4,291
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
== הצעדים העיקריים בהם ישראל יכולה לנקוט כדי לפתור את בעיית שינויי האקלים ==
== כללי ==
'''למדינת ישראל יש מספר מאפיינים יחודיים אשר משפיעים על האופן בו היא יכולה לפעול כדי לפתור את בעיית משבר האקלים:'''
'''למדינת ישראל יש מספר מאפיינים יחודיים אשר משפיעים על האופן בו היא יכולה לפעול כדי לפתור את בעיית משבר האקלים:'''
'''מדינת ישראל נוקטת באמצעים רבים כדי להתמודד עם שינויי אקלים אם כי לדעת ארגוני סביבה רבים הם לא מספיקים. ישראל בשונה ממדינות נוספות שנפגעות קשה משינויי אקלים איננה מפעילה לחץ בזירה הבין לאומית להפחתת פליטות, למרות שהיא מנסה לסייע למדינות אחרות שנפגעות משינויי אקלים, בטכנולוגיה שלה.
'''מדינת ישראל נוקטת באמצעים רבים כדי להתמודד עם שינויי אקלים אם כי לדעת ארגוני סביבה רבים הם לא מספיקים. ישראל בשונה ממדינות נוספות שנפגעות קשה משינויי אקלים איננה מפעילה לחץ בזירה הבין לאומית להפחתת פליטות, למרות שהיא מנסה לסייע למדינות אחרות שנפגעות משינויי אקלים, בטכנולוגיה שלה.
== צעדים אופרטיביים בהם ישראל יכולה לנקוט ==
ארגוני סביבה רבים גבשו והביאו את דעותיהם לגבי הצעדים שצריכה לנקוט מדינת ישראל כדי להיחלץ מהמצב אליה הביאו אותה שינויי האקלים. רובם מוזכרים במסמך [[ישראל ושינויי האקלים - הצעת מדיניות לממשלת ישראל]]. הצעדים העיקריים הם אלה:'''
ארגוני סביבה רבים גבשו והביאו את דעותיהם לגבי הצעדים שצריכה לנקוט מדינת ישראל כדי להיחלץ מהמצב אליה הביאו אותה שינויי האקלים. רובם מוזכרים במסמך [[ישראל ושינויי האקלים - הצעת מדיניות לממשלת ישראל]]. הצעדים העיקריים הם אלה:'''
=== צמצום פליטות גזי חממה מכלי רכב ===
=== צמצום פליטות גזי חממה מכלי רכב ===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[תחבורה בת קיימא]], [[השפעות חיצוניות של מכוניות]], [[תחבורת אופניים בישראל]], [[תחבורה ציבורית בישראל]]}}
{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[תחבורה בת קיימא]], [[השפעות חיצוניות של מכוניות]], [[תחבורת אופניים בישראל]], [[תחבורה ציבורית בישראל]]}}
'''הורדה במחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית:'''
'''הורדה במחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית:'''
* ישראל הציבה לעצמה יעד גבוה של מעבר לתחליפי דלקים מכלי רכב: 60% דלקים לא מבוססים על נפט עד 2025{{הערה|משרד ראש הממשלה [http://www.pmo.gov.il/Secretary/sederyom/gov34/Documents/GAS.pdf התכנית הלאומית לתחליפי דלקים]}}. יש תכניות להגביר ברמה משמעותית מאוד את המס הירוק על הדלקים מהבנזין וגם מהגז{{הערה|ליאור גוטמן ועמרי מילמן, "כלכליסט" [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4905965,00.html האוצר יעודד שימוש בגז אך יעלה את המס עליו פי 135] ויינט 11.01.2017}}, כלומר לכוון למכוניות חשמליות, תחבורה ציבורית ותחבורת אופניים. ב 2018 ניר משה, האחראי על תחום התחבורה הציבורית במשרד התחבורה, אמר בדיון שעל פי התוכנית הרב־שנתית של המשרד, עד שנת 2025, כ–60% מהאוטובוסים בישראל יהיו מונעים בחשמל{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.6245998 האוטו של סיזיפוס: בישראל ובעולם מגלים עניין מחודש ברכבים חשמליים] 07 ליולי 2018, הארץ}}. יש לציין עם זאת שכאשר החשמל איננו מופק באמצעות אנרגיה נקייה, המעבר לרכבים חשמליים מגדיל את פליטות גזי החממה מתחנות הכוח.
* ישראל הציבה לעצמה יעד גבוה של מעבר לתחליפי דלקים מכלי רכב: 60% דלקים לא מבוססים על נפט עד 2025{{הערה|משרד ראש הממשלה [http://www.pmo.gov.il/Secretary/sederyom/gov34/Documents/GAS.pdf התכנית הלאומית לתחליפי דלקים]}}. יש תכניות להגביר ברמה משמעותית מאוד את המס הירוק על הדלקים מהבנזין וגם מהגז{{הערה|ליאור גוטמן ועמרי מילמן, "כלכליסט" [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4905965,00.html האוצר יעודד שימוש בגז אך יעלה את המס עליו פי 135] ויינט 11.01.2017}}, כלומר לכוון למכוניות חשמליות, תחבורה ציבורית ותחבורת אופניים. ב 2018 ניר משה, האחראי על תחום התחבורה הציבורית במשרד התחבורה, אמר בדיון שעל פי התוכנית הרב־שנתית של המשרד, עד שנת 2025, כ–60% מהאוטובוסים בישראל יהיו מונעים בחשמל{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.6245998 האוטו של סיזיפוס: בישראל ובעולם מגלים עניין מחודש ברכבים חשמליים] 07 ליולי 2018, הארץ}}. יש לציין עם זאת שכאשר החשמל איננו מופק באמצעות אנרגיה נקייה, המעבר לרכבים חשמליים מגדיל את פליטות גזי החממה מתחנות הכוח.
==== תוצאות ====
'''אחת מהשיטות להפחתת פליטות גזי החממה היא מעבר מתחבורה המבוססת על כלי רכב פרטיים עם מנועה בעירה פנימי(מכוניות), להליכה, תחבורת אופניים ותחבורה ציבורית. ישראל התחייבה ב[[הסכם פריז]] להפחית את [[תחבורה בישראל|הנסועה הפרטית]] ב-20%, ביחס לתרחיש עסקים כרגיל, עד שנת 2030{{הערה|מדינת ישראל[http://www4.unfccc.int/Submissions/INDC/Published%20Documents/Israel/1/Israel%20INDC.pdf ISRAEL'S INTENDED NATIONALLY DETERMINED CONTRIBUTION (INDC)] 29.09.2015}}.'''
בהצעת המחליטים נכתב: " צמצום הנסועה הפרטית בשיעור של 20% עד לשנת 2030 ,ביחס לנסועה הצפויה באותה השנה לפי התחזית והמגמות נכון לשנת 2015 – עמידה ביעד זה תביא לצמצום היקף הנסועה הפרטית מ- 55.5 מיליון ק"מ נסיעות לשנה, אשר צפויות בתרחיש עסקים כרגיל, ל-44.4 מיליון ק"מ נסיעות לשנה."{{הערה|אבי גבאי, יובל שטייניץ, מושה כחלון [http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/climatechange/parisconfcc2015/documents/climatechange-gov-17092015.pdf הפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק הצעה להחלטה]}}. אכן נעשו מספר צעדים בתחום זה ועוד כמה בתהליך ביצוע(ראה פרוט הצעדים בהמשך הסעיף) והם כבר הביאו לתוצאות חיוביות. לפי נתוני הרשות הארצית לתחבורה ציבורית בשנים 2015-2017 חלה עלייה משמעותית בנסיעות בתחבורה ציבורית.
על פי הנתונים, בחודשים ינואר עד מרץ 2017, נרשם גידול של 14% במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית, לעומת התקופה המקבילה של שנת 2015. במספר הנוסעים באוטובוסים חל גידול של 13%, ברכבת נרשם גידול של 25% וברכבת הקלה בירושלים נרשם בתקופה זאת, גידול של 14%.
מהנתונים עולה עוד כי ברבעון הראשון של שנת 2017 נרשמה עלייה של 7% במספר הנוסעים באוטובוסים וברכבת ו-15% ברכבת הקלה בירושלים. זאת, בהשוואה לתקופה המקבילה של שנת 2016.
שר התחבורה ישראל כץ ציין, כי הגידול במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית חוסך למשק מאות מיליוני שקלים מידי שנה. על פי דוח ועדת טרכטנברג, כל אחוז גידול בנוסעים בתחבורה הציבורית חוסך למשק כ-400 מיליון שקלים. לטענתו הסיבות לעלייה בשימוש הן הירידה במחירים, הכנסת כרטיס הרו קו, הכנסת קוי הלילה, קווי קו רציף וקווי הזנק.{{הערה|הרשות הארצית לתחבורה ציבורית [https://www.gov.il/he/Departments/news/increase_in_number_of_passengers גידול של 7% במספר הנוסעים בתחבורה ציבורית בישראל]}}.
זהו המשך למגמה של שימוש מוגבר בתחבורה הציבורית שחל בשנים 2015-2010. עם זאת, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו ב-2017 מצביעים על עלייה חדה - 5.6% - במספר המכוניות הפרטיות שנרכשו בשנת 2016 בישראל{{הערה|הקרן לבריאות וסביבה, משרד הבריאות [https://www.ehf.org.il/he/climate_change שינויי אקלים] שנת 2017}}.
את פליטות גזי החממה מכלי רכב מחשבים כך: מחשבים את הנסועה של סוגי כלי הרכב - כלומר מחשבים כמה בסך הכל עברו כל המכוניות בישראל בשנה מסוימנת, כמה עברו האוטובוסים, כמה הרכבות וכך הלאה. אחר כך מכפילים את הנסועה של כל סוג בכמות גזי החממה שנפטת מכלי רכב אחד במהלך קילומטר נסיעה ומקבלים את סך גזי החממה שנפלטו מסוג זה של כלי רכב בשנה אחת. אחר כך מחברים את המספרים ומקבלים את הנתון המבוקש. את הנסועה של כלי הרכב השונים בישראל בשנים 1970 - 2011, ניתן לראות בפרסומים של השלכה המרכזית לסטטיסטיקה{{הערה|הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה [http://www.cbs.gov.il/www/publications17/1699_kilometers_2016/pdf/t01.pdf נסועה שנתית ונסועה שנתית ממוצעת, לפי סוג רכב]}}.{{הערה|1=הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה [http://www.cbs.gov.il/webpub/pub/text_page.html?publ=16&CYear=2016&CMonth=1 נסועה של כלי רכב (קילומטרז')
2016]}}.
====מיחזור, שימוש חוזר והפחתה במקור====
====מיחזור, שימוש חוזר והפחתה במקור====