שינויים

נוסף בית אחד ,  13:03, 2 בספטמבר 2018
שורה 14: שורה 14:  
בין השנים 2000-2014 גדלה צריכת הבגדים ב-60%. כמות הבגדים המיוצרים בשנה היא מעל 100 מיליארד בגדים בשנה. [https://reshet.tv/item/news/the-system/season-05/articles/ofna-info-524471/] היות ו[[אוכלוסיית העולם]] עומדת על 7 מיליארד בני אדם, מדובר בייצור של 13 בגדים בשנה לכל אדם בעולם. לטענת פעילים בתחום הגידול בכמויות הביגוד והירידה במחיר יוצר בעיה גדלה של בגדים שלא נלבשים, בגדים שנשלחים לאפריקה או נשלחים למחזור- אבל כמויות הבגדים גדולות כל כך שהדבר יוצר בעיות זיהום ועודף ביגוד גם במדינות העניות.{{הערה|רותם שטרקמן, הדר קנה [https://www.themarker.com/markerweek/1.2893568 מה הבעיה עם בגדים שנמכרים בזול?], ראיון עם מיכל ארבל־לוי, דה מרקר, 26.03.2016 }}
 
בין השנים 2000-2014 גדלה צריכת הבגדים ב-60%. כמות הבגדים המיוצרים בשנה היא מעל 100 מיליארד בגדים בשנה. [https://reshet.tv/item/news/the-system/season-05/articles/ofna-info-524471/] היות ו[[אוכלוסיית העולם]] עומדת על 7 מיליארד בני אדם, מדובר בייצור של 13 בגדים בשנה לכל אדם בעולם. לטענת פעילים בתחום הגידול בכמויות הביגוד והירידה במחיר יוצר בעיה גדלה של בגדים שלא נלבשים, בגדים שנשלחים לאפריקה או נשלחים למחזור- אבל כמויות הבגדים גדולות כל כך שהדבר יוצר בעיות זיהום ועודף ביגוד גם במדינות העניות.{{הערה|רותם שטרקמן, הדר קנה [https://www.themarker.com/markerweek/1.2893568 מה הבעיה עם בגדים שנמכרים בזול?], ראיון עם מיכל ארבל־לוי, דה מרקר, 26.03.2016 }}
 
===תנאי התעסוקה של העובדים===
 
===תנאי התעסוקה של העובדים===
====המאבק על תנאי התעסוקה של עובדי טקסטיל במערב===
+
====המאבק על תנאי התעסוקה של עובדי טקסטיל במערב====
 
דוגמה היסטורית לתנאי עבודה גרועים ומסוכנים בתעשיית הטקסטיל היא תעשיית הטקסטיל בניו יורק. ב-26 בספטמבר 1909 החלה שביתת פועלות הטקסטיל במפעל טרייאנגל במנהטן. הפועלות מחו על תנאי העבדות שבהם הועסקו: ימי עבודה בני 14 שעות, שבעה ימים בשבוע בלי הפסקה, העסקת ילדים, ותנאי בטיחות רעועים אשר גרמו לנפגעות רבות. רוב הנשים הועסקו כמתלמדות וככוח אדם לא מקצועי גם אחרי שהוכשרו, והרוויחו כתשיעית מהגברים שהועסקו באותם מקומות. רוב העובדות במקום היו מהגרות יהודיות ולא היה להם איגוד.  המחאה דוכאה בסיוע בריונים ששכרו בעלי המפעל, ובסיוע של שוחד לפוליטיקאים מקומיים, כדי שיעלימו עין מהאלימות. נאום סוחף של אשה בשם קלרה למליך הוביל להרחבת השביתה לעובדות נוספות. [https://mekomit.co.il/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94-20-%D7%90%D7%9C%D7%A3-%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9C-%D7%91/]
 
דוגמה היסטורית לתנאי עבודה גרועים ומסוכנים בתעשיית הטקסטיל היא תעשיית הטקסטיל בניו יורק. ב-26 בספטמבר 1909 החלה שביתת פועלות הטקסטיל במפעל טרייאנגל במנהטן. הפועלות מחו על תנאי העבדות שבהם הועסקו: ימי עבודה בני 14 שעות, שבעה ימים בשבוע בלי הפסקה, העסקת ילדים, ותנאי בטיחות רעועים אשר גרמו לנפגעות רבות. רוב הנשים הועסקו כמתלמדות וככוח אדם לא מקצועי גם אחרי שהוכשרו, והרוויחו כתשיעית מהגברים שהועסקו באותם מקומות. רוב העובדות במקום היו מהגרות יהודיות ולא היה להם איגוד.  המחאה דוכאה בסיוע בריונים ששכרו בעלי המפעל, ובסיוע של שוחד לפוליטיקאים מקומיים, כדי שיעלימו עין מהאלימות. נאום סוחף של אשה בשם קלרה למליך הוביל להרחבת השביתה לעובדות נוספות. [https://mekomit.co.il/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94-20-%D7%90%D7%9C%D7%A3-%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9C-%D7%91/]