שינויים

תעשיית הבגדים נחשבת לענף תעשייתי בעייתי שכן יש לו [[השפעות סביבתיות]] וחברתיות שונות כמו העסקת ילדים ונשים בתנאי עבודה קשים או מסוכנים, [[זיהום]] בגידול חומרי הגלם וייצור הבגדים, יצירת [[התיישנות מכוונת]] בעיקר על ידי מנגון של אופנה ושיווק מאסיבי וגרימה של בעיות פסולת. חלק מתעשיית הבגדים נוגע גם ל[[זכויות בעלי חיים|פגיעה בבעלי חיים]] כמו תעשיית הפרוות, תעשיות עור, מריטת נוצות ועוד. היבט נוסף הוא [[זיהום מים]] וצריכת מים עקב כביסה, וזיהום קשה יותר ופגיעה בעובדים עקב [[ניקוי יבש]]. בנוסף לכך [[תרבות הצריכה]] שמלווה לתעשיית האופנה משפיעה בצורות שונות על [[הדימוי העצמי]], דימוי גוף והזהות של אנשים ויש ביקורת עליה מכיוונים שונים - הדימוי של נשים וסוגיות פמינסטיות, האשמות בהחפצה, עידוד של אנרוקסיה ובעיות אכילה, ועוד. בעשורים האחרונים קיימת מגמה של [[גלובליזציה]] של תעשיות הבגדים כך שחלק גדול מהייצור של בגדים עבר מייצור מקומי למדינות בעלות שכר נמוך , דבר זה משפיע על היכולת להבטיח כי הבגדים נעשים בתנאי העסקה הוגנים וללא השפעות מזיקות לסביבה.  חלק מהביקות הוא מהכיוון של [[פשטות מרצון]] או [[כלכלה בת קיימא]] שטוענים שבעצם רוב הבזבוז נוצר עקב [[צריכת-יתר]] ו[[התיישנות נתפסת]] כאשר הבגדים משמשים כ[[סמל סטטוס]] ולמעשה ניתן היה להלביש את תושבי העולם במחיר זול יותר ועם הרבה פחות צריכת משאבים. כדי לנסות להתמודד עם בעיות אלה קיימים פתרונות שונים כמו [[פשטות מרצון]], [[סחר הוגן]], [[ביגוד בר קיימא]], [[ביגוד טבעוני]] ו[[כביסה בת קיימא]].  

תעשיית הבגדים נחשבת לענף תעשייתי בעייתי שכן יש לו [[השפעות סביבתיות]] וחברתיות שונות כמו העסקת ילדים ונשים בתנאי עבודה קשים או מסוכנים, [[זיהום]] בגידול חומרי הגלם וייצור הבגדים, יצירת [[התיישנות מכוונת]] בעיקר על ידי מנגון של אופנה ושיווק מאסיבי וגרימה של בעיות פסולת. חלק מתעשיית הבגדים נוגע גם ל[[זכויות בעלי חיים|פגיעה בבעלי חיים]] כמו תעשיית הפרוות, תעשיות עור, מריטת נוצות ועוד. היבט נוסף הוא [[זיהום מים]] וצריכת מים עקב כביסה, וזיהום קשה יותר ופגיעה בעובדים עקב [[ניקוי יבש]]. בנוסף לכך [[תרבות הצריכה]] שמלווה לתעשיית האופנה משפיעה בצורות שונות על [[הדימוי העצמי]], דימוי גוף והזהות של אנשים ויש ביקורת עליה מכיוונים שונים - הדימוי של נשים וסוגיות פמינסטיות, האשמות בהחפצה, עידוד של אנרוקסיה ובעיות אכילה, ועוד. בעשורים האחרונים קיימת מגמה של [[גלובליזציה]] של תעשיות הבגדים כך שחלק גדול מהייצור של בגדים עבר מייצור מקומי למדינות בעלות שכר נמוך , דבר זה משפיע על היכולת להבטיח כי הבגדים נעשים בתנאי העסקה הוגנים וללא השפעות מזיקות לסביבה.  חלק מהביקות הוא מהכיוון של [[פשטות מרצון]] או [[כלכלה בת קיימא]] שטוענים שבעצם רוב הבזבוז נוצר עקב [[צריכת-יתר]] ו[[התיישנות נתפסת]] כאשר הבגדים משמשים כ[[סמל סטטוס]] ולמעשה ניתן היה להלביש את תושבי העולם במחיר זול יותר ועם הרבה פחות צריכת משאבים. כדי לנסות להתמודד עם בעיות אלה קיימים פתרונות שונים כמו [[פשטות מרצון]], [[סחר הוגן]], [[ביגוד בר קיימא]], [[ביגוד טבעוני]] ו[[כביסה בת קיימא]].  

==ראו גם==

==ראו גם==