47,332
עריכות
שינויים
←היסטוריה
לבצורת בצפון הארץ יש חשיבות גדולה שכן איזור זה הוא האיזור שבו רוב הגשם בישראל יורד. בגליל העליון ובצפון רמת הגולן יורדים כ- 800-900 מ"מ בשנה ממוצעת, במרכז הארץ כ- 500-600 מ"מ ובאזור אילת רק כ- 25 מ"מ בשנה. "קו המדבר" בישראל מוגדר כאזור בו כמויות השקעים יורדות מתחת ל- 250 מ"מ בממוצע רב שנתי (אזור רבית קמה שבצפון הנגב). שני שלישים מכמויות הגשמים יורדים רק על שליש משטחה של ישראל. {{הערה|http://www.water.gov.il/Hebrew/Water-Environment/Pages/Rainfall-in-Israel.aspx גשמים בישראל|רשות המים}}
לבצורת בצפון הארץ יש חשיבות גדולה שכן איזור זה הוא האיזור שבו רוב הגשם בישראל יורד. בגליל העליון ובצפון רמת הגולן יורדים כ- 800-900 מ"מ בשנה ממוצעת, במרכז הארץ כ- 500-600 מ"מ ובאזור אילת רק כ- 25 מ"מ בשנה. "קו המדבר" בישראל מוגדר כאזור בו כמויות השקעים יורדות מתחת ל- 250 מ"מ בממוצע רב שנתי (אזור רבית קמה שבצפון הנגב). שני שלישים מכמויות הגשמים יורדים רק על שליש משטחה של ישראל. {{הערה|http://www.water.gov.il/Hebrew/Water-Environment/Pages/Rainfall-in-Israel.aspx גשמים בישראל|רשות המים}}
==תהליכים המשפיעים על מצוקת המים בישראל==
הביקוש למים בישראל נמצא במגמת עליה, עקב שני תהליכים. האחד הוא [[גידול אוכלוסיית ישראל]] והשני הוא גידול צריכת המים לנפש. בעוד שאת צריכת המים לנפש ניתן להוריד בצורה מהירה יחסית על ידי העלאת מחיר המים, מכסות וכו', גידול האוכלוסיה הוא דבר שיש לו [[התמדה דמוגרפית]] גם אם כל משפחה תחליט להוליד מהיום רק שני ילדים, האוכלוסיה תמשיך לגדול במשך עוד מספר עשרות שנים.
היצע המים הטבעי בישראל נמצא במגמת ירידה וזאת עקב מספר תהליכים. התהליך העיקרי הוא [[התחממות עולמית]] שגוררת [[שינויי אקלים בישראל]]. שינויים אלה הם רבים והם כוללים את הגדלת הטמפרטורה הממוצעת, הגברה באירועים של גלי חום, עליה בלחות, עליה באירועי מזג אוויר קיצוניים, עליה בשריפות יער ועליה במפלס מי הים. מבין היבטים אלה לפחות 4 היבטים פוגעים במשק המים- עליה בטמפרטורה גוררת ירידה בכמות המשקעים. בנוסף היא פוגעת במשק המים על ידי הגברת האידוי של מים מהקרקע ואובדן מים עקב דיות של צמחים. אלה הם התהליכים העיקריים , שני תהליכים נוספים הם יובש של הצמחיה ושריפות יער שעלולות לגרום לפגיעה בחלחול המים לקרקע, וכן [[עליית מפלס מי הים]] שגורמת ל[[המלחת מי תהום]] של [[אקוויפר החוף]].
תהליכים נוספים שפוגעים במשק המים הטבעי כוללים [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]], [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]], [[המלחת מים תהום]] עקב [[שאיבת יתר]] ופגיעה בחלחול עקב איטום הקרקע, והידוק הקרקע עקב בניה , תשתיות כבישים וכו'. היבטים אלה גורמים לכך שחלק ממי התהום מזדהמים או מומלחים לעיתים באופן [[תהליך בלתי הפיך|בלתי הפיך]]. פרוש הפגיעה בבארות אלה היא גם אובדן המים וגם אובדן יכולת אגירה - פרוש הדבר שאם יש עודף מים עקב רצף שנים גשומות, קשה יותר לאגור את העודף הזה כדי לאזן שנים שחונות.
גידול האוכלוסיה בישראל משפיע במספר דרכים - ראשית הוא מגדיל את הביקוש למים. ראשית היקף הביקוש הגדל ביחס לכמות מאגרים קבועה פרושה ירידה ב[[חוסן]] - כלומר אם בממוצע יש יכולת אגירה של 4 מיליארד קוב אבל כמות הביקוש הולכת ועולה , פרוש הדבר שגודל המאגרים קטן יותר ביחס לגודל הצריכה, ולכן קשה יותר לאזן שנים גרועות על ידי שנים טובות. השפעה שלישית של הגידול באוכלוסיה היא הגדלת השטח הבנוי, השטח שמכוסה על ידי תשתיות, ובעיות של זיהום וכן פגיעה בשטחי טבע ובכך יצירת הפרעה גדלה והולכת לחלחול המים.
תהליכים שמשפרים את משק המים הטבעי הם טיפול טוב יותר ב[[פסולת]] ומודעות טובה יותר לבעיות של [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]] דברים שיכולים לסייע להפחתת הפגיעה באקווירפר. כן טיהור מים ברמה טובה יותר מפחית זיהום מים שנוצר עקב [[זיהום נחלים בישראל]]. עם השנים יש ירידה בכמות השימוש במים שפירים מצד החקלאות ושימוש גובר במים מטוהרים. דבר זה עשוי כלשעצמו טוב יותר למשק המים, אך עלולה להווצר בעיה של השקייה במי מלוחים שעלולים לפגוע במי התהום.
תהליך חשוב לשיפור היצע המים הוא [[התפלת מים בישראל]]. דבר זה מהווה גורם חשוב ליכולת לספק מים שפירים למשקי הבית ולתעשייה. עם זאת התפלת מים אינה נטולת בעיות - היא דורשת השקעת אנרגיה, גוררת זיהום והמלחת הים ועלולה לגורר בעיות בריאות שונות עקב צריכה נמוכה יותר של יסודות חיוניים כמו יוד.
==ראו גם==
==ראו גם==