שינויים

בהיסטוריה האנושית יש מספר דוגמאות להרחבת המגבלות ושינוי המגבלות על גודל האוכלוסייה. עבור הפרט הבודד יש תהליכים שונים שמורידים או מקטינים את מספר הצאצאים שהוא מוליד. את הגורמים המגבילים של האדם ניתן לחלק ל-3 קטגוריות ראשיות - השגת משאבים חיונייים כמו מים, מזון ואנרגיה, שרידה והתגוננות מפני איומים (מתוך המין ומחוץ למין) והיכולת להוליד כמות גדולה של צאצאים ולדאוג לשרידה שלהם.  

בהיסטוריה האנושית יש מספר דוגמאות להרחבת המגבלות ושינוי המגבלות על גודל האוכלוסייה. עבור הפרט הבודד יש תהליכים שונים שמורידים או מקטינים את מספר הצאצאים שהוא מוליד. את הגורמים המגבילים של האדם ניתן לחלק ל-3 קטגוריות ראשיות - השגת משאבים חיונייים כמו מים, מזון ואנרגיה, שרידה והתגוננות מפני איומים (מתוך המין ומחוץ למין) והיכולת להוליד כמות גדולה של צאצאים ולדאוג לשרידה שלהם.  

===גורמים מגבילים של מזון ואנרגיה===

===גורמים מגבילים של משאבים מזון ואנרגיה===

;גורם מגביל של מים:

;גורם מגביל של מים:

כמו רוב בעלי החיים ביבשה בני אדם חייבים לשתות [[מים מתוקים]]. יש צריכה מינמלית של כמה ליטרים ביום שאדם חייב לשתות כדי לשרוד. כמות המים הזו יכולה לעלות עקב פעילות גופנית מאומצת יותר או עקב אקלים חם רב יותר הגורם להזעה, או עקב מחלה הגורמת לשלשול או חום. הצריכה היומית הישירה של אדם מודרני היא גדולה הרבה יותר מאשר מים לשתייה - מים לבישול, לכביסה, לניקוי כלים והבית, מים להדחת שירותים ומים לשימושי תעשייה שונים. הצריכה הישירה של מים היא נמוכה לעומת [[טביעת רגל מימית]] - שכוללת את סך כמות המים שאדם צורך, גם בעקבות ניצול המים לשם השקיית יבולים שהאדם אוכל או מים מתוקים שמזדהמים עקב פעילות של האדם. רוב המים שאדם צורך בצורה זו הם מים לגידול מזון. לכן בחברות עתיקות שבהן רוב הערך הקלורי היה מגיע מקרבת מקום, המגבלה של מים היתה קודם כל מגבלה של כמות המזון. עם זאת מזון ניתן לשמור למשך זמן רב ואילו מים לא תמיד ניתן לאגור באופן דומה בגלל מגבלות של אידוי ואגירה. בספר [[התמוטטות]] טוען [[ג'ארד דיימונד]] כי [[בני המאיה]] שנטשו חלק מעריהם במאות ה-8 ו-9 לספירה עשו זאת בגלל משבר שהתפתח עקב מחסור במים והשפעת מחסור זה על החקלאות. גם באיזור [[הסהר הפורה]] התרחשה דעיכה תרבותית וכלכלית שדיימונד מייחס לירידה בכמות הגשמים באיזור. תהליך דומה התרחש באיזור הסהרה שעבר מדבור. מצוקה של מים מתוקים מאיימת מדי פעם גם על מדינות מודרניות - דוגמאות הן ירדן, ישראל, וקייפטאון בדרום אפריקה. ובאופן כללי יותר [[משבר המים העולמי]]. יש פתרונות שונים כמו חסכון במים, הקטנת אובדן מים, והתפלת מים  אבל לכל הפתרונות האלה יש גם חסרונות ובעיות. לדוגמה התפלת מים דורשת השקעת [[אקסגריה]] ובדרך כלל היא תלויה ב[[דלק מחצבי]].  

כמו רוב בעלי החיים ביבשה בני אדם חייבים לשתות [[מים מתוקים]]. יש צריכה מינמלית של כמה ליטרים ביום שאדם חייב לשתות כדי לשרוד. כמות המים הזו יכולה לעלות עקב פעילות גופנית מאומצת יותר או עקב אקלים חם רב יותר הגורם להזעה, או עקב מחלה הגורמת לשלשול או חום. הצריכה היומית הישירה של אדם מודרני היא גדולה הרבה יותר מאשר מים לשתייה - מים לבישול, לכביסה, לניקוי כלים והבית, מים להדחת שירותים ומים לשימושי תעשייה שונים. הצריכה הישירה של מים היא נמוכה לעומת [[טביעת רגל מימית]] - שכוללת את סך כמות המים שאדם צורך, גם בעקבות ניצול המים לשם השקיית יבולים שהאדם אוכל או מים מתוקים שמזדהמים עקב פעילות של האדם. רוב המים שאדם צורך בצורה זו הם מים לגידול מזון. לכן בחברות עתיקות שבהן רוב הערך הקלורי היה מגיע מקרבת מקום, המגבלה של מים היתה קודם כל מגבלה של כמות המזון. עם זאת מזון ניתן לשמור למשך זמן רב ואילו מים לא תמיד ניתן לאגור באופן דומה בגלל מגבלות של אידוי ואגירה. בספר [[התמוטטות]] טוען [[ג'ארד דיימונד]] כי [[בני המאיה]] שנטשו חלק מעריהם במאות ה-8 ו-9 לספירה עשו זאת בגלל משבר שהתפתח עקב מחסור במים והשפעת מחסור זה על החקלאות. גם באיזור [[הסהר הפורה]] התרחשה דעיכה תרבותית וכלכלית שדיימונד מייחס לירידה בכמות הגשמים באיזור. תהליך דומה התרחש באיזור הסהרה שעבר מדבור. מצוקה של מים מתוקים מאיימת מדי פעם גם על מדינות מודרניות - דוגמאות הן ירדן, ישראל, וקייפטאון בדרום אפריקה. ובאופן כללי יותר [[משבר המים העולמי]]. יש פתרונות שונים כמו חסכון במים, הקטנת אובדן מים, והתפלת מים  אבל לכל הפתרונות האלה יש גם חסרונות ובעיות. לדוגמה התפלת מים דורשת השקעת [[אקסגריה]] ובדרך כלל היא תלויה ב[[דלק מחצבי]].  

ניתן להסתכל על חלק מצריכת המזון (השגת מספיק אנרגיה כימית) כסוג של השגת אנרגיה. במהלך 300 אלף השנים האחרונות האדם משתמש בניצול אנרגיה מלבד מזון - עצים כדי להדליק אש. משום כך איזורים בלי עצים (מדבריות, טונדרה) הם מקומות עם התיישבות אנושית נמוכה יותר. במהלך ההיסטוריה האנושית [[צריכת האנרגיה]] האנושית גדלה והאדם השתמש בה ליותר ויותר שימושים כמו [[כרייה]] של חומרי גלם,  [[בנייה]], ייצור [[מוצרים]], [[תחבורה]], [[חקלאות]], [[אנרגיה וצבאות|צבאות]] ועוד. מגמה זו התחזקה מאז [[המהפכה התעשייתית]]. האנרגיה משמשת כיום את האדם בשלושה אפיקים חשובים - חקלאות והשגת מזון, קיום של [[טכנולוגיה]], תובלה ומוצרים שונים וקיום של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] תקשורת והספקת שירותים (כגון תחבורה). שימוש ב[[טכנולוגיה]] ומוסדות הם כיום דברים בעל חשיבות אבולוציונית גדולה לאדם - הן בהתמודדות שלו מול מינים אחרים והן בהתמודדות מול בני אדם או חברות-אדם אחרות. משום כך ניתן לראות בהספקה של אנרגיה שלא למטרות מזון (כמו לשם תפעול צבאות, ייצור מוצרים, תפעול מחרשות, הפעלת מעליות וחלק מייצור החשמל) כסוג של גורם מגביל.   

ניתן להסתכל על חלק מצריכת המזון (השגת מספיק אנרגיה כימית) כסוג של השגת אנרגיה. במהלך 300 אלף השנים האחרונות האדם משתמש בניצול אנרגיה מלבד מזון - עצים כדי להדליק אש. משום כך איזורים בלי עצים (מדבריות, טונדרה) הם מקומות עם התיישבות אנושית נמוכה יותר. במהלך ההיסטוריה האנושית [[צריכת האנרגיה]] האנושית גדלה והאדם השתמש בה ליותר ויותר שימושים כמו [[כרייה]] של חומרי גלם,  [[בנייה]], ייצור [[מוצרים]], [[תחבורה]], [[חקלאות]], [[אנרגיה וצבאות|צבאות]] ועוד. מגמה זו התחזקה מאז [[המהפכה התעשייתית]]. האנרגיה משמשת כיום את האדם בשלושה אפיקים חשובים - חקלאות והשגת מזון, קיום של [[טכנולוגיה]], תובלה ומוצרים שונים וקיום של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] תקשורת והספקת שירותים (כגון תחבורה). שימוש ב[[טכנולוגיה]] ומוסדות הם כיום דברים בעל חשיבות אבולוציונית גדולה לאדם - הן בהתמודדות שלו מול מינים אחרים והן בהתמודדות מול בני אדם או חברות-אדם אחרות. משום כך ניתן לראות בהספקה של אנרגיה שלא למטרות מזון (כמו לשם תפעול צבאות, ייצור מוצרים, תפעול מחרשות, הפעלת מעליות וחלק מייצור החשמל) כסוג של גורם מגביל.   

[[המהפכה הירוקה]] הספקה של [[אקסרגיה]] היא גם הבסיס לרוב ה[[חקלאות]] בשל התלות של [[חקלאות תעשייתית]] בתשומות גבוהות של אנרגיה הן בצורה ישירה (חריש, השקיה לדוגמה) הן כדי לייצר תשומות חיוניות כמו [[חומרי הדברה]], ו[[דשן כימי]].  

[[המהפכה הירוקה]] הספקה של [[אקסרגיה]] היא גם הבסיס לרוב ה[[חקלאות]] בשל התלות של [[חקלאות תעשייתית]] בתשומות גבוהות של אנרגיה הן בצורה ישירה (חריש, השקיה לדוגמה) הן כדי לייצר תשומות חיוניות כמו [[חומרי הדברה]], ו[[דשן כימי]].

===גורמים מגבילים של התגוננות מפני איומים===

===גורמים מגבילים של התגוננות מפני איומים===