47,332
עריכות
שינויים
←סיבות להופעת המציאות המדומה
'''מציאות מדומה''' היא אשלייה הנוצרת באמצעים טכנולוגיים כגון טלוויזיה, מחשב, טלפון נייד, משקפי מציאות מדומה. לאשליות האלה יש השפעות רבות: בריאותיות, סביבתיות, חברתיות.
'''מציאות מדומה''' היא אשלייה הנוצרת באמצעים טכנולוגיים כגון טלוויזיה, מחשב, טלפון נייד, משקפי מציאות מדומה. לאשליות האלה יש השפעות רבות: בריאותיות, סביבתיות, חברתיות.
== סיבות להופעת המציאות המדומה ==
== התפתחות המציאות המדומה ==
'''בתקופות קדומות'''
'''בתקופות קדומות'''
היכולת לדמיין, ולחלום אופינית לבעלי חיים ברמה אינטלקטואלית גבוהה וגם לבני האדם. יכולת זאת היתה לבן האדם מאז נוצר. זה לא נחשב למציאות מדומה במובן בו משתמשים במושג זה התנועה הסביבתית והחברתית. כבר בתקופות עתיקות מאוד למד האדם לצייר ולפסל. גם זה לא נחשב למציאות מדומה.
היכולת לדמיין, ולחלום אופיינית לבעלי חיים ברמה אינטלקטואלית גבוהה וגם ל[[בני האדם]]. יכולת זאת היתה לבן האדם מאז נוצר. זה לא נחשב למציאות מדומה במובן בו משתמשים במושג זה התנועה הסביבתית והחברתית. כבר בתקופות עתיקות מאוד למד האדם לצייר ולפסל. גם זה לא נחשב למציאות מדומה.
יכולת יחודית כנראה לבני אדם מסוג "האדם הנבון" קיימת מזה כ-70 אלף שנה מאז [[המהפכה הלשונית]] והיא המצאה של [[מיתוס|מיתוסים]] או מציאות מדומיינת. לפי הגדרה שקיימת בספרו של [[יובל נוח הררי]], [[קיצור תולדות האנושות]], מיתוס הוא סיפור או מוסכמה חברתית המקובלת בקרב קבוצה גדולה של בני אדם, ואשר מאפשר לקבוצה זו לשתף פעולה. בעוד שיצורים אחרים יכולים לחלום לתקשר ואפילו לשקר, היכולת להמציא מושגים מופשטים היא אולי ייחודית לאדם, וכך גם השימוש במושגים מופשטים אלה כדי לגרום [[סדר חברתי]] בקרב קבוצות ענק. יצורים אחרים שמשתפים פעולה בקבוצות גדולות - כמו נמלים לדוגמה משתמשים לשם כך במנגנונים ביולוגים -גנטיים ולא ברעיונות שצריך ללמד אותם את הדורות הבאים.
לפסלים וציורים היתה כנראה משמעות חשובה בהעברה, בקידוש ובשימור של מיתוסים. הם קיימים ככל הנראה רק מאז המהפכה הלשונית ובתרבויות עתיקות הם עוסקים בדרך כלל בהיבטים של דת ופולחן ואו בהעדרת שליט אבסולוטי (כמו בבל, מצרים וכו').
'''המצלמה'''
'''המצלמה'''
המציאות המדומה הופיעה רק במאה ה 19 עם הופעת המצלמה. בשונה מהציור והפיסול פה מדובר על העתק מדויק של המציאות וללא מאמץ מצד הדמיון האנושי בשונה מציור ופיסול שדורש לזכור ולשחזר אחר כך, תוך הכנסת התרשמויות תחושות רגשיות וכדומה. שכאשר המצלמה הפכה לתופעה המונית, זה השפיע באופנים שונים על החברה הסביבה והבריאות, מצד לא היה צורך לזכור את הנוף שרואים והיה פחות רצון לטייל כדי לראות תופעת טבע, אתר טבע או להפגש עם אנשים מפורסמים כאשר יש תמונה. השפעה אחרת היתה הפוכה - אנשים שראו תמונות של מקומות אחרים בעולם פיתחו רצון גדול יותר לנסוע למקומות אלה. השפעה נוספת היתה האצה של תהליכי [[גלובליזציה]] והתחלת ההבנה של העולם כמקום אחד - לדוגמה הסיפור "80 יום מסביב לעולם" של זו'ל וורן.
עם זאת ההשפעה היתה קטנה ביחס למה שיש היום ובוודאי שאי אפשר לדבר כאן על התמכרות. היו לה גם השלכות סביבתיות מסוימות בגלל הצורך לייצר מצלמות ותמונות, אבל אז צלמו יחסית מעט וזה עלה הרבה כך שההשפעה היתה קטנה.
'''הקולנוע'''
'''הקולנוע'''
השלב הבא היה הקולנוע שהופיע בסוף המאה ה 19, והפך לתופעה המונית בשנות ה 20 של המאה ה 20. ההשפעות החברתיות, הסביבתיות והבריאותיות של הקולנוע היו הרבה יותר משמעותיות מזו של המצלמה.
ההשפעות הישירות היו גדולות יותר בין היתר כי לסרט אחד צריך אלפים רבים של תמונות, ואותם צריך לייצר, צריך הרבה שטח לאולמות קולנוע. לאחר שהסרטים קיבלו קול היה צורך גם בחשמל. יש השערה שכניסת הקולנוע היתה קשורה לכניסת המכונות ובפרט לכניסת הסרט הנע. באותה תקופה מנהיגים רבים שתמכו בשיטה [[קפיטליזם|הקפיטליסטית]] וגם מזרמים אחרים כמו [[מודרניזם]] התגאו בכך שהם משחררים את האדם מהעבודה באמצעות מכונות. כדי להתקין בורג כל הזמן לאותו המקום בסרט הנע אכן לא נדרשה פעילות פיזית ומוחית גדולה אבל דווקה זה גרם לפגיעה ברווחה וביכולות המוח. דבר זה זכה לביקורת מצד זרמים סוציאליסטים והומניסטים - לדוגמה בסרט "זמנים מודרניים" של צ'ראלי צ'אפלין. מכיוון שכך היה קשה לאדם אחרי זה, ללכת לבילוי הדורש פעילות פיזית או מוחית גדולה - אפילו למשחק כדורגל או לתאטרון. דבר זה יחד עם החידוש של הקולנוע ומחירים זולים יותר לבידור הובילו אנשים רבים לצפות בקולנוע. מצדו הקולנוע בגלל שהוא לא דרש פעילות פיזית או מוחית משמעותית תרם להחלשות הגוף והמוח. כמו כן הוא תרם לזה אצל השחקנים אשר לא היו צריכים ליצור קשר רגשי עם הקהל ובכלל לא היו צריכים לשחק כל יום, אלה יכלו להצטלם בסרט ולחכות חודשים עד הסרט הבא. מהסיבות האלה, [[תעשיית הקולנוע]] נקראת גם "בית חרושת לאשליות"{{הערה|Your Dictionary [https://www.yourdictionary.com/dream-factory dream-factory]}}.
חוקרים וסופרים רבים כתבו על כך, באותה התקופה. אם זאת גם במקרה של הקולנוע לא מדובר ב[[התמכרות]], עדיין. האנשים הלכו לקולנוע בתכיפות של פעם בשבוע בערך, התמונה היתה בשחור לבן, בהתחלה אפילו בלי קול, מאוד לא חדה.
השפעה בולטת של הקולנוע היא דרך השפעות שלו על החברה. אחת ההשפעות היא תרומת הקולנוע ל[[תעמולה]] פוליטית. הקולנוע היה אמצעי [[תקשורת המונים]] האוניברסלי הראשון, מאחר שהיה באפשרותו להשפיע על הצופים הן כיחידים והן כחלק מקהל רב, מה שהפך אותו במהירות לכלי בידי ממשלות וארגונים לא-מדינתיים לצורך העברת מסרים אידאולוגיים הרצויים להם. לטענת ננסי סנואו בספרה, Information War: American Propaganda, Free Speech and Opinion Control Since 9-11: "התעמולה מתחילה במקום שבו החשיבה הביקורתית מסתיימת".
הקולנוע הוא אמצעי תקשורת ייחודי בכך שהוא משלב תמונות, תנועה, וצליל באופן מציאותי, תוך כדי שהוא יוצק משמעות לכל אלו, ככל שסיפור המתואר מתקדם. שלא כמו צורות אמנות רבות אחרות, סרט קולנוע מייצר תחושה של דחיפות. היכולת של הקולנוע ליצור אשליה של חיים ושל מציאות, המתפתחים לנגד עינו של הצופה, נקודות מבט לא ידוע על העולם, הם הסיבה לכך שסרטי קולנוע, במיוחד אלה שמציגים תרבויות לא ידועות או מקומות לא מוכרים, נתפסים כייצוגים מדויקים של החיים.
ברייך השלישי הקולנוע שימש כמדיום רב עוצמה לשליטה בהמונים. במאים כלני ריפנשטאהל ופייט הרלן קידמו את מערכת הדימויים של המפלגה הנאצית באופן רב עוצמה, בסרטיהם ששודרו להמונים, בשעה שסרטים זרים נאסרו לרוב. סרטה של ריפנשטאהל "ניצחון הרצון" שהנציח את ועידת המפלגה בנירנברג ב-1934 נחשב לאחד מסרטי התעמולה המשפיעים ביותר שנוצרו אי פעם ותרם להאדרתו של אדולף היטלר. סרטו של הארלן, "היהודי" זיס הפיץ ראיית עולם אנטישמית קיצונית. בשנת 1943 גבלס יצר את הסרט טיטניק על מנת לחזק את המורל הלאומי. גם בעלות הברית השתמשו בקולנוע כדי לסייע למלחמה - הן בסרטי עלילה שונים והן בסרטים אחרים כמו "Why we fight", שנועדה לשכנע את הציבור האמריקאי בחשיבות השתתפותה של ארצות הברית במאבק בנאצים במלחמת העולם השנייה.
'''הטלוויזיה'''
'''הטלוויזיה'''
השלב השלישי היתה הטלוויזיה שהופיעה לפני מלחמת העולם השנייה, אבל הפכה לתופעה המונית רק בשנות ה 60 של המאה ה 20. בשונה מהקולנוע בטלויזייה אפשר היה לצפות על בסיס יומי. ההשלכות הסביבתיות, הבריאותיות והסביבצתיות של הטלוויזיה היו הרבה יותר גדולות מאלה שלהמצלמה והקולנוע, כי היה צריך לייצר, לשנע ולהתמין אחר כך כמות עצומה של טלוויזיות ולייצר הרבה חשמל כדי להפעיל אותן. כמו כן אם הליכה לקולנוע עדיין נחשבה לבילוי חברתי- לקולנוע ברוב המקרים הלכו עם מישהו או מישהי, הטלוייזיה גורמת לאדם להשאר בבית.
השלב השלישי היתה הטלוויזיה שהופיעה לפני מלחמת העולם השנייה, אבל הפכה לתופעה המונית רק בשנות ה 60 של המאה ה 20. בשונה מהקולנוע בטלויזייה אפשר היה לצפות על בסיס יומי. ההשלכות הישירות הסביבתיות, הבריאותיות והסביבתיות של הטלוויזיה היו הרבה יותר גדולות מאלה שלהמצלמה והקולנוע, כי היה צריך לייצר, לשנע ולהתמין אחר כך כמות עצומה של טלוויזיות ולייצר הרבה חשמל כדי להפעיל אותן. כמו כן אם הליכה לקולנוע עדיין נחשבה לבילוי חברתי- לקולנוע ברוב המקרים הלכו עם מישהו או מישהי, הטלוייזיה גורמת לאדם להשאר בביתו.
חוקרים וסופרים רבים כתבו על התופעות האלה, יותר מאשר על הקולנוע.
חוקרים וסופרים רבים כתבו על התופעות האלה, יותר מאשר על הקולנוע. כמו בקולנוע , ההשפעות העקיפות של הטלוויזיה על החברה ועל הסביבה היו הרבה יותר גדולות מאשר ההשפעה הישירה - דרך השפעת הטלווזיה על התרבות, הכלכלה, הפוליטיקה והחברה. לדוגמה [[תרבות הצריכה]] בארצות הברית ובהמשך בעולם כולו קיבלה חיזוק אדיר על ידי פרסומות בטלוויזיה, וכן על ידי [[פרסום סמוי]] ועל ידי הצגת אורח החיים [[פרבור|בפרברים צמודי הקרקע]] ושפע של מכונות חדשות כדרך הנורמלית או הטובה ביותר לחיות.
אם זאת, אפילו אז עדיין אי אפשר היה לדבר על התמכרות למציאות מדומה, כי אז מספר התכניות היה קטן, הם לא שודרו כל היום: אי אפשר היה למלא את כל היום בצפיית טלוויזיה. כמו כן, המסכים לא היו בעבודה והתמונה היתה עדיין במקרים רבים בשחור לבן ומתושתשת. לכן עד אמצע שנות ה 70 של המאה ה 20 בערך עדיין אי אפשר לדבר על מציאות מדומה והתמכרות לה במימדים גלובליים.
אם זאת, אפילו במצב זה קשה היה לדבר על התמכרות למציאות מדומה, כי אז מספר התכניות היה קטן, הם לא שודרו כל היום: אי אפשר היה למלא את כל היום בצפיית טלוויזיה. כמו כן, המסכים לא היו בעבודה והתמונה היתה עדיין במקרים רבים בשחור לבן ומטושטשת. לכן עד אמצע שנות ה 70 של המאה ה 20 בערך עדיין אי אפשר לדבר על מציאות מדומה והתמכרות לה במימדים גלובליים.
'''הופעת המציאות המדומה וההתמכרות לה ברמה הגלובלית בסביבות אמצע שנות ה 70'''
'''הופעת המציאות המדומה וההתמכרות לה ברמה הגלובלית בסביבות אמצע שנות ה 70'''
רק באמצע שנות ה 70, בערך, נוצרו התנאים למציאות מדומה והתמכרות לה במובן שאנו מכירים. התנאים היו:
רק באמצע שנות ה 70, בערך, נוצרו התנאים למציאות מדומה והתמכרות לה במובן שאנו מכירים. התנאים היו:
# לחלק גדול מהאוכלוסייה היתה טלוויזיה.
# התכניות שודרו במשך הרבה זמן במהלך היום.
# השידורים היו בצבע, עם קול, ובחדות שאפשרה להם להדמות למציאות.
# גם בעבודה, האנשים עכשיו לא עבדו פיזית ולא עבדו הרבה מוחית: הכל הועבר למכונות והאנשים ישבו לפני המסך הרבה פעמים גם בעבודה.
'''התגברות המציאות המדומה וההתמכרות לה בהמשך'''
'''התגברות המציאות המדומה וההתמכרות לה בהמשך'''
בהמשך תרמו משמעותית להתגברות התופעה הופעת המחשב הפרטי, אשר תרמה ליצירת האינטראקטיביות במציאות המדומה, מכשירי הוידאו, והטלפונים הניידים. במידה פחות לתופעה תרמו מכשירי הרדיו ומכשירי הרשמקול הניידים (טייפ).
בהמשך תרמו משמעותית להתגברות התופעה הופעת המחשב הפרטי, אשר תרמה ליצירת האינטראקטיביות במציאות המדומה, מכשירי הוידאו, והטלפונים הניידים. במידה פחות לתופעה תרמו מכשירי הרדיו ומכשירי הרשמקול הניידים (טייפ).
חלק מהסיבות הן הדיכאון ותחושת הבדידות בחברה המודרנית. יש לציין שזו גם אחת השלכות כך שזו לולאת משוב מחזקת.
חלק מהסיבות הן הרצון לפרוק [[מתח נפשי]] ולהקל על [[שחיקה]] וכן ה[[דיכאון]] ותחושת ה[[בדידות]] בחברה המודרנית. יש לציין שזו גם אחת השלכות כך שזו [[לולאת משוב מחזקת]].
== השפעות המציאות המדומה ==
== השפעות המציאות המדומה ==