאמינים כי לולאת משוב בין זרחן, אנוקסיה ויצרנות ימית משפיעה על מצב החמצן באוקיינוסים.  

מודלים מצביעים על כך שגידול ארוך טווח של 20% מעל קצב הבלייה הטבעית, יכול להוביל לאנוקסיה של האוקיינוסים בעבר. (Handoh and Lenton 2003). אם נניח כי קצב הזרימה לפני [[המהפכה החקלאית]] עמד על כ-1.1 מיליון טונות בשנה, פרוש הדבר שנדרש רק 250 אלף טונות של זרחן בשנה כדי לגרום לאנוקסיה כזו. הכלכלה האנושית כיום [[כרייה|כורה]] כ-20 מיליון טונות בשנה של זרחן, ומתוך כמות זו נשטפים כ-10.5 מיליון זרחן טונות אל האוקיינוסים. הגידול בזרחן הראקטיבי שמקורו בפעילות אנושית הוערך בשנת 2000 ב-9 מיליון טונות לשנה. (Mackenzie et al. 2002) למרות גידול מהותי בזרחן שמקורו בפעילות אנושית, עד פי 8 יחסית לזרימה הטבעית, לא ברור האם ואם כן מתי עלולה להתרחש אנוקסיה מעשה ידי אדם באוקיינוסים.[http://www.ecologyandsociety.org/vol14/iss2/art32/]

מודלים מצביעים על כך שגידול ארוך טווח של 20% מעל קצב הבלייה הטבעית, יכול להוביל לאנוקסיה של האוקיינוסים בעבר. (Handoh and Lenton 2003). אם נניח כי קצב הזרימה לפני [[המהפכה החקלאית]] עמד על כ-1.1 מיליון טונות בשנה, פרוש הדבר שנדרש רק 250 אלף טונות של זרחן בשנה כדי לגרום לאנוקסיה כזו. הכלכלה האנושית כיום [[כרייה|כורה]] כ-20 מיליון טונות בשנה של זרחן, ומתוך כמות זו נשטפים כ-10.5 מיליון זרחן טונות אל האוקיינוסים. הגידול בזרחן הראקטיבי שמקורו בפעילות אנושית הוערך בשנת 2000 ב-9 מיליון טונות לשנה. (Mackenzie et al. 2002) למרות גידול מהותי בזרחן שמקורו בפעילות אנושית, עד פי 8 יחסית לזרימה הטבעית, לא ברור האם ואם כן מתי עלולה להתרחש אנוקסיה מעשה ידי אדם באוקיינוסים.[http://www.ecologyandsociety.org/vol14/iss2/art32/]

===מזון אורגני דורש יותר משאבי שטח===

===מזון אורגני דורש יותר משאבי שטח===

בדרך כלל [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] במונחים של כמות התוצרת החקלאית לק"מ רבוע, היא נמוכה יותר במזון אורגני. פירוש הדבר שיש צורך ביותר שטחי חקלאות כדי לגדל את אותה התוצרת. פירוש דבר זה הוא שאם אוכלוסייה גדולה יותר תעבור לצריכת מזון אורגני יהיה צורך בהרס שטחי בר גדול יותר ופגיעה בעוד [[מערכות אקולוגיות]] כדי לתמוך באותה כמות מזון. גם בהקשר זה מעבר לתזונה צמחונית יותר, שיש לה [[יעילות אנרגטית]] גבוהה יותר יכולה לספק פתרון - חלק מהתבואה כיום מגודלת לשם הספקת מזון לבהמות - לפי [[החוק השני של התרמודינמיקה]] כל מערכת שמבצעת עבודה פיזיקלית (כמו עז או פרה לדוגמה) חייבת לבזבז אנרגיה במהלך קיומה. כמו כן יש מערכות כמו [[יערות מאכל]] שבהן ניתן לשלב חקלאות אורגנית עם מערכת אקולוגית.

בדרך כלל [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] במונחים של כמות התוצרת החקלאית לק"מ רבוע, היא נמוכה יותר במזון אורגני. פירוש הדבר שיש צורך ביותר שטחי חקלאות כדי לגדל את אותה התוצרת. פירוש דבר זה הוא שאם אוכלוסייה גדולה יותר תעבור לצריכת מזון אורגני יהיה צורך בהרס שטחי בר גדול יותר ופגיעה בעוד [[מערכות אקולוגיות]] כדי לתמוך באותה כמות מזון. גם בהקשר זה מעבר לתזונה צמחונית יותר, שיש לה [[יעילות אנרגטית]] גבוהה יותר יכולה לספק פתרון - חלק מהתבואה כיום מגודלת לשם הספקת מזון לבהמות - לפי [[החוק השני של התרמודינמיקה]] כל מערכת שמבצעת עבודה פיזיקלית (כמו עז או פרה לדוגמה) חייבת לבזבז אנרגיה במהלך קיומה. כמו כן יש מערכות כמו [[יערות מאכל]] שבהן ניתן לשלב חקלאות אורגנית עם מערכת אקולוגית.

מחקר של החוקר השווייצרי Paul Mäder משנת 2002 השווה שיטות גידול שונות במשך 21 שנה, קבע כי בעוד ששיטות אורגניות הובילו ליבול נמוך ב-20% יחסית לשיטות לא אורגניות, הן גם צרכו פחות [[אנרגיה]] ופחות משאבים והובילו לעלייה בפריון הקרקע. כמות [[מחזור החנקן|החנקן]] [[מחזור הזרחן|הזרחות]], ועוד חומרי הזנה שנוספו לקרקע היו נמוכים ב-34-51 אחוזים במערכות האורגניות (שכללו גם [[חקלאות ביו-דינמית]]). האדמות האורגניות היוו [[מערכת אקולוגית]] שבה חיו יותר מינים של יצורים חיים, כמו חיידקי קרקע ששולטים במחזור חומרי ההזנה בקרקע, וכן בפטריות שורשים שמסייעות לצמחים לספוג את חומרי ההזנה.[http://www.sciencedaily.com/releases/2002/05/020531073719.htm]

מחקר של החוקר השווייצרי Paul Mäder משנת 2002 השווה שיטות גידול שונות במשך 21 שנה, קבע כי בעוד ששיטות אורגניות הובילו ליבול נמוך ב-20% יחסית לשיטות לא אורגניות, הן גם צרכו פחות [[אנרגיה]] ופחות משאבים והובילו לעלייה בפריון הקרקע. כמות [[מחזור החנקן|החנקן]] [[מחזור הזרחן|הזרחות]], ועוד חומרי הזנה שנוספו לקרקע היו נמוכים ב-34-51 אחוזים במערכות האורגניות (שכללו גם [[חקלאות ביו-דינמית]]). האדמות האורגניות היוו [[מערכת אקולוגית]] שבה חיו יותר מינים של יצורים חיים, כמו חיידקי קרקע ששולטים במחזור חומרי ההזנה בקרקע, וכן בפטריות שורשים שמסייעות לצמחים לספוג את חומרי ההזנה.[http://www.sciencedaily.com/releases/2002/05/020531073719.htm]

==חשיפה לזיהום בירקות ופירות==

==חשיפה לזיהום בירקות ופירות==

{{הפניה לערך מורחב|השפעות בריאותיות של חומרי הדברה}}

{{הפניה לערך מורחב|השפעות בריאותיות של חומרי הדברה}}

חומרי הדברה גורמים למגוון בעיות בריאותיות בבני אדם, כגון הרעלה חמורה, [[גורם מסרטן|סרטן]] ו[[טרטוגן|פגיעה בעוברים]] ובמערכות עצבים, אבל עיקר ההשפעה של חומרים אלה היא על עובדי חקלאות, הדברה או ישובים בסמוך לאתרי ריסוס או מפעלים כימיים. בעקרון עלולים להיות השפעות של חומרי הדברה גם על הצרכנים, בעיקר אם יש חריגות של חקלאים מהתקנים. כמו כן יש חשש בקרב חלק מהחוקרים להשפעות הורמנליות לדוגמה [[ירידה בפוריות גברים|ירידה באיכות הזרע]]. עם זאת חשוב להבין כי גם במזון אורגני עלולים להיות חומרי הדברה ואפילו לפעמים מעל התקן הרגיל של משרד החקלאות.  

חומרי הדברה גורמים למגוון בעיות בריאותיות בבני אדם, כגון הרעלה חמורה, [[גורם מסרטן|סרטן]] ו[[טרטוגן|פגיעה בעוברים]] ובמערכות עצבים, אבל עיקר ההשפעה של חומרים אלה היא על עובדי חקלאות, הדברה או ישובים בסמוך לאתרי ריסוס או מפעלים כימיים. בעקרון עלולים להיות השפעות של חומרי הדברה גם על הצרכנים, בעיקר אם יש חריגות של חקלאים מהתקנים. כמו כן יש חשש בקרב חלק מהחוקרים להשפעות הורמונליות לדוגמה [[ירידה בפוריות גברים|ירידה באיכות הזרע]]. עם זאת חשוב להבין כי גם במזון אורגני עלולים להיות חומרי הדברה ואפילו לפעמים מעל התקן הרגיל של משרד החקלאות.  

יש מספר פירות בעלי קליפה דקה יותר או שטח פנים גדול יותר או שנוטים לספוג יותר [[חומרי הדברה]]. אכילה של ירקות ופירות אלה גורמת לחשיפה גבוהה יותר לחומרי הדברה. תחקיר של ה-CNN משנת 2010, הצביע על 12 ירוקות ופירות בעלי רגישות גבוהה לחומרי הדברה [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3908404,00.html]:

יש מספר פירות בעלי קליפה דקה יותר או שטח פנים גדול יותר או שנוטים לספוג יותר [[חומרי הדברה]]. אכילה של ירקות ופירות אלה גורמת לחשיפה גבוהה יותר לחומרי הדברה. תחקיר של ה-CNN משנת 2010, הצביע על 12 ירוקות ופירות בעלי רגישות גבוהה לחומרי הדברה [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3908404,00.html]:

בישראל מוסדרת החקלאות האורגנית על ידי "חוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס"ה 2005" שמוכר גם על ידי האיחוד האירופאי וארצות הברית. "מנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת" ב[[משרד החקלאות ופיתוח הכפר]] אמונה על אכיפת החוק.  

בישראל מוסדרת החקלאות האורגנית על ידי "חוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס"ה 2005" שמוכר גם על ידי האיחוד האירופאי וארצות הברית. "מנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת" ב[[משרד החקלאות ופיתוח הכפר]] אמונה על אכיפת החוק.  

על מנת להבטיח לצרכן כי מזון המסומן כאורגני הינו אכן כזה, קיימות ברחבי העולם חברות פיקוח שמטביעות חותמת על מוצרי המזון עליו הן מפקחות. בישראל פועלות שלוש חברות פיקוח על חקלאות אורגנית ועל שיווק מזון אורגני: [[אגריאור]] היא הארגון הגדול ביותר והיא המוסמכת על ידי הפדרציה הבינ"ל של התנועה לחקלאות אורגנית ([[IFOAM]]), [[טוּ‏‏‏ב השדה]] IQC, ו[[סְקאל ישראל]] (המשרד הישראלי של skal International). החברות ממומנות על ידי החקלאים, המשווקים, ובעלי החנויות המעוניינים להיות מפוקחים. בנוסף, 450 מתוך 500 המגדלים בישראל חברים גם בארגון לחקלאות אורגנית, שסמלו הוא "טוב השדה", המוטבע כתו איכות על גבי מוצרים אורגניים, המעיד כי החקלאי מלווה בידי מדריך אורגני מוסמך לאורך כל תהליך הייצור. {{הערה|שם=linder2007}}

על מנת להבטיח לצרכן כי מזון המסומן כאורגני הינו אכן כזה, קיימות ברחבי העולם חברות פיקוח שמטביעות חותמת על מוצרי המזון עליו הן מפקחות. בישראל פועלות שלוש חברות פיקוח על חקלאות אורגנית ועל שיווק מזון אורגני: [[אגריאור]] היא הארגון הגדול ביותר והיא המוסמכת על ידי הפדרציה הבין לאומית של התנועה לחקלאות אורגנית ([[IFOAM]]), [[טוּ‏‏‏ב השדה]] IQC, ו[[סְקאל ישראל]] (המשרד הישראלי של Skal International). החברות ממומנות על ידי החקלאים, המשווקים, ובעלי החנויות המעוניינים להיות מפוקחים. בנוסף, 450 מתוך 500 המגדלים בישראל חברים גם בארגון לחקלאות אורגנית, שסמלו הוא "טוב השדה", המוטבע כתו איכות על גבי מוצרים אורגניים, המעיד כי החקלאי מלווה בידי מדריך אורגני מוסמך לאורך כל תהליך הייצור. {{הערה|שם=linder2007}}

לפי משרד החקלאות, בשנת 2013 פעלו בישראל 335 מגדלים אורגניים, על שטח של 68 אלף דונם. רוב התוצרת האורגנית מיועדת לייצוא, והיקף הייצוא האורגני עומד על 68 אלף טון של פירות, ירקות, וגידולי שדה. כמו כן יוצאו עוד 4.5 אלף טון של תוצרים אורגניים מעובדים כגון טחינה, רכז פירות ועוד. יצוא הירקות האורגנים היווה 10% מהשווי הכספי של ייצוא הירקות של ישראל. ההיקף בטונות עמד על 64 אלף טונות וכלל בעיקר גזרים, [[תפוחי אדמה]] ופלפלים וכן מעט עגבניות ובטטות. היקף הייצוא של פירות אורגניים עומד על כ-3 אלפי טונות וכולל בעיקר אבוקדו ותמרים, וכן מעט מנגו ורימונים. [http://www.moag.gov.il/NR/rdonlyres/864EA230-276A-4425-8FD1-8916CC9DC105/0/israeli_organic_agriculture_2013.pdf].

לפי משרד החקלאות, בשנת 2013 פעלו בישראל 335 מגדלים אורגניים, על שטח של 68 אלף דונם. רוב התוצרת האורגנית מיועדת לייצוא, והיקף הייצוא האורגני עומד על 68 אלף טון של פירות, ירקות, וגידולי שדה. כמו כן יוצאו עוד 4.5 אלף טון של תוצרים אורגניים מעובדים כגון טחינה, רכז פירות ועוד. יצוא הירקות האורגנים היווה 10% מהשווי הכספי של ייצוא הירקות של ישראל. ההיקף בטונות עמד על 64 אלף טונות וכלל בעיקר גזרים, [[תפוחי אדמה]] ופלפלים וכן מעט עגבניות ובטטות. היקף הייצוא של פירות אורגניים עומד על כ-3 אלפי טונות וכולל בעיקר אבוקדו ותמרים, וכן מעט מנגו ורימונים. [http://www.moag.gov.il/NR/rdonlyres/864EA230-276A-4425-8FD1-8916CC9DC105/0/israeli_organic_agriculture_2013.pdf].

===שאריות חומרי הדברה במזון אורגני בישראל===

===שאריות חומרי הדברה במזון אורגני בישראל===

בבדיקת כימיקלים מעבדתית שנעשתה בתוצרים אורגניים ביוזמת עיתון "הארץ", בשנת [[2007]] בישראל, נמצא שב־15% (חמישה מתוך 33) מהם נמצאו שאריות חומרי הדברה, כולל חומרים שאסורים אפילו בגידולים רגילים. כל הגידולים שבהם נמצאו שאריות חומרי הדברה היו בפיקוח חברת אגריאור. השאריות נמצאו בגידולים שהגיעו מחנויות אורגניות - טבע קסטל, עדן טבע מרקט וניצת הדובדבן. שהן גם בפיקוח אגיאור, לעומת זאת גידולים אורגניים מרשתות מזון גדולות לא הכילו שאריות כאלה. מנכ"ל המועצה לצרכנות טוען כי הבעיה מתחילה במשרד החקלאות שלא מפקח בצורה מספיק טובה על התחום. {{הערה|שם=linder2007|רוני לינדר גנץ, [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1440458 אל טבעיים], הארץ, 07.09.2007}} כמו כן לפי חגית אולנבסקי, נבדקים שאריות חומרי ההדברה של החומרים האסורים, אבל לא נבדקים שאריות של חומרי הדברה מותרים. נושא נוסף הוא [[מתכות כבדות]]. בחלקאות אורגנית מותר להשתמש במתכות כמו [[נחושת]] כחומר לטיפול במזיקים - והנחושת נקלטת הצמח, אבל בישראל לא בודקים לפני השיווק כמה נחושת יש בפירות.

בבדיקת כימיקלים מעבדתית שנעשתה בתוצרים אורגניים ביוזמת עיתון "הארץ", בשנת [[2007]] בישראל, נמצא שב־15% (חמישה מתוך 33) מהם נמצאו שאריות חומרי הדברה, כולל חומרים שאסורים אפילו בגידולים רגילים. כל הגידולים שבהם נמצאו שאריות חומרי הדברה היו בפיקוח חברת אגריאור. השאריות נמצאו בגידולים שהגיעו מחנויות אורגניות - טבע קסטל, עדן טבע מרקט וניצת הדובדבן. שהן גם בפיקוח אגיאור, לעומת זאת גידולים אורגניים מרשתות מזון גדולות לא הכילו שאריות כאלה. מנכ"ל המועצה לצרכנות טוען כי הבעיה מתחילה במשרד החקלאות שלא מפקח בצורה מספיק טובה על התחום. {{הערה|שם=linder2007|רוני לינדר גנץ, [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1440458 אל טבעיים], הארץ, 07.09.2007}} כמו כן לפי חגית אולנבסקי, נבדקים שאריות חומרי ההדברה של החומרים האסורים, אבל לא נבדקים שאריות של חומרי הדברה מותרים. נושא נוסף הוא [[מתכות כבדות]]. בחקלאות אורגנית מותר להשתמש במתכות כמו [[נחושת]] כחומר לטיפול במזיקים - והנחושת נקלטת הצמח, אבל בישראל לא בודקים לפני השיווק כמה נחושת יש בפירות.

 

==ראו גם==

==ראו גם==