שינויים

{{מאמר לא שלם}}

{{מאמר לא שלם}}

ביסוד התאוריות הכלכליות  המוכרות כיום (קלאסית, נאו קלאסית, קיינסיאנית או מרקסיסטית) עומדת טעות בסיסית. הדרך הפשוטה ביותר להמחיש טעות זאת היא להשוותה למערכת משוואות שבה אין התייחסות לסימן מינוס.  

ביסוד התאוריות הכלכליות  המוכרות כיום (קלאסית, נאו-קלאסית, קיינסיאנית או מרקסיסטית) עומדת טעות בסיסית. הדרך הפשוטה ביותר להמחיש טעות זאת היא להשוותה למערכת משוואות שבה אין התייחסות לסימן מינוס.  

ההבנה בדר טיבו הדינמי והמערכתי של המחסור, יכולה להסביר בצורה טובה יותר מושגים כמו עוני, צמיחה או בעיות סביבה.  

ההבנה בדר טיבו הדינמי והמערכתי של המחסור, יכולה להסביר בצורה טובה יותר מושגים כמו עוני, צמיחה או בעיות סביבה.  

==רובינזון קרוזו- עולם ריק==

==רובינזון קרוזו- עולם ריק==

כשכלכלן מצוי ניגש להתמודד עם בעיה כלכלית, הוא בדרך כלל נעזר בדימויים כלכליים שנלמדו אי שם בתחילת התואר הראשון. גם אם המודלים הסופיים מורכבים בהרבה, הנחות היסוד הנסתרות שלהם (כלומר אלו שאינן גלויית לפעמים אפילו לבוני המודל) מבוססות על מספר קטן של "מודלי-על": הנחות ההתמחות והיד הנעלמה של סמית, סחר חופשי (יתרון יחסי) של ריקרדו, פונקציית ייצור "קוב דאגלאס" של קלארק, "תיבת אדג'וורת'" (להדגמת יעילות פארטו), בחירה בין 2 מוצרים עם קו תקציב ועקומות תועלת, משפטי הרווחה של ארוו, ורובינזון קרוזו.  

כשכלכלן מצוי ניגש להתמודד עם בעיה כלכלית, הוא בדרך כלל נעזר בדימויים כלכליים שנלמדו אי שם בתחילת התואר הראשון. גם אם המודלים הסופיים מורכבים בהרבה, הנחות היסוד הנסתרות שלהם (כלומר אלו שאינן גלויית לפעמים אפילו לבוני המודל) מבוססות על מספר קטן של "מודלי-על": הנחות ההתמחות והיד הנעלמה של סמית, סחר חופשי (יתרון יחסי) של ריקרדו, פונקציית ייצור "קוב דאגלאס" של קלארק, "תיבת אדג'וורת'" (להדגמת יעילות פארטו), בחירה בין 2 מוצרים עם קו תקציב ועקומות תועלת, משפטי הרווחה של ארוו, ורובינזון קרוזו.  

הסיפור של המודל של רובינזון קרוזו מהווה את הבסיס לתאוריית המאקרו (הנאו קלאסית לפחות), והינו פשוט: רובינזון קרוזו חי על אי לבדו. אם ברצונו להגדיל את התועלת שלו עליו להגדיל את מספר המוצרים אותם הוא צורך. כדי לעשות את זה, אין לו ברירה אלא לעבוד. ככל שיעבוד יותר, כך יהיו לו פחות שעות פנאי ויותר מוצרים לצרוך. הבחירה של רובינזון היא אם כן, כמה שעות עליו לעבוד (בהינתן מערכת סובייקטיבית של טעמים ובהינתן "פונקציית ייצור" אובייקטיבית), וכך להחליט בין 2 גורמי הנאה: הנאה מפנאי לעומת הנאה כתוצאה מצריכת מוצרים.  

הסיפור של המודל של רובינזון קרוזו מהווה את הבסיס לתאוריית המאקרו (הנאו-קלאסית לפחות), והינו פשוט: רובינזון קרוזו חי על אי לבדו. אם ברצונו להגדיל את התועלת שלו עליו להגדיל את מספר המוצרים אותם הוא צורך. כדי לעשות את זה, אין לו ברירה אלא לעבוד. ככל שיעבוד יותר, כך יהיו לו פחות שעות פנאי ויותר מוצרים לצרוך. הבחירה של רובינזון היא אם כן, כמה שעות עליו לעבוד (בהינתן מערכת סובייקטיבית של טעמים ובהינתן "פונקציית ייצור" אובייקטיבית), וכך להחליט בין 2 גורמי הנאה: הנאה מפנאי לעומת הנאה כתוצאה מצריכת מוצרים.  

היות ולרובינזון יש תפוקה שולית פוחתת, כל שעה נוספת של עבודה תיתן לו תוספת של פחות מוצרים. ומצד שני, אם הוא חוסך חלק מהמוצרים שלו ומשתמש בהם כ"הון"  או כמכונות שיעזרו לו לעשות יותר עבודה בפחות מאמץ, אזי בעתיד הוא יכול להשקיע את אותה כמות של שעות עבודה, אבל לקבל כמות מוצרים גדולה יותר. בצורה דומה הוא יכול להשקיע ב"טכנולוגיה" ולשפר את פונקציית היצור כך שבאותה כמות הון ובאותן שעות עבודה הוא מייצר עוד מוצרים.  

היות ולרובינזון יש תפוקה שולית פוחתת, כל שעה נוספת של עבודה תיתן לו תוספת של פחות מוצרים. ומצד שני, אם הוא חוסך חלק מהמוצרים שלו ומשתמש בהם כ"הון"  או כמכונות שיעזרו לו לעשות יותר עבודה בפחות מאמץ, אזי בעתיד הוא יכול להשקיע את אותה כמות של שעות עבודה, אבל לקבל כמות מוצרים גדולה יותר. בצורה דומה הוא יכול להשקיע ב"טכנולוגיה" ולשפר את פונקציית היצור כך שבאותה כמות הון ובאותן שעות עבודה הוא מייצר עוד מוצרים.  

מודל רובינזון קרוזו מכיל שלל רב של "טעויות קטנות". טעויות אלו גורמות לכך שכאשר מיישמים אותו (או את אחד מהמודלים האחרים ה"נגזרים" ממנו),  על בעיות של העולם האמיתי, ועל סמך זאת נותנים המלצות "מקצועיות" לפרטים או למוסדות, התוצאה יכולה להיות אבסורדית. טעות אחת שכזאת נעוצה בהבנת טיבו של המחסור.  

מודל רובינזון קרוזו מכיל שלל רב של "טעויות קטנות". טעויות אלו גורמות לכך שכאשר מיישמים אותו (או את אחד מהמודלים האחרים ה"נגזרים" ממנו),  על בעיות של העולם האמיתי, ועל סמך זאת נותנים המלצות "מקצועיות" לפרטים או למוסדות, התוצאה יכולה להיות אבסורדית. טעות אחת שכזאת נעוצה בהבנת טיבו של המחסור.  

מחסור נתפס בתאוריה הנאו קלאסית כדבר שהוא:

מחסור נתפס בתאוריה הנאו-קלאסית כדבר שהוא:

* טבעי (ולא מוסדי). כדי לתמוך בדבריהם, כלכלנים מסתכלים על "הטבע" וטוענים שגם בו יש מחסור: גם נמלים, דובים או יצורים חיים אחרים, מתחרים על מקורות מוגבלים, על כן, המסקנה היא שהמחסור הינו דבר נתון וטבעי.  

* טבעי (ולא מוסדי). כדי לתמוך בדבריהם, כלכלנים מסתכלים על "הטבע" וטוענים שגם בו יש מחסור: גם נמלים, דובים או יצורים חיים אחרים, מתחרים על מקורות מוגבלים, על כן, המסקנה היא שהמחסור הינו דבר נתון וטבעי.  

* מוחלט (ולא יחסי). כלומר המחסור שלי, אינו מושפע מהמחסור של מישהו אחר.  

* מוחלט (ולא יחסי). כלומר המחסור שלי, אינו מושפע מהמחסור של מישהו אחר.  

כלכלנים מכנים את המוצרים (חבילות התיפקוד בלשוני) בשם "טובין" ואת החבילות הרעות בשם "רעים". אבל בעוד שמחקר ה"טובין" פורח ומשגשג, קל להשיג אותם תמורת מחיר מתאים בשוק, וכמותם גדלה במשך הזמן. הרי שלרוב ה"רעים" אין מחיר והם אינם נסחרים בשוק. ברור שגם אין דיון מסודר לגביהם. יש סיכוי טוב שכמותן גדלה עם הזמן (כי הם חלק בלתי נפרד מהחבילות של התפקודים הטובים). אבל אולי בצד הגידול הזה יש מנגנונים אחרים (כמו מנגנוני שוק, חוקים, דתות או תנועות חברתיות) הדואגים להקטין את חבילות התפקוד השליליות.  

כלכלנים מכנים את המוצרים (חבילות התיפקוד בלשוני) בשם "טובין" ואת החבילות הרעות בשם "רעים". אבל בעוד שמחקר ה"טובין" פורח ומשגשג, קל להשיג אותם תמורת מחיר מתאים בשוק, וכמותם גדלה במשך הזמן. הרי שלרוב ה"רעים" אין מחיר והם אינם נסחרים בשוק. ברור שגם אין דיון מסודר לגביהם. יש סיכוי טוב שכמותן גדלה עם הזמן (כי הם חלק בלתי נפרד מהחבילות של התפקודים הטובים). אבל אולי בצד הגידול הזה יש מנגנונים אחרים (כמו מנגנוני שוק, חוקים, דתות או תנועות חברתיות) הדואגים להקטין את חבילות התפקוד השליליות.  

ההתייחסות הנאו קלאסית לנושא זה יכולה להיות  בתור "השפעות חיצוניות" (חיצוניות לשוק). אבל עמדה זו  רק מעמיקה את הבלבול, משום שהיא למעשה קוברת את כל הדיון בתור תופעה מיקרו כלכלית שולית וסטטית שאין לגביה דיון מסודר. בעוד שלפנינו מושג מאקרו-כלכלי דינמי מרכזי בחשיבותו בכל הנוגע למחסור בפרט ולכלכלה בכלל.

ההתייחסות הנאו-קלאסית לנושא זה יכולה להיות  בתור "השפעות חיצוניות" (חיצוניות לשוק). אבל עמדה זו  רק מעמיקה את הבלבול, משום שהיא למעשה קוברת את כל הדיון בתור תופעה מיקרו כלכלית שולית וסטטית שאין לגביה דיון מסודר. בעוד שלפנינו מושג מאקרו-כלכלי דינמי מרכזי בחשיבותו בכל הנוגע למחסור בפרט ולכלכלה בכלל.

== מרחבים ==

== מרחבים ==

מה שמאפיין את היחסיות בצריכה הוא 2 תהליכים סותרים: מצד אחד הרגל המספק הנאה בפני עצמו.

מה שמאפיין את היחסיות בצריכה הוא 2 תהליכים סותרים: מצד אחד הרגל המספק הנאה בפני עצמו.

ומצד שני עם הזמן הגירוי המקורי כבר מאבד מקסמו, המערכת העצבית מתרגלת אליו ונדרש סיגנל בעוצמה חזקה יותר כדי לחוש את אותו דיפרנציאל שקודם חשנו ביחס להפרש סינגל- העדר סיגנל.

ומצד שני עם הזמן הגירוי המקורי כבר מאבד מקסמו, המערכת העצבית מתרגלת אליו ונדרש סיגנל בעוצמה חזקה יותר כדי לחוש את אותו דיפרנציאל שקודם חשנו ביחס להפרש סיגנל- העדר סיגנל.

כאן נכנס תהליך הלמידה והעידון - הפיכה של אנשים למומחים ומתן תשומת לב לפרטים שקודם לא שמו לב אליהם, ושאיפת עונג לא רק מהגירוי עצמו אלא גם מתוך אותם הפרטים האלו, שבהיותם קטנים ורבים קשה יותר לאפיין, לייצר, ולהשיג אותם.

כאן נכנס תהליך הלמידה והעידון - הפיכה של אנשים למומחים ומתן תשומת לב לפרטים שקודם לא שמו לב אליהם, ושאיפת עונג לא רק מהגירוי עצמו אלא גם מתוך אותם הפרטים האלו, שבהיותם קטנים ורבים קשה יותר לאפיין, לייצר, ולהשיג אותם.

==הבדלים מהמחסור הנאו קלאסי==

==הבדלים מהמחסור הנאו-קלאסי==

שימו לב בבקשה שאף לא אחד מ-3 מהסוגים שעליהם דיברתי לא דומה למה שציירים בעקומות התועלת של הכלכלנים – דבר סטטי בזמן, אינו תלוי צריכה קודמת או במאמץ של אחרים, אינו תלוי במחיר (סיגנל למאמץ של אחרים), ושהינו אינסופי בכמותו. רק השילוב של 3 התחומים ובלבול מתמיד בינם יוצר מצב של דימיון למצב המתואר בכלכלה.

שימו לב בבקשה שאף לא אחד מ-3 מהסוגים שעליהם דיברתי לא דומה למה שציירים בעקומות התועלת של הכלכלנים – דבר סטטי בזמן, אינו תלוי צריכה קודמת או במאמץ של אחרים, אינו תלוי במחיר (סיגנל למאמץ של אחרים), ושהינו אינסופי בכמותו. רק השילוב של 3 התחומים ובלבול מתמיד בינם יוצר מצב של דימיון למצב המתואר בכלכלה.