שינויים

'''הטלוויזיה'''

'''הטלוויזיה'''

השלב השלישי היתה הטלוויזיה שהופיעה לפני מלחמת העולם השנייה, אבל הפכה לתופעה המונית רק בשנות ה 60 של המאה ה 20. בשונה מהקולנוע בטלויזייה אפשר היה לצפות על בסיס יומי. ההשלכות הסביבתיות, הבריאותיות והסביבצתיות של הטלוויזיה היו הרבה יותר גדולות מאלה שלהמצלמה והקולנוע, כי היה צריך לייצר, לשנע ולהתמין אחר כך כמות עצומה של טלוויזיות ולייצר הרבה חשמל כדי להפעיל אותן. כמו כן אם הליכה לקולנוע עדיין נחשבה לבילוי חברתי- לקולנוע ברוב המקרים הלכו עם מישהו או מישהי, הטלוייזיה גורמת לאדם להשאר בבית. אם זאת אפילו אז עדיין אי אפשר יה לדבר על התמכרות למציאות מדומה כי אז מספר התכניות היה קטן הם לא שודרו כל היום: אי אפשר היה למלא את כל היום בצפיית טלוויזיה. כמו כן המסכים לא היה בעבודה והתמונה היתה עדין במקרם רבים בשחור לבן ומתושתשת. לכן עד אמצע שנות ה 70 של המאה ה 20 בערך עדיין אי אפשר לדבר על מציאות מדומה והתמכרות לה במימדים גלובליים.

השלב השלישי היתה הטלוויזיה שהופיעה לפני מלחמת העולם השנייה, אבל הפכה לתופעה המונית רק בשנות ה 60 של המאה ה 20. בשונה מהקולנוע בטלויזייה אפשר היה לצפות על בסיס יומי. ההשלכות הסביבתיות, הבריאותיות והסביבצתיות של הטלוויזיה היו הרבה יותר גדולות מאלה שלהמצלמה והקולנוע, כי היה צריך לייצר, לשנע ולהתמין אחר כך כמות עצומה של טלוויזיות ולייצר הרבה חשמל כדי להפעיל אותן. כמו כן אם הליכה לקולנוע עדיין נחשבה לבילוי חברתי- לקולנוע ברוב המקרים הלכו עם מישהו או מישהי, הטלוייזיה גורמת לאדם להשאר בבית. חוקרים וסופרים רבים כתבו על התופעות האלה יותר מאשר על הקולנוע.

 

אם זאת, אפילו אז עדיין אי אפשר היה לדבר על התמכרות למציאות מדומה, כי אז מספר התכניות היה קטן, הם לא שודרו כל היום: אי אפשר היה למלא את כל היום בצפיית טלוויזיה. כמו כן, המסכים לא היו בעבודה והתמונה היתה עדיין במקרים רבים בשחור לבן ומתושתשת. לכן עד אמצע שנות ה 70 של המאה ה 20 בערך עדיין אי אפשר לדבר על מציאות מדומה והתמכרות לה במימדים גלובליים.

'''הופעת המציאות המדומה וההתמכרות לה ברמה הגלובלית בסביבות אמצע שנות ה 70'''

'''הופעת המציאות המדומה וההתמכרות לה ברמה הגלובלית בסביבות אמצע שנות ה 70'''