47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''קידום בריאות ורפואה מונעת בקרב ילדים''' הוא הנושא של [[קידום בריאות]] ו[[רפואה מונעת]] בקרב ילדים ונוער.
'''קידום בריאות ורפואה מונעת בקרב ילדים''' הוא הנושא של [[קידום בריאות]] ו[[רפואה מונעת]] בקרב ילדים ונוער.
ילדים אינם "מבוגרים קטנים" וחלק מהסיכונים שלהם שונים מאלה של מבוגרים - הם פגיעים יותר לתאונות ונמצאים בסיכון יתר ל[[תאונות דרכים]] בעיקר כ[[הולכי רגל]] ו[[תחבורת אופניים|רוכבי אופניים]] ולתאונות בסביבה הביתית כגון חנק, נפילה או טביעה. הם מהווים קהל יעד לפרסום ושיווק של מוצרים לא בריאים כגון [[סוכר|מוצרי מזון מתוקים]] ו[[כלכלת השמנה|משמינים]], [[עישון סיגריות]]. ילדים הם פגיעים יותר ל[[זיהום|זיהום סביבתי]] ולגורמי סיכון ביולוגים הן בסביבה הביתית, הן [[זיהום במזון|במזון]] והן לזיהום מחוץ לבית. הדגשים בתזונה, בפעילות גופנית, בשינה ובנושאים הנפשיים הם מעט שונים ממבוגרים. דגשי קידום הבריאות יכולים להיות שונים לילדים בגילאים שונים, ולפעמים יש הבדלים בין בנות ובנים, וכן בסיכונים של ילדים ממשפחות מבוססות לעומת ילדים עניים יותר וכן הבדלים בין ילדים עם רקע תרבותי שונה כמו לדוגמה בין ערבים ויהודים.
ילדים אינם "מבוגרים קטנים" וחלק מהסיכונים שלהם שונים מאלה של מבוגרים - הם פגיעים יותר לתאונות ונמצאים בסיכון יתר ל[[תאונות דרכים]] בעיקר כ[[הולכי רגל]] ו[[תחבורת אופניים|רוכבי אופניים]] ולתאונות בסביבה הביתית כגון חנק, נפילה או טביעה. הם מהווים קהל יעד לפרסום ושיווק של מוצרים לא בריאים כגון [[סוכר|מוצרי מזון מתוקים]] ו[[כלכלת השמנה|משמינים]], [[עישון סיגריות]], [[אלכוהול]]. ילדים הם פגיעים יותר ל[[זיהום|זיהום סביבתי]] ולגורמי סיכון ביולוגים הן בסביבה הביתית, הן [[זיהום במזון|במזון]] והן לזיהום מחוץ לבית. הדגשים בתזונה, בפעילות גופנית, בשינה ובנושאים הנפשיים הם מעט שונים ממבוגרים. דגשי קידום הבריאות יכולים להיות שונים לילדים בגילאים שונים, ולפעמים יש הבדלים בין בנות ובנים, וכן בסיכונים של ילדים ממשפחות מבוססות לעומת ילדים עניים יותר וכן הבדלים בין ילדים עם רקע תרבותי שונה כמו לדוגמה בין ערבים ויהודים.
בנוסף לדגשים של מניעת היפגעות או תחלואה בזמן הילדות עצמה, רפואה מונעת וקידום בריאות בתקופת הילדות והנוער מיועדים גם להקנות הרגלי בריאות שימנעו בעיות בריאות בהמשך החיים. הרגלים שונים בילדות יכולים לקבוע הרגלים לכל החיים שמשפיעים על הבריאות כגון [[פעילות גופנית]], תזונה ועוד. סיבה שניה היא תהליכי התפתחות של הילדים הן מבחינה גופנית והן מבחינה שכלית חברתית ומינית - נזקים במהלך התפתחות זו קשה או בלתי אפשרי לתקן בגיל מאוחד יותר. סיבה נוספת להקפדה על הבריאות בגיל צעיר היא שיש סוגי מצבים גופניים, פציעות ומחלות שמתחילים בגיל צעיר אך הם חבויים למשך תקופה ארוכה - נזקים של [[השמנה]], [[עישון]], חשיפה ל[[חומר מסרטן]], [[טרטוגן]], נזקים נפשיים, מחסורי תזונה ושינה, ותסמינים או התפרצות של מחלות מדבקות בעלות משך זמן דגירה ארוך (כגון שחפת או שלבקת חוגרת). הנזקים עלולים להתגלות רק בגיל מבוגר יותר, כאשר הנזק הבריאותי הוא כבר [[תהליך בלתי הפיך|בלתי הפיך]] או דורש מאמץ שיקום וריפוי קשים בהרבה.
בנוסף לדגשים של מניעת היפגעות או תחלואה בזמן הילדות עצמה, רפואה מונעת וקידום בריאות בתקופת הילדות והנוער, מיועדים גם להקנות [[הרגלי בריאות]] שימנעו בעיות בריאות בהמשך החיים. הרגלים שונים בילדות יכולים לקבוע הרגלים לכל החיים וכן [[[[התמכרות|התמכרויות]]] שמשפיעים על הבריאות כגון [[פעילות גופנית]], [[תזונה]] ועוד. סיבה נוספת לשים לב לדבר זה היא תהליכי התפתחות של הילדים הן מבחינה גופנית והן מבחינה שכלית חברתית ומינית - נזקים במהלך התפתחות זו קשה ולפעמים בלתי אפשרי לתקן בגיל מאוחד יותר. סיבה נוספת להקפדה על הבריאות בגיל צעיר היא שיש סוגי מצבים גופניים, פציעות ומחלות שמתחילים בגיל צעיר אך הם חבויים למשך תקופה ארוכה - נזקים של [[השמנה]], [[עישון]], חשיפה ל[[חומר מסרטן]], [[טרטוגן]], נזקים נפשיים, מחסורי תזונה ושינה, ותסמינים או התפרצות של מחלות מדבקות בעלות משך זמן דגירה ארוך (כגון שחפת או שלבקת חוגרת). הנזקים עלולים להתגלות רק בגיל מבוגר יותר, כאשר הנזק הבריאותי הוא כבר [[תהליך בלתי הפיך|בלתי הפיך]] או דורש מאמץ שיקום וריפוי קשים בהרבה.
מאמצי התערבות להגברת בריאות הילדים כוללים התייחסות למספר מרכיבים שונים - מודעות של ההורים לנושאי בריאות וגידול בריא של הילדים שלהם, פעילות של גורמי בריאות רשמיים כמו רופאים, אחיות, טיפת חלב, קופות החולים, משרד החינוך וכו', קידום רפואה קידום של חינוך בריאותי של הילדים עצמם למודעות לנושאים כגון תזונה, נזקי עישון, פעילות גופנית, עיצוב הסביבה הביתית (על ידי תקינה, [[רגולציה]] והסברה להורים) וכן הסביבה העירונית (על ידי תכנון עירוני וחוקים) כך שיהיו בטוחים לילדים מפני תאונות וסלחניים לתאונות. מן הצד השני יש לחצים של חברות [[מזון מהיר]], [[תעשיית המזון]], [[חברות הסיגריות]], [[חברות מכוניות]], [[חברות תקשורת]], [[זיהום תעשייתי|חברות מזהמות]] ו[[חברות תרופות]] שהאינטרסים הכלליים שלהם היא להגדיל את הרווחיות ככל האפשר, גם על חשבון בריאות הילדים. מודעות גדלה למתח בין האינטרסים הללו לבין האינטרס הציבורי הרחב, מוביל לצעדים שונים להגבלות פרסום ושיווק של מוצרים שונים וכן לצעדי [[רגולציה]] נוספים.
מאמצי התערבות להגברת בריאות הילדים כוללים התייחסות למספר מרכיבים שונים - מודעות של ההורים לנושאי בריאות וגידול בריא של הילדים שלהם, פעילות של גורמי בריאות רשמיים כמו רופאים, אחיות, טיפת חלב, קופות החולים, משרד החינוך, משרד הבריאות וכו', קידום רפואה קידום של חינוך בריאותי של הילדים עצמם למודעות לנושאים כגון תזונה, נזקי עישון, פעילות גופנית, עיצוב הסביבה הביתית (על ידי תקינה, [[רגולציה]] והסברה להורים) וכן הסביבה העירונית (על ידי [[תכנון עירוני]] וחוקים) כך שיהיו בטוחים לילדים מפני תאונות וסלחניים לתאונות. מן הצד השני יש לחצים של חברות [[מזון מהיר]], [[תעשיית המזון]], [[חברות הסיגריות]], [[חברות מכוניות]], [[חברות תקשורת]], [[זיהום תעשייתי|חברות מזהמות]] ו[[חברות תרופות]] שהאינטרסים הכלליים שלהם היא להגדיל את הרווחיות ככל האפשר, גם על חשבון בריאות הילדים. ילדים ובני נוער הם יעד נוח לשיווק ויצירת הרגלים מצד [[כלכלת השמנה|חברות מזון מהיר וחטיפים]], [[עישון בקרב בני נוער|חברות טבק]], [[תעשיית ההימורים]], חברות ל[[משחקי וידאו]] ועוד. מלבד עיצוב טעמי הילדים, הדבר עלול להוביל לסוגים שונים של [[התמכרות|התמכרויות]]. מודעות גדלה למתח בין האינטרסים הללו לבין האינטרס הציבורי הרחב, מובילה לצעדים שונים להגבלות פרסום ושיווק של מוצרים שונים וכן לצעדי [[רגולציה]] נוספים.
==התפתחות הילד והתפתחות הרגלי בריאות==
==התפתחות הילד והתפתחות הרגלי בריאות==
==הפחתת תאונות בקרב ילדים ונוער==
==הפחתת תאונות בקרב ילדים ונוער==
תאונות הן גורם התמותה והתחלואה מספר אחד בקרב ילדים ומתבגרים צעירים בישראל. תאונות גורמות לסבל אנושי רב ולהוצאות למשפחה ולמשק. כ-144 ילדים מתים בכל שנה בישראל, 81% מתוכם מתים כתוצאה מהיפגעות לא מכוונת (תאונות). 24,000 ילדים מאושפזים מדי שנה, מתוכם 91% כתוצאה מתאונות לא מכוונות לסוגיהן. בישראל יש 180 אלף פניות לחדרי מיון מדי שנה, מתוכן 69% כתוצאה מתאונות שונות.[http://www.beterem.org/template/default.aspx?maincat=4&catId=92&PageId=147]
תאונות הן גורם התמותה והתחלואה מספר אחד בקרב ילדים ומתבגרים צעירים בישראל. תאונות גורמות לסבל אנושי רב ולהוצאות למשפחה ולמשק. לפי ארגון "בטרם", כ-144 ילדים מתים בכל שנה בישראל, 81% מתוכם מתים כתוצאה מהיפגעות לא מכוונת (תאונות). 24,000 ילדים מאושפזים מדי שנה, מתוכם 91% כתוצאה מתאונות לא מכוונות לסוגיהן. בישראל יש 180 אלף פניות לחדרי מיון מדי שנה, מתוכן 69% כתוצאה מתאונות שונות.[http://www.beterem.org/template/default.aspx?maincat=4&catId=92&PageId=147]
בשנת 2014 נהרגו 114 ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת. שני הגורמים העיקריים לכך הן [[תאונות דרכים]] (42%) וטביעה (18%)
בשנת 2014 נהרגו בישראל 114 ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת. שני הגורמים העיקריים לכך הן [[תאונות דרכים בישראל|תאונות דרכים]] (42%) וטביעה (18%)
אשר יחד מהווים 60% ממקרי המוות מתאונות. סיבות שכיחות נוספות הן הרעלה או כוויה עקב שריפה (7%), נפילה (6%) וחנק (5%). <ref name="beterem2014">אושרי וויס נטלי ניר, [http://www.beterem.org/download/files/2014.pdf דו"ח תמותת ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2014], ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, 2015</ref>
אשר יחד מהווים 60% ממקרי המוות מתאונות. סיבות שכיחות נוספות הן הרעלה או כוויה עקב שריפה (7%), נפילה (6%) וחנק (5%). <ref name="beterem2014">אושרי וויס ונטלי ניר, [http://www.beterem.org/download/files/2014.pdf דו"ח תמותת ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2014], ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, 2015</ref>
ילדים בגילאים ובעלי רקע שונה הם בעלי סיכון שונה.
ילדים בגילאים ובעלי רקע שונה הם בעלי סיכון שונה.
* ילדים בגיל 0-4 ובני נוער בגיל 15-17 הם בעלי סיכון מוגבר לעומת גילאים אחרים.
* ילדים בגיל 0-4 ובני נוער בגיל 15-17 הם בעלי סיכון מוגבר לעומת גילאים אחרים.
* ילדים קטנים חשופים יותר לתאונות דריסה בסביבת הרכב כמו רכב שנוסע לאחור, ומלבד תאונות דרכים הם גם בסיכון בגלל סכנות חנק (ממזון, שקיות, בלונים, חוטים שונים ועוד), טביעה ונפילה.
* ילדים קטנים חשופים יותר לתאונות דריסה בסביבת הרכב כמו רכב שנוסע לאחור, ומלבד תאונות דרכים הם גם בסיכון בגלל סכנות חנק (ממזון, שקיות, בלונים, חוטים שונים ועוד), טביעה ונפילה.
* ילדים בגיל 10-14 חשופים יותר לתאונות אופניים יחסית לילדים אחרים. כל הילדים חשופים לסכנה כ[[הולכי רגל]].
* ילדים בגיל 10-14 חשופים יותר ל[[בטיות אופניים|תאונות אופניים]] יחסית לילדים אחרים. כל הילדים חשופים לסכנה כ[[הולכי רגל]].
* ילדים בגיל 15-17 הם בעלי סיכון יתר לתמותה מתאונות דרכים (בעיקר בנסיעה במכונית, בנסיעה ברכב ממונע אחר, וכהולכי רגל) וכן עקב טביעה, ודקירה.
* ילדים בגיל 15-17 הם בעלי סיכון יתר לתמותה מתאונות דרכים (בעיקר בנסיעה במכונית, בנסיעה ברכב ממונע אחר, וכהולכי רגל) וכן עקב טביעה, ודקירה.
* מספרי מקרי המוות של ילדים ערבים בתאונות גבוה פי 3 לעומת ילדים יהודים.<ref name="beterem2014">אושרי וויס נטלי ניר, [http://www.beterem.org/download/files/2014.pdf דו"ח תמותת ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2014], ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, 2015</ref>
* מספרי מקרי המוות של ילדים ערבים בתאונות גבוה פי 3 לעומת ילדים יהודים.<ref name="beterem2014">אושרי וויס נטלי ניר, [http://www.beterem.org/download/files/2014.pdf דו"ח תמותת ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2014], ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, 2015</ref>
* ילדים יהודים ביישוב עני (אשכול 1-3) הם בעלי סיכון תמותה בתאונות גבוה פי 2.1 לעומת ילדים בישובים מבוססים יותר (באשכול 4-6) ופי 2.7 לעומת ילדים מישובים עשירים. לעומת זאת אין הבדל בסיכוי התמותה של ילדים ערבים מישוב עני לעומת כאלה בישוב ערבי מבוסס יותר.<ref name="beterem2014"/>
* ילדים יהודים ביישוב עני (אשכול 1-3) הם בעלי סיכון תמותה בתאונות גבוה פי 2.1 לעומת ילדים בישובים מבוססים יותר (באשכול 4-6) ופי 2.7 לעומת ילדים מישובים עשירים. לעומת זאת אין הבדל בסיכוי התמותה של ילדים ערבים מישוב עני לעומת כאלה בישוב ערבי מבוסס יותר.<ref name="beterem2014"/> (היבטים אלה הם חלק מדפוס רחב יותר - [[אי שוויון בריאותי]]).
הבית וחצר הבית הוא המקום שבו מתרחשות מרבית התאונות בקרב ילדים (39%). בקרב ילדים יהודים עיקר הסכנות בסביבה זו הן טביעה (22%), נפילה וחנק. ואילו בקרב ילדים ערבים עיקר סכנת המוות הוא מהיפגעות מרכב בחצר הבית (42%) והרעלה או כוויה עקב שריפה (17%). זירת הדרכים היא הזירה השנייה המסוכנת לילדים ובה ילדים נפגעים בעיקר מנסיעה במכונית וכהולכי רגל וחלקם עקב שכחה במכונית. במרחב הציבורי הסיבה העיקרית למוות היא טביעה.<ref name="beterem2014"/>
הבית וחצר הבית הוא המקום שבו מתרחשות מרבית התאונות בקרב ילדים (39%). בקרב ילדים יהודים עיקר הסכנות בסביבה זו הן טביעה (22%), נפילה וחנק. ואילו בקרב ילדים ערבים עיקר סכנת המוות הוא מהיפגעות מרכב בחצר הבית (42%) והרעלה או כוויה עקב שריפה (17%). זירת הדרכים היא הזירה השנייה המסוכנת לילדים ובה ילדים נפגעים בעיקר מנסיעה במכונית וכהולכי רגל וחלקם עקב שכחה במכונית. מלבד דבר זה, במרחב הציבורי הסיבה העיקרית למוות היא טביעה.<ref name="beterem2014"/>
ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים קם במטרה לפעול למען בטיחות הילדים כנגד תאונות. הוא נציג של הארגונים Safe kids World Wide, ו-European Child Safety Alliance שעוסקים בנושא בעולם. מטרת הארגון היא להפחית את שיעורי התמותה מפגיעות בקרב ילדים בגילאי 0-17 ב-35% (יחסית לממוצע בשנים 2005-2003) וכן להוריד את שיעור התמותה בקרב ילדים ערבים שם שיעור ההיפגעות בקרב ילדים גבוה יחסית לאוכלוסייה היהודית. [http://www.beterem.org/template/default.aspx?maincat=4&catId=27&PageId=58]
ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים קם במטרה לפעול למען בטיחות הילדים כנגד תאונות. הוא נציג של הארגונים Safe kids World Wide, ו-European Child Safety Alliance שעוסקים בנושא בעולם. מטרת הארגון היא להפחית את שיעורי התמותה מפגיעות בקרב ילדים בגילאי 0-17 ב-35% (יחסית לממוצע בשנים 2005-2003) וכן להוריד את שיעור התמותה בקרב ילדים ערבים שם שיעור ההיפגעות בקרב ילדים גבוה יחסית לאוכלוסייה היהודית. [http://www.beterem.org/template/default.aspx?maincat=4&catId=27&PageId=58]
* לוודא שהמתקנים אינם שבורים ושהם בטוחים לילדים ולהתריע לרשויות במקרה ואין זה כך.
* לוודא שהמתקנים אינם שבורים ושהם בטוחים לילדים ולהתריע לרשויות במקרה ואין זה כך.
===מניעת היפגעות ילדים בתאונות דרכים===
===מניעת היפגעות ילדים בתאונות דרכים==
מעל 40% מכלל מקרי המוות של ילדים בתאונות בישראל נגרמו בשל [[תאונות דרכים בישראל|תאונות דרכים]] - הן כנוסעים במכוניות, כנוסעים ברכב מנועי אחר, כ[[הולכי רגל]] או כ[[רוכבי אופניים]]. הגורם המשמעותי ביותר במניעת היפגעות ילדים בתאונות דרכים, דומה לזה של מבוגרים והוא [[תכנון עירוני]] והגברת שימוש ב[[תחבורה בת קיימא]] ביישובים. [[תכנון עירוני מוטה מכוניות]] ו[[פרבור]] מגבירים את השימוש ברכב ומגביר את האורך, את המהירות הממוצעת של הנסיעות ברכב, ואת ההסתברות של נהגים שינהגו כאשר הם עייפים, חולים או שיכורים. דבר זה מגביר את הסיכוי להיפגעות ילדים כ[[הולכי רגל]] וכן במסגרת פעילות אחרת ברחוב כמו משחק ברחוב או בגינה. ככל שנוסעים יותר במכונית עולה גם הסיכון להיות מעורבים בתאונה עם מכונית אחרת. צעדים כמו [[עירוב שימושי קרקע]], שבילי הליכה בטוחים לבתי ספר, [[איזור מיתון תנועה]] מגבירים מאד את בטיחות הולכי הרגל ורוכבי אופניים וכתוצאה מכך את הבטיחות של ילדים ונערים.
{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[חזון אפס]], [[תאונות דרכים בישראל]]}}
מעל 40% מכלל מקרי המוות של ילדים בתאונות בישראל נגרמו בשל [[תאונות דרכים בישראל|תאונות דרכים]] - הן כנוסעים במכוניות, כנוסעים ברכב מנועי אחר, כ[[הולכי רגל]] או כ[[רוכבי אופניים]]. הגורם המשמעותי ביותר במניעת היפגעות ילדים בתאונות דרכים, דומה לזה של מבוגרים והוא [[תכנון עירוני]] והגברת שימוש ב[[תחבורה בת קיימא]] ביישובים. [[תכנון עירוני מוטה מכוניות]] ו[[פרבור]] מגבירים את השימוש ברכב ומגביר את האורך, את המהירות הממוצעת של הנסיעות ברכב, ואת ההסתברות של נהגים שינהגו כאשר הם עייפים, חולים או שיכורים. דבר זה מגביר את הסיכוי להיפגעות ילדים כ[[הולכי רגל]] וכן במסגרת פעילות אחרת ברחוב כמו משחק ברחוב או בגינה. ככל שנוסעים יותר במכונית עולה גם הסיכון להיות מעורבים בתאונה עם מכונית אחרת. צעדים כמו [[עירוב שימושי קרקע]], שבילי הליכה בטוחים לבתי ספר, [[איזור מיתון תנועה]] מגבירים מאד את בטיחות הולכי הרגל ורוכבי אופניים וכתוצאה מכך את הבטיחות של ילדים ונערים. יש מספר מדינות מערביות וערים בעולם שאימצו את [[חזון אפס]] - תכנית מערכתית להורדת מספר ההרוגים והפצועים הקשים בתאונות דרכים.
צעדים שהמשפחה יכולה לבצע כוללים קנייה והתקנה של מושבי בטיחות לילדים, בוסטר למכונית, חובת חבישה וחבישה נכונה של [[קסדת אופניים]] ומניעת שכחה של ילד במכונית. בישובים ערבים ובקרב ילדים קטנים יש לשים לב במיוחד לפגיעה של רכב בחצר הבית.
צעדים שהמשפחה יכולה לבצע כוללים קנייה והתקנה של מושבי בטיחות לילדים, בוסטר למכונית, חובת חבישה וחבישה נכונה של [[קסדת אופניים]] ומניעת שכחה של ילד במכונית. בישובים ערבים ובקרב ילדים קטנים יש לשים לב במיוחד לפגיעה של רכב בחצר הבית.
==פעילות גופנית לילדים==
==פעילות גופנית לילדים==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אורח חיים יושבני]], [[אורח חיים פעיל]], [[פעילות גופנית]]}}
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אורח חיים יושבני]], [[אורח חיים פעיל]], [[פעילות גופנית בישראל]]}}
המרכז לבקרת מחלות של ארצות הברית (CDC) מממליץ על לפחות שעה ביום של פעילות גופנית עבור ילדים. [http://www.cdc.gov/physicalactivity/basics/children/] זאת לעומת המלצה דומה של פעילות גופנית של חצי שעה מדי יום, חמש פעמים בשבוע עבור מבוגרים (ראו [[אורח חיים פעיל]])
המרכז לבקרת מחלות של ארצות הברית (CDC) מממליץ על לפחות שעה ביום של פעילות גופנית עבור ילדים. [http://www.cdc.gov/physicalactivity/basics/children/] זאת לעומת המלצה דומה של פעילות גופנית של חצי שעה מדי יום, חמש פעמים בשבוע עבור מבוגרים (ראו [[אורח חיים פעיל]])