שינויים

נוספו 10 בתים ,  10:36, 4 בספטמבר 2018
מ
שורה 23: שורה 23:  
{{להשלים}}
 
{{להשלים}}
   −
==
+
בלי לוגו גרר ביקורות נוקבות מצד העיתונות התומכת ב[[שוק חופשי|שוק החופשי]] ובפרט מצד [[האקונומיסט]], שפתח בעימות פומבי עם קליין אותו הם כינו "בלי לוגו לעומת פרו לוגו" (במקור: ''No Logo vs. Pro Logo''). בספר ''The Rebel Sell'' שיצא בשנת 2004 נמתחת ביקורת קשה על הרעיונות המובאים בספר "בלי לוגו", בטענה שהקישור בין שיפור תנאי התעסוקה של מעמד הפועלים לבין המאבק ל[[אנטי גלובליזציה]] הוא שטחי ופסול, ועלול לשחק לידי [[תאגיד|התאגידים]] המותקפים.
בלי לוגו' גרר ביקורות נוקבות מצד העיתונות התומכת ב[[שוק חופשי|שוק החופשי]] ובפרט מצד [[האקונומיסט]], שפתח בעימות פומבי עם קליין אותו הם כינו "בלי לוגו לעומת פרו לוגו" (במקור: ''No Logo vs. Pro Logo''). בספר ''The Rebel Sell'' שיצא בשנת 2004 נמתחת ביקורת קשה על הרעיונות המובאים ב"בלי לוגו", בטענה שהקישור בין שיפור תנאי התעסוקה של מעמד הפועלים לבין המאבק ל[[אנטי גלובליזציה]] הוא שטחי ופסול, ועלול לשחק לידי [[תאגיד|התאגידים]] המותקפים.
     −
הספר [[כלכלת עוני (ספר)|כלכלת עוני]] טוען כי בדרך כלל [[עוני|התושבים העניים]] של מדינות עניות נמצאים בעסקים כאלה מחוסר ברירה. התפקוד של עסקים אלה גרוע יותר לעומת עסקים גדולים יותר והשכר בחברות גדולות ובינלאומיות הוא טוב יותר לעומת אופציות אחרות. עם זאת טיעון זה לא מתייחס לכלכלה כאל מכלול - כלומר לסך ההשפעה של עסקים גדולים על מבנה הענף ולדחיקה של עסקים קטנים על ידי עסקים גדולים יותר באמצעות [[יתרון לגודל]]. ראו ערך של [[תעשיית הבגדים]] להיבטים של זכויות עובדים בתעשיית זו.
+
הספר [[כלכלת עוני (ספר)|כלכלת עוני]] טוען כי בדרך כלל [[עוני|התושבים העניים]] של מדינות עניות נמצאים בעסקים כאלה מחוסר ברירה. התפקוד של עסקים אלה גרוע יותר לעומת עסקים גדולים יותר והשכר בחברות גדולות ובינלאומיות הוא טוב יותר לעומת אופציות אחרות. עם זאת טיעון זה לא מתייחס לכלכלה כאל מכלול - כלומר לסך ההשפעה של עסקים גדולים על מבנה הענף ולדחיקה של עסקים קטנים על ידי עסקים גדולים יותר באמצעות [[יתרון לגודל]]. ראו גם בערך על [[תעשיית הבגדים]] להיבטים של זכויות עובדים בתעשייה זו.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==