47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
המאבק עם החופים בישראל הוא חלק ממאבק של [[שמירת טבע]] בישראל וכן ממאבק [[סביבתנות|סביבתי]] שנועד לא רק להגן על הטבע אלא לאפשר [[צדק חברתי]] כך שכלל האוכלוסיה תוכל להנות מהחופים. היבט נוסף הוא [[צדק בין דורי]] שיאפשר גם לדורות הבאים להנות מיופיו של החוף ומהמערכות האקולוגיות של החופים והים. מבחינה [[חקר הכלכלה|כלכלית]] ופוליטית, היבטים רבים של מאבק על החופים נוגעים ל[[הטרגדיה של נחלת הכלל|הטרגדיה של נחללת הכלל]] ולקושי של שמירה על [[מוצר ציבורי]].
המאבק עם החופים בישראל הוא חלק ממאבק של [[שמירת טבע]] בישראל וכן ממאבק [[סביבתנות|סביבתי]] שנועד לא רק להגן על הטבע אלא לאפשר [[צדק חברתי]] כך שכלל האוכלוסיה תוכל להנות מהחופים. היבט נוסף הוא [[צדק בין דורי]] שיאפשר גם לדורות הבאים להנות מיופיו של החוף ומהמערכות האקולוגיות של החופים והים. מבחינה [[חקר הכלכלה|כלכלית]] ופוליטית, היבטים רבים של מאבק על החופים נוגעים ל[[הטרגדיה של נחלת הכלל|הטרגדיה של נחללת הכלל]] ולקושי של שמירה על [[מוצר ציבורי]].
==רקע==
[[הים בישראל]] הוא מרחב של חופש, פנאי וטבע. בים התיכון הישראלי מתקיימות מערכות אקולוגיות יחודיות המכילות יצורים חיים: חסרי חוליות, דגים, צבי ים, יונקים ימיים ועוד. הים הוא גם [[משאבי טבע בישראל|משאב טבע]] משמעותי: [[זיהום אוויר בישראל|מקור לאוויר נקי]], מקור מזון ושתיה ובסיס לענפים כלכליים כמו [[תיירות בישראל|תיירות]]. היכולת לספק את [[שירותי המערכת האקולוגית|שירות המערכת אקולוגית]] לאדם תלויה בין היתר בקיומן של מערכות אקולוגיות בריאות ומתפקדות. לאורך עשרות השנים האחרונות, המערכות האקולוגיות בים התיכון חוות התדרדרות מדאיגה כתוצאה מ[[דייג יתר]], חדירה של [[מינים פולשים]], [[זיהום ים בישראל|הזרמות שפכים]], עלייה ניכרת בפסולת מוצקה המגיעה לים וגורמים נוספים כמו בניה בחוף. חלק מהאיומים על בריאות הים ניתן להפחית על ידי מעורבות הציבור. [https://www.teva.org.il/?CategoryID=11859]
==המאבק על גישה חופשית לחופים==
==המאבק על גישה חופשית לחופים==