שינויים

'''עישון וצריכה של טבק על כל צורותיו מזיקים מאד לבריאות'''. [[עישון]] הוא [[גורם סיכון בריאותי]] מרכזי בכל העולם. עבור רוב המעשנים [[הפסקת עישון]] היא הפעולה הרפואית המשמעותית ביותר להארכת חייהם ושיפור מצבם הבריאותי. בשנת 2016 העריך [[ארגון הבריאות העולמי]] כי עישון טבק מוביל למוות מוקדם של 6 מיליון בני אדם בשנה. {{הערה|שם=NTD2017|[http://www.who.int/mediacentre/events/2017/world-no-tobacco/en/ World No Tobacco Day 2017], ארגון הבריאות העולמי}} ובמהלך המאה ה-20 עישון הוביל למוות בטרם עת של 100 מיליון בני אדם. <ref>"[http://www.who.int/entity/tobacco/mpower/mpower_report_prevalence_data_2008.pdf WHO Report on the Global Tobacco Epidemic]". World Health Organization. 2008.</ref>

'''עישון וצריכה של טבק על כל צורותיו מזיקים מאד לבריאות'''. [[עישון]] הוא [[גורם סיכון בריאותי]] מרכזי בכל העולם. עבור רוב המעשנים [[הפסקת עישון]] היא הפעולה הרפואית המשמעותית ביותר להארכת חייהם ושיפור מצבם הבריאותי. בשנת 2016 העריך [[ארגון הבריאות העולמי]] כי עישון טבק מוביל למוות מוקדם של 6 מיליון בני אדם בשנה. {{הערה|שם=NTD2017|[http://www.who.int/mediacentre/events/2017/world-no-tobacco/en/ World No Tobacco Day 2017], ארגון הבריאות העולמי}} ובמהלך המאה ה-20 עישון הוביל למוות בטרם עת של 100 מיליון בני אדם. <ref>"[http://www.who.int/entity/tobacco/mpower/mpower_report_prevalence_data_2008.pdf WHO Report on the Global Tobacco Epidemic]". World Health Organization. 2008.</ref>

לפי המרכז לבקרת מחלות של ארצות הברית עישון טבק הוא "גורם-הסיכון בר-המניעה החשוב ביותר לבריאות האנושית במדינות מפותחות וגורם חשוב למוות מוקדם ברחבי העולם כולו".<ref>"[http://www.cdc.gov/tobacco/quit_smoking/you_can_quit/nicotine.htm Nicotine: A Powerful Addiction]", Centers for Disease Control and Prevention.</ref> עישון גורם להגברת התחלואה והתמותה עקב לפחות 21 מחלות שונות - כולל 12 סוגים של [[סרטן|מחלות סרטניות]], 6 סוגים של [[מחלות לב]], [[שבץ]], [[סוכרת]], [[מחלת ריאות כרונית חסימתית]] (COPD), [[דלקת ריאות]] ו[[שפעת]]. {{הערה|שם=Crater|1=Brian D. Carter et al,  [http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMsa1407211#t=article Smoking and Mortality — Beyond Established Causes], N Engl J Med 2015; 372:631-640 February 12, 2015, DOI: 10.1056/NEJMsa1407211}} עישון הוא גורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם, כולל מחלת לב כלילית ושבץ; למספר רב של מחלות [[סרטן]] כולל [[סרטן הריאה]] וסרטנים אחרים של הפה, הוושט, מערכת השתן והעיכול וסרטן הדם; למחלות של מערכת הנשימה; ולמחלות ובעיות נוספות הקשורות למערכת הרבייה, הלידה, העור, השיניים ועוד. עם השנים מגלים חוקרים עוד מחלות ובעיות הקשורות לעישון טבק.  

 

לפי המרכז לבקרת מחלות של ארצות הברית עישון טבק הוא "גורם-הסיכון בר-המניעה החשוב ביותר לבריאות האנושית במדינות מפותחות וגורם חשוב למוות מוקדם ברחבי העולם כולו".<ref>"[http://www.cdc.gov/tobacco/quit_smoking/you_can_quit/nicotine.htm Nicotine: A Powerful Addiction]", Centers for Disease Control and Prevention.</ref> עישון גורם להגברת התחלואה והתמותה עקב לפחות 21 מחלות שונות - כולל 12 סוגים של [[סרטן|מחלות סרטניות]], 6 סוגים של [[מחלות לב]], [[שבץ]], [[סוכרת]], [[מחלת ריאות כרונית חסימתית]] (COPD), [[דלקת ריאות]] ו[[שפעת]]. {{הערה|שם=Crater|1=Brian D. Carter et al,  [http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMsa1407211#t=article Smoking and Mortality — Beyond Established Causes], N Engl J Med 2015; 372:631-640 February 12, 2015, DOI: 10.1056/NEJMsa1407211}} עישון הוא גורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם, כולל מחלת לב כלילית ושבץ; למספר רב של מחלות [[סרטן]] כולל [[סרטן הריאה]] וסרטנים אחרים של הפה, הוושט, מערכת השתן והעיכול וסרטן הדם; למחלות של מערכת הנשימה; ולמחלות ובעיות נוספות הקשורות למערכת הרבייה, הלידה, העור, השיניים ועוד. עם השנים מגלים חוקרים עוד מחלות ובעיות הקשורות לעישון טבק.  

הנזק הגבוה מעישון נגרם בשל שלוש תכונות מרכזיות שלו - '''[[התמכרות לניקוטין]]''' שיכולה להתחיל בשלב מוקדם של העישון ומקשה על הפסקת העישון; נוכחות של מאות חומרים מסוכנים בעשן הגורמים [[סרטן|מחלות סרטן]] נזקים ללב, לכלי-דם, לריאות ונזקים נוספים; וכן "הדבקה" של נערים וילדים בעישון על ידי מעשנים צעירים - על ידי שכנוע, "טקסי חניכה" וחיקוי חברתי. כל סוגי העישון וצריכת הטבק מסוכנים לבריאות - סיגריות, סיגרים, [[נרגילות]] וכיוצא בזה.  

הנזק הגבוה מעישון נגרם בשל שלוש תכונות מרכזיות שלו - '''[[התמכרות לניקוטין]]''' שיכולה להתחיל בשלב מוקדם של העישון ומקשה על הפסקת העישון; נוכחות של מאות חומרים מסוכנים בעשן הגורמים [[סרטן|מחלות סרטן]] נזקים ללב, לכלי-דם, לריאות ונזקים נוספים; וכן "הדבקה" של נערים וילדים בעישון על ידי מעשנים צעירים - על ידי שכנוע, "טקסי חניכה" וחיקוי חברתי. כל סוגי העישון וצריכת הטבק מסוכנים לבריאות - סיגריות, סיגרים, [[נרגילות]] וכיוצא בזה.  

בנוסף לנזקי העישון למעשנים עצמם, נגרם נזק בריאותי לאנשים נוספים - עקב חשיפה ל[[עישון בכפייה]] - אם במסגרת מקום העבודה או הלימודים ואם ילדים שנחשפים לעישון מצד הורים או קרובי משפחה, וכן חשיפה של עוברים לעישון עקב עישון של אמם או חשיפה של אמם לעישון בכפייה. [[עישון מיד שלישית]] גורם נזק נוסף. עישון גורם גם לנזקים אחרים כמו שריפות, הגדלת הסיכוי להתחלת עישון של ילדים ונערים בסביבת המעשן, תרומה ל[[עישון ועוני|עוני]] ודרכה לבעיות בריאות שונות.  

בנוסף לנזקי העישון למעשנים עצמם, נגרם נזק בריאותי לאנשים נוספים - עקב חשיפה ל[[עישון בכפייה]] - אם במסגרת מקום העבודה או הלימודים ואם ילדים שנחשפים לעישון מצד הורים או קרובי משפחה, וכן חשיפה של עוברים לעישון עקב עישון של אמם או חשיפה של אמם לעישון בכפייה. [[עישון מיד שלישית]] גורם נזק נוסף. עישון גורם גם לנזקים אחרים כמו שריפות, הגדלת הסיכוי להתחלת עישון של ילדים ונערים בסביבת המעשן, תרומה ל[[עישון ועוני|עוני]] ודרכה לבעיות בריאות שונות.  

ראיות לסכנות של עישון הלכו ונצברו במהלך עשרות שנים. הרעיון כי עישון טבק הוא ממכר ומסוכן לבריאות התפרסם כבר ב-1862. מחקרים מדעיים על נזק לריאות מעישון החלו להופיע בסוף המאה ה-19 ומחקרים על קשר בין עישון לבין [[סרטן]] החלו להופיע ב-1931. לציבור המערבי נודע על מחקרים מדעיים על נזקי העישון החל מאמצע שנות ה-50, דבר שגרר [[הכחשת נזקי העישון|הכחשה נמרצת]] והטעיות שונות של [[חברות הטבק]] שחלקן נמשכות עד היום. מחקרים נרחבים בשנות ה-50 וה-60 הובילו להכרה ממשלתית בסכנות בעישון בשנת 1964. חברות הטבק נקטו טקטיקות '''[[הכחשת נזקי העישון]]''' - שכללו הפצת [[דיסאינפורמציה]], [[נטיעת ספק]], [[לובי פוליטי]] ועוד מול ממשלות, רופאים, וארגונים והצליחו לגרום ל[[השהייה]] בהכרה הציבורית בנזקי העישון - זאת כדי למנוע ירידה בכמות המעשנים החדשים, להקטין מוטיבציה להיגמל ולמנוע צעדי [[רגולציה]] והסברה כמו [[מניעת עישון|מניעת התחלת העישון בקרב בני נוער]], [[גמילה מעישון]] או פגיעה ב[[שיווק מוצרי טבק]]. החברות ייצרו גם "[[סיגריה קלה|סיגריות קלות]]" שנטעו במעשנים תחושה של סיגריה "בטוחה יותר".  

ראיות לסכנות של עישון הלכו ונצברו במהלך עשרות שנים. הרעיון כי עישון טבק הוא ממכר ומסוכן לבריאות התפרסם כבר ב-1862. מחקרים מדעיים על נזק לריאות מעישון החלו להופיע בסוף המאה ה-19 ומחקרים על קשר בין עישון לבין [[סרטן]] החלו להופיע ב-1931. לציבור המערבי נודע על מחקרים מדעיים על נזקי העישון החל מאמצע שנות ה-50, דבר שגרר [[הכחשת נזקי העישון|הכחשה נמרצת]] והטעיות שונות של [[חברות הטבק]] שחלקן נמשכות עד היום. מחקרים נרחבים בשנות ה-50 וה-60 הובילו להכרה ממשלתית בסכנות בעישון בשנת 1964. חברות הטבק נקטו טקטיקות '''[[הכחשת נזקי העישון]]''' - שכללו הפצת [[דיסאינפורמציה]], [[נטיעת ספק]], [[לובי פוליטי]] ועוד מול ממשלות, רופאים, וארגונים והצליחו לגרום ל[[השהייה]] בהכרה הציבורית בנזקי העישון - זאת כדי למנוע ירידה בכמות המעשנים החדשים, להקטין מוטיבציה להיגמל ולמנוע צעדי [[רגולציה]] והסברה כמו [[מניעת עישון|מניעת התחלת העישון בקרב בני נוער]], [[גמילה מעישון]] או פגיעה ב[[שיווק מוצרי טבק]]. החברות ייצרו גם "[[סיגריה קלה|סיגריות קלות]]" שנטעו במעשנים תחושה של סיגריה "בטוחה יותר".  

[[חברות הטבק]] היו מודעות לחלק מהנזקים הבריאותיים, לרבות הקשר לסרטן, כבר בשלב מוקדם של הדיון הציבורי. הדבר נחשף בעקבות תביעות משפטיות שאילצו את החברות לפרסם מיליוני מסמכים פנימיים שלהם בסוף שנות ה-90. בשנת 2006 פסקה שופטת בארצות הברית כי תעשיית הטבק אשמה בהפרת חוק RICO נגד פשע מאורגן, בכך ש[[הכחשת נזקי העישון|הסתירה במרמה את נזקי הבריאות הנגרמים מעישון]], ו[[שיווק טבק|שיווקה את מוצריה לבני נוער]]. מאז אותה שנה מתקיים דיון עם החברות על נוסח ההודעה שהן יפרסמו לציבור ובו הן מודות כי הונו את הציבור. בשנים האחרונות הודו כמה חברות טבק, ביניהן [[פיליפ מוריס]], כי עישון מסוכן לבריאות.  

[[חברות הטבק]] היו מודעות לחלק מהנזקים הבריאותיים, לרבות הקשר לסרטן, כבר בשלב מוקדם של הדיון הציבורי. הדבר נחשף בעקבות תביעות משפטיות שאילצו את החברות לפרסם מיליוני מסמכים פנימיים שלהם בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20. בשנת 2006 פסקה שופטת בארצות הברית כי תעשיית הטבק אשמה בהפרת חוק RICO נגד פשע מאורגן, בכך ש[[הכחשת נזקי העישון|הסתירה במרמה את נזקי הבריאות הנגרמים מעישון]], ו[[שיווק טבק|שיווקה את מוצריה לבני נוער]]. מאז אותה שנה מתקיים דיון עם החברות על נוסח ההודעה שהן יפרסמו לציבור ובו הן מודות כי הונו את הציבור. בשנים האחרונות הודו כמה חברות טבק, ביניהן [[פיליפ מוריס]], כי עישון מסוכן לבריאות.  

למרות דברים אלה, חלק משמעותי מתוך המעשנים מבצעים [[הכחשת נזקי העישון|הדחקה של נזקי העישון]] כחלק ממנגנון פסיכולוגי שנועד למנוע מהם להתמודד עם הפחד הכרוך במחשבה על [[גמילה מעישון]] שלעיתים הוא חזק יותר מאשר הפחד למות. מבחינה חברתית יש התמודדות מהוססת מול חברות הטבק, כך שרוב תשומת הלב מופנית למעשן הבוגר הבודד כצרכן בשוק, ופחות בהתמודדות ציבורית שתספק סביבה בטוחה לנוער ללא התערבות של [[חברות הטבק]] וללא [[עישון בקרב בני נוער|שיווק של טבק לבני נוער]].  

למרות דברים אלה, חלק משמעותי מתוך המעשנים מבצעים [[הכחשת נזקי העישון|הדחקה של נזקי העישון]] כחלק ממנגנון פסיכולוגי שנועד למנוע מהם להתמודד עם הפחד הכרוך במחשבה על [[גמילה מעישון]] שלעיתים הוא חזק יותר מאשר הפחד למות. מבחינה חברתית יש התמודדות מהוססת מול חברות הטבק, כך שרוב תשומת הלב מופנית למעשן הבוגר הבודד כצרכן בשוק, ופחות בהתמודדות ציבורית שתספק סביבה בטוחה לנוער ללא התערבות של [[חברות הטבק]] וללא [[עישון בקרב בני נוער|שיווק של טבק לבני נוער]].  

'''[[עישון בישראל]]''' גורם למוות בטרם עת של כ-8,000 ישראלים בשנה, מתוכם כ-800 מתים ב[[עישון פסיבי]]. נזקי העישון גורמים נזקים של מיליארדי שקלים למשק ולממשלה. למרות גבייה של מיסים גבוהים על מוצרי טבק, ולמרות נזק אנושי וכלכלי גדול למשק ולממשלה, ממשלת ישראל אינה משקיעה כמעט דבר ב[[מניעת עישון|מניעה]] ו[[גמילה מעישון]]. כתוצאה מכך ישראל היא אחת המדינות המערביות הבודדות שבה העישון עולה במקום לרדת.  

'''[[עישון בישראל]]''' גורם למוות בטרם עת של כ-8,000 ישראלים בשנה, מתוכם כ-800 מתים ב[[עישון פסיבי]]. נזקי העישון גורמים נזקים של מיליארדי שקלים למשק ולממשלה. למרות גבייה של מיסים גבוהים על מוצרי טבק, ולמרות נזק אנושי וכלכלי גדול למשק ולממשלה, ממשלת ישראל אינה משקיעה כמעט דבר ב[[מניעת עישון|מניעה]] ו[[גמילה מעישון]]. כתוצאה מכך ישראל היא אחת המדינות המערביות הבודדות שבה העישון עולה במקום לרדת.  

==התמכרות לעישון טבק==

==התמכרות לעישון טבק==

{{הפניה לערך מורחב|התמכרות לעישון טבק}}

{{הפניה לערך מורחב|התמכרות לעישון טבק}}

כ-70% מהמעשנים אומרים כי הם רוצים להפסיק לעשן, אבל אחוזי המעשנים שמפסיקים לעשן הם נמוכים. שני מחקרים הראו כי פחות מ-5% מאלו שניסו [[גמילה מעישון|להיגמל מעישון ]]הצליחו להימנע לחלוטין מעישון במשך שישה חודשים. רק שליש הצליחו להימנע מעישון במשך יומיים. טיפולים המבוססים על תחליפי ניקוטין מכפילים את הסיכוי לגמילה מוצלחת. <ref name="TobaccoExplained"/> {{הערה|I. P. Stoleman, M. J. Jarvis, The Scientific Case That Nicotine is Addictive. Psychopharmacology, 1995, 117:2 2-10.

כ-70% מהמעשנים אומרים כי הם רוצים להפסיק לעשן, אבל אחוזי המעשנים שמפסיקים לעשן הם נמוכים. שני מחקרים הראו כי פחות מ-5% מאלו שניסו [[גמילה מעישון|להיגמל מעישון]] הצליחו להימנע לחלוטין מעישון במשך שישה חודשים. רק שליש הצליחו להימנע מעישון במשך יומיים. טיפולים המבוססים על תחליפי ניקוטין מכפילים את הסיכוי לגמילה מוצלחת. <ref name="TobaccoExplained"/> {{הערה|I. P. Stoleman, M. J. Jarvis, The Scientific Case That Nicotine is Addictive. Psychopharmacology, 1995, 117:2 2-10.

4 Stoleman and Jarvis, op cit.}}

4 Stoleman and Jarvis, op cit.}}

חלק חשוב מתהליך ההתמכרות של רוב בני הנוער לסיגריות ולנרגילות עובר דרך שלב שבו הם מאמינים כי הם עצמם לא יתמכרו לטבק. דבר זה מעניק להם אשליה של שליטה. בני נוער שעישנו סיגריה אחת מרגישים בטחון-יתר ומרגישים בתחילה שהם יוכלו לעצור מתי שהם יבחרו. בהמשך מתברר להם שהם טעו - אבל אז כבר מאוחר מידי. {{הערה|שם=goldman|1=[https://www.youtube.com/watch?v=lkEEGqfE5jo גמילה מעישון לבני נוער - בריאות 10 - רפי קרסו - אלן קאר], דייויס גולדמן מנהל תחום בני נוער ברשת אלן קאר, 14 באפריל 2010}}

חלק חשוב מתהליך ההתמכרות של רוב בני הנוער לסיגריות ולנרגילות עובר דרך שלב שבו הם מאמינים כי הם עצמם לא יתמכרו לטבק. דבר זה מעניק להם אשליה של שליטה. בני נוער שעישנו סיגריה אחת מרגישים בטחון-יתר ומרגישים בתחילה שהם יוכלו לעצור מתי שהם יבחרו. בהמשך מתברר להם שהם טעו - אבל אז כבר מאוחר מידי. {{הערה|שם=goldman|1=[https://www.youtube.com/watch?v=lkEEGqfE5jo גמילה מעישון לבני נוער - בריאות 10 - רפי קרסו - אלן קאר], דייויס גולדמן מנהל תחום בני נוער ברשת אלן קאר, 14 באפריל 2010}}

בעבר הניחו חוקרים כי נחוץ עישון של חמש סיגריות ביום כדי לגרום להתמכרות לניקוטין. אבל מחקר משנת 2007 שעקב אחרי 1,200 נערים בארצות הברית לאורך 4 שנים, מצא כי מתוך 217 בני נוער שניסו את הסיגריה הראשונה, 127 מהם, כ-60%, איבדו שליטה על צריכת הטבק שלהם. 10% מהנערים התמכרו כבר לאחר הסיגריה הראשונה או בתוך יומיים בלבד. 25% מבני הנוער התמכרו בתקופה של 30 יום משאיפת הסיגריה הראשונה, מתוך קבוצה זו מחצית התמכרו כבר לאחר שהגיעו לרמה של 7 סיגריות בחודש. מתוך 83 נערים שהגיעו לתלות בסיגריות המוגדרת לפי מדריך הרפואי ICD-10, מחצית הגיעו להתמכרות זו כאשר עישנו 46 סיגריות בחודש (סיגריה וחצי ליום). הנערים המכורים הפגינו תסמינים גמילה מסיגריות בדומה למעשנים ותיקים, כאשר לא יכלו לקבל ניקוטין. החציון של ההתמכרות התרחש בצריכה של 5.35 מיליגרם לליטר, רמה שנמוכה בהרבה לעומת הרמה שמקובלת כדי להבדיל בין מעשן פסיבי לאקטיבי.[http://www.eurekalert.org/pub_releases/2007-07/uomm-ifj070307.php][http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3423036,00.html] <ref>Joseph R. DiFranza et al, [http://archpedi.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=570706 Symptoms of Tobacco Dependence After Brief Intermittent Use The Development and Assessment of Nicotine Dependence in Youth–2 Study], Archives of Pediatric and Adolescent Medicine, 2007;161(7):704-710. doi:10.1001/archpedi.161.7.704. </ref>

בעבר הניחו חוקרים כי נחוץ עישון של חמש סיגריות ביום כדי לגרום להתמכרות לניקוטין. אבל מחקר משנת 2007 שעקב אחרי 1,200 נערים בארצות הברית לאורך 4 שנים, מצא כי מתוך 217 בני נוער שניסו את הסיגריה הראשונה, 127 מהם, כ-60%, איבדו שליטה על צריכת הטבק שלהם. 10% מהנערים התמכרו כבר לאחר הסיגריה הראשונה או בתוך יומיים בלבד. 25% מבני הנוער התמכרו בתקופה של 30 יום משאיפת הסיגריה הראשונה, מתוך קבוצה זו מחצית התמכרו כבר לאחר שהגיעו לרמה של 7 סיגריות בחודש. מתוך 83 נערים שהגיעו לתלות בסיגריות המוגדרת לפי מדריך הרפואי ICD-10, מחצית הגיעו להתמכרות זו כאשר עישנו 46 סיגריות בחודש (סיגריה וחצי ליום). הנערים המכורים הפגינו תסמינים גמילה מסיגריות בדומה למעשנים ותיקים, כאשר לא יכלו לקבל ניקוטין. החציון של ההתמכרות התרחש בצריכה של 5.35 מיליגרם לליטר, רמה שנמוכה בהרבה לעומת הרמה שמקובלת כדי להבדיל בין מעשן פסיבי לאקטיבי.[http://www.eurekalert.org/pub_releases/2007-07/uomm-ifj070307.php][http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3423036,00.html] <ref>Joseph R. DiFranza et al, [http://archpedi.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=570706 Symptoms of Tobacco Dependence After Brief Intermittent Use The Development and Assessment of Nicotine Dependence in Youth–2 Study], Archives of Pediatric and Adolescent Medicine, 2007;161(7):704-710. doi:10.1001/archpedi.161.7.704. </ref>

בהתאם לסקר החברתי של ישראל לשנת 2010, שיעור העישון באוכלוסייה עמד על 23.7%, שיעור הנגמלים מעישון באוכלוסייה עמד על כ-16.7%, דבר זה מצביע לכאורה על 40% גמילה מעישון. אם זאת ידוע כי יש אנשים המדווחים על עצמם כגמולים מסיגריות וממשיכים לעשן "מדי פעם". לפי הסקר 67%- מהנגמלים עשו זאת עקב נזק בריאותי קיים או עקב מחשש לנזק בריאותי, ו-33%- עשו זאת מסיבות אחרות, כגון סיבה כלכלית או חברתית וכדומה. [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking-2012.pdf]

בהתאם לסקר החברתי של ישראל לשנת 2010, שיעור העישון באוכלוסייה עמד על 23.7%, שיעור הנגמלים מעישון באוכלוסייה עמד על כ-16.7%, דבר זה מצביע לכאורה על 40% גמילה מעישון. אם זאת ידוע כי יש אנשים המדווחים על עצמם כגמולים מסיגריות וממשיכים לעשן "מדי פעם". לפי הסקר 67%- מהנגמלים עשו זאת עקב נזק בריאותי קיים או עקב מחשש לנזק בריאותי, ו-33%- עשו זאת מסיבות אחרות, כגון סיבה כלכלית או חברתית וכדומה. [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking-2012.pdf]

במשך השנים [[תעשיית הטבק|חברות הטבק]] שינו את ההרכב של הטבק במטרה להגביר [[התמכרות לעישון]] או לשמר אותה- דבר המכונה '''[[מניפולציה בניקוטין]]'''. החברות שינו את תהליך ייבוש הטבק - לייבוש בכבשן מיוחד עם ארובת לבנים. דבר זה גרם להפחתת הצריבה בגרון, כך שלמעשן יהיה קל יותר לשאוף את עשן הסיגריות ללא שיעול. הטבק "הזהוב" החליף את הטבק החום יותר שהיה נפוץ עד אז באירופה שהיה גורם לשיעול רב יותר. דבר זה אפשר לחבורת הטבק מארצות הברית להגדיל את המכירות שלהן מול מתחרות. התוצאה היא שאיפה עמוקה יותר של הטבק וחשיפה אפקטיבית יותר לחומר הממכר ניקוטין, להגברת ההתמכרות וכן לשאיפות עמוקות וקטלניות יותר של הטבק.

במשך השנים [[תעשיית הטבק|חברות הטבק]] שינו את ההרכב של הטבק במטרה להגביר [[התמכרות לעישון]] או לשמר אותה- דבר המכונה '''[[מניפולציה בניקוטין]]'''. החברות שינו את תהליך ייבוש הטבק - לייבוש בכבשן מיוחד עם ארובת לבנים. דבר זה גרם להפחתת הצריבה בגרון, כך שלמעשן יהיה קל יותר לשאוף את עשן הסיגריות ללא שיעול. הטבק "הזהוב" החליף את הטבק החום יותר שהיה נפוץ עד אז באירופה שהיה גורם לשיעול רב יותר. דבר זה אפשר לחבורת הטבק מארצות הברית להגדיל את המכירות שלהן מול מתחרות. התוצאה היא שאיפה עמוקה יותר של הטבק וחשיפה אפקטיבית יותר לחומר הממכר ניקוטין, להגברת ההתמכרות וכן לשאיפות עמוקות וקטלניות יותר של הטבק.

שיטות נוספות של מניפולציה כוללות [[הנדסה גנטית]] של צמחי טבק להגדלת אחוז הניקוטין בצמח, התאמה של חומציות העשן, מניפולציה של סוכרים בטבק ושימוש בתוספים כדי להגדיל את ההשפעה של ניקוטין על המעשן. דוגמאות לחומרים שהחברות מוסיפות לטבק כוללות את החומרים אמוניה ודיאמוניום פוספט שנועדו לחזק את השפעת הניקוטין על המוח. [http://www.sourcewatch.org/index.php/Nicotine_manipulation]  

שיטות נוספות של מניפולציה כוללות [[הנדסה גנטית]] של צמחי טבק להגדלת אחוז הניקוטין בצמח, התאמה של חומציות העשן, מניפולציה של סוכרים בטבק ושימוש בתוספים כדי להגדיל את ההשפעה של ניקוטין על המעשן. דוגמאות לחומרים שהחברות מוסיפות לטבק כוללות את החומרים אמוניה ודיאמוניום פוספט שנועדו לחזק את השפעת הניקוטין על המוח. [http://www.sourcewatch.org/index.php/Nicotine_manipulation]  

עד לשנים האחרונות הכחישו חברות הסיגריות כי סיגריות ומוצרי טבק אחרים הם [[התמכרות לעישון טבק|חומר ממכר]]. בזמן האחרון התעשייה משתמשת במונח "ממכר" בצורה רחבה מאד כך שניתן להכיל אותו באותה מידה גם על קניות וגם על האינטרנט. ממסמכים פנימיים של חבורת הטבק שנחשפו לציבור בשנות ה-90 של המאה ה-20 עולה כי מאז שנות ה-60 חברות הסיגריות הבינו כי נקודת החוזקה העיקרית שלהן היא תלות כימית של הצרכנים במוצר. המודעות להתמכרות לניקוטין הורסת את העמדה המשפטית ואת יחסי הציבור של החברות לפיה עישון הוא עניין של [[בחירת הצרכן]]. משום כך חשוב לחברות הטבק להכחיש את ההתמכרות.<ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref>

עד לשנים האחרונות הכחישו חברות הסיגריות כי סיגריות ומוצרי טבק אחרים הם [[התמכרות לעישון טבק|חומר ממכר]]. בזמן האחרון התעשייה משתמשת במונח "ממכר" בצורה רחבה מאד כך שניתן להכיל אותו באותה מידה גם על קניות וגם על האינטרנט. ממסמכים פנימיים של חבורת הטבק שנחשפו לציבור בשנות ה-90 של המאה ה-20 עולה כי מאז שנות ה-60 חברות הסיגריות הבינו כי נקודת החוזקה העיקרית שלהן היא תלות כימית של הצרכנים במוצר. המודעות להתמכרות לניקוטין הורסת את העמדה המשפטית ואת יחסי הציבור של החברות לפיה עישון הוא עניין של [[בחירת הצרכן]]. משום כך חשוב לחברות הטבק להכחיש את ההתמכרות.<ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref>

החל מתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20, מסמכים פנימיים של חברות הטבק החלו לעסוק בכך שניקוטין הוא חומר ממכר, ולהכיר בכך שהסיבה העיקרית שאנשים ממשיכים לעשן היא התמכרות לניקוטין. המסמכים מצביעים על כך שהתעשייה מאמינה כי ניקוטין הוא סם. אחד מעורכי הדין של התעשייה כתב בשנת 1963 "אנחנו בעסק של מכירת ניקוטין - סם ממכר". המסמכים מכילים הצהרות לגבי השפעות הניקוטין על המוח ומערכת העצבים המרכזית. <ref name="TobaccoExplained"/>  

החל מתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20, מסמכים פנימיים של חברות הטבק החלו לעסוק בכך שניקוטין הוא חומר ממכר, ולהכיר בכך שהסיבה העיקרית שאנשים ממשיכים לעשן היא התמכרות לניקוטין. המסמכים מצביעים על כך שהתעשייה מאמינה כי ניקוטין הוא סם. אחד מעורכי הדין של התעשייה כתב בשנת 1963 "אנחנו בעסק של מכירת ניקוטין - סם ממכר". המסמכים מכילים הצהרות לגבי השפעות הניקוטין על המוח ומערכת העצבים המרכזית. <ref name="TobaccoExplained"/>  

באופן פומבי החברות טענו כי הניקוטין אינו ממכר. דבר זה הגיע לשיא בשנת 1994 כאשר שבעה מנכ"לים של חברות הטבק בארצות הברית העידו בשימוע בקונגרס כי ניקוטין אינו חומר ממכר וכי חשיבותו היא לשם טעם או ריח - ולא לשם התמכרות. בסוף שנות ה-90 כאשר מסמכים פנימיים רבים של התעשייה הגיעו לידי הציבור והצביעו על כך שסיגריות הן ממכרות החברות הגיבו על ידי ניסיון לטשטש ולשנות את ההגדרה של התמכרות. דבר שכעת הן מיישמות לגבי פעילויות כמו קניות או אינטרנט. בשנת 1997 חברת הטבק Liggett שברה את השורות והייתה חברת הסיגריות הראשונה שהודתה כי "עישון הוא ממכר". חברות טבק רבות עדיין ממשיכות להכחיש את ההתמכרות הזו.<ref name="TobaccoExplained"/>

באופן פומבי החברות טענו כי הניקוטין אינו ממכר. דבר זה הגיע לשיא בשנת 1994 כאשר שבעה מנכ"לים של חברות הטבק בארצות הברית העידו בשימוע בקונגרס כי ניקוטין אינו חומר ממכר וכי חשיבותו היא לשם טעם או ריח - ולא לשם התמכרות. בסוף שנות ה-90 כאשר מסמכים פנימיים רבים של התעשייה הגיעו לידי הציבור והצביעו על כך שסיגריות הן ממכרות החברות הגיבו על ידי ניסיון לטשטש ולשנות את ההגדרה של התמכרות. דבר שכעת הן מיישמות לגבי פעילויות כמו קניות או אינטרנט. בשנת 1997 חברת הטבק Liggett שברה את השורות והייתה חברת הסיגריות הראשונה שהודתה כי "עישון הוא ממכר". חברות טבק רבות עדיין ממשיכות להכחיש את ההתמכרות הזו.<ref name="TobaccoExplained"/>

==חומרים הנמצאים בסיגריות ובטבק==

==חומרים הנמצאים בסיגריות ובטבק==

עשן הסיגריות נספג מהר מאד מרירית מערכת הנשימה, וניתן לחלק את השפעתו לאפקטים מידיים ולאפקטים מצטברים ארוכי-טווח. בנוסף להשפעת העשן על המעשן עצמו, העשן עלול לגרום ל[[עישון פסיבי]] ולנזק לסובבים את המעשן - כ-10%-15% מהתמותה מעישון מיוחסת לעישון פסיבי. בנוסף לכך קיים [[עישון מיד שלישית]] - חומרים כמו [[מתכות כבדות]] שנופלות מהעשן על רהיטים ושטיחים ועלולים לגרום לנזק לתינוקות שבולעים מתכות אלה.  

עשן הסיגריות נספג מהר מאד מרירית מערכת הנשימה, וניתן לחלק את השפעתו לאפקטים מידיים ולאפקטים מצטברים ארוכי-טווח. בנוסף להשפעת העשן על המעשן עצמו, העשן עלול לגרום ל[[עישון פסיבי]] ולנזק לסובבים את המעשן - כ-10%-15% מהתמותה מעישון מיוחסת לעישון פסיבי. בנוסף לכך קיים [[עישון מיד שלישית]] - חומרים כמו [[מתכות כבדות]] שנופלות מהעשן על רהיטים ושטיחים ועלולים לגרום לנזק לתינוקות שבולעים מתכות אלה.  

אחד החומרים שנחקרו בצורה מפורטת הוא [[חד תחמוצת הפחמן]] שריכוז גבוה שלו יכול לגרום למוות עקב הקשרות שלו לתאי דם והורדת הזמינות שלהם להספקת חמצן לגוף. בריכוז נמוך כרוני יותר חד תחמוצת הפחמן גורר נזק ללב.  

אחד החומרים שנחקרו בצורה מפורטת הוא [[חד תחמוצת הפחמן]] שריכוז גבוה שלו יכול לגרום למוות עקב היקשרות שלו לתאי דם והורדת הזמינות שלהם להספקת חמצן לגוף. בריכוז נמוך כרוני יותר חד תחמוצת הפחמן גורר נזק ללב.  

עשן הסיגריה מכיל כ-70 קרצינוגנים שונים. שניים מהם, בנזופירן ו-NNK הם בעלי פוטנציאל מסרטן גבוה במיוחד.[http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6522]. חומרים מסרטנים נוספים שיש בעשן הטבק כוללים [[עטרן]] (תערובת של מספר חומרים מסרטנים), פורמלין, ו[[בנזן]]. חומרים מסרטנים אלה גורמים להגדלת הסיכון להתפתחות סרטן באיברים האיברים הבאים במגע ישיר ומיידי עם עשן הסיגריה, כגון חלל הפה, הלוע, הושט, הגרון והריאות. כמו כן הם גורמים לסוגי סרטן שונים גם באיברים אחרים.  

עשן הסיגריה מכיל כ-70 קרצינוגנים שונים. שניים מהם, בנזופירן ו-NNK הם בעלי פוטנציאל מסרטן גבוה במיוחד.[http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6522]. חומרים מסרטנים נוספים שיש בעשן הטבק כוללים [[עטרן]] (תערובת של מספר חומרים מסרטנים), פורמלין, ו[[בנזן]]. חומרים מסרטנים אלה גורמים להגדלת הסיכון להתפתחות סרטן באיברים האיברים הבאים במגע ישיר ומיידי עם עשן הסיגריה, כגון חלל הפה, הלוע, הושט, הגרון והריאות. כמו כן הם גורמים לסוגי סרטן שונים גם באיברים אחרים.  

הכמות הגדולה של רעלים בסיגריות הופכת את הסיגריות למוצר קטלני במיוחד. Charles Everett Koop שהיה ה-הרופא הכללי של ארה"ב בין השנים 1982 ל-1989 אמר - "הסיגריה היא המוצר היחיד בעולם שהורג אם משתמשים בו לפי הוראות היצרן". [http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6522]

הכמות הגדולה של רעלים בסיגריות הופכת את הסיגריות למוצר קטלני במיוחד. Charles Everett Koop שהיה ה-הרופא הכללי של ארה"ב בין השנים 1982 ל-1989 אמר - "הסיגריה היא המוצר היחיד בעולם שהורג אם משתמשים בו לפי הוראות היצרן". [http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6522]

==השפעת העישון על תחלואה ותמותה==

==השפעת העישון על תחלואה ותמותה==

רשויות הבריאות בבריטניה העריכו כי נכון ל-1995 מתו במדינה 121,000 אנשים בכל שנה כתוצאה מעישון. התפלגות סיבות המוות שעישון גרר הן 38% מקרי מוות מסרטן (מתוכם מתו שני שליש מסרטן ריאות), 34% מחלות לב וכלי דם, ו-28% מחלות נשימתיות. שיעור תמותה זה גבוה פי 6 לעומת סך כל סיבות התמותה הבאות שהיו במדינה באותו זמן (יחד 19,892): [[תאונות דרכים]] (3,647), הרעלות ומינון יתר (1,071), תמותה עקב כל סוגי התאונות האחרות (9,974), רצח והריגה (448), התאבדויות (4,175) ואיידס (577)<ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref>

רשויות הבריאות בבריטניה העריכו כי נכון ל-1995 מתו במדינה 121,000 אנשים בכל שנה כתוצאה מעישון. התפלגות סיבות המוות שעישון גרר הן 38% מקרי מוות מסרטן (מתוכם מתו שני שליש מסרטן ריאות), 34% מחלות לב וכלי דם, ו-28% מחלות נשימתיות. שיעור תמותה זה גבוה פי 6 לעומת סך כל סיבות התמותה הבאות שהיו במדינה באותו זמן (יחד 19,892): [[תאונות דרכים]] (3,647), הרעלות ומינון יתר (1,071), תמותה עקב כל סוגי התאונות האחרות (9,974), רצח והריגה (448), התאבדויות (4,175) ואיידס (577)<ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref>

משרד הבריאות של מדינת ישראל מעריך כי נכון לשנת 2015 כ-[[עישון בישראל| 8,000 ישראלים נפטרים בשנה כתוצאה מתחלואה שנגרה מעישון]]. מתוכם כ-800 מתים עקב [[עישון כפוי]]. היות ובישראל מתו באותה תקופה כ-40-45 אלף בני אדם בשנה, יוצא שאחד מכל חמישה ישראלים [[סיבות מוות בישראל|מת מעישון]]. הטיפול במחלות הקשורות בעישון והוצאות שנגרמו עקב הוצאות נלוות אליהן מוערך ב-3.7 מיליארד ש"ח. סך [[השפעות חיצוניות|הנזקים]] הנגרמים למשק הם כ-13 מיליארד ש"ח בשנה. {{הערה|שם =health2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2015], משרד הבריאות}} עם זאת מדובר בהערכת חסר - שכן מניחים כי המעשן לבדו אחראי לצריכת הטבק - בהתעלמות מכך שמדובר במוצר ממכר ושתחילת ההתמכרות היא במקרים רבים בקרב קטינים.

משרד הבריאות של מדינת ישראל מעריך כי נכון לשנת 2015 כ-[[עישון בישראל| 8,000 ישראלים נפטרים בשנה כתוצאה מתחלואה שנגרה מעישון]]. מתוכם כ-800 מתים עקב [[עישון כפוי]]. היות ובישראל מתו באותה תקופה כ-40-45 אלף בני אדם בשנה, יוצא שאחד מכל חמישה ישראלים [[סיבות מוות בישראל|מת מעישון]]. הטיפול במחלות הקשורות בעישון והוצאות שנגרמו עקב הוצאות נלוות אליהן מוערך ב-3.7 מיליארד ש"ח. סך [[השפעות חיצוניות|הנזקים]] הנגרמים למשק הם כ-13 מיליארד ש"ח בשנה. {{הערה|שם =health2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2015], משרד הבריאות}} עם זאת מדובר בהערכת חסר - שכן מניחים כי המעשן לבדו אחראי לצריכת הטבק - בהתעלמות מכך שמדובר במוצר ממכר ושתחילת ההתמכרות היא במקרים רבים בקרב קטינים.

הסיכונים הבריאותיים העיקריים עקב עישון טבק קשורים ל:  

הסיכונים הבריאותיים העיקריים עקב עישון טבק קשורים ל:

* מחלות לב וכלי דם

* מחלות לב וכלי דם

* תחלואה ב[[סרטן]]

* תחלואה ב[[סרטן]]

==עישון ומחלות לב וכלי דם==

==עישון ומחלות לב וכלי דם==

[[File:Cigarettes brazil.JPG|thumb|[[חפיסת סיגריות פשוטה|הזהרות גרפיות]] מפני נזקי הטבק, שהחוק בברזיל מחייב לשים על כל חפיסות הסיגריות. המסר הגרפי משמעותי הרבה יותר מאשר מסר מילולי. בניגוד למדינות מערביות אחרות, בישראל הדבר נמנע - ראו גם [[קשרי הון-שלטון בשוק הטבק בישראל]]]].  

[[File:Cigarettes brazil.JPG|thumb|[[חפיסת סיגריות פשוטה|הזהרות גרפיות]] מפני נזקי הטבק, שהחוק בברזיל מחייב לשים על כל חפיסות הסיגריות. המסר הגרפי משמעותי הרבה יותר מאשר מסר מילולי. בניגוד למדינות מערביות אחרות, בישראל הדבר נמנע - ראו גם [[קשרי הון-שלטון בשוק הטבק בישראל]]]].  

עישון טבק הוא גורם סיכון עיקרי ל[[אוטם שריר הלב|התקף לב]]; הוא גם מגביר את הסיכון ל[[שבץ]]. מעשנים הם בעלי סיכון מוגבר לחלות בטרשת עורקים וכן לאוטם שריר הלב - פי 2 עד פי 6 לעומת לא-מעשנים. עד 45% ממחלות הלב האיסכמיות נגרמות כתוצאה מעישון עד גיל 65. למעשנים סיכון למוות ממחלת לב אסכמית ומ"מוות פתאומי" הגבוה פי 2 עד פי 3 לעומת בני גילם שאינם מעשנים. מעשנים נמצאים בסיכון גבוה פי 8 לחלות במפרצת של אבי העורקים.<ref name="wikirefua1">פרופ' חוה טבנקין, ד"ר אמנון להד, [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A0%D7%96%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%92%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94_-_Smoking_morbidity_and_cessation נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה] הנחיות קליניות, המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת, נספח מס' 12 - נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה, ההסתדרות הרפואית בישראל, איגוד רופאי המשפחה בישראל, מהדורת 2013 </ref>

עישון טבק הוא גורם סיכון עיקרי ל[[אוטם שריר הלב|התקף לב]]; הוא גם מגביר את הסיכון ל[[שבץ]]. מעשנים הם בעלי סיכון מוגבר לחלות בטרשת עורקים וכן לאוטם שריר הלב - פי 2 עד פי 6 לעומת לא-מעשנים. עד 45% ממחלות הלב האיסכמיות נגרמות כתוצאה מעישון עד גיל 65. למעשנים סיכון למוות ממחלת לב אסכמית ומ"מוות פתאומי" הגבוה פי 2 עד פי 3 לעומת בני גילם שאינם מעשנים. מעשנים נמצאים בסיכון גבוה פי 8 לחלות במפרצת של אבי העורקים.<ref name="wikirefua1">פרופ' חוה טבנקין, ד"ר אמנון להד, [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A0%D7%96%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%92%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94_-_Smoking_morbidity_and_cessation נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה] הנחיות קליניות, המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת, נספח מס' 12 - נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה, ההסתדרות הרפואית בישראל, איגוד רופאי המשפחה בישראל, מהדורת 2013 </ref>

הסיכון לאירוע מוחי (שבץ) בגילאים 35-64 בקרב גברים מעשנים גדול פי 3.7 לעומת גברים לא מעשנים. הסיכון לאירוע מוחי בקרב נשים מעשנות גדול פי 4.8 לעומת נשים לא מעשנות. <ref name="burns"/>

הסיכון לאירוע מוחי (שבץ) בגילאים 35-64 בקרב גברים מעשנים גדול פי 3.7 לעומת גברים לא מעשנים. הסיכון לאירוע מוחי בקרב נשים מעשנות גדול פי 4.8 לעומת נשים לא מעשנות. <ref name="burns"/>

כבר בשנות ה-60 המוקדמות, עוד לפני הקונצנזוס המדעי על הקשר בין עישון לסרטן ריאות, רופאים היו מודעים לכך שניקוטין הוא חומר רעיל מאד, וכי עישון מזיק לכלי-דם וללב. לדוגמה ד"ר אליהו סגל בידיעה מעיתון "חירות" מ-1960 מסביר בתגובה למכתב שתיאר כריתת רגל בעקבות נמק, מדוע דבר זה יכול להיגרם מעישון. הוא מזהיר את הקוראים מהרעילות של הניקוטין ומכך שהוא עלול לתקוף את קרומי הציפוי הפנימיים של כלי הדם ההיקפיים, במיוחד את אלו של הרגליים. {{הערה|1=ד"ר אליהו סגל, [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1960%2F08%2F19&id=Ar00600&sk=BFB9CADC רגל בעד סיגריה - האם זה כדאי?], חרות, 19.8.1960}} בדוגמה אחת מאותה תקופה חוקרים במכללת ווין בארה"ב החדירו ללבם של חולים מתנדבים שתי שפורפרות דקיקות. לאחר עישון 3 סיגריות ראו הרופאים פעילות מאומצת של הלב, ללא קבלת חמצן נוסף הדרוש להקטנת המאמץ. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1960%2F04%2F25&id=Ar00312&sk=8C4027C4 א. סוקר, חידושים - תגליות - אמצאות], דבר 25.4.1960}}

כבר בשנות ה-60 המוקדמות, עוד לפני הקונצנזוס המדעי על הקשר בין עישון לסרטן ריאות, רופאים היו מודעים לכך שניקוטין הוא חומר רעיל מאד, וכי עישון מזיק לכלי-דם וללב. לדוגמה ד"ר אליהו סגל בידיעה מעיתון "חירות" מ-1960 מסביר בתגובה למכתב שתיאר כריתת רגל בעקבות נמק, מדוע דבר זה יכול להיגרם מעישון. הוא מזהיר את הקוראים מהרעילות של הניקוטין ומכך שהוא עלול לתקוף את קרומי הציפוי הפנימיים של כלי הדם ההיקפיים, במיוחד את אלו של הרגליים. {{הערה|1=ד"ר אליהו סגל, [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1960%2F08%2F19&id=Ar00600&sk=BFB9CADC רגל בעד סיגריה - האם זה כדאי?], חרות, 19.8.1960}} בדוגמה אחת מאותה תקופה חוקרים במכללת ווין בארה"ב החדירו ללבם של חולים מתנדבים שתי שפורפרות דקיקות. לאחר עישון 3 סיגריות ראו הרופאים פעילות מאומצת של הלב, ללא קבלת חמצן נוסף הדרוש להקטנת המאמץ. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1960%2F04%2F25&id=Ar00312&sk=8C4027C4 א. סוקר, חידושים - תגליות - אמצאות], דבר 25.4.1960}}

מחקר שנערך במרכז הרפואי "רמב"ם" ופורסם בשנת 2011 בדק את ההשפעה של עישון [[נרגילה]] על תפקוד הלב והריאות. החוקרים בראשות  

מחקר שנערך במרכז הרפואי "רמב"ם" ופורסם בשנת 2011 בדק את ההשפעה של עישון [[נרגילה]] על תפקוד הלב והריאות. החוקרים בראשות פרופסור לאה בנטור, בדקו 45 נבדקים בני 18 ומעלה. לפי המחקר עישון נרגילה במשך חצי שעה העלה את רמת הקרבוקסי-המוגלובין בדם -

פרופסור לאה בנטור, בדקו 45 נבדקים בני 18 ומעלה. לפי המחקר עישון נרגילה במשך חצי שעה העלה את רמת הקרבוקסי-המוגלובין בדם -

ל-0.1%. קרבוקסי-המוגלובין (COHbO) נוצר מההתקשרות בין [[חד תחמוצת הפחמן]] (CO) להמוגלובין, שהוא החומר שאחראי להעברת החמצן בדם, וכך הוא פוגע בהעברת החמצן בדם. בקרב אנשים בריאים, רמת הקרבוקסי המוגלובין נעה בין 0.5% ל-1%, ובקרב מעשני סיגריות היא 2%.

ל-0.1%. קרבוקסי-המוגלובין (COHbO) נוצר מההתקשרות בין [[חד תחמוצת הפחמן]] (CO) להמוגלובין, שהוא החומר שאחראי להעברת החמצן בדם, וכך הוא פוגע בהעברת החמצן בדם. בקרב אנשים בריאים, רמת הקרבוקסי המוגלובין נעה בין 0.5% ל-1%, ובקרב מעשני סיגריות היא 2%.  

נמצא כי בקרב מעשני נרגילה רמת החומר מגיעה להיא 9.5% - פי עשר עד פי 20 לעומת אדם בריא ופי 5 לעומת מעשני סיגריות. אצל חמישה נבדקים שהשתתפו בניסוי הריכוז היה גבוה מ-20%, ריכוז מסכן חיים. {{הערה|

נמצא כי בקרב מעשני נרגילה רמת החומר מגיעה להיא 9.5% - פי עשר עד פי 20 לעומת אדם בריא ופי 5 לעומת מעשני סיגריות. אצל חמישה נבדקים שהשתתפו בניסוי הריכוז היה גבוה מ-20%, ריכוז מסכן חיים. {{הערה|

Fahed Hakim,Elias Hellou, Aviv Goldbert, Rina Katz, Yedidia Bentur and Lea Bentur, The Acute Effects of Water-Pipe Smoking on the Cardiorespiratory System, Chest-official publication of the American College of chest Physicians, 2011}}{{הערה|אורינה אלמסי, [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03043.pdf עישון נרגילה בקרב בני נוער], מרכז המידע והמחקר של הכנסת, 20 בפברואר 2012}}

Fahed Hakim,Elias Hellou, Aviv Goldbert, Rina Katz, Yedidia Bentur and Lea Bentur, The Acute Effects of Water-Pipe Smoking on the Cardiorespiratory System, Chest-official publication of the American College of chest Physicians, 2011}}{{הערה|אורינה אלמסי, [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03043.pdf עישון נרגילה בקרב בני נוער], מרכז המידע והמחקר של הכנסת, 20 בפברואר 2012}}

{{גורם מסרטן וודאי}}

{{גורם מסרטן וודאי}}

{{הפניה לערך מורחב|סרטן בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|סרטן בישראל}}

לפי נתוני משרד הבריאות משנת 2018, [[עישון בישראל]] קשור ל-40% מכלל מקרי המוות מ[[סרטן בישראל]] {{הערה|רותם אליזרע, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5275341,00.html עישון בישראל: כ-50% מהתלמידים החלו לעשן בגיל 13], ynet, 31.05.2018}} נכון לשנת 2012, [[סרטן|מחלות סרטניות]] הורגת כ-10,000 ישראלים בשנה (25% מכלל [[סיבות מוות בישראל|המוות בישראל]]),{{הערה|שם=health2012|נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2012.pdf סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2012], משרד הבריאות, יולי, 2015}} כך שניתן להעריך שכ-4000 ישראלים מתו מסרטן עקב עישון או חשיפה לעישון - כ 10% מכלל מקרי המוות בישראל.  

לפי נתוני משרד הבריאות משנת 2018, [[עישון בישראל]] קשור ל-40% מכלל מקרי המוות מ[[סרטן בישראל]] {{הערה|רותם אליזרע, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5275341,00.html עישון בישראל: כ-50% מהתלמידים החלו לעשן בגיל 13], ynet, 31.05.2018}} נכון לשנת 2012, [[סרטן|מחלות סרטניות]] הורגת כ-10,000 ישראלים בשנה (25% מכלל [[סיבות מוות בישראל|המוות בישראל]]),{{הערה|שם=health2012|נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2012.pdf סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2012], משרד הבריאות, יולי, 2015}} כך שניתן להעריך שכ-4000 ישראלים מתו מסרטן עקב עישון או חשיפה לעישון - כ-10% מכלל מקרי המוות בישראל.  

עישון סיגריות ומוצרי טבק אחרים הם [[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|מסרטן וודאי בבני אדם]]. עישון סיגריות תורם לתחלואה ולמוות בלמעלה מ-10 סוגי סרטן שונים: מעשנים נמצאים בסיכון של פי 22 לחלות ב[[סרטן הריאה]], אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר כיום. 84% ממקרי סרטן הריאה בגברים ו-77% בנשים קשורים בעישון. עישון הוא הגורם העיקרי ל[[סרטן חלל הפה]], הלוע והוושט; 43% מ[[סרטן שלפוחית השתן]] אצל הגברים ו-36% אצל הנשים נגרם בעקבות עישון סיגריות; עישון הוכח כגורם סיכון ל[[סרטן הכליה]], [[סרטן הלבלב]], [[סרטן הכבד]], [[סרטן הקיבה]], [[לוקמיה]] מסויימת ומיאלומה נפוצה; 19% מהמקרים של סרטן צוואר הרחם ו-40% מסרטן הפות מיוחסים לעישון; 30% ממקרי סרטן הפין מיוחסים לעישון; 48% מסרטני האנוס בגברים ו-41% בנשים נגרמים כתוצאה מעישון. מעשנים סובלים מ[[סרטן ערמונית]] אגרסיבי יותר עם שיעורי תמותה גבוהים יותר. אצל נשים שחלו ב[[סרטן השד]] וטופלו, ונמצאו במעקב לאורך זמן, נמצא כי יש שיעורי תמותה גבוהים יותר מכל המחלות ומסרטן השד בקרב המעשנות לעומת הלא מעשנות. <ref name="wikirefua1"/>

עישון סיגריות ומוצרי טבק אחרים הם [[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|מסרטן וודאי בבני אדם]]. עישון סיגריות תורם לתחלואה ולמוות בלמעלה מ-10 סוגי סרטן שונים: מעשנים נמצאים בסיכון של פי 22 לחלות ב[[סרטן הריאה]], אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר כיום. 84% ממקרי סרטן הריאה בגברים ו-77% בנשים קשורים בעישון. עישון הוא הגורם העיקרי ל[[סרטן חלל הפה]], הלוע והוושט; 43% מ[[סרטן שלפוחית השתן]] אצל הגברים ו-36% אצל הנשים נגרם בעקבות עישון סיגריות; עישון הוכח כגורם סיכון ל[[סרטן הכליה]], [[סרטן הלבלב]], [[סרטן הכבד]], [[סרטן הקיבה]], [[לוקמיה]] מסויימת ומיאלומה נפוצה; 19% מהמקרים של סרטן צוואר הרחם ו-40% מסרטן הפות מיוחסים לעישון; 30% ממקרי סרטן הפין מיוחסים לעישון; 48% מסרטני האנוס בגברים ו-41% בנשים נגרמים כתוצאה מעישון. מעשנים סובלים מ[[סרטן ערמונית]] אגרסיבי יותר עם שיעורי תמותה גבוהים יותר. אצל נשים שחלו ב[[סרטן השד]] וטופלו, ונמצאו במעקב לאורך זמן, נמצא כי יש שיעורי תמותה גבוהים יותר מכל המחלות ומסרטן השד בקרב המעשנות לעומת הלא מעשנות. <ref name="wikirefua1"/>

לפני [[מלחמת העולם הראשונה]], [[סרטן הריאה]] נחשבה מחלה נדירה, שרוב הרופאים לא ראו במשך כל הקריירה שלהם. עם העלייה בפופולריות של עישון סיגריות לאחר המלחמה חלה עליה חדה גם במקרים של [[סרטן הריאה]].{{הערה|שם=Witschi|1=Witschi 2001, A Short History of Lung Cancer. Toxicol Sci. 2001 Nov;64(1):4-6. PMID 11606795}},{{הערה|שם=Adler I 1912. p 1|1=Adler I. Primary malignant growths of the lungs and bronchi. New York: Longmans, Green, and Company; 1912., cited in Spiro SG, Silvestri GA. One hundred years of lung cancer. Am J Respir Crit Care Med. 2005 Sep 1;172(5):523-9. PMID 15961694}} כיום סרטן ריאה הוא אחד מסוגי [[סרטן בישראל|הסרטן הנפוצים והקטלניים ביותר בישראל]] (בדומה למדינות מערביות אחרות) כאשר מעל 80% מהמקרים מיוחסים לעישון.  

לפני [[מלחמת העולם הראשונה]], [[סרטן הריאה]] נחשבה מחלה נדירה, שרוב הרופאים לא ראו במשך כל הקריירה שלהם. עם העלייה בפופולריות של עישון סיגריות לאחר המלחמה חלה עליה חדה גם במקרים של [[סרטן הריאה]].{{הערה|שם=Witschi|1=Witschi 2001, A Short History of Lung Cancer. Toxicol Sci. 2001 Nov;64(1):4-6. PMID 11606795}},{{הערה|שם=Adler I 1912. p 1|1=Adler I. Primary malignant growths of the lungs and bronchi. New York: Longmans, Green, and Company; 1912., cited in Spiro SG, Silvestri GA. One hundred years of lung cancer. Am J Respir Crit Care Med. 2005 Sep 1;172(5):523-9. PMID 15961694}} כיום סרטן ריאה הוא אחד מסוגי [[סרטן בישראל|הסרטן הנפוצים והקטלניים ביותר בישראל]] (בדומה למדינות מערביות אחרות) כאשר מעל 80% מהמקרים מיוחסים לעישון.  

שיעורי המוות מסרטן הריאה בארצות הברית מראים מתאם חזק לכמות צריכת הסיגריות, בפיגור של כ-20 שנה. לדוגמה הירידה הקלה בצריכת הסיגריות בשנת 1929 בקרב גברים מתאימה לירידה קטנה בשיעור המוות מסרטן זה בשנת 1949. שיעור המוות סרטן הריאה עלה מ-4 גברים בשנה (ליחסית לאוכלוסיה מנורמלת של 100 אלף גברים) בשנות ה-30 ל-91 גברים בשנת 1990, ומאז הנתון בירידה עם 60 מקרי מוות בקרב גברים נכון לשנת 2010. בקרב נשים העליה במוות מסרטן הריאה החלה מאוחר יותר, בעיקר משנת 1969, והגיע לשיא של 40 מקרי מוות בשנה בשנת 2002. מאז יש ירידה עקבית לרמה של 38 מקרי מוות בשנה נכון לשנת 2010. {{הערה|שם=Mendes2014| Elizabeth Mendes, [http://www.cancer.org/research/acsresearchupdates/the-study-that-helped-spur-the-us-stop-smoking-movement The Study That Helped Spur the U.S. Stop-Smoking Movement], the American Cancer Society (ACS), January 9, 2014,}}

שיעורי המוות מסרטן הריאה בארצות הברית מראים מתאם חזק לכמות צריכת הסיגריות, בפיגור של כ-20 שנה. לדוגמה הירידה הקלה בצריכת הסיגריות בשנת 1929 בקרב גברים מתאימה לירידה קטנה בשיעור המוות מסרטן זה בשנת 1949. שיעור המוות סרטן הריאה עלה מ-4 גברים בשנה (ליחסית לאוכלוסיה מנורמלת של 100 אלף גברים) בשנות ה-30 ל-91 גברים בשנת 1990, ומאז הנתון בירידה עם 60 מקרי מוות בקרב גברים נכון לשנת 2010. בקרב נשים העליה במוות מסרטן הריאה החלה מאוחר יותר, בעיקר משנת 1969, והגיע לשיא של 40 מקרי מוות בשנה בשנת 2002. מאז יש ירידה עקבית לרמה של 38 מקרי מוות בשנה נכון לשנת 2010. {{הערה|שם=Mendes2014| Elizabeth Mendes, [http://www.cancer.org/research/acsresearchupdates/the-study-that-helped-spur-the-us-stop-smoking-movement The Study That Helped Spur the U.S. Stop-Smoking Movement], the American Cancer Society (ACS), January 9, 2014,}}

נשים מעשנות הן בעלות סיכון יחסי (Relative Risk) לחלות ולמות מסוגי סרטן שונים בשיעורים גדולים פי 1.4 עד פי 17 לעומת נשים לא מעשנות. גברים מעשנים, הם בעלי סיכון יחסי לחלות בסרטן בשיעורים גבוהים פי 2 עד פי 27 לעומת גברים לא מעשנים. בקרב גברים מעשנים הסיכון ל[[סרטן הלבלב]] גדול פי 2, הסיכון ל[[סרטן הכליה]] ו[[סרטן שלפוחית השתן|איברי מערכת השתן]] גדל פי 3, הסיכון לסרטן הוושת גדול פי 7, הסיכון לסרטן הלוע גדל פי 10.5, הסיכון ל[[סרטן הריאה]] גדל פי 22, הסיכון לסרטן שפתיים, סרטן חלל הפה, וסרטן הגרון גדל פי 27. <ref name="burns">Burns DM. Nicotine Addiction. Harrison’s Principles of Internal Medicine. 15th edition, pp 2575 </ref>

נשים מעשנות הן בעלות סיכון יחסי (Relative Risk) לחלות ולמות מסוגי סרטן שונים בשיעורים גדולים פי 1.4 עד פי 17 לעומת נשים לא מעשנות. גברים מעשנים, הם בעלי סיכון יחסי לחלות בסרטן בשיעורים גבוהים פי 2 עד פי 27 לעומת גברים לא מעשנים. בקרב גברים מעשנים הסיכון ל[[סרטן הלבלב]] גדול פי 2, הסיכון ל[[סרטן הכליה]] ו[[סרטן שלפוחית השתן|איברי מערכת השתן]] גדל פי 3, הסיכון לסרטן הוושת גדול פי 7, הסיכון לסרטן הלוע גדל פי 10.5, הסיכון ל[[סרטן הריאה]] גדל פי 22, הסיכון לסרטן שפתיים, סרטן חלל הפה, וסרטן הגרון גדל פי 27. <ref name="burns">Burns DM. Nicotine Addiction. Harrison’s Principles of Internal Medicine. 15th edition, pp 2575 </ref>

לפי מחקר על [[נטל התחלואה]] של ארגון הבריאות העולמי, עישון הוא [[גורם סיכון בריאותי|הסיבה העיקרית]] למוות ממחלות סרטן. עישון תורם כמיליון מקרי מוות מסרטן בכל שנה. לעומתו שתיית [[אלכוהול]] תורמת כ-600 אלף מקרי מוות מסרטן בשנה, [[זיהום אוויר]] תורם כ-200 אלף מקרים ו[[בשר מעובד]] תורם כ-34 אלף מקרי מוות בשנה. בשר אדום שאינו [[מסרטן וודאי בבני אדם]] תורם אולי כ-50 אלף מקרים מוות מסרטן.<ref name="iarc_QA">[http://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/pdf/Monographs-Q&A_Vol114.pdf Q&A on the carcinogenicity of the consumption of red meat and processed meat], International Agency for Research on Cancer , 2015,ארגון הבריאות העולמי</ref>

לפי מחקר על [[נטל התחלואה]] של ארגון הבריאות העולמי, עישון הוא [[גורם סיכון בריאותי|הסיבה העיקרית]] למוות ממחלות סרטן. עישון תורם כמיליון מקרי מוות מסרטן בכל שנה. לעומתו שתיית [[אלכוהול]] תורמת כ-600 אלף מקרי מוות מסרטן בשנה, [[זיהום אוויר]] תורם כ-200 אלף מקרים ו[[בשר מעובד]] תורם כ-34 אלף מקרי מוות בשנה. בשר אדום שאינו [[מסרטן וודאי בבני אדם]] תורם אולי כ-50 אלף מקרים מוות מסרטן.<ref name="iarc_QA">[http://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/pdf/Monographs-Q&A_Vol114.pdf Q&A on the carcinogenicity of the consumption of red meat and processed meat], International Agency for Research on Cancer , 2015,ארגון הבריאות העולמי</ref>

==עישון ומחלות בדרכי הנשימה==

==עישון ומחלות בדרכי הנשימה==

השפעות העישון על דרכי הנשימה היו אחד הנזקים הראשונים שזוהו מבחינה מדעית. כבר בשנת 1897 פרסם מנדלסון (Mendelssohn) את המחקר הראשון על הקשר שבין עישון לבין נזק למערכת הנשימה. [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/assia/hashpaat-2.htm] {{הערה|MENDELSSOHN, A Journal of the Russian National Health Society, September 1897. Lanwf 2~38671: 952-953, 1897.}} הוא בדק מעל 1000 סטודנטים ברוסיה, ומצא כי הפרעות למערכת הנשימה היו גדולות ב-60 אחוז בקרב סטודנטים מעשנים. הוא גם מצא כי ההפרעה גדולה יותר בקרב מי שעישנו זמן רב לעומת מי שעישנו במשך זמן קצר. הוא יצא בקריאה להזהיר את הצעירים מפני נזקי הטבק. [http://www.atsjournals.org/doi/pdf/10.1164/arrd.1967.95.5.783]

השפעות העישון על דרכי הנשימה היו אחד הנזקים הראשונים שזוהו מבחינה מדעית. כבר בשנת 1897 פרסם מנדלסון (Mendelssohn) את המחקר הראשון על הקשר שבין עישון לבין נזק למערכת הנשימה. [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/assia/hashpaat-2.htm] {{הערה|MENDELSSOHN, A Journal of the Russian National Health Society, September 1897. Lanwf 2~38671: 952-953, 1897.}} הוא בדק מעל 1000 סטודנטים ברוסיה, ומצא כי הפרעות למערכת הנשימה היו גדולות ב-60 אחוז בקרב סטודנטים מעשנים. הוא גם מצא כי ההפרעה גדולה יותר בקרב מי שעישנו זמן רב לעומת מי שעישנו במשך זמן קצר. הוא יצא בקריאה להזהיר את הצעירים מפני נזקי הטבק. [http://www.atsjournals.org/doi/pdf/10.1164/arrd.1967.95.5.783]

מחלות של מערכת הנשימה שנגרמות על ידי העישון כוללות '''דלקת כרונית של הסמפונות''' (Chronic Bronchitis), '''נפחת הריאות''' (Pulmonary Emphysema) ו[[סרטן הריאה]]. סרטן הריאה נדון בתחום של מחלות סרטניות. מחלות אלה נקראות '''מחלות חסימתיות כרוניות של הריאה''', באשר הן גורמות באופן איטי והדרגתי לחסימה בזרימת האוויר בסמפונות ופוגעות באוורור התקין של הריאות. שתי המחלות מתפתחות במקביל אצל כל מעשן. אולם דרגת החומרה של המחלות שונה בין מעשן למעשן. כמו כי יש הבדלים בין מעשנים- חלק מפתחים בעיקר ברונכיטיס כרונית, וחלק מפתח בעיקר נפחת הריאות. {{הערה|שם=מצלר|ד"ר אפרים מלצר, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/assia/hashpaat-2.htm השפעת העישון על מערכת הלב וכלי הדם ועל מערכת הנשימה], ספר אסיא-כרך חמישי, מכון שלזינגר, הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים תשמ"ו, באתר "דעת" מכללת הרצוג}}

מחלות של מערכת הנשימה שנגרמות על ידי העישון כוללות '''דלקת כרונית של הסמפונות''' (Chronic Bronchitis), '''נפחת הריאות''' (Pulmonary Emphysema) ו[[סרטן הריאה]]. סרטן הריאה נדון בתחום של מחלות סרטניות. מחלות אלה נקראות '''מחלות חסימתיות כרוניות של הריאה''', באשר הן גורמות באופן איטי והדרגתי לחסימה בזרימת האוויר בסמפונות ופוגעות באוורור התקין של הריאות. שתי המחלות מתפתחות במקביל אצל כל מעשן. אולם דרגת החומרה של המחלות שונה בין מעשן למעשן. כמו כי יש הבדלים בין מעשנים- חלק מפתחים בעיקר ברונכיטיס כרונית, וחלק מפתח בעיקר נפחת הריאות. {{הערה|שם=מצלר|ד"ר אפרים מלצר, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/assia/hashpaat-2.htm השפעת העישון על מערכת הלב וכלי הדם ועל מערכת הנשימה], ספר אסיא-כרך חמישי, מכון שלזינגר, הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים תשמ"ו, באתר "דעת" מכללת הרצוג}}

עישון סיגריות הוא האשם בלמעלה מ-90% מהתחלואה ב[[מחלת ריאות כרונית חסימתית]] (COPD). כבר לאחר שנת עישון נראים שינויים דלקתיים בדרכי הנשימה הקטנות, ללא פגיעה בתפקודי הריאה. לאחר 20 שנות עישון, נגרם נזק משמעותי שחומרתו תלויה במשך העישון ובכמות הסיגריות ביום; 80% מהמעשנים מעל לגיל 60 מפתחים שיעול-פרודוקטיבי-כרוני עקב ייצור כיח מוגבר. דלקת כרונית והיצרות דרכי הנשימה הקטנות עם הרס נאדיות הריאה יגרמו לנפחת (אמפיזמה) ב-15% מהמעשנים. שינויים פתולוגיים אלה יחלפו אצל צעירים [[גמילה מעישון|המפסיקים לעשן]] כעבור שנה ואילו אצל מעשנים כבדים הפסקת העישון תמנע בדרך כלל את המשך התדרדרות מצב הריאות. <ref name="wikirefua1"/>

עישון סיגריות הוא האשם בלמעלה מ-90% מהתחלואה ב[[מחלת ריאות כרונית חסימתית]] (COPD). כבר לאחר שנת עישון נראים שינויים דלקתיים בדרכי הנשימה הקטנות, ללא פגיעה בתפקודי הריאה. לאחר 20 שנות עישון, נגרם נזק משמעותי שחומרתו תלויה במשך העישון ובכמות הסיגריות ביום; 80% מהמעשנים מעל לגיל 60 מפתחים שיעול-פרודוקטיבי-כרוני עקב ייצור כיח מוגבר. דלקת כרונית והיצרות דרכי הנשימה הקטנות עם הרס נאדיות הריאה יגרמו לנפחת (אמפיזמה) ב-15% מהמעשנים. שינויים פתולוגיים אלה יחלפו אצל צעירים [[גמילה מעישון|המפסיקים לעשן]] כעבור שנה ואילו אצל מעשנים כבדים הפסקת העישון תמנע בדרך כלל את המשך התדרדרות מצב הריאות. <ref name="wikirefua1"/>

עישון מאיץ את תהליך הזדקנות העור. פרוש הדבר כי העור פחות גמיש ונוטה יותר להתדלדל, מפתח קמטים וחריצים, ויכול להפוך לעור יבש וגס. לפעמים מתפתחים כתמים ומראה עור לא-אחיד או קריעה של כלי דם סמוך לעוד. מעשנים עלולים להראות חיוורים או לפתח מראה כתמתם או אפרפר. מאז שנות ה-70 מחקרים מראים כי עישון גורם ליותר קמטים מאשר חשיפה לשמש. קווים מסביב לעיניים הקרויים "רגלי עורב" (“crow's feet”) עלולים להתפתח בגיל מוקדם יותר. מסביב לפה עלולים להתפתח "קווי מעשנים" ("Smoker's lines"). היבטים אלה של הזדקנות העור מחריפים עם הגיל. [https://www.dermnetnz.org/topics/smoking-and-its-effects-on-the-skin] ניתן לראות באופן ויזואלי את השפעת העישון על המראה כאשר משווים בין שני תאומות שאחת מהן עישנה והשנייה לא. [http://www.webmd.com/smoking-cessation/ss/slideshow-ways-smoking-affects-looks]

עישון מאיץ את תהליך הזדקנות העור. פרוש הדבר כי העור פחות גמיש ונוטה יותר להתדלדל, מפתח קמטים וחריצים, ויכול להפוך לעור יבש וגס. לפעמים מתפתחים כתמים ומראה עור לא-אחיד או קריעה של כלי דם סמוך לעוד. מעשנים עלולים להראות חיוורים או לפתח מראה כתמתם או אפרפר. מאז שנות ה-70 מחקרים מראים כי עישון גורם ליותר קמטים מאשר חשיפה לשמש. קווים מסביב לעיניים הקרויים "רגלי עורב" (“crow's feet”) עלולים להתפתח בגיל מוקדם יותר. מסביב לפה עלולים להתפתח "קווי מעשנים" ("Smoker's lines"). היבטים אלה של הזדקנות העור מחריפים עם הגיל. [https://www.dermnetnz.org/topics/smoking-and-its-effects-on-the-skin] ניתן לראות באופן ויזואלי את השפעת העישון על המראה כאשר משווים בין שני תאומות שאחת מהן עישנה והשנייה לא. [http://www.webmd.com/smoking-cessation/ss/slideshow-ways-smoking-affects-looks]

מעשנים מגבירים את הסיכון של [[סרטן העור]] מסוג קרצינומת תאי קשקש (squamous cell carcinoma). יש גם סיכון מוגבר ל-leukoplakia של חלל הפה ול[[סרטן הפה]]. 75% מהחולים בסרטן הפה הם מעשנים. [https://www.dermnetnz.org/topics/smoking-and-its-effects-on-the-skin]

מעשנים מגבירים את הסיכון של [[סרטן העור]] מסוג קרצינומת תאי קשקש (squamous cell carcinoma). יש גם סיכון מוגבר ל-leukoplakia של חלל הפה ול[[סרטן הפה]]. 75% מהחולים בסרטן הפה הם מעשנים. [https://www.dermnetnz.org/topics/smoking-and-its-effects-on-the-skin]

רוב האנשים שאינם מעשנים חושבים שעישון פוגע באטרקטביות של בן הזוג. מעל 80% מהלא מעשנים חושבים שעישון הוא לא סקסי. [http://www.femail.com.au/stop-smoking-and-look-younger.htm]

רוב האנשים שאינם מעשנים חושבים שעישון פוגע באטרקטביות של בן הזוג. מעל 80% מהלא מעשנים חושבים שעישון הוא לא סקסי. [http://www.femail.com.au/stop-smoking-and-look-younger.htm]

* עישון מחריף את התקדמות מחלות החניכיים הקיימות.

* עישון מחריף את התקדמות מחלות החניכיים הקיימות.

* עישון גורם ליצירת כיסים פריודונטליים, על ידי הרס העצם והרקמות התומכות של השיניים.

* עישון גורם ליצירת כיסים פריודונטליים, על ידי הרס העצם והרקמות התומכות של השיניים.

* העישון מקטין את אחיזת השיניים בלסת - פי ארבע במעשנים צעירים. לכן, מעשנים מאבדים את שיניהם בשיעור כפול מלא מעשנים (35% אובדן שיניים במעשנים לעומת 3% בלא מעשנים, לאחר עשר שנים).

* העישון מקטין את אחיזת השיניים בלסת - פי ארבע במעשנים צעירים. לכן, מעשנים מאבדים את שיניהם בשיעור כפול מלא מעשנים (35% אובדן שיניים במעשנים לעומת 3% בלא מעשנים, לאחר עשר שנים).

* העישון גורם לנסיגת חניכיים (הדבר יגרום למראה של שיניים ארוכות).

* העישון גורם לנסיגת חניכיים (הדבר יגרום למראה של שיניים ארוכות).

* העישון בגיל צעיר מעלה את הסיכון למחלת חניכיים אגרסיבית בגיל העשרה.

* העישון בגיל צעיר מעלה את הסיכון למחלת חניכיים אגרסיבית בגיל העשרה.

* העישון מעכב ריפוי לאחר טיפולי חניכיים וניתוחים, ומעלה את אחוז הכישלונות של משתלים דנטליים.

* העישון מעכב ריפוי לאחר טיפולי חניכיים וניתוחים, ומעלה את אחוז הכישלונות של משתלים דנטליים.

מחקר משנת 1998 בשוודיה בדק את הקשר בין מדגם מקרי של מעל 1000 אנשים בגילאים שונים לבין עישון. המחקר בדק את בריאות השיניים ואנשים מילאו שאלונים על הרגלי תזונה, הרגלי היגיינת פה, והרגלי עישון. אחוז המעשנים היה 35% בקבוצות הצעירות וירד ל-24% בקרב אנשים בני 50-65. בגיל 35-50 מעשנים היו עם פחות 0.6 שיניים לעומת לא מעשנים בגילאים 50-65 פחות 1.5 שיניים, בגיל 65-75 פחות 3.5 שיניים ומעשנים ששרדו עד גיל 75 ומעלה היו בעלי 5.8 שינים בפחות. רמת הפלאק והיגיינת הפה הייתה זהה בקרב מעשנים ולא-מעשנים, מעשנים דיווחו על צריכה גבוהה יותר של [[משקאות ממותקים]] ו[[חטיפים]] ועל צריכה נמוכה יותר של פירות לעומת לא מעשנים. החוקרים הסיקו כי עישון הוא סמן של [[גורם סיכון בריאותי|גורם סיכון]] משמעותי עבוד אובדן שיניים ובעיות שיניים אחרות. הרמות הגבהות יותר של צריכת [[סוכר]] בקב מעשנים יכולות להצביע על כך שעישון בפני עצמו אינו מסוכן אלא אינדיקטור ל[[תזונה בריאה|תזונה לא בריאה]], ולקשר בין [[עישון ועוני|עישון לעוני]] - שכן עוני קשור גם להרגלי תזונה הכוללים צריכת סוכר גבוהה. {{הערה|Axelsson P, Paulander J, Lindhe J., [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9565280 Relationship between smoking and dental status in 35-, 50-, 65-, and 75-year-old individuals], J Clin Periodontol. 1998 Apr;25(4):297-305.}}

 

מחקר משנת 1998 בשוודיה בדק את הקשר בין מדגם מקרי של מעל 1000 אנשים בגילאים שונים לבין עישון. המחקר בדק את בריאות השיניים ואנשים מילאו שאלונים על הרגלי תזונה, הרגלי היגיינת פה, והרגלי עישון. אחוז המעשנים היה 35% בקבוצות הצעירות וירד ל-24% בקרב אנשים בני 50-65. בגיל 35-50 מעשנים היו עם פחות 0.6 שיניים לעומת לא מעשנים בגילאים 50-65 פחות 1.5 שיניים, בגיל 65-75 פחות 3.5 שיניים ומעשנים ששרדו עד גיל 75 ומעלה היו בעלי 5.8 שינים בפחות. רמת הפלאק והיגיינת הפה הייתה זהה בקרב מעשנים ולא-מעשנים, מעשנים דיווחו על צריכה גבוהה יותר של [[משקאות ממותקים]] ו[[חטיפים]] ועל צריכה נמוכה יותר של פירות לעומת לא מעשנים. החוקרים הסיקו כי עישון הוא סמן של [[גורם סיכון בריאותי|גורם סיכון]] משמעותי עבוד אובדן שיניים ובעיות שיניים אחרות. הרמות הגבהות יותר של צריכת [[סוכר]] בקב מעשנים יכולות להצביע על כך שעישון בפני עצמו אינו מסוכן אלא אינדיקטור ל[[תזונה בריאה|תזונה לא בריאה]], ולקשר בין [[עישון ועוני|עישון לעוני]] - שכן עוני קשור גם להרגלי תזונה הכוללים צריכת סוכר גבוהה. {{הערה|Axelsson P, Paulander J, Lindhe J., [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9565280 Relationship between smoking and dental status in 35-, 50-, 65-, and 75-year-old individuals], J Clin Periodontol. 1998 Apr;25(4):297-305.}}

==נזקים בריאותיים של עישון מיד שנייה==

==נזקים בריאותיים של עישון מיד שנייה==

==נזקים בריאותיים נוספים של עישון==

==נזקים בריאותיים נוספים של עישון==

מקרים של [[אין-אונות]] הינם גבוהים יותר בכ-85% בקרב גברים מעשנים יחסית לגברים שאינם מעשנים, והעישון הוא גורם מרכזי של אין-אונות. עישון עלול לפגוע בעור הפנים ולגרום הזדקנות של רקמות שונות בגוף. עישון קשור להסתברות גדולה יותר ל[[סוכרת]].  

מקרים של [[אין-אונות]] הינם גבוהים יותר בכ-85% בקרב גברים מעשנים יחסית לגברים שאינם מעשנים, והעישון הוא גורם מרכזי של אין-אונות. עישון עלול לפגוע בעור הפנים ולגרום הזדקנות של רקמות שונות בגוף. עישון קשור להסתברות גדולה יותר ל[[סוכרת]].  

הסיכון המוגדל של אדם לחלות במחלה פרופורציונלי באופן ישיר לאורך הזמן שהוא מעשן כמו גם לכמות שאותה הוא מעשן; רוב המחקרים שהתפרסמו בנושא נזקי עישון מדברים של חבילה (20 סיגריות) או חצי חבילה. אין מספיק מידע אודות נזקי עישון של סיגריות בודדות ליום, למעט מחקר אחד, אשר גם הוא מדבר על 6 סיגריות ליום לגברים ו-3 לנשים ‏‏{{הערה|1=‏[http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2217416,00.html גם עישון קל מסכן את הבריאות], ב-[[ynet]]‏}}. עם זאת, אם אדם מפסיק לעשן, סיכויי התחלואה למחלות שונות יורדים בהדרגה.

הסיכון המוגדל של אדם לחלות במחלה פרופורציונלי באופן ישיר לאורך הזמן שהוא מעשן כמו גם לכמות שאותה הוא מעשן; רוב המחקרים שהתפרסמו בנושא נזקי עישון מדברים של חבילה (20 סיגריות) או חצי חבילה. אין מספיק מידע אודות נזקי עישון של סיגריות בודדות ליום, למעט מחקר אחד, אשר גם הוא מדבר על 6 סיגריות ליום לגברים ו-3 לנשים ‏‏{{הערה|1=‏[http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2217416,00.html גם עישון קל מסכן את הבריאות], ב-[[ynet]]‏}}. עם זאת, אם אדם מפסיק לעשן, סיכויי התחלואה למחלות שונות יורדים בהדרגה.

אחת הדרכים העיקריות שבהן מעשנים תורמים לעישון של אחרים הוא "טקסי חניכה" שבה נערים ומעשנים צעירים לוחצים ומעודדים ילדים או נערים אחרים להתחיל לעשן ובכך כביכול לעבור טקס התבגרות או קבלה לחבורה. לרוב הילד או הנער מקבל מסר לפיו עישון הוא סימן לבגרות - כביכול אות שהוא הפך מילד לנער או נערה ובכך יכול להצטרף לעולם המבוגרים. יש משמעות גדולה לנושא של סיגריה ראשונה ולא רק ל"התחלת עישון" שכן [[התמכרות לטבק]] יכולה לפעמים להמשך על פני שנים.  

אחת הדרכים העיקריות שבהן מעשנים תורמים לעישון של אחרים הוא "טקסי חניכה" שבה נערים ומעשנים צעירים לוחצים ומעודדים ילדים או נערים אחרים להתחיל לעשן ובכך כביכול לעבור טקס התבגרות או קבלה לחבורה. לרוב הילד או הנער מקבל מסר לפיו עישון הוא סימן לבגרות - כביכול אות שהוא הפך מילד לנער או נערה ובכך יכול להצטרף לעולם המבוגרים. יש משמעות גדולה לנושא של סיגריה ראשונה ולא רק ל"התחלת עישון" שכן [[התמכרות לטבק]] יכולה לפעמים להמשך על פני שנים.  

מעשנים שהחלו לעשן בגיל בגיר בדרך כלל עושים זאת עקב חיקוי של מעשנים רבים סביבם - לדוגמה חיילים ביחידה צבאית המוקפים במעשנים רבים ביחידה שלהם או עובד שנמצא בסביבה של מעשנים רבים. עבור מעשנים קיימת אשליה כי העישון גורם להם להיות פחות עצבניים. למעשה לאחר 20 דקות מתחילים סימני גמילה מסיגריה - והמעשן הופך עצבני יותר כשהגוף שלו דורש עוד ניקוטין. הספקת הניקוטין מקטינה את ה"רעב" לניקוטין ומרגיעה את העצבנות שהיא עצמה יצרה. עם זאת מעשנים רבים מעודדים לא מעשנים להתחיל לעשן בטיעון שהעישון יקל עליהם להתמודד עם עצבים.  

מעשנים שהחלו לעשן בגיל בגיר בדרך כלל עושים זאת עקב חיקוי של מעשנים רבים סביבם - לדוגמה חיילים ביחידה צבאית המוקפים במעשנים רבים ביחידה שלהם או עובד שנמצא בסביבה של מעשנים רבים. עבור מעשנים קיימת אשליה כי העישון גורם להם להיות פחות עצבניים. למעשה לאחר 20 דקות מתחילים סימני גמילה מסיגריה - והמעשן הופך עצבני יותר כשהגוף שלו דורש עוד ניקוטין. הספקת הניקוטין מקטינה את ה"רעב" לניקוטין ומרגיעה את העצבנות שהיא עצמה יצרה. עם זאת מעשנים רבים מעודדים לא מעשנים להתחיל לעשן בטיעון שהעישון יקל עליהם להתמודד עם עצבים.  

;הכחשה והדחקה של נזקי העישון:

;הכחשה והדחקה של נזקי העישון:

* נערים מבוגרים שנראים כבגירים, קונים סיגריות או מוצרי טבק ומעבירים אותם לנערים צעירים יותר, תמורת כסף או ללא כסף.  

* נערים מבוגרים שנראים כבגירים, קונים סיגריות או מוצרי טבק ומעבירים אותם לנערים צעירים יותר, תמורת כסף או ללא כסף.  

* נערים שגונבים סיגריות או טבק ממעשנים מבוגרים.  

* נערים שגונבים סיגריות או טבק ממעשנים מבוגרים.  

* נערים אוספים בדלי סיגריות ומעשנים אותם.

* נערים אוספים [[בדלי סיגריות]] ומעשנים אותם.

אפיק נוסף דרכו מעשנים מסייעים להגברת העישון בקרב ילדים ונערים הוא דרך [[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק|שיווק של סיגריות]] שנועד לכאורה רק למבוגרים אבל בפועל משרת גם מעשנים ילדים ונערים:

אפיק נוסף דרכו מעשנים מסייעים להגברת העישון בקרב ילדים ונערים הוא דרך [[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק|שיווק של סיגריות]] שנועד לכאורה רק למבוגרים אבל בפועל משרת גם מעשנים ילדים ונערים:

==תרומה העישון לתחלואה דרך העמקת העוני==

==תרומה העישון לתחלואה דרך העמקת העוני==

{{הפניה לערך מורחב|עישון ועוני}}

{{הפניה לערך מורחב|עישון ועוני}}

עישון תורם ל[[עוני]] במיוחד ב[[מדינות עניות]]. מחקרים הראו שבקרב [[עוני|משפחות עניות]] במדינות עניות, הוצאות על [[עישון טבק|טבק]] עלולות להיות מעל ל-10% מסך הצריכה של משק הבית. כתוצאה מכך משפחות אלה יכולות להוציא פחות כסף על מזון, חינוך וטיפולים רפואיים. פחות כסף לטיפולים רפואיים פירושם לעיתים קרובות הזנחת הטיפול הרפואי עד לשלב מאוחר יותר שבו התסמינים קשים יותר, וכן קשה ויקר יותר לטפל בחולים וסיכוי ההחלמה נמוכים יותר. כך שבנוסף להשפעות הבריאותיות הישירות שלו, עישון תורם ל[[תת-תזונה]], להוצאות בריאות גבוהות יותר ולמוות בר מניעה ממחלות אחרות. כמו כן עישון תורם לפגיעה בידיעת קרוא וכתוב ובהשכלה בכלל שגם להם יש השלכות לרעה על בריאות האוכלוסיה. {{הערה| שם=|TFI[http://www.who.int/tobacco/research/economics/rationale/poverty/en/ Tobacco Free Initiative (TFI) - Poverty], ארגון הבריאות העולמי}}

עישון תורם ל[[עוני]] במיוחד ב[[מדינות עניות]]. מחקרים הראו שבקרב [[עוני|משפחות עניות]] במדינות עניות, הוצאות על [[עישון טבק|טבק]] עלולות להיות מעל ל-10% מסך הצריכה של משק הבית. כתוצאה מכך משפחות אלה יכולות להוציא פחות כסף על מזון, חינוך וטיפולים רפואיים. פחות כסף לטיפולים רפואיים פירושם לעיתים קרובות הזנחת הטיפול הרפואי עד לשלב מאוחר יותר שבו התסמינים קשים יותר, וכן קשה ויקר יותר לטפל בחולים וסיכוי ההחלמה נמוכים יותר. כך שבנוסף להשפעות הבריאותיות הישירות שלו, עישון תורם ל[[תת-תזונה]], להוצאות בריאות גבוהות יותר ולמוות בר מניעה ממחלות אחרות. כמו כן עישון תורם לפגיעה בידיעת קרוא וכתוב ובהשכלה בכלל שגם להם יש השלכות לרעה על בריאות האוכלוסיה. {{הערה| שם=|TFI[http://www.who.int/tobacco/research/economics/rationale/poverty/en/ Tobacco Free Initiative (TFI) - Poverty], ארגון הבריאות העולמי}}

אפילו במדינות עשירות יש משפחות רבות שבהן מעשנים מוציאים כסף על קניית סיגריות במקום על מוצרים חיוניים למשק הבית. לדוגמה בקנדה ובצרפת 31% מהמעשנים הגיעו למצב זה, באירלנד 15% ובהולנד בריטניה וניו זילנד 21%. בקרב מדינות עניות יותר דבר זה נפוץ הרבה יותר - במלזיה 67%, ברזיל 73% ובתאילנד 76%. [http://www.tobaccoatlas.org/topic/tobacco-poverty/] עישון יכול ליצור עול כלכלי כבד גם גם בגלל תחלואה ותמותה שהוא גורם - בשל כך שמשפחה מאבדת הורה מפרנס. מעשנים מתקשים לוותר על סיגריות גם כשמחירן עולה ([[מוצר קשיח]]). היבטים אלה גורמים לכך שעישון הוא תורם ל[[אי שוויון כלכלי]] ו[[אי שוויון בריאותי]]. מחקרים במדינות עשירות מצאו כי חלק ניכר מ[[אי שוויון בריאותי]] נובע מכך שעניים מעשנים יותר ולכן חולים הרבה יותר בשורה ארוכה של מחלות.  

אפילו במדינות עשירות יש משפחות רבות שבהן מעשנים מוציאים כסף על קניית סיגריות במקום על מוצרים חיוניים למשק הבית. לדוגמה בקנדה ובצרפת 31% מהמעשנים הגיעו למצב זה, באירלנד 15% ובהולנד בריטניה וניו זילנד 21%. בקרב מדינות עניות יותר דבר זה נפוץ הרבה יותר - במלזיה 67%, ברזיל 73% ובתאילנד 76%. [http://www.tobaccoatlas.org/topic/tobacco-poverty/] עישון יכול ליצור עול כלכלי כבד גם גם בגלל תחלואה ותמותה שהוא גורם - בשל כך שמשפחה מאבדת הורה מפרנס. מעשנים מתקשים לוותר על סיגריות גם כשמחירן עולה ([[מוצר קשיח]]). היבטים אלה גורמים לכך שעישון הוא תורם ל[[אי שוויון כלכלי]] ו[[אי שוויון בריאותי]]. מחקרים במדינות עשירות מצאו כי חלק ניכר מ[[אי שוויון בריאותי]] נובע מכך שעניים מעשנים יותר ולכן חולים הרבה יותר בשורה ארוכה של מחלות.  

עישון הוא בחלק מהמקרים סוג של [[מלכודת עוני]] בין דורית - עישון מגביר את הסיכון לעוני, ועוני מגביר את הסיכון לעישון של הדור הבא.מספר מחקרים ממקומות שונים בעולם הראו כי עישון וצורות אחרות של צריכת טבק נפוצים יותר בקרב עניים באותה מדינה. לדוגמה בפולין, התרומה של עישון לסיכון למוות מוקדם בגילאים 45-69 משתנה על פי רמת ההשכלה; בשנת 1996 הסיכון למוות בגיל הביניים בקרב גברים משכילים עמד על 5% הסיכון הזה כמעט כפול (9%) בקרב גברים בעלי השכלה של בית ספר עממי או תיכון בלבד. מחקר שבוצע ב-1997 ב-Chennai בהודו, מצא כי שכיחות העישון קשורה בצורה חזקה להיקף ההשכלה. בין גברים לא משכילים שיעור העישון היה 64% לעומת 21% בקרב גברים בעלי שנות השכלה מעל 12 שנות לימוד. {{הערה| שם=|TFI}}  

עישון הוא בחלק מהמקרים סוג של [[מלכודת עוני]] בין דורית - עישון מגביר את הסיכון לעוני, ועוני מגביר את הסיכון לעישון של הדור הבא.מספר מחקרים ממקומות שונים בעולם הראו כי עישון וצורות אחרות של צריכת טבק נפוצים יותר בקרב עניים באותה מדינה. לדוגמה בפולין, התרומה של עישון לסיכון למוות מוקדם בגילאים 45-69 משתנה על פי רמת ההשכלה; בשנת 1996 הסיכון למוות בגיל הביניים בקרב גברים משכילים עמד על 5% הסיכון הזה כמעט כפול (9%) בקרב גברים בעלי השכלה של בית ספר עממי או תיכון בלבד. מחקר שבוצע ב-1997 ב-Chennai בהודו, מצא כי שכיחות העישון קשורה בצורה חזקה להיקף ההשכלה. בין גברים לא משכילים שיעור העישון היה 64% לעומת 21% בקרב גברים בעלי שנות השכלה מעל 12 שנות לימוד. {{הערה| שם=|TFI}}  

* שבועיים עד 3 חודשים - מתחילה ירידה בסיכון להתקף לב, תפקוד הריאות מתחיל להשתפר.  

* שבועיים עד 3 חודשים - מתחילה ירידה בסיכון להתקף לב, תפקוד הריאות מתחיל להשתפר.  

* שנה - הסיכון ללקות במחלת לב כלילית, התקף לב ושבץ יורד לחצי ביחס לסיכון של מעשן.  

* שנה - הסיכון ללקות במחלת לב כלילית, התקף לב ושבץ יורד לחצי ביחס לסיכון של מעשן.  

* 5 שנים - הסיכון לשטף דם במוח מסוג subarachnoid hemorrhage יורד ל 59% מזה של מעשן. בקרב נשים שהספיקו לעשן הסיכון לפתח [[סוכרת]] יורד לרמה של לא-מעשנות.  

* 5 שנים - הסיכון לשטף דם במוח מסוג subarachnoid hemorrhage יורד ל-59% מזה של מעשן. בקרב נשים שהספיקו לעשן הסיכון לפתח [[סוכרת]] יורד לרמה של לא-מעשנות.  

* 5-15 שנים - הסיכוי ללקות בשבץ יורד לרמה של לא אדם לא מעשן.  

* 5-15 שנים - הסיכוי ללקות בשבץ יורד לרמה של לא אדם לא מעשן.  

* 10 שנים - הסיכוי ללקות ב[[סרטן ריאות]] יורד ל 30% עד 50% ביחס לזה של מעשנים. הסיכון למוות מסרטן ריאות יורד כמעט בחצי ביחס למעשן ממוצע (שמעשן חבילה ביום). הסיכון לסרטן הפה, סרטן הגרון, סרטן הלבלב, וסרטן הוושט יורד. הסיכון ללקות ב[[סוכרת]] עבור גברים ונשים כאחד הוא זהה בשלב זה ללא מעשנים.  

* 10 שנים - הסיכוי ללקות ב[[סרטן ריאות]] יורד ל-30% עד 50% ביחס לזה של מעשנים. הסיכון למוות מסרטן ריאות יורד כמעט בחצי ביחס למעשן ממוצע (שמעשן חבילה ביום). הסיכון לסרטן הפה, סרטן הגרון, סרטן הלבלב, וסרטן הוושט יורד. הסיכון ללקות ב[[סוכרת]] עבור גברים ונשים כאחד הוא זהה בשלב זה ללא מעשנים.  

* 13 שנים - מעשן ממוצע שמצליח להגיע לגיל 75 הוא בממוצע עם פחות 5.8 שיניים לעומת לא מעשנים. 13 שנה לאחר הגמילה מעישון, הסיכון זהה לזה של אנשים שלא עישנו מעולם.  

* 13 שנים - מעשן ממוצע שמצליח להגיע לגיל 75 הוא בממוצע עם פחות 5.8 שיניים לעומת לא מעשנים. 13 שנה לאחר הגמילה מעישון, הסיכון זהה לזה של אנשים שלא עישנו מעולם.  

* 15 שנים - הסיכון של מעשן שנגמל ללקות במחלת לב כלילית הוא כעת דומה לזה של אנשים שלא עישנו מעולם. (יש מחקרים שמוצאים כי דבר זה מתרחש רק לאחר 20 שנה)

* 15 שנים - הסיכון של מעשן שנגמל ללקות במחלת לב כלילית הוא כעת דומה לזה של אנשים שלא עישנו מעולם. (יש מחקרים שמוצאים כי דבר זה מתרחש רק לאחר 20 שנה)

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Health_effects_of_tobacco השפעות בריאותיות של טבק] בוויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Health_effects_of_tobacco השפעות בריאותיות של טבק] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Tobacco_smoking עישון טבק] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Tobacco_smoking עישון טבק] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Tobacco_industry תעשיית הטבק] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Tobacco_industry תעשיית הטבק] בוויקיפדיה האנגלית

* [https://www.ma-bari.co.il/stop-smoking/ 10 סיבות שיגרמו לכם להמשיך לעשן], צוות, "מה בריא", 08.12.2016

* [https://www.ma-bari.co.il/stop-smoking/ 10 סיבות שיגרמו לכם להמשיך לעשן], צוות, "מה בריא", 08.12.2016

* דניז גריידי, ניו יורק טיימס, ורונה מור [https://www.haaretz.co.il/news/health/research/.premium-1.2568564 העישון מסוכן הרבה יותר ממה שהעריכו עד כה], הארץ, 26.02.2015

* דניז גריידי, ניו יורק טיימס, ורונה מור [https://www.haaretz.co.il/news/health/research/.premium-1.2568564 העישון מסוכן הרבה יותר ממה שהעריכו עד כה], הארץ, 26.02.2015

* ירון קלנר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4518928,00.html הנתון נחשף: 7,670 מתים בשנה בגלל עישון] ynet ,13.5.2014  

* ירון קלנר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4518928,00.html הנתון נחשף: 7,670 מתים בשנה בגלל עישון] ynet ,13.5.2014  

* ד"ר איתי גל, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4662865,00.html הדו"ח השנתי: 8,000 ישראלים מתים מדי שנה מעישון], ynet,  31.05.2015

* ד"ר איתי גל, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4662865,00.html הדו"ח השנתי: 8,000 ישראלים מתים מדי שנה מעישון], ynet,  31.05.2015

* רותם אליזרע, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4869748,00.html מחקר: לא רק ריאות - 12 סוגי הסרטן האחרים שנגרמים מעישון], 25.10.2016, וואינט

* רותם אליזרע, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4869748,00.html מחקר: לא רק ריאות - 12 סוגי הסרטן האחרים שנגרמים מעישון], 25.10.2016, וואינט