שינויים

סוציולוגים בוחנים איזה תפקיד ממלא אמון במערכות חברתיות. מאז שנות 1980 עלה מאד העניין בשאלות הקשורות באמון, מאז עבודותיהם של Luhmann,[9] Barber [10] ו-Giddens. עניין גובר זה באמון התגבר גם עקב שינויים שמתקיימים בחברה שמאופיינת כ[[מודרניזם|מודרנית מאוחרת]] ופוסט-מודרנית.  

סוציולוגים בוחנים איזה תפקיד ממלא אמון במערכות חברתיות. מאז שנות 1980 עלה מאד העניין בשאלות הקשורות באמון, מאז עבודותיהם של Luhmann,[9] Barber [10] ו-Giddens. עניין גובר זה באמון התגבר גם עקב שינויים שמתקיימים בחברה שמאופיינת כ[[מודרניזם|מודרנית מאוחרת]] ופוסט-מודרנית.  

חברות זקוקות לאמון היות והחברים בהן מוצאים את עצמם בגבול בין הביטחון במה שידוע מניסיון חיי היום-יום, לבין המקריות שקיימת באפשרויות חדשות. ללא אמון, יש תמיד צורך להתחשב בכל האפשרויות, דבר שמוביל לשיתוק ולאי-פעילות. ניתן להתייחס אל אמון כאל הימור על עתיד אפשרי מסויים, כזה שעשוי להביא ליתרונות. מרגע שמחליטים לבצע את ההימור (כלומר מעניקים אמון), מעניק האמון משהה את חוסר האמונה שלו, והאפשרויות של נתיבים שליליים אינם נלקחים בחשבון. מסיבה זו אמון מתפקד כדבר שמפחית את הסיבוכיות החברתית (או [[עלויות עסקה]] ב[[כלכלה]]) ומאפשר קיום של פעולות שאלמלי כן היה מסובך מידי או אפילו בלתי אפשרי לבצע אותן, במיוחד בהקשר של [[שיתוף פעולה|שיתופי פעולה]].  

חברות זקוקות לאמון היות והחברים בהן מוצאים את עצמם בגבול בין הביטחון במה שידוע מניסיון חיי היום-יום, לבין המקריות שקיימת באפשרויות חדשות. ללא אמון, יש תמיד צורך להתחשב בכל האפשרויות, דבר שמוביל לשיתוק ולאי-פעילות. ניתן להתייחס אל אמון כאל הימור על עתיד אפשרי מסויים, כזה שעשוי להביא ליתרונות. מרגע שמחליטים לבצע את ההימור (כלומר מעניקים אמון), מעניק האמון משהה את חוסר האמונה שלו, והאפשרויות של נתיבים שליליים אינם נלקחים בחשבון. מסיבה זו אמון מתפקד כדבר שמפחית את הסיבוכיות החברתית (או [[עלויות עסקה]] ב[[כלכלה]]) ומאפשר קיום של פעולות שאלמלא כן היה מסובך מידי או אפילו בלתי אפשרי לבצע אותן, במיוחד בהקשר של [[שיתוף פעולה|שיתופי פעולה]].  

סוציולוגים נוטים להתמקד בשתי נקודות מבט- נקודת המבט של המאקרו - המערכת החברתית ונקודת המבט של מיקרו של פרטים. דבר זה נכון גם בסוגיות של מחקר אמון. מבחינת מאקרו מתעלמים מהיבטים של סיבוכיות פסיכולוגית, מניחים לרוב גישה בהיוויוריסטית לאמון, ומיישמים מודל סטטיסטי.

סוציולוגים נוטים להתמקד בשתי נקודות מבט- נקודת המבט של המאקרו - המערכת החברתית ונקודת המבט של מיקרו של פרטים. דבר זה נכון גם בסוגיות של מחקר אמון. מבחינת מאקרו מתעלמים מהיבטים של סיבוכיות פסיכולוגית, מניחים לרוב גישה בהיוויוריסטית לאמון, ומיישמים מודל סטטיסטי.