שינויים

מ
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:     
==שיטות למדידת צפיפות אוכלוסין==
 
==שיטות למדידת צפיפות אוכלוסין==
* '''צפיפות אוכלוסין אריטמטית''' (Arithmetic density - גודל האוכלוסייה חלקי השטח) היא השיטה הנפוצה ביותר לשם מדידת צפיפות אוכלוסין, אבל משתמשים גם בשיטות אחרות כדי לספק מדד מדוייק יותר של הצפיפות באיזור מסויים.  
+
* '''צפיפות אוכלוסין אריתמטית''' (Arithmetic density - גודל האוכלוסייה חלקי השטח) היא השיטה הנפוצה ביותר לשם מדידת צפיפות אוכלוסין, אבל משתמשים גם בשיטות אחרות כדי לספק מדד מדוייק יותר של הצפיפות באיזור מסויים.  
 
* '''[[צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית]]''' - הגודל הכולל של האוכלוסייה חלקי השטח שניתן לעבד אותו לצורכי [[חקלאות]]. (לדוגמה לא כוללים שטחי מדבריות, טונדרה קפואה ועוד).  
 
* '''[[צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית]]''' - הגודל הכולל של האוכלוסייה חלקי השטח שניתן לעבד אותו לצורכי [[חקלאות]]. (לדוגמה לא כוללים שטחי מדבריות, טונדרה קפואה ועוד).  
 
* ''''צפיפות חקלאית''' Agricultural density - סך האוכלוסייה באיזור חקלאי נתון, חלקי השטח שניתן לעבד אותו.  
 
* ''''צפיפות חקלאית''' Agricultural density - סך האוכלוסייה באיזור חקלאי נתון, חלקי השטח שניתן לעבד אותו.  
שורה 83: שורה 83:     
בשל חלקו הגדול של המדבר משטחה, ובשל [[פרבור בישראל|תהליכי פרבור]] והיבטים נוספים, אחוז השטח שניתן לבצע בו [[חקלאות בישראל|עיבוד חקלאי בישראל]] עומד על 15.5% משטח המדינה. מסיבה זו, [[צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית|צפיפות האוכלוסין הפיזיולוגית]] של ישראל היא גבוהה בהרבה יחסית לצפיפות האוכלוסין שלה. בשנת 2005 אוכלוסיית ישראל הייתה 6.5 מיליון איש והשטח החקלאי שלה עמד על כ-3,000 קמ"ר, ולכן צפיפות האוכלוסין הפיזיולוגית הייתה 2,147 אנשים לקמ"ר בר עיבוד - יותר מפי 5 יחסית לצפיפות האריתמטית. עד שנת 2016 גדלה האוכלוסייה למעל 8.5 מיליון תושבים, בהנחה שהשטח החקלאי לא הצטמצם הצפיפות הפיזיולוגית עלתה ל-2,728 תושבים.  
 
בשל חלקו הגדול של המדבר משטחה, ובשל [[פרבור בישראל|תהליכי פרבור]] והיבטים נוספים, אחוז השטח שניתן לבצע בו [[חקלאות בישראל|עיבוד חקלאי בישראל]] עומד על 15.5% משטח המדינה. מסיבה זו, [[צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית|צפיפות האוכלוסין הפיזיולוגית]] של ישראל היא גבוהה בהרבה יחסית לצפיפות האוכלוסין שלה. בשנת 2005 אוכלוסיית ישראל הייתה 6.5 מיליון איש והשטח החקלאי שלה עמד על כ-3,000 קמ"ר, ולכן צפיפות האוכלוסין הפיזיולוגית הייתה 2,147 אנשים לקמ"ר בר עיבוד - יותר מפי 5 יחסית לצפיפות האריתמטית. עד שנת 2016 גדלה האוכלוסייה למעל 8.5 מיליון תושבים, בהנחה שהשטח החקלאי לא הצטמצם הצפיפות הפיזיולוגית עלתה ל-2,728 תושבים.  
בשנת 2005 ישראל היתה במקום ה-48 מבין מדינות העולם מבחינת צפיפות אנשים פיזיולוגית (כלומר שלושה-רבעים מתוך מדינות העולם הן בעלות צפיפות פיזיולוגית נמוכה מזו של ישראל), נכון לשנת 2016 ישראל טיפסה למקום ה-36 לפי השוואה לנתוני 2005 ביחס לשאר המדינות.  
+
בשנת 2005 ישראל הייתה במקום ה-48 מבין מדינות העולם מבחינת צפיפות אנשים פיזיולוגית (כלומר שלושה-רבעים מתוך מדינות העולם הן בעלות צפיפות פיזיולוגית נמוכה מזו של ישראל), נכון לשנת 2016 ישראל טיפסה למקום ה-36 לפי השוואה לנתוני 2005 ביחס לשאר המדינות.  
    
אף שישראל היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם המערבי, היא מבצעת [[תכנון מוטה רכב פרטי]] והשימוש בה ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] וב[[תחבורת אופניים בישראל|תחבורת אופניים]] נמוך בהרבה יחסי למדינות צפופות אחרות בין אם מדינות מערביות כמו הולנד, בלגיה, יפן, דרום קוריאה ובין אם במדינות עניות כמו הודו, או בנגלדש. היבט זה גורר השקעה גדולה של תשתית עירונית ושל משאבים אחרים ב[[חניה]] כבישים מחלפים ותשתיות אחרות למכוניות, וגורם ל[[פקקי תנועה]], מחסור בחניה וכן להרגשה צפופה במרחב העירוני, אף שערים רבות בישראל אינן צפופות במונחים של אנשים לדונם. הרגשת הצפיפות תורמת גם לבניית [[מגדל מגורים|מגדלים מגורים]] שתורמים גם הם ליוקר המחייה ולבעיות נוספות כמו עומסי תחבורה.
 
אף שישראל היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם המערבי, היא מבצעת [[תכנון מוטה רכב פרטי]] והשימוש בה ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] וב[[תחבורת אופניים בישראל|תחבורת אופניים]] נמוך בהרבה יחסי למדינות צפופות אחרות בין אם מדינות מערביות כמו הולנד, בלגיה, יפן, דרום קוריאה ובין אם במדינות עניות כמו הודו, או בנגלדש. היבט זה גורר השקעה גדולה של תשתית עירונית ושל משאבים אחרים ב[[חניה]] כבישים מחלפים ותשתיות אחרות למכוניות, וגורם ל[[פקקי תנועה]], מחסור בחניה וכן להרגשה צפופה במרחב העירוני, אף שערים רבות בישראל אינן צפופות במונחים של אנשים לדונם. הרגשת הצפיפות תורמת גם לבניית [[מגדל מגורים|מגדלים מגורים]] שתורמים גם הם ליוקר המחייה ולבעיות נוספות כמו עומסי תחבורה.