47,332
עריכות
שינויים
השפעת שינויי האקלים על משק המים בישראל (הצגת מקור)
גרסה מ־23:10, 17 ביוני 2018
, 23:10, 17 ביוני 2018יצירת דף עם התוכן "'''השפעת שינויי האקלים על משק המים בישראל''' היא ההשפעה הקיימת והחזויה של התחממות עולמית..."
'''השפעת שינויי האקלים על משק המים בישראל''' היא ההשפעה הקיימת והחזויה של [[התחממות עולמית]] ושינוי האקלים הנובעים ממנה על [[משק המים בישראל]] השפעה זו נחשבת אחת ההשלכות החמורות של [[שינויי אקלים בישראל]].
עיקר ההשפעה היא התגברות הבצורת ואידוי המים. שינויי האקלים גורמים להפחתה של כלל כמות המשקעים בישראל, לשינויים בפיזור המשקעים באזורים שונים בארץ. כמו כן המשקעים נוטים לרדת במספר ארועי גשם חזקים במקום בכמות גדולה של אירועים קטנים. כל זה משפיע מאד על ישראל, מאיים ליצור מצב חירום במשק המים ותורם ל[[מדבור]] ו[[אובדן קרקעות]] בישראל ולפגיעה קשה ב[[שמירת טבע|טבע בישראל]]. בנוסף [[התפלת מים בישראל|התפתלת מים]] שנועדה להתמודד עם מחסור המים, גוררת ככל הנראה עודף תחלואה ותמותה בגגל מחסור במינרלים במים מותפלים.
בשנת 2018 בישראל החל קמפיין לחיסכון במים בגלל התופעה. בהמשך אנו מביאים נתונים על התגברות הבצורת בישראל הקשר לשינויי האקלים ההשלכות הישירות שלה. לפרטים על הקמפיין, ההתפלה על יתר השיטות למאבק בבצורת בישראל ועל ההשלכות שלהן, ראו פסקה "מאבק בבצורת" בדף זה.
== השפעת שינויי האקלים על המשקעים ועל מערכות המים בישראל ==
קיימות חמש סיבות קשורות לשינויי אקלים, שיכולות לגרום להפחתת כמות המים המתוקים בישראל:
# '''שינויי האקלים משנים את הזרמים באטמוספרה מה שגורם לשינוי במשטר המשקעים.''' בגלל שינויי האקלים, באוקיינוסים, האזורים הטרופיים מתחממים יותר מהר מהאזורים הממוזגים, מה שגורם לתא הדלי להתתרחב ולזרם הסילון הסובטרופי לזוז צפונה. כל זה גורם לפחות גשם במזרח התיכון.{{הערה|דוקטור אסף רוזנטל [https://www.hayadan.org.il/expanding-of-climate-strips-0812072 התרחבות האיזור המשווני כתוצאה מהתחממות כדור הארץ תגרום לאסונות] 8.12.2007, הידען}}{{הערה|1=אייל מורג [http://the-black-butterfly-effect.blogspot.co.il/2006/06/blog-post_114945575595540726.html?m=1
זירמי הסילון זוחלים לכיוון הקטבים] 04.06.2006, אפקט הפרפר השחור}}{{הערה|Martin Hoerling [http://www.noaanews.noaa.gov/stories2011/20111027_drought.html NOAA study: Human-caused climate change a major factor in more frequent Mediterranean droughts] 27.10.2011 National Oceanic and Atmospheric Administration, United States Department of Commerce}}{{הערה|1=ערוץ מזג האוויר בישראל [https://www.israelweather.co.il/news-weatherview.asp?id=7920 קו המדבר נע צפונה במהירות של כ 1.5 קילומטר בשנה] 14.12.2011, Israel Weather.co.il}}. בנוסף, סופות נוטות לנוע יותר צפונה ודרומה מקו המשווה ככל שהאקלים מתחמם בגלל המבנה שלהם. בסך הכל, על כל עלייה של 4 מעלות בטמפרטורה העולמית, מערכות מזג האוויר עם גשם יזוזו 2 מעלות רוחב צפונה בחצי הכדור הצפוני ו 2 מעלות רוחב דרומה בחצי הכדור הדרומי. 2 מעלות רוחב=222 קילומטר.{{הערה|מכון ויצמן [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5042352,00.html מחקר: התחממות כדור הארץ תגביר את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים] 13.11.2017, ויינט}}{{הערה|יובל בגנו [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-608801 בשל ההתחממות הגלובלית: "ישראל עלולה להפוך לצחיחה כמו הנגב"] 15.11.2017 מעריב}}.
[[תמונה:PikiWiki Israel 182 Judean Desert, Acaccia בקעת יזרח, מדבר יהודה.JPG|left|thumb|300px|בקעת יזהר במדבר יהודה. אחת ההשפעות העיקריות של שינויי האקלים על ישראל היא מדבור]]
עוד גורם שמזיז את הגשמים צפונה היא המסת הקרח בקטבים, מה שגורם לשינויים בלחץ האטמוספרי וגם זה יכול להפחית את כמות המשקעים בישראל.{{הערה|1=בועז דיין [https://www.israelweather.co.il/news-weatherview.asp?id=17823 המסת הקרח בקוטב גורמת להתייבשות ישראל?] 13.12.2017, Israel Weather תחזית מזג האוויר בישראל מאת בועז דיין}}
המסת הקרח בקטבים גורמת גם להחלשות זרם הסילון הקוטבי הנע מסביב לאזור הקוטב. כתוצאה מכך נחלשות הרוחות המערביות הדוחפות את ענני הגשם מהים לכיוון ישראל מה שיכול להפחית אתכמות המשקעים שהיא מקבלת. ובאמת הפחתת המשקעים בישראל היא יותר במזרח ופחות במערב. אבל האפקט הזה יכול להביא גם ליותר גשם בישראל, כי אותה הרוח המערבית מסיעה אחר כך את העננים מישראל מזרחה ואם היא תיחלש יכול להיות שמערכות מזג אוויר הכוללות בתוכם הרבה משקעים יישארו בארץ יותר זמן.{{הערה|Damian Carrington [https://www.theguardian.com/environment/2016/dec/19/arctic-ice-melt-already-affecting-weather-patterns-where-you-live-right-now Arctic ice melt 'already affecting weather patterns where you live right now'] 19.12.2016 גארדיאן}}{{הערה|CHRIS MOONEY [https://www.thestar.com/news/world/2017/03/27/global-warmings-affect-on-jet-stream-could-mean-longer-periods-of-extreme-weather.html Global warming’s effect on jet stream could mean longer periods of extreme weather] 27.03.2017}}{{הערה|Jennifer Francis of Rutgers University and Stephen Vavrus of the University of Wisconsin-Madison[http://www.climatecentral.org/news/arctic-warming-is-altering-weather-patterns-study-shows Arctic Warming is Altering Weather Patterns, Study Shows] Climate Central 30.9.2012}}{{הערה|ערוץ מזג האוויר Weather2day [https://www.weather2day.co.il/content/10/crazy-weather-and-jet-stream שיבוש זרם הסילון משגע את מזג האוויר] 26.09.2015}}.
לפי הנתונים של החזאי בועז דיין, בעל האתר "תחזית מזג האוויר בישראל", כבר עכשיו, כאשר הטמפרטורה עלתה במעלה אחת, שינויי האקלים גורמים לתזוזת הגשמים צפונה בישראל: במישור החוף בהשפעת הים החם יותר, כמות המשקעים בינתיים לא משתנה עם כי הגשם נוטה להתרכז בכמה אירועי גשם חזקים במקום להתפרס על כל העונה. במרגלות ההרים המערביים הגשמים זזו 18 קילומטר צפונה, בגב ההר הם זזו 36 קילומטר צפונה, ובמרגלות ההרים המזרחיים 55 קילומטר צפונה. {{הערה|1=בועז דיין [https://www.israelweather.co.il/news-weatherview.asp?id=17770 שינויי האקלים יגבירו את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים וישראל תתייבש] 28.11.2017, IsraelWeather , תחזית מזג האוויר בישראל מאת בועז דיין}}. [[הסכם פריז]] אמור להגביל את העלייה בטמפרטורה ל 1.5 מעלות אבל בשביל לקיים אותו צריך להפחית פליטות [[גזי חממה]].
# '''מזג אוויר חם יותר גורם ליותר אידוי'''. התהליך קורה גם בקרקע וגם בצמחים, כך שהם מתייבשים יותר.
#'''כאשר הצמחייה מתייבשת או נשרפת בגלל ההתייבשות, יש פחות מים בקרקע ופחות גשם.''' הפגיעה בצמחייה עלולה ליצור [[לולאת משוב מחזקת]]: ככל שיש פחות יערות וצמחייה בכלל כך הקרקע מתייבשת יותר וגם מסוגלת לספוג פחות מים. בנוסף זה מגביר גלי החום והקור. ראה מידע על כך בדף [[יער]].
# '''[[עליית פני הים]] גורמת ל[[אקוויפר החוף|המלחת אקוויפר החוף]].''' בגלל ההמלחה עוד ועוד חלקים מהאקוויפר נהפכים לבלתי ראויים לשתייה. מצד שני שאיבת מי תהום מהאקוויפר גורמת לשקיעת קרקע מה שמגביר את כעליית פני הים ואת ההמלחה של אקוויפר החוף (ראו מידע נוסף בפסקה "עליית פני הים"). במצב זה ייתכן ויצטרכו להתקין בישראל מתקנים ל[[קציר מי נגר|אגירת מי גשמים]].
== התגברות הבצורת וההשלכות שלה ==
{{הפניה לערך מורחב|משק המים בישראל}}
לפי הדוח של המשרד להגנת הסביבה משנת 2018(עמוד 9 מההתחלה למרות שבעמודים הראשונים אין מספור), בשנים האחרונות מקורות המים בישראל מאוימים על-ידי שינויים במשטר הגשמים ויובש קיצוני. צפויה ירידה בכמות המשקעים
הממוצעת בין 1.1% ל 3.7% לעשור עם ירידה מובהקת בכמות המשקעים בצפון מזרח הארץ של כ-10%, התגברות המדבור בחלק הדרומי של הארץ{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0801-p0900/p0860.pdf דוח מצב הסביבה בישראל נתונים / מדדים / מגמות] דצמבר 2017}}.
לפי ד"ר ארנה מצנר, ראש תחום מדע ומחקר בלשכת המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה: "בעשרים השנים האחרונות אנחנו רואים ירידה בכמות המשקעים. יש לזה השלכות על כל משק המים שלנו, יש לכך השלכות על הגידולים שאנחנו מגדלים, על המסחר החקלאי, על המגוון הביולוגי בטבע. שינויים בתנאי הגידול של בעלי החיים, תפוצה שונה של מיני צמחים, הכחדה. אנחנו רואים עלייה בפני הים, לה יש השלכות על השינוי בחומציות ובמליחות. השינויים האקלימיים משפיעים על הבריאות, על החקלאות, יש להם השלכות כלכליות וגיאופוליטיות"{{הערה|נעם ברקן [https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5254035,00.html גשם לא בעיתו] 07.05.2018, ויינט}}.
כדי לראות באילו אזורים הבצורת משפיעה יותר ובאילו פחות השתמשו בדף מדד הבצורת של השרות המטאורולוגי הישראלי, בו יש הסברים כלליים וגם מפות{{הערה|השרות המטאורולוגי הישראלי [http://www.ims.gov.il/IMS/CLIMATE/SPI/2018/ מדד בצורת - SPI]}}. מהדוח על עונת המשקעים 2016-2017 ניתן לראות שהבצורת היתה חזקה יותר בדרום בעונה זו(תרשים 3ב בעמוד 3){{הערה|מדינת ישראל, השרות ההידרולוגי, רשות המים [http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Data-Hidrologeime/DocLib5/rain-season-2016-2017.pdf סיכום עונת הגשמים
2016/2017 ומאפייניה ההידרולוגיים העיקריים}}. הבצורת בצפון משפיעה יותר כי שם יש את מאגרי המים העיקריים.
בסך הכל המדבר בחצי הכדור הצפוני זז צפונה במהירות של כ 1.5 קילומטר בשנה נכון ל 2011. התזוזה שלו צפונה החלה בסוף שנות ה 80 של המאה ה 20.
{{הערה|1=ערוץ מזג האוויר בישראל [https://www.israelweather.co.il/news-weatherview.asp?id=7920 קו המדבר נע צפונה במהירות של כ 1.5 קילומטר בשנה] 14.12.2011, Israel Weather.co.il}}
יש לציין כי שינויי אקלים אינם מתרחשים בצורה מונוטונית. כלומר אם העולם הולך ומתחמם בממוצע רב-שנתי, אין זה אומר שכל שנה הופכת להיות חמה יותר מהשנה הקודמת. זאת בגלל שיש מספר [[קלימטולוגיה|מחזורי אקלים]] שיכולים לשנות את הטמפרטורה של האוויר. לדוגמה אירועי [[אל-ניניו]] ואל-נינה מזרימים כמות גדולה של חום בין האוקיינוס לבין האטמוספירה, וגורמים לתקופות חמות וקרות יותר מדי כמה שנים. שינויי האקלים עקב [[התחממות עולמית]] מתרחשים כ[[תהליך ארוך טווח]] של התחממות שבה יש מחזורים שונים (כמו קיץ וחורף, אל ניניו ועוד). דבר זה גורם לבלבול בקרב חלק מהאנשים ומנוצל לעיתים קרובות לצורכי [[הכחשת אקלים]].
מאז 1850, שנת תחילת המדידות בישראל, היו אירועים של 3 שנות בצורת רצופות אחת ל-50 שנה. הבצורת הרציפה הארוכה ביותר במאה ה-20 הייתה בצורת בת 6 שנים בשנים 1956-1962. במאה ה-21 שיא זה נשבר עם שמונה שנות בצורת בשנים 2004-2011.{{הערה|1=[http://www.israelweather.co.il/page2.asp?topic_id=76&topic2_id=225&sub_topic_id=1 נתונים אקלימיים - שנות בצורת בישראל], אתר israelweather תחזית מזג האוויר מאת בועז דיין}} בשנים 2013-2016 פקדה את צפון ישראל בצורת קשה. ב-90 שנה האחרונות רק בשנה אחת היו פחות משקעים.{{הערה|יאיר קראוס, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/752/705.html שנה שלישית ברציפות: הצפון סובל ממחסור בגשם], nrg, 4.2.2016}} הבצורת בצפון הייתה כה קשה שהביאה לתמותה של עצי חורש ועצי בר זית מיובש בגליל המערבי והתחתון ובכרמל על פי המדען הראשי של הקרן הקיימת לישראל דוקטור עמרי בונה. תופעה זו תרמה רבות לגל השרפות שפקד את ישראל בנובמבר 2016[http://news.walla.co.il/item/3015805]
באוקטובר 2017, ועדת הכלכלה התכנסה לישיבה דחופה ביוזמת היו"ר איתן כבל, שעסקה במצב משק המים בישראל ובבחינת השפעת הבצורת בארבעה השנים האחרונות על ענף החקלאות ומשקי הבית הפרטיים. צוין כי המצב שנוצר נדיר מאוד רק פעמיים במהלך המאה ה 20 היה מצב כזה ההסתברות היא רק 2%. חברת הכנסת יעל כהן פארן ציינה כי לדעתה מדובר בהשפעה של שינויי אקלים. ההמלצות הועדה: להשתמש ביותר מים מותפלים ולחסוך מים{{הערה|1=מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6854&mytemplate=tp2 מחדל המים: הגענו למשבר עמוק - ישראל צועדת לקראת אסון] 31.10.2017 הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}
בסוף ינואר 2018 ירדו גשמים חזקים במשך מספר ימים. הדבר שיפר את מצב מאגרי המים בישראל. למרות זאת נכון ל 28.01.2018 חסרים עוד 30 ימי גשם משמעותיים רק כדי להגיע לכמות הגשמים שירדה בשנה שעברה שגם היא הייתה צחיחה. למאגרי המים בישראל חסרים מעל למיליארד מטר קוב של מים, והמחסור צפוי לגדול ב 20% במהלך 2018. לטענת חברת מקורות הדבר בין היתר נובע מעלייה בצריכת המים לנפש. היא עלתה ב 16% בהשוואה לשנה שעברה והאוכלוסייה כמובן לא גדלה ב 16% בשנה אחת. יש לציין שהקמפיין לחסכון במים הצליח להוריד את צריכת המים משמעותית בישראל בעבר. {{הערה|1=סוניה גורודיסקי [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001221290 "חסרים מעל 30 ימי גשם כדי להבין את עומק המחסור במים"] 28.01.2018, גלובס}}.
[[תמונה:מפת המשקעים 2013-2018.jpg|left|thumb|350px|מפת הבצורת בישראל ב 2013 - 2018. התמונה מראה את יחס המשקעים בשנים האלה לממוצע באזורים השונים: האם הם היו מעל לממוצע(ירוק), מתחת לממוצע(אדום) או ממוצעים(לבן). לחצו על התמונה כדי לראות אותה בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]]
בפברואר 2018 התברר שהמים בכינרת החלו להפוך למלוחים יותר בגלל הירידה במפלס הכינרת{{הערה|עמיר בן-דוד ופייגי שטרן [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5089085,00.html בדקנו: האם מי הכינרת בברז הפכו למלוחים?] 05.02.2018, ויינט}}
בפברואר 2018 שר האנרגיה יובל שטייניץ, הנחה את רשות המים ואת רשות הטבע והגנים לצמצם את השאיבה מהכינרת ולהרחיב את ההתפלה. זאת כי לאחר 4 שנות בצורת מפלס הכינרת ירד מאוד ויש אפשרות שב 2018 הוא יעבור את "הקו השחור" שמתחתיו אן אפשרות לשאוב מים מהכינרת באמצעים הקיימים. גם בשנת 2018 עד סוף פברואר לא ירד הרבה גשם. הבצורת גרמה לנזק לצמחייה באזור הכינרת. כך ש "מתחילים במשרד האנרגיה לחשוש ממצבה הקשה של הכנרת, ובעיקר לכל הטבע שסובב אותה. על פי גורמי מקצוע באזור, מתברר כי המצב של האזור מושפע גם כן מהעניין, שהופך להיות פחות ירוק." וכמו כן "המהלך הגיע לאחר התרעות חוזרות ונשנות על מצב הצמחייה באזור."{{הערה|מעריב אונליין [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-625164 תוכנית חדשה במשרד האנרגיה: תופסק שאיבת המים מהכינרת]}}.
בהודעה מה 4 ליוני סיכם השרות המטאורולוגי את מצב המשקעים ומשק המים בישראל בשנים 2013-2018 ואף פרסם מפה בה רואים את התפלגות המשקעים בשנים האלה(ראה משמאל). מהמפה ניתן לראות שהגרעון הוא באזורים בהם יורדים רוב המשקעים - באזורים ההרריים בצפון ובמרכז. יש לציין שכאשר מגיעים לישראל עננים מהים הם נוטים להוריד את רוב הגשמים דווקא באזורים האלה כך שאפשר לשער שאם יגיעו פחות עננים זה יתבטא יותר באזורים האלה. בכל מקרה, בגלל שיש יותר אזורים אדומים מירוקים ובגלל שהגרעון הוא באזורים בהם יורדים בדרך כלל רוב הגשמים נוצרת בצורת. זאת כי הפחתת כמות משקעים בחצי באזור בו יורדים 800 מילימטר משמעותית יותר מעלייה של חצי באזור בו יורדים 200 מילימטר וגם כי באזורים בהם יורדים 200 מילימטר אין צמנחייה ולכן המים אינם נשמרים בקרקע ומתאדים במהירות בחזרה לאוויר.
לטענת השרות המטאורולוגי הישראלי, בעונת הגשמים 2013-2014 נרשם גרעון משקעים משמעותי בצפון הארץ. עונת המשקעים 2014-2015 היתה גשומה מעט מהממוצע. עונת המשקעים 2015-2016 היתה יבשה מאוד בצפון. עונת המשקעים 2016-2017 היתה שנת בצורת בכל הארץ. עונת המשקעים 2017-2018 היתה ממוצעת. כתוצאה מכך באגן ההקוות של הכינרת נוצר מחסור שלא היה כמותו מאז החלו המדידות בשנות ה 20 של המאה ה 20. במרכז הארץ גם יש גרעון מים אבל פחות מרשים-היו בעבר מקרים כאלה. בדרום מערב הארץ יש עודף קל של משקעים{{הערה|השרות המטאורולוגי הישראלי[http://ims.gov.il/IMS/CLIMATE/SPI/2018/spi4june2018.htm
SPI מפת מדד הבצורת - עדכון 4 ביוני 2018]4 ביוני 2018}}.
נכון לקיץ 2018 המצב לפי רשות המים הוא כזה: "ברשות המים הסבירו כי ישראל חווה רצף נדיר של חמש שנות בצורת, מה שהוביל ישירות למחסור החמור ביותר במים - 2.5 מיליארד קוב. מדובר במחסור החמור ביותר מאז שהתחילו המדידות לפני 70 שנה (קום המדינה). עוד על פי הנתונים, מצב הנחלים ומקורות המים בשפל חסר תקדים: בכנרת חסרים כמיליארד קוב מים והיא קרובה מאי פעם לקו השחור - הקו הנמוך ביותר, שנמצא 214.87 מטר מתחת לפני הים - מפלס שמתחתיו אין להמשיך ולשאוב מים. המעיינות המרכזיים כמו הדן והבניאס המזינים את הירדן בשפל קיצוני, ומפלס מי התהום בגליל ירד למינימום ההיסטורי המדוד{{הערה|הדר קנה [https://www.themarker.com/wwwMobileSite/dynamo/1.6111448 רשות המים קוראת לציבור: קצרו את המקלחות בשתי דקות] 22.05.2018, TheMarker}}".
" לראשונה מאז החלו המדידות (לפני כ-100 שנה) שמי הכנרת מתאדים בקצב גדול יותר מכמויות המים הנכנסות אליה מגשמים, נהר הירדן והנחלים. תופעה זו גורמת להמשך ירידת המפלס למרות שכבר כשלוש שנים כמעט ולא שואבים מים מהכינרת למערכת הארצית. מצב הנחלים ומקורות המים בשפל חסר תקדים. המעיינות המרכזיים המזינים את הירדן (הדן והבניאס) בשפל הקיצוני ביותר מזה כ-70 שנות מדידה. מפלס מי התהום בגליל ירד למינימום ההיסטורי המדוד".
הסיבה לכך לפי שר האנרגיה, התשתיות והמים יובל שטייניץ ורשות המים:
"שר האנרגיה, התשתיות והמים, יובל שטייניץ, הסביר ששנות הבצורת הכניסו את ישראל למצב חירום: "מאגרי המים בישראל נועדו לשנה - שנתיים ולא לחמש שנות בצורת רצופות. אנחנו קוראים לציבור לשוב ולחסוך במים. אנחנו חוסכים לא רק כדי שיהיה מה לשתות - אלא גם להציל את החקלאות ואוצרות הטבע של ארץ ישראל - הכינרת והנחלים".
על אף שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ נוטה לזלזל בטענות, וגם ביטל את התוכנית של ארה"ב נגד התחממות גלובלית, שטייניץ הסביר כי משרדו הגיע למסקנה הפוכה - וכי הקשר בין ההתחממות לבצורת הוא ישיר: "הגענו למסקנה שהבצורת הוא כתוצאה מהתחממות גלובלית. מצוקת המים הטבעיים - זו בעיה שכנראה תישאר איתנו הרבה זמן, וכדי שמצב החירום לא יפגע באזרחים והפגיעה באוצרות הטבע תמוזער - חייבים להתחיל לחסוך במים"{{הערה|הדר קנה [https://www.themarker.com/wwwMobileSite/dynamo/1.6111448 רשות המים קוראת לציבור: קצרו את המקלחות בשתי דקות] 22.05.2018, TheMarker}}.
מצב זה גרם לממשלה לנקוט במספר פעולות: מחזור מים, התפלת מים וכן קמפיינים לחסכון במים. קמפיין אחד נערך לזמן קצר יחסית ב 2009 והקמפיין השני התחיל בקיץ 2018. לפרטים ראו בסעיף "מאבק בבצורת" בדף זה.
[[תמונה:PikiWiki Israel 1367 Lake Kinneret Sea of Galilee Israel כנרת.jpg|left|thumb|300px|חוף טבריה. בצורת. מפלס הכנרת נמוך. צולם ביולי 2008]]
== השלכות חברתיות סביבתיות נוספות של הבצורת הנגרמת משינויי אקלים ==
בגלל שינויי האקלים מתרחבים שטחי המדבר בישראל והשטחים הראויים למגורים מצתמצמים. מצד שני כמות האוכלוסייה בישראל עולה. זה יוצר מצב בעייתי של צפיפות הולכת וגדולה. זה מוביל לבנייה צפופה, צמצום בשטחי הטבע בישראל, הפיכתם לאספלט ובטון. הדבר מפחית את החלחול למי התהום ומפחית את האפשרות של האוכלוסייה והטבע להתמודד עם השלכות של שינויי אקלים כמו גלי חום וסופות אבק. כאשר יש פחות טבע, גלי החום וסופות האבק מכים חזק יותר והפחתת החלחול תורמת למדבור.
יש לציין שבמצב זה השטח הנוח ביותר למחייה הוא לא השטחים עליהם יש מאבק בין ערבים ליהודים(יהודה, שומרון, עזה), אלה מישור החוף, בו עדיין יורדים הרבה גשמים ולפי החזאי בועז דיין צפוים לרדת גם בהמשך בגלל התחממות הים התיכון{{הערה|1=בועז דיין [https://www.israelweather.co.il/news-weatherview.asp?id=17770 שינויי האקלים יגבירו את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים וישראל תתייבש] 28.11.2017, IsraelWeather , תחזית מזג האוויר בישראל מאת בועז דיין}}. מישור החוף הוא כבר עכשיו האיזור המיושב ביותר בישראל והמתחרה העיקרי של האדם בשטח זה הוא ה[[רכב פרטי|הרכב הפרטי]]. הרכבים לוקחים הרבה מאוד מקום ל[[חניה|חניות]]. כאשר יש הרבה רכבים יש פקקים ואז צריך לסלול כביש חדש. כאשר יש הרבה רכבים קשה לבנות בנייה צפופה כי נוצר פקק ואז בונים פרבר חדש על חשבון השטחים הפתוחים שהולכים ונעלמים כתוצאה מהתהליך.
קשה לומר שאפילו בעלי החברות מעוניינים בתהליך זה, כי בישראל באופן קבוע ביישובים העשירים יש יותר ירק. כך, לדוגמה, בצפון תל אביב יש 13 מטרים רבועים של שטחים ירוקים לתושב ובדרום תל אביב בשכונת פלורנטין רק 1{{הערה|אילנה קוריאל[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4883238,00.html הצעת חוק: שטחים ירוקים לכל תושב] 23.11.16, ויינט}}. הטיולים של החברה להגנת הטבע הם לרוב לבעלי רכב פרטי כלומר לאנשים עם הכנסה גבוהה (כי הם קורים בשבת) ואין מחסור במשתתפים. כלומר, גם העשירים מעוניינים שישארו שטחים טבעיים בישראל ומשלמים על זה לא מעט כסף. למרות זאת בישראל עדיין [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]], [[אופניים|רוכבי האופניים]], [[הליכה|הולכי הרגל]] הם בעדיפות נמוכה יותר מהרכב הפרטי, בהשקעות הכספים ובעוד דרכים(לדוגמה באי מימון על ידי החברה להגנת הטבע אוטובוסים לטיולים).
הצפיפות הגוברת של האוכלוסייה במישור החוף מדגישה את הצורך בחופים ציבוריים. למרות זאת בינתיים עדיין לא הועבר התיקון לחוק החופים שיאסור בניית מלונות על החופים האלה. בנוסף כאשר אין חוף אנשים נוטים להשתמש בבריכות פרטיות, זה מבזבז מים וצריכים לחסוך אותם.
==ראו גם==
* [[שינויי אקלים בישראל]]
* [[משק המים בישראל]]
* [[השפעת שינויי האקלים על בצורת ומידבור]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מים]]
[[קטגוריה:חקלאות]]
[[קטגוריה:התחממות עולמית]]
עיקר ההשפעה היא התגברות הבצורת ואידוי המים. שינויי האקלים גורמים להפחתה של כלל כמות המשקעים בישראל, לשינויים בפיזור המשקעים באזורים שונים בארץ. כמו כן המשקעים נוטים לרדת במספר ארועי גשם חזקים במקום בכמות גדולה של אירועים קטנים. כל זה משפיע מאד על ישראל, מאיים ליצור מצב חירום במשק המים ותורם ל[[מדבור]] ו[[אובדן קרקעות]] בישראל ולפגיעה קשה ב[[שמירת טבע|טבע בישראל]]. בנוסף [[התפלת מים בישראל|התפתלת מים]] שנועדה להתמודד עם מחסור המים, גוררת ככל הנראה עודף תחלואה ותמותה בגגל מחסור במינרלים במים מותפלים.
בשנת 2018 בישראל החל קמפיין לחיסכון במים בגלל התופעה. בהמשך אנו מביאים נתונים על התגברות הבצורת בישראל הקשר לשינויי האקלים ההשלכות הישירות שלה. לפרטים על הקמפיין, ההתפלה על יתר השיטות למאבק בבצורת בישראל ועל ההשלכות שלהן, ראו פסקה "מאבק בבצורת" בדף זה.
== השפעת שינויי האקלים על המשקעים ועל מערכות המים בישראל ==
קיימות חמש סיבות קשורות לשינויי אקלים, שיכולות לגרום להפחתת כמות המים המתוקים בישראל:
# '''שינויי האקלים משנים את הזרמים באטמוספרה מה שגורם לשינוי במשטר המשקעים.''' בגלל שינויי האקלים, באוקיינוסים, האזורים הטרופיים מתחממים יותר מהר מהאזורים הממוזגים, מה שגורם לתא הדלי להתתרחב ולזרם הסילון הסובטרופי לזוז צפונה. כל זה גורם לפחות גשם במזרח התיכון.{{הערה|דוקטור אסף רוזנטל [https://www.hayadan.org.il/expanding-of-climate-strips-0812072 התרחבות האיזור המשווני כתוצאה מהתחממות כדור הארץ תגרום לאסונות] 8.12.2007, הידען}}{{הערה|1=אייל מורג [http://the-black-butterfly-effect.blogspot.co.il/2006/06/blog-post_114945575595540726.html?m=1
זירמי הסילון זוחלים לכיוון הקטבים] 04.06.2006, אפקט הפרפר השחור}}{{הערה|Martin Hoerling [http://www.noaanews.noaa.gov/stories2011/20111027_drought.html NOAA study: Human-caused climate change a major factor in more frequent Mediterranean droughts] 27.10.2011 National Oceanic and Atmospheric Administration, United States Department of Commerce}}{{הערה|1=ערוץ מזג האוויר בישראל [https://www.israelweather.co.il/news-weatherview.asp?id=7920 קו המדבר נע צפונה במהירות של כ 1.5 קילומטר בשנה] 14.12.2011, Israel Weather.co.il}}. בנוסף, סופות נוטות לנוע יותר צפונה ודרומה מקו המשווה ככל שהאקלים מתחמם בגלל המבנה שלהם. בסך הכל, על כל עלייה של 4 מעלות בטמפרטורה העולמית, מערכות מזג האוויר עם גשם יזוזו 2 מעלות רוחב צפונה בחצי הכדור הצפוני ו 2 מעלות רוחב דרומה בחצי הכדור הדרומי. 2 מעלות רוחב=222 קילומטר.{{הערה|מכון ויצמן [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5042352,00.html מחקר: התחממות כדור הארץ תגביר את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים] 13.11.2017, ויינט}}{{הערה|יובל בגנו [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-608801 בשל ההתחממות הגלובלית: "ישראל עלולה להפוך לצחיחה כמו הנגב"] 15.11.2017 מעריב}}.
[[תמונה:PikiWiki Israel 182 Judean Desert, Acaccia בקעת יזרח, מדבר יהודה.JPG|left|thumb|300px|בקעת יזהר במדבר יהודה. אחת ההשפעות העיקריות של שינויי האקלים על ישראל היא מדבור]]
עוד גורם שמזיז את הגשמים צפונה היא המסת הקרח בקטבים, מה שגורם לשינויים בלחץ האטמוספרי וגם זה יכול להפחית את כמות המשקעים בישראל.{{הערה|1=בועז דיין [https://www.israelweather.co.il/news-weatherview.asp?id=17823 המסת הקרח בקוטב גורמת להתייבשות ישראל?] 13.12.2017, Israel Weather תחזית מזג האוויר בישראל מאת בועז דיין}}
המסת הקרח בקטבים גורמת גם להחלשות זרם הסילון הקוטבי הנע מסביב לאזור הקוטב. כתוצאה מכך נחלשות הרוחות המערביות הדוחפות את ענני הגשם מהים לכיוון ישראל מה שיכול להפחית אתכמות המשקעים שהיא מקבלת. ובאמת הפחתת המשקעים בישראל היא יותר במזרח ופחות במערב. אבל האפקט הזה יכול להביא גם ליותר גשם בישראל, כי אותה הרוח המערבית מסיעה אחר כך את העננים מישראל מזרחה ואם היא תיחלש יכול להיות שמערכות מזג אוויר הכוללות בתוכם הרבה משקעים יישארו בארץ יותר זמן.{{הערה|Damian Carrington [https://www.theguardian.com/environment/2016/dec/19/arctic-ice-melt-already-affecting-weather-patterns-where-you-live-right-now Arctic ice melt 'already affecting weather patterns where you live right now'] 19.12.2016 גארדיאן}}{{הערה|CHRIS MOONEY [https://www.thestar.com/news/world/2017/03/27/global-warmings-affect-on-jet-stream-could-mean-longer-periods-of-extreme-weather.html Global warming’s effect on jet stream could mean longer periods of extreme weather] 27.03.2017}}{{הערה|Jennifer Francis of Rutgers University and Stephen Vavrus of the University of Wisconsin-Madison[http://www.climatecentral.org/news/arctic-warming-is-altering-weather-patterns-study-shows Arctic Warming is Altering Weather Patterns, Study Shows] Climate Central 30.9.2012}}{{הערה|ערוץ מזג האוויר Weather2day [https://www.weather2day.co.il/content/10/crazy-weather-and-jet-stream שיבוש זרם הסילון משגע את מזג האוויר] 26.09.2015}}.
לפי הנתונים של החזאי בועז דיין, בעל האתר "תחזית מזג האוויר בישראל", כבר עכשיו, כאשר הטמפרטורה עלתה במעלה אחת, שינויי האקלים גורמים לתזוזת הגשמים צפונה בישראל: במישור החוף בהשפעת הים החם יותר, כמות המשקעים בינתיים לא משתנה עם כי הגשם נוטה להתרכז בכמה אירועי גשם חזקים במקום להתפרס על כל העונה. במרגלות ההרים המערביים הגשמים זזו 18 קילומטר צפונה, בגב ההר הם זזו 36 קילומטר צפונה, ובמרגלות ההרים המזרחיים 55 קילומטר צפונה. {{הערה|1=בועז דיין [https://www.israelweather.co.il/news-weatherview.asp?id=17770 שינויי האקלים יגבירו את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים וישראל תתייבש] 28.11.2017, IsraelWeather , תחזית מזג האוויר בישראל מאת בועז דיין}}. [[הסכם פריז]] אמור להגביל את העלייה בטמפרטורה ל 1.5 מעלות אבל בשביל לקיים אותו צריך להפחית פליטות [[גזי חממה]].
# '''מזג אוויר חם יותר גורם ליותר אידוי'''. התהליך קורה גם בקרקע וגם בצמחים, כך שהם מתייבשים יותר.
#'''כאשר הצמחייה מתייבשת או נשרפת בגלל ההתייבשות, יש פחות מים בקרקע ופחות גשם.''' הפגיעה בצמחייה עלולה ליצור [[לולאת משוב מחזקת]]: ככל שיש פחות יערות וצמחייה בכלל כך הקרקע מתייבשת יותר וגם מסוגלת לספוג פחות מים. בנוסף זה מגביר גלי החום והקור. ראה מידע על כך בדף [[יער]].
# '''[[עליית פני הים]] גורמת ל[[אקוויפר החוף|המלחת אקוויפר החוף]].''' בגלל ההמלחה עוד ועוד חלקים מהאקוויפר נהפכים לבלתי ראויים לשתייה. מצד שני שאיבת מי תהום מהאקוויפר גורמת לשקיעת קרקע מה שמגביר את כעליית פני הים ואת ההמלחה של אקוויפר החוף (ראו מידע נוסף בפסקה "עליית פני הים"). במצב זה ייתכן ויצטרכו להתקין בישראל מתקנים ל[[קציר מי נגר|אגירת מי גשמים]].
== התגברות הבצורת וההשלכות שלה ==
{{הפניה לערך מורחב|משק המים בישראל}}
לפי הדוח של המשרד להגנת הסביבה משנת 2018(עמוד 9 מההתחלה למרות שבעמודים הראשונים אין מספור), בשנים האחרונות מקורות המים בישראל מאוימים על-ידי שינויים במשטר הגשמים ויובש קיצוני. צפויה ירידה בכמות המשקעים
הממוצעת בין 1.1% ל 3.7% לעשור עם ירידה מובהקת בכמות המשקעים בצפון מזרח הארץ של כ-10%, התגברות המדבור בחלק הדרומי של הארץ{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0801-p0900/p0860.pdf דוח מצב הסביבה בישראל נתונים / מדדים / מגמות] דצמבר 2017}}.
לפי ד"ר ארנה מצנר, ראש תחום מדע ומחקר בלשכת המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה: "בעשרים השנים האחרונות אנחנו רואים ירידה בכמות המשקעים. יש לזה השלכות על כל משק המים שלנו, יש לכך השלכות על הגידולים שאנחנו מגדלים, על המסחר החקלאי, על המגוון הביולוגי בטבע. שינויים בתנאי הגידול של בעלי החיים, תפוצה שונה של מיני צמחים, הכחדה. אנחנו רואים עלייה בפני הים, לה יש השלכות על השינוי בחומציות ובמליחות. השינויים האקלימיים משפיעים על הבריאות, על החקלאות, יש להם השלכות כלכליות וגיאופוליטיות"{{הערה|נעם ברקן [https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5254035,00.html גשם לא בעיתו] 07.05.2018, ויינט}}.
כדי לראות באילו אזורים הבצורת משפיעה יותר ובאילו פחות השתמשו בדף מדד הבצורת של השרות המטאורולוגי הישראלי, בו יש הסברים כלליים וגם מפות{{הערה|השרות המטאורולוגי הישראלי [http://www.ims.gov.il/IMS/CLIMATE/SPI/2018/ מדד בצורת - SPI]}}. מהדוח על עונת המשקעים 2016-2017 ניתן לראות שהבצורת היתה חזקה יותר בדרום בעונה זו(תרשים 3ב בעמוד 3){{הערה|מדינת ישראל, השרות ההידרולוגי, רשות המים [http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Data-Hidrologeime/DocLib5/rain-season-2016-2017.pdf סיכום עונת הגשמים
2016/2017 ומאפייניה ההידרולוגיים העיקריים}}. הבצורת בצפון משפיעה יותר כי שם יש את מאגרי המים העיקריים.
בסך הכל המדבר בחצי הכדור הצפוני זז צפונה במהירות של כ 1.5 קילומטר בשנה נכון ל 2011. התזוזה שלו צפונה החלה בסוף שנות ה 80 של המאה ה 20.
{{הערה|1=ערוץ מזג האוויר בישראל [https://www.israelweather.co.il/news-weatherview.asp?id=7920 קו המדבר נע צפונה במהירות של כ 1.5 קילומטר בשנה] 14.12.2011, Israel Weather.co.il}}
יש לציין כי שינויי אקלים אינם מתרחשים בצורה מונוטונית. כלומר אם העולם הולך ומתחמם בממוצע רב-שנתי, אין זה אומר שכל שנה הופכת להיות חמה יותר מהשנה הקודמת. זאת בגלל שיש מספר [[קלימטולוגיה|מחזורי אקלים]] שיכולים לשנות את הטמפרטורה של האוויר. לדוגמה אירועי [[אל-ניניו]] ואל-נינה מזרימים כמות גדולה של חום בין האוקיינוס לבין האטמוספירה, וגורמים לתקופות חמות וקרות יותר מדי כמה שנים. שינויי האקלים עקב [[התחממות עולמית]] מתרחשים כ[[תהליך ארוך טווח]] של התחממות שבה יש מחזורים שונים (כמו קיץ וחורף, אל ניניו ועוד). דבר זה גורם לבלבול בקרב חלק מהאנשים ומנוצל לעיתים קרובות לצורכי [[הכחשת אקלים]].
מאז 1850, שנת תחילת המדידות בישראל, היו אירועים של 3 שנות בצורת רצופות אחת ל-50 שנה. הבצורת הרציפה הארוכה ביותר במאה ה-20 הייתה בצורת בת 6 שנים בשנים 1956-1962. במאה ה-21 שיא זה נשבר עם שמונה שנות בצורת בשנים 2004-2011.{{הערה|1=[http://www.israelweather.co.il/page2.asp?topic_id=76&topic2_id=225&sub_topic_id=1 נתונים אקלימיים - שנות בצורת בישראל], אתר israelweather תחזית מזג האוויר מאת בועז דיין}} בשנים 2013-2016 פקדה את צפון ישראל בצורת קשה. ב-90 שנה האחרונות רק בשנה אחת היו פחות משקעים.{{הערה|יאיר קראוס, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/752/705.html שנה שלישית ברציפות: הצפון סובל ממחסור בגשם], nrg, 4.2.2016}} הבצורת בצפון הייתה כה קשה שהביאה לתמותה של עצי חורש ועצי בר זית מיובש בגליל המערבי והתחתון ובכרמל על פי המדען הראשי של הקרן הקיימת לישראל דוקטור עמרי בונה. תופעה זו תרמה רבות לגל השרפות שפקד את ישראל בנובמבר 2016[http://news.walla.co.il/item/3015805]
באוקטובר 2017, ועדת הכלכלה התכנסה לישיבה דחופה ביוזמת היו"ר איתן כבל, שעסקה במצב משק המים בישראל ובבחינת השפעת הבצורת בארבעה השנים האחרונות על ענף החקלאות ומשקי הבית הפרטיים. צוין כי המצב שנוצר נדיר מאוד רק פעמיים במהלך המאה ה 20 היה מצב כזה ההסתברות היא רק 2%. חברת הכנסת יעל כהן פארן ציינה כי לדעתה מדובר בהשפעה של שינויי אקלים. ההמלצות הועדה: להשתמש ביותר מים מותפלים ולחסוך מים{{הערה|1=מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6854&mytemplate=tp2 מחדל המים: הגענו למשבר עמוק - ישראל צועדת לקראת אסון] 31.10.2017 הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}
בסוף ינואר 2018 ירדו גשמים חזקים במשך מספר ימים. הדבר שיפר את מצב מאגרי המים בישראל. למרות זאת נכון ל 28.01.2018 חסרים עוד 30 ימי גשם משמעותיים רק כדי להגיע לכמות הגשמים שירדה בשנה שעברה שגם היא הייתה צחיחה. למאגרי המים בישראל חסרים מעל למיליארד מטר קוב של מים, והמחסור צפוי לגדול ב 20% במהלך 2018. לטענת חברת מקורות הדבר בין היתר נובע מעלייה בצריכת המים לנפש. היא עלתה ב 16% בהשוואה לשנה שעברה והאוכלוסייה כמובן לא גדלה ב 16% בשנה אחת. יש לציין שהקמפיין לחסכון במים הצליח להוריד את צריכת המים משמעותית בישראל בעבר. {{הערה|1=סוניה גורודיסקי [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001221290 "חסרים מעל 30 ימי גשם כדי להבין את עומק המחסור במים"] 28.01.2018, גלובס}}.
[[תמונה:מפת המשקעים 2013-2018.jpg|left|thumb|350px|מפת הבצורת בישראל ב 2013 - 2018. התמונה מראה את יחס המשקעים בשנים האלה לממוצע באזורים השונים: האם הם היו מעל לממוצע(ירוק), מתחת לממוצע(אדום) או ממוצעים(לבן). לחצו על התמונה כדי לראות אותה בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]]
בפברואר 2018 התברר שהמים בכינרת החלו להפוך למלוחים יותר בגלל הירידה במפלס הכינרת{{הערה|עמיר בן-דוד ופייגי שטרן [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5089085,00.html בדקנו: האם מי הכינרת בברז הפכו למלוחים?] 05.02.2018, ויינט}}
בפברואר 2018 שר האנרגיה יובל שטייניץ, הנחה את רשות המים ואת רשות הטבע והגנים לצמצם את השאיבה מהכינרת ולהרחיב את ההתפלה. זאת כי לאחר 4 שנות בצורת מפלס הכינרת ירד מאוד ויש אפשרות שב 2018 הוא יעבור את "הקו השחור" שמתחתיו אן אפשרות לשאוב מים מהכינרת באמצעים הקיימים. גם בשנת 2018 עד סוף פברואר לא ירד הרבה גשם. הבצורת גרמה לנזק לצמחייה באזור הכינרת. כך ש "מתחילים במשרד האנרגיה לחשוש ממצבה הקשה של הכנרת, ובעיקר לכל הטבע שסובב אותה. על פי גורמי מקצוע באזור, מתברר כי המצב של האזור מושפע גם כן מהעניין, שהופך להיות פחות ירוק." וכמו כן "המהלך הגיע לאחר התרעות חוזרות ונשנות על מצב הצמחייה באזור."{{הערה|מעריב אונליין [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-625164 תוכנית חדשה במשרד האנרגיה: תופסק שאיבת המים מהכינרת]}}.
בהודעה מה 4 ליוני סיכם השרות המטאורולוגי את מצב המשקעים ומשק המים בישראל בשנים 2013-2018 ואף פרסם מפה בה רואים את התפלגות המשקעים בשנים האלה(ראה משמאל). מהמפה ניתן לראות שהגרעון הוא באזורים בהם יורדים רוב המשקעים - באזורים ההרריים בצפון ובמרכז. יש לציין שכאשר מגיעים לישראל עננים מהים הם נוטים להוריד את רוב הגשמים דווקא באזורים האלה כך שאפשר לשער שאם יגיעו פחות עננים זה יתבטא יותר באזורים האלה. בכל מקרה, בגלל שיש יותר אזורים אדומים מירוקים ובגלל שהגרעון הוא באזורים בהם יורדים בדרך כלל רוב הגשמים נוצרת בצורת. זאת כי הפחתת כמות משקעים בחצי באזור בו יורדים 800 מילימטר משמעותית יותר מעלייה של חצי באזור בו יורדים 200 מילימטר וגם כי באזורים בהם יורדים 200 מילימטר אין צמנחייה ולכן המים אינם נשמרים בקרקע ומתאדים במהירות בחזרה לאוויר.
לטענת השרות המטאורולוגי הישראלי, בעונת הגשמים 2013-2014 נרשם גרעון משקעים משמעותי בצפון הארץ. עונת המשקעים 2014-2015 היתה גשומה מעט מהממוצע. עונת המשקעים 2015-2016 היתה יבשה מאוד בצפון. עונת המשקעים 2016-2017 היתה שנת בצורת בכל הארץ. עונת המשקעים 2017-2018 היתה ממוצעת. כתוצאה מכך באגן ההקוות של הכינרת נוצר מחסור שלא היה כמותו מאז החלו המדידות בשנות ה 20 של המאה ה 20. במרכז הארץ גם יש גרעון מים אבל פחות מרשים-היו בעבר מקרים כאלה. בדרום מערב הארץ יש עודף קל של משקעים{{הערה|השרות המטאורולוגי הישראלי[http://ims.gov.il/IMS/CLIMATE/SPI/2018/spi4june2018.htm
SPI מפת מדד הבצורת - עדכון 4 ביוני 2018]4 ביוני 2018}}.
נכון לקיץ 2018 המצב לפי רשות המים הוא כזה: "ברשות המים הסבירו כי ישראל חווה רצף נדיר של חמש שנות בצורת, מה שהוביל ישירות למחסור החמור ביותר במים - 2.5 מיליארד קוב. מדובר במחסור החמור ביותר מאז שהתחילו המדידות לפני 70 שנה (קום המדינה). עוד על פי הנתונים, מצב הנחלים ומקורות המים בשפל חסר תקדים: בכנרת חסרים כמיליארד קוב מים והיא קרובה מאי פעם לקו השחור - הקו הנמוך ביותר, שנמצא 214.87 מטר מתחת לפני הים - מפלס שמתחתיו אין להמשיך ולשאוב מים. המעיינות המרכזיים כמו הדן והבניאס המזינים את הירדן בשפל קיצוני, ומפלס מי התהום בגליל ירד למינימום ההיסטורי המדוד{{הערה|הדר קנה [https://www.themarker.com/wwwMobileSite/dynamo/1.6111448 רשות המים קוראת לציבור: קצרו את המקלחות בשתי דקות] 22.05.2018, TheMarker}}".
" לראשונה מאז החלו המדידות (לפני כ-100 שנה) שמי הכנרת מתאדים בקצב גדול יותר מכמויות המים הנכנסות אליה מגשמים, נהר הירדן והנחלים. תופעה זו גורמת להמשך ירידת המפלס למרות שכבר כשלוש שנים כמעט ולא שואבים מים מהכינרת למערכת הארצית. מצב הנחלים ומקורות המים בשפל חסר תקדים. המעיינות המרכזיים המזינים את הירדן (הדן והבניאס) בשפל הקיצוני ביותר מזה כ-70 שנות מדידה. מפלס מי התהום בגליל ירד למינימום ההיסטורי המדוד".
הסיבה לכך לפי שר האנרגיה, התשתיות והמים יובל שטייניץ ורשות המים:
"שר האנרגיה, התשתיות והמים, יובל שטייניץ, הסביר ששנות הבצורת הכניסו את ישראל למצב חירום: "מאגרי המים בישראל נועדו לשנה - שנתיים ולא לחמש שנות בצורת רצופות. אנחנו קוראים לציבור לשוב ולחסוך במים. אנחנו חוסכים לא רק כדי שיהיה מה לשתות - אלא גם להציל את החקלאות ואוצרות הטבע של ארץ ישראל - הכינרת והנחלים".
על אף שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ נוטה לזלזל בטענות, וגם ביטל את התוכנית של ארה"ב נגד התחממות גלובלית, שטייניץ הסביר כי משרדו הגיע למסקנה הפוכה - וכי הקשר בין ההתחממות לבצורת הוא ישיר: "הגענו למסקנה שהבצורת הוא כתוצאה מהתחממות גלובלית. מצוקת המים הטבעיים - זו בעיה שכנראה תישאר איתנו הרבה זמן, וכדי שמצב החירום לא יפגע באזרחים והפגיעה באוצרות הטבע תמוזער - חייבים להתחיל לחסוך במים"{{הערה|הדר קנה [https://www.themarker.com/wwwMobileSite/dynamo/1.6111448 רשות המים קוראת לציבור: קצרו את המקלחות בשתי דקות] 22.05.2018, TheMarker}}.
מצב זה גרם לממשלה לנקוט במספר פעולות: מחזור מים, התפלת מים וכן קמפיינים לחסכון במים. קמפיין אחד נערך לזמן קצר יחסית ב 2009 והקמפיין השני התחיל בקיץ 2018. לפרטים ראו בסעיף "מאבק בבצורת" בדף זה.
[[תמונה:PikiWiki Israel 1367 Lake Kinneret Sea of Galilee Israel כנרת.jpg|left|thumb|300px|חוף טבריה. בצורת. מפלס הכנרת נמוך. צולם ביולי 2008]]
== השלכות חברתיות סביבתיות נוספות של הבצורת הנגרמת משינויי אקלים ==
בגלל שינויי האקלים מתרחבים שטחי המדבר בישראל והשטחים הראויים למגורים מצתמצמים. מצד שני כמות האוכלוסייה בישראל עולה. זה יוצר מצב בעייתי של צפיפות הולכת וגדולה. זה מוביל לבנייה צפופה, צמצום בשטחי הטבע בישראל, הפיכתם לאספלט ובטון. הדבר מפחית את החלחול למי התהום ומפחית את האפשרות של האוכלוסייה והטבע להתמודד עם השלכות של שינויי אקלים כמו גלי חום וסופות אבק. כאשר יש פחות טבע, גלי החום וסופות האבק מכים חזק יותר והפחתת החלחול תורמת למדבור.
יש לציין שבמצב זה השטח הנוח ביותר למחייה הוא לא השטחים עליהם יש מאבק בין ערבים ליהודים(יהודה, שומרון, עזה), אלה מישור החוף, בו עדיין יורדים הרבה גשמים ולפי החזאי בועז דיין צפוים לרדת גם בהמשך בגלל התחממות הים התיכון{{הערה|1=בועז דיין [https://www.israelweather.co.il/news-weatherview.asp?id=17770 שינויי האקלים יגבירו את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים וישראל תתייבש] 28.11.2017, IsraelWeather , תחזית מזג האוויר בישראל מאת בועז דיין}}. מישור החוף הוא כבר עכשיו האיזור המיושב ביותר בישראל והמתחרה העיקרי של האדם בשטח זה הוא ה[[רכב פרטי|הרכב הפרטי]]. הרכבים לוקחים הרבה מאוד מקום ל[[חניה|חניות]]. כאשר יש הרבה רכבים יש פקקים ואז צריך לסלול כביש חדש. כאשר יש הרבה רכבים קשה לבנות בנייה צפופה כי נוצר פקק ואז בונים פרבר חדש על חשבון השטחים הפתוחים שהולכים ונעלמים כתוצאה מהתהליך.
קשה לומר שאפילו בעלי החברות מעוניינים בתהליך זה, כי בישראל באופן קבוע ביישובים העשירים יש יותר ירק. כך, לדוגמה, בצפון תל אביב יש 13 מטרים רבועים של שטחים ירוקים לתושב ובדרום תל אביב בשכונת פלורנטין רק 1{{הערה|אילנה קוריאל[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4883238,00.html הצעת חוק: שטחים ירוקים לכל תושב] 23.11.16, ויינט}}. הטיולים של החברה להגנת הטבע הם לרוב לבעלי רכב פרטי כלומר לאנשים עם הכנסה גבוהה (כי הם קורים בשבת) ואין מחסור במשתתפים. כלומר, גם העשירים מעוניינים שישארו שטחים טבעיים בישראל ומשלמים על זה לא מעט כסף. למרות זאת בישראל עדיין [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]], [[אופניים|רוכבי האופניים]], [[הליכה|הולכי הרגל]] הם בעדיפות נמוכה יותר מהרכב הפרטי, בהשקעות הכספים ובעוד דרכים(לדוגמה באי מימון על ידי החברה להגנת הטבע אוטובוסים לטיולים).
הצפיפות הגוברת של האוכלוסייה במישור החוף מדגישה את הצורך בחופים ציבוריים. למרות זאת בינתיים עדיין לא הועבר התיקון לחוק החופים שיאסור בניית מלונות על החופים האלה. בנוסף כאשר אין חוף אנשים נוטים להשתמש בבריכות פרטיות, זה מבזבז מים וצריכים לחסוך אותם.
==ראו גם==
* [[שינויי אקלים בישראל]]
* [[משק המים בישראל]]
* [[השפעת שינויי האקלים על בצורת ומידבור]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מים]]
[[קטגוריה:חקלאות]]
[[קטגוריה:התחממות עולמית]]