שינויים

;אמצעי ריסון:

;אמצעי ריסון:

אמצעי ריסון מאלצים את הנהג של רכב פרטי לשמור על מהירות נמוכה בתוך איזור מיתון התנועה. אמצעי הריסון כוללים פסי האטה, טבלאות (כמו פס האטה אבל ארוך יותר- משמש לרחובות עם מהירות מותרת יותר גבוה) היצרות (הצרת הכביש), הסטות התוואי ואיי-תנועה.  

אמצעי ריסון מאלצים את הנהג של רכב פרטי לשמור על מהירות נמוכה בתוך איזור מיתון התנועה. אמצעי הריסון כוללים פסי האטה, טבלאות (כמו פס האטה אבל ארוך יותר- משמש לרחובות עם מהירות מותרת יותר גבוהה) היצרות (הצרת הכביש), הסטות התוואי ואיי-תנועה.  

;מעברי חצייה מוגבהים:

;מעברי חצייה מוגבהים:

===הדגמת השפעת מיתון תנועה ברובע mohabit בברלין===  

===הדגמת השפעת מיתון תנועה ברובע mohabit בברלין===  

רובע mohabit בברלין הוכן איזור מיתון תנועה עם מגבלה של 30 קמ"ש בשנות ה-90 של הפרוייקט משתרע על שטח של 4 קילומטרים רבועים וגרים בו 30 אלף תושבים, בצפיפות של 30 יחידות דיור לדונם. כמו כן מכיל האיזור עסקים שמעסיקים 7,000 עובדים. כתוצאה ממיתון תנועה לא רק שתאונות הדרכים פחתו באופן משמעותי, גם איכות החיים וערך הנכסים במקום עלו מאד. [http://media.mot.gov.il/PDF/HE_TRAFFIC_PLANNING/HandasaMitunTnuah2.pdf]

רובע Mohabit בברלין הוכן איזור מיתון תנועה עם מגבלה של 30 קמ"ש בשנות ה-90 של הפרוייקט משתרע על שטח של 4 קילומטרים רבועים וגרים בו 30 אלף תושבים, בצפיפות של 30 יחידות דיור לדונם. כמו כן מכיל האיזור עסקים שמעסיקים 7,000 עובדים. כתוצאה ממיתון תנועה לא רק שתאונות הדרכים פחתו באופן משמעותי, גם איכות החיים וערך הנכסים במקום עלו מאד. [http://media.mot.gov.il/PDF/HE_TRAFFIC_PLANNING/HandasaMitunTnuah2.pdf]

השפעת פרוייקט מיתון התנועה על האיזור כללה:

השפעת פרוייקט מיתון התנועה על האיזור כללה:

==מיתון תנועה בישראל==

==מיתון תנועה בישראל==

{{תבנית:תחבורה בישראל}}

{{תחבורה בישראל}}

בישראל ישנה מגמה נפוצה של מיתון תנועה ברחובות שכונתיים רבים, על ידי שלל אמצעים, בעיקר על ידי כיכרות תנועה ובמפרים. עם זאת התפיסה הזאת היא נקודתית. לפעמים דבר זה נעשית בצורה לא מקצועית לדוגמה הכנסת במפרים לרחוב במרחקים גדול מידי ממעבר חצייה.  

בישראל ישנה מגמה נפוצה של מיתון תנועה ברחובות שכונתיים רבים, על ידי שלל אמצעים, בעיקר על ידי כיכרות תנועה ובמפרים. עם זאת התפיסה הזאת היא נקודתית. לפעמים דבר זה נעשית בצורה לא מקצועית לדוגמה הכנסת במפרים לרחוב במרחקים גדול מידי ממעבר חצייה.  

בשנת 2002 פרסם [[משרד התחבורה]] הנחיות ל[[איזורי מיתון תנועה]], אך בפועל הנושא לא קודם, מאז ואין כמעט איזורי מיתון תנועה בישראל כאיזור שלם שמאפשר תנועה בטוחה של הולכי רגל ורוכבי אופניים. דוגמה בולטת לאיזור מיתון תנועה יש במדרשת שדה בוקר בנגב. בתל אביב החלה העיריה לקדם איזורי מיתון תנועה בשנת 2011, על ידי הסמת שלטים של 30 קמ"ש, ושילוט של יציאה ממגבלת 30 קמ"ש. דבר זה יושם ברוב שכונות המגורים של העיר - מעל 80 איזורי מיתון תנועה בשכונות כמו ביצרון, נחלת יצחק, שכונת התקווה, רמת אביב ג', צהלה. כמו כן הדבר יושם ברוב הרחובות של "הצפון הישן". באיזור המע"ר (מרכז העזסקים הראשי) ודרום העיר יש פחות איזורי מיתון תנועה. בשנת 2017 החלה העיריה לסמן את הרחובות האלה עם שבלונה בולטת על הרצפה, מתוך הבנה כי נהגים רבים לא ראו את המגבלה, ומתוך רצון למשוך רוכבי אופניים לרכוב בכביש ברחובות אלה במקום לרכוב במדרכה. ברוב איזורי מיתון התנועה בתל אביב מדובר במיתון רק עם שילוט, אם כי בחלקם משולבים גם במפרים, שימוש בריצוף של צמתים וכו'.  

בשנת 2002 פרסם [[משרד התחבורה]] הנחיות ל[[איזורי מיתון תנועה]], אך בפועל הנושא לא קודם, מאז ואין כמעט איזורי מיתון תנועה בישראל כאיזור שלם שמאפשר תנועה בטוחה של הולכי רגל ורוכבי אופניים. דוגמה בולטת לאיזור מיתון תנועה יש במדרשת שדה בוקר בנגב. בתל אביב החלה העיריה לקדם איזורי מיתון תנועה בשנת 2011, על ידי השמת שלטים של 30 קמ"ש, ושילוט של יציאה ממגבלת 30 קמ"ש. דבר זה יושם ברוב שכונות המגורים של העיר - מעל 80 איזורי מיתון תנועה בשכונות כמו ביצרון, נחלת יצחק, שכונת התקווה, רמת אביב ג', צהלה. כמו כן הדבר יושם ברוב הרחובות של "הצפון הישן". באיזור המע"ר (מרכז העסקים הראשי) ודרום העיר יש פחות איזורי מיתון תנועה. בשנת 2017 החלה העיריה לסמן את הרחובות האלה עם שבלונה בולטת על הרצפה, מתוך הבנה כי נהגים רבים לא ראו את המגבלה, ומתוך רצון למשוך רוכבי אופניים לרכוב בכביש ברחובות אלה במקום לרכוב במדרכה. ברוב איזורי מיתון התנועה בתל אביב מדובר במיתון רק עם שילוט, אם כי בחלקם משולבים גם במפרים, שימוש בריצוף של צמתים וכו'.  

מספר שכונות בתל אביב כמו בצפון הישן ובשכונת ביצרון ונחלת יצחק, התקינו שלטים עם מהירות מקסימלית של 30 קמ"ש, אבל לרוב לא מדובר בפתרון תכנוני כולל שנעזר באמצעים פיזיים ובתכנון של הרחוב עצמו אלא בהצהרה המורה לנהג מה עליו לעשות.  

מספר שכונות בתל אביב כמו בצפון הישן ובשכונת ביצרון ונחלת יצחק, התקינו שלטים עם מהירות מקסימלית של 30 קמ"ש, אבל לרוב לא מדובר בפתרון תכנוני כולל שנעזר באמצעים פיזיים ובתכנון של הרחוב עצמו אלא בהצהרה המורה לנהג מה עליו לעשות.