47,332
עריכות
שינויים
←תאוריות בתחום
עבודות מאת חוקרים כמו David F. Noble ו-Jeremy Rifkin הוקדשו למחקר ההיסטוריה החברתית של מיכון ולהשפעה הפוטנציאלית של שינויים טכנולוגיים ומדעיים על ה[[כלכלה]]. יש הפוטרים אותם בתגית מזלזלת כ"[[נאו-לודיטים]]".
עבודות מאת חוקרים כמו David F. Noble ו-Jeremy Rifkin הוקדשו למחקר ההיסטוריה החברתית של מיכון ולהשפעה הפוטנציאלית של שינויים טכנולוגיים ומדעיים על ה[[כלכלה]]. יש הפוטרים אותם בתגית מזלזלת כ"[[נאו-לודיטים]]".
==היסטוריה של השקפות על אבטלה טכנולוגית==
הפופולריות של המושג "אבטלה טכנולוגית" צמחה בשנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי הכלכלן [[ג'ון מיינרד קיינס]]. עם זאת, סוגיית החלפת כוח העבודה האנושי על ידי מכונות זכתה להתייחסות לפחות מתקופתו של אריסטו.
עד למאה ה-18, הן האליטות והן האזרחים הפשוטים אחזו, ככלל, בהשקפה הפסימית ביחס לאבטלה טכנולוגית, במקרים בהם עלתה הסוגיה לדיון. עם זאת, בשל שיעורי אבטלה נמוכים ברוב התקופה שקדמה לעת החדשה, הנושא היווה עילה לדאגה מוחשית, רק לעיתים נדירות. במאה ה-18 התעצמו החששות ביחס להשפעת המכונות על התעסוקה, עם התגברות התעסוקה ההמונית, ובמיוחד בבריטניה, שהייתה אז בחזית [[המהפכה התעשייתית]]. עם זאת, היו תאורטיקנים כלכליים שיצאו נגד חששות אלו, כשהם טוענים, שלחדשנות, בכללותה, אין השפעה שלילית על התעסוקה. טיעונים אלו התגבשו במהלך המאה ה-19 על ידי כלכלנים מאסכולת [[הכלכלה הקלאסית]]. [[הלודיטים]] שחוו אבטלה טכנולוגיה בתחום האריגה העלו מחדש את החשש מפני אבטלה טכנולוגית. נעשה כיום שימוש במונח "לודיטים" על מנת לתאר את המחשבה לפיה לחדשנות תהיינה השפעות שליליות ארוכות טווח על התעסוקה, בדרך כלל כמילת גנאי. במחצית השנייה של המאה ה-19, התחוור, לכאורה, יותר ויותר, כי התפתחות טכנולוגית נושאת בחובה תועלות לכל חלקי החברה, כולל לבני מעמד הפועלים. הדאגות ביחס להשלכות השליליות של חדשנות התמעטו.
ההשקפה לפיה לא סביר שהטכנולוגיה תוביל לאבטלה לטווח הארוך, אותגרה שוב ושוב על ידי חלק מהכלכלנים. בראשית המאה ה-19 עמד בראשם של כלכלנים אלו [[דייוויד ריקרדו]]. כתריסר כלכלנים הזהירו מפני אבטלה טכנולוגית במהלך ההתעצמות הקצרה של הוויכוח בנושא שהתעורר בשנות ה-30 וה-60 של המאה ה-20. באירופה, במיוחד, נעורו אזהרות חוזרות ונשנות מפני אבטלה טכנולוגית בשני העשורים האחרונים של המאה ה-20, כפי שציינו פרשנים במהלך העלייה המתמשכת באבטלה שספגו מדינות מתועשות רבות מאז שנות ה-70 של המאה ה-20. עם זאת, במהלך המאה ה-20 החזיקו רוב ברור של הכלכלנים, כמו גם רוב הציבור, בעמדה האופטימיסטית.
בעשור השני של המאה ה-21 פורסמו מספר מחקרים שהצביעו על כך שייתכן שהאבטלה הטכנולוגית מתרחבת ברחבי העולם. התרחבות נוספת באבטלה הטכנולוגית צפויה להיווצר בשנים הבאות. בזמן שפרשנים וכלכלנים רבים עודם טוענים שחששות כאלו הִנם חסרי שחר, כפי שהיה מקובל לסבור במהלך רוב מאתיים השנים האחרונות, החששות בקרב כלכלנים אחרים, כמו גם בקרב הציבור הרחב, ביחס לאבטלה טכנולוגית, מתעוררים ומתעצמים מחדש.
==תאוריות בתחום==
==תאוריות בתחום==
===האבטלה אינה בעיה===
===האבטלה אינה בעיה===
בתפישה [[כלכלה קלאסית|הכלכלית הקלאסית]], לא היוותה האבטלה בעיה ממשית, כיוון שהיא נתפשה כזמנית (חיכוכית) וכ'''תוצר לוואי בלתי נמנע של שינויים בשוק העבודה ושיפור הייצור'''. [[נסאו ויליאם סניור|סניור]], [[ג'ון סטיוארט מיל]] ואחרים טענו כי [[התקדמות טכנולוגית]] אמנם דוחקת את רגליהם של עובדים במגזרים מסוימים, אך בהתאם ל"עקרון הפיצוי" התעסוקה מתאזנת בעקבות ביקוש מוגבר לסחורות ולעובדים בענפי משק אחרים.
בתפישה [[כלכלה קלאסית|הכלכלית הקלאסית]], לא היוותה [[אבטלה|האבטלה]] בעיה ממשית, כיוון שהיא נתפשה כזמנית (חיכוכית) וכ'''תוצר לוואי בלתי נמנע של שינויים בשוק העבודה ושיפור הייצור'''. [[נסאו ויליאם סניור|סניור]], [[ג'ון סטיוארט מיל]] ואחרים טענו כי [[התקדמות טכנולוגית]] אמנם דוחקת את רגליהם של עובדים במגזרים מסוימים, אך בהתאם ל"עקרון הפיצוי" התעסוקה מתאזנת בעקבות ביקוש מוגבר לסחורות ולעובדים בענפי משק אחרים.
על פי הגרסה הנפוצה ביותר של מודלים נאו-קלאסיים לתיאור [[מיקרו כלכלה|מיקרו כלכלי]] של [[שוק משוכלל]], ה[[שכר]] של העובדים תלוי בעיקר ב[[תפוקה שולית|תפוקה השולית]] שלהם. היות והכנסת עוד [[הון תעשייתי]] משפרת את התפוקה השולית של כל עובד, הכנסת עוד הון וטכנולוגיה ושיפור הפריון לעובד אמורה להוביל לעליית השכר בממוצע. עליה זו בשכר אמורה ליצור הגברת ביקוש למוצרים ושירותים חדשים, ודבר זה יקטין את האבטלה עקב אובדן משרות עקב מיכון. אפשר לראות שיש דוגמאות שדבר זה אינו נכון תמיד (ראו בהמשך על מיכון בענף המסעדנות).
על פי הגרסה הנפוצה ביותר של [[כלכלה נאו-קלאסית|מודלים נאו-קלאסיים]] לתיאור [[מיקרו כלכלה|מיקרו כלכלי]] של [[שוק משוכלל]], ה[[שכר]] של העובדים תלוי בעיקר ב[[תפוקה שולית|תפוקה השולית]] שלהם. היות והכנסת עוד [[הון תעשייתי]] משפרת את התפוקה השולית של כל עובד, הכנסת עוד הון וטכנולוגיה ושיפור הפריון לעובד אמורה להוביל לעליית השכר בממוצע. עליה זו בשכר אמורה ליצור הגברת ביקוש למוצרים ושירותים חדשים, ודבר זה יקטין את האבטלה עקב אובדן משרות עקב מיכון. אפשר לראות שיש דוגמאות שדבר זה אינו נכון תמיד (ראו בהמשך על מיכון בענף המסעדנות). כמו כן יש מחקרים שמצביעים על כך בש-20 השנים האחרונות פריון העובדים בארצות הברית עלה אבל השכר שלהם נשאר נמוך.
===פיתוח המגזר החמישוני===
===פיתוח המגזר החמישוני===
ניתן לנתח את שוק העבודה לפי מודל שמחלק אותו למגזרים יצרניים הבנויים זה על זה. המגזר הראשוני כולל חקלאות, דיג ומחצבים; המגזר השניוני את התעשייה; השלישוני – שירותים כגון חינוך, בריאות, תחבורה ובנקאות; והרביעוני את תחומי המחקר, הפיתוח והמיחשוב. בעשרות השנים האחרונות אנחנו מרגישים ירידה בכמות האנשים העוסקים במגזר הראשוני, ומעבר שלהם ושל העוסקים במגזר השניוני למגזרים השלישוני והרביעוני. נראה שמשחר ההיסטוריה קיים גם מגזר יצרני נוסף - חמישוני, שתוצריו אינם נחוצים בשוק, ולמעשה עיקר התוצרת שלו היא עבודה של העוסקים בו. במגזר זה ניתן לכלול עבודה מסויימת שמתבצעת בתחומים של ספורט, תרבות, ופיתוח של פרוייקטים שאינם נחוצים. בעבר עבודה במגזר זה נתפסה אולי כגורם שלילי של בזבוז, אך ייתכן שמודעות ופיתוח של מגזר זה יכול להוות פיתרון לאבטלה הטכנולוגית. ככל שתחומים של מחשוב ואוטומציה יקטינו את הצורך בעובדים במגזרים השלישוני והרביעוני, נראה כי יותר עובדים יעברו לעסוק במגזר החמישוני<ref>http://www.openu.ac.il/adcan/yediop6/download/22-27.pdf</ref>.
ניתן לנתח את שוק העבודה לפי מודל שמחלק אותו למגזרים יצרניים הבנויים זה על זה. המגזר הראשוני כולל [[חקלאות]], דיג ומחצבים; המגזר השניוני את [[תעשייה|התעשייה]]; השלישוני – שירותים כגון חינוך, בריאות, תחבורה ובנקאות; והרביעוני את תחומי המחקר, הפיתוח והמיחשוב (יש המסתכלים על ענפים אלה כחלק מענף השירותים). בעשרות השנים האחרונות אנחנו מרגישים ירידה בכמות האנשים העוסקים במגזר הראשוני, ומעבר שלהם ושל העוסקים במגזר השניוני למגזרים השלישוני והרביעוני.לדוגמה הן בארצות הברית והן בישראל כמות העובדים שעובדים ב[[חקלאות בישראל|חקלאות]] עומדת על 1% מכלל המועסקים. נראה שמשחר ההיסטוריה קיים גם מגזר יצרני נוסף - חמישוני, שתוצריו אינם נחוצים בשוק, ולמעשה עיקר התוצרת שלו היא עבודה של העוסקים בו. במגזר זה ניתן לכלול עבודה מסויימת שמתבצעת בתחומים של ספורט, תרבות, ופיתוח של פרוייקטים שאינם נחוצים. בעבר עבודה במגזר זה נתפסה לעיתים כגורם שלילי של בזבוז, אך יש הטוענים שמודעות ופיתוח של מגזר זה יכול להוות פיתרון לאבטלה הטכנולוגית. ככל שתחומים של מחשוב ואוטומציה יקטינו את הצורך בעובדים במגזרים השלישוני והרביעוני, נראה כי יותר עובדים יעברו לעסוק במגזר החמישוני<ref>http://www.openu.ac.il/adcan/yediop6/download/22-27.pdf</ref>. עם זאת לא ברור כמה ביקוש יהיה בשוק למוצרים של מגזר זה.
===אבטלה כתוצר של מבנה הכוח בחברה===
===אבטלה כתוצר של מבנה הכוח בחברה===
[[קרל מרקס]] טען, לעומת זאת, כי האבטלה היא, בחלקה לפחות, אחד מהכלים בהם משתמשים מעבידים כדי לשמור על [[שכר]] נמוך ולהגן על [[רווח|רווחיותם]] של [[עסק|עסקים]], בהתאם ל[[חוק הדלות הגוברת]]. לפי מרקס, '''חיל המילואים של האבטלה''' הזה הוא תוצר של ירידה ב"הון המשתנה" ועליה ב"הון הקבוע". מרקס טען כי אבטלה זו היא מבנית, לא במשמעותה המקובלת היום, אלא במובן זה שהיא מבנית ליחסי ה[[מעמד]]ות תחת משטר [[קפיטליזם|קפיטליסטי]]. אבטלה זו, טען, עתידה לבוא אל קיצה אחרי המהפכה הבלתי נמנעת שתגרום הדלות הגוברת.
[[קרל מרקס]] טען, כי האבטלה היא, בחלקה לפחות, אחד מהכלים בהם משתמשים מעבידים כדי לשמור על [[שכר]] נמוך ולהגן על [[רווח|רווחיותם]] של [[עסק|עסקים]], בהתאם ל[[חוק הדלות הגוברת]]. לפי מרקס, '''חיל המילואים של האבטלה''' הזה הוא תוצר של ירידה ב"הון המשתנה" ועליה ב"הון הקבוע". מרקס טען כי אבטלה זו היא מבנית, לא במשמעותה המקובלת היום, אלא במובן זה שהיא מבנית ליחסי ה[[מעמד]]ות תחת משטר [[קפיטליזם|קפיטליסטי]]. אבטלה זו, טען, עתידה לבוא אל קיצה אחרי המהפכה הבלתי נמנעת שתגרום הדלות הגוברת.
===פרוייקט וונוס===
===פרוייקט וונוס===