47,332
עריכות
שינויים
←השפעות של פארקים בעיר
מחקר משנת 2007 בדק את ההשפעה של ביקורים בפארק עירוני וביער עירוני בציריך שבשווייץ על הרגשה מדווחת של [[מתח נפשי]], כאבי ראש והרגשת איזון כללית. רמות המתח ירדו ב-87% וכאבי הראש פחות ב-50%. התחושה החיובית השתפרה ככל שהביקור היה ארוך יותר וכלל גם פעילות גופנית (ריצה, אופניים משחק בכדור) - דבר שהשפע בצורה חזקה הרבה יותר לעומת מי שקיים פעילות נמוכה יותר כמו הליכה או התרגעות.<ref>Ralf Hansmann et al, [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1618866707000623 Restoration and stress relief through physical activities in forests and parks], Urban Forestry & Urban Greening ,Volume 6, Issue 4, 15 November 2007, Pages 213–225</ref>
מחקר משנת 2007 בדק את ההשפעה של ביקורים בפארק עירוני וביער עירוני בציריך שבשווייץ על הרגשה מדווחת של [[מתח נפשי]], כאבי ראש והרגשת איזון כללית. רמות המתח ירדו ב-87% וכאבי הראש פחות ב-50%. התחושה החיובית השתפרה ככל שהביקור היה ארוך יותר וכלל גם פעילות גופנית (ריצה, אופניים משחק בכדור) - דבר שהשפע בצורה חזקה הרבה יותר לעומת מי שקיים פעילות נמוכה יותר כמו הליכה או התרגעות.<ref>Ralf Hansmann et al, [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1618866707000623 Restoration and stress relief through physical activities in forests and parks], Urban Forestry & Urban Greening ,Volume 6, Issue 4, 15 November 2007, Pages 213–225</ref>
בשנת 2017 פורסמו התוצאות של מחקר על [[אמבטיית יער]] - חלק מתכנית בריאות לאומית יפנית שהחלה בשנות ה-80. רחצת יער כוללת שהייה רגועה ליד עצים למשך זמן קצר במשך היום (ללא ביצוע של פעילות גופנית). החוקרים מצאו כי רחצות יער כאלה סייעו לרווחה הנפשית והגופנית, תרמו לתפקוד מערכת החיסון, הורידו הפרשה של הורמונים מעוררי עודף לחץ והורידו את [[לחץ הדם]].
בשנת 2017 פורסמו התוצאות של מחקר על [[אמבטיית יער]] - חלק מתכנית בריאות לאומית יפנית שהחלה בשנות ה-80. רחצת יער כוללת שהייה רגועה ליד עצים למשך זמן קצר במשך היום (ללא ביצוע של פעילות גופנית). החוקרים מצאו כי רחצות יער כאלה סייעו לרווחה הנפשית והגופנית, תרמו לתפקוד מערכת החיסון, הורידו הפרשה של הורמונים מעוררי עודף לחץ והורידו את [[לחץ הדם]].
==עצים בעיר בישראל==
בשנים האחרונות קיימת מודעות גוברת בציבור לנושא כריתת עצים בערים ולכריתת יערות בקרבת ערים בישראל. העצים נכרתים כדי לפנות מקום לבנייה, לתשתיות כבישים וכו'.
דוגמאות לכריתת עצים ולמאבקים עליהם כוללים:
* מאבק נגד כריתת עצים בכיכר דינזינגוף.
* כריתת עצי וושינגטוניה ואשל שנכרתו באזור גן הכובשים בת"א,
* המאבק על עצי הפיקוס הוותיקים בשדרות ירושלים ביפו,
* פרויקט הבינוי שיביא לכריתת עצי הפיקוס הוותיקים בכיכר המדינה בת"א,
* התוכנית להקמת שכונת מגורים ברכס לבן ליד ירושלים, שכוללת גם פגיעה ביער
* תכנית "הדסה הקטנה" שמתוכננת בשטח הפארק ליד גן המפלצת בקרית יובל בירושלים,
* כריתת חורשת אקליפטוסים בקרית אונו לצורך הרחבת הכביש המוביל לבקו"ם,
* מאבק נגד כריתת עצים ביער אוסישקין בכפר סבא
המחאה על כריתת עצים היא בשל סיבות מגוונות - רצון לשמור על הנוף העירוני, ערך נוסטלגי, אובדן הצל והחמרה של [[אי חום עירוני]], הפרעה ל[[תחבורה פעילה]], ועוד.
ההגנה הניתנת לעצים קשורה להגדרתם כ"עצים בוגרים", בתיקון 89 לחוק התכנון והבנייה משנת 2008, נקבע שהגדרה של עץ בוגר קשורה לגודל. הוא חייב להיות בגובה מעל 1.30 מטרים ושקוטר הגזע הוא מעל 10 ס"מ. כל עץ שעונה על הגדרה של עץ בוגר הוא עץ בעקרון עץ מוגן. כדי לכרות עת כזה נדרש רישיון כריתה שאותו מנפיק פקיד היערות. הנחת המוצא היא שהעץ מוגן ושומר השער נגד כריתה שלו פקיד היערות. פקיד היערות יכול להיות גורם עירוני, או עובד של [[קרן קיימת לישראל]], חלקם אגרונומים וחלקם לא. [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001250508]
פעילים להגנת עצים טוענים כי ידם של חלק מהפקידים "קלה על ההדק" וכי הם נותנים אישור בקלות רבה. יפעת הולצמן-גזית היא פרופסור למשפטים מהמכללה למנהל, והיא מומחית בתחום ההגנה על עצים. לפי הולצמן-גזית הבעיה הקשה היא שפקידי היערות לא מתפקדים תמיד כשומרים. יש להם נטייה להקל במתן רישיונות, וכי "נותנים לחתול לשמור על השמנת".
בשנת 2018 הוחלט במשרד החקלאות להקל על הקריטוריונים לכריתת עצים. זאת במסגרת החלטה ממשלתית להפחית נטל של [[רגולציה]]. לפי הולצמן-גזית פקיד היערות הממשלתית טען שהוא לא מרגיש נוח עם הקריטריונים של סעיף 15 (שכללו "ייחוד העץ" ו"תרומה סביבתית", ג.נ.) ולכן הוא רוצה לקבוע קריטריונים אובייקטיביים. הוא קבע ארבעה קריטריונים: בריאות, מין העץ, היקף חופת העץ ומיקומו. אין שום התייחסות לערך נופי ואקולוגי וגם לא לערך תרבותי. הטענה היתה שהעניינים האלה הם סובייקטיביים. [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001250508]
המחוקק קבע שכאשר נותנים רישיון כריתה לעץ בוגר צריך לקבוע ערך חליפי, שפרושו כיום הוא [[כסף|פיצוי כספי]]. הכסף הזה אמור לשמש לשתילת עצים חדשים. הקביעה של ערך חליפי, היא לפי העץ שהלך. עץ שיש לו ערך גבוה מחייב פיצוי יקר יותר. לפי הולצמן-גזית תפיסה זו בעייתי היות וערך העץ עצמו הוא סכום קטן יחסית, ונדרש סכום גדול יותר כדי לייצר תנאים לצמיחת עץ משמעותי. התפיסה צריכה להיות כמה יעלה לייצר בית גידול שאפשר לטעת בו עצים משמעותיים. בחלק מהמקרים עושים גומה באזור שהוא מלא בטון, זה לא מאפשר צמיחה של עץ משמעותי שכן ללא שורשים מעמשותיים העץ לא יכול להתפתח. [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001250508]
לפי הולצמן-גזית צריך לשנות את החשיבה. צריך שיהיה 'היטל יער עירוני'. כל יזם שבונה בעיר ומעוניין לכרות עצים וקיבל את אישור פקיד היערות, יידרש לשלם עבור יצירת בתי הגידול שיאפשרו לעצים החדשים להתפתח. לדבריה יש היום בעולם טכניקות שמאפשרות נטיעה של עצים באזורים צפופים. [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001250508]
==ראו גם==
==ראו גם==