שורה 25: |
שורה 25: |
| השלב הבא אצל מרקס הוא המחזור הקפיטליסטי שם המצב מתהפך: | | השלב הבא אצל מרקס הוא המחזור הקפיטליסטי שם המצב מתהפך: |
| כ – ס - כ* | | כ – ס - כ* |
− | כלומר לקפיטליסט יש הון התחלתי, סכום הכסף כ, הוא משתמש בו לייצור הסחורה ס, למוכרה במחיר כ* שאמור להיות גבוה מ כ, כך ש: | + | כלומר לקפיטליסט יש הון התחלתי, סכום הכסף כ, הוא משתמש בו לייצור הסחורה ס, למוכרה במחיר כ* שאמור להיות גבוה מ-כ, כך ש: |
| כ* - כ = Δכ. | | כ* - כ = Δכ. |
| | | |
שורה 45: |
שורה 45: |
| כבר אריסטו ביקש להסביר ההבדל בין הערכים, מדוע יהלומים חסרי ערך הם יקרים אך מים חיוניים זולים. מעידן הכלכלה המודרנית הפתרון נעוץ ב[[ניתוח שולי|שוליות]]. ערך החליפין נקבע לפי תועלת שולית לעומת ערך השימוש שנקבע על פי התועלת בכללה, כלומר ערך החליפין שווה לערך השימוש השולי. הערך הכולל של מים אדיר אך כיוון שהם מצויים הערך השולי הולך ופוחת ובסוף (ביחידה האחרונה) אנו משתמשים בהם לדברים לגמרי לא חיוניים כמו השקיית צמחי נוי. כלומר כשאני מציב מחיר על המים זה נקבע לפי הוויתור על השקיית צמח הנוי ולא על פי התועלת העצומה של מי שתייה. מכיוון שכשאני סוחר בליטר המים אני מוותר על הערך השולי הזה ערך החליפין שווה לערך השולי הזה (ויתור על צמח הנוי). לכן מים הם חיוניים אבל בשל נפיצותם ערך החליפין (הערך השולי) שלהם נמוך ואילו יהלומים נדירים ערך החליפין שלהם גבוהה למרות ערך השימוש הנמוך. | | כבר אריסטו ביקש להסביר ההבדל בין הערכים, מדוע יהלומים חסרי ערך הם יקרים אך מים חיוניים זולים. מעידן הכלכלה המודרנית הפתרון נעוץ ב[[ניתוח שולי|שוליות]]. ערך החליפין נקבע לפי תועלת שולית לעומת ערך השימוש שנקבע על פי התועלת בכללה, כלומר ערך החליפין שווה לערך השימוש השולי. הערך הכולל של מים אדיר אך כיוון שהם מצויים הערך השולי הולך ופוחת ובסוף (ביחידה האחרונה) אנו משתמשים בהם לדברים לגמרי לא חיוניים כמו השקיית צמחי נוי. כלומר כשאני מציב מחיר על המים זה נקבע לפי הוויתור על השקיית צמח הנוי ולא על פי התועלת העצומה של מי שתייה. מכיוון שכשאני סוחר בליטר המים אני מוותר על הערך השולי הזה ערך החליפין שווה לערך השולי הזה (ויתור על צמח הנוי). לכן מים הם חיוניים אבל בשל נפיצותם ערך החליפין (הערך השולי) שלהם נמוך ואילו יהלומים נדירים ערך החליפין שלהם גבוהה למרות ערך השימוש הנמוך. |
| | | |
− | ==כסף ו[[תרמודינמיקה]]== | + | ==[[כסף]] ו[[תרמודינמיקה]]== |
| פטישים רבים מחלידים, אובדים או נגנבים, ייצוגם הכספי לעומת זאת לא מציית ל[[חוק השני של התרמודינמיקה]], לכן אינו דורש עלויות של שימור או אחסון אלא להיפך זוכה ל[[ריבית]] על ה"זכות" לשמר ערך. המהלך המסוכן הוא הקפיצה למסקנה שאם לצבירת כסף אין גבול תרמודינמי וצבירת המספרים מאפשרת [[ריבית דריבית]] אז הרי שגם לערך השימוש אין גבול כזה ולכן צמיחת הכלכלה המטריאלית אפשרית ללא גבול- מה שקורה כיום. | | פטישים רבים מחלידים, אובדים או נגנבים, ייצוגם הכספי לעומת זאת לא מציית ל[[חוק השני של התרמודינמיקה]], לכן אינו דורש עלויות של שימור או אחסון אלא להיפך זוכה ל[[ריבית]] על ה"זכות" לשמר ערך. המהלך המסוכן הוא הקפיצה למסקנה שאם לצבירת כסף אין גבול תרמודינמי וצבירת המספרים מאפשרת [[ריבית דריבית]] אז הרי שגם לערך השימוש אין גבול כזה ולכן צמיחת הכלכלה המטריאלית אפשרית ללא גבול- מה שקורה כיום. |
| | | |
שורה 55: |
שורה 55: |
| אגירת שטרי הנייר, המבטיחים תשלום בידי הציבור, היא תופעה שסודי כינה '''עושר וירטואלי'''. אנשים נמנעים מלהסב כסף עבור מוצרים כדי לשמור על יכולת סחר. דבר זה מעלה את השאלה האם את הכסף צריך לספור כחלק מהעושר הקיים בידי קהילה. לדבריו התשובה היא 'כן' אם הכסף הוא סחורה בעלת ערך כ[[זהב]] (שיש לו שימושים כלכליים אמיתיים כמו בייצור מוליכים וכתכשיט), ו'לא' במקרה של שטרי נייר שערכה כסחורה אפס אך ערך החליפין שלה רב. זאת כיוון שפרט יכול להמיר כסף לסחורה אך לא כל הפרטים בחברה. | | אגירת שטרי הנייר, המבטיחים תשלום בידי הציבור, היא תופעה שסודי כינה '''עושר וירטואלי'''. אנשים נמנעים מלהסב כסף עבור מוצרים כדי לשמור על יכולת סחר. דבר זה מעלה את השאלה האם את הכסף צריך לספור כחלק מהעושר הקיים בידי קהילה. לדבריו התשובה היא 'כן' אם הכסף הוא סחורה בעלת ערך כ[[זהב]] (שיש לו שימושים כלכליים אמיתיים כמו בייצור מוליכים וכתכשיט), ו'לא' במקרה של שטרי נייר שערכה כסחורה אפס אך ערך החליפין שלה רב. זאת כיוון שפרט יכול להמיר כסף לסחורה אך לא כל הפרטים בחברה. |
| | | |
− | קנה המידה של העושר הוירטואלי הזה הוא המכתיב את ערך הכסף. אם הממשלה מדפיסה כסף אנשים יקנו יותר נכסים ויעלו את ערכם של נכסים ממשיים. עם עלייתם, ערך הכסף יורד עד אשר מוצא את נקודת האיזון של כמות העושר הוירטואלי שהחברה רוצה להחזיק בו. במקרה ההפוך בו חסר כסף בכלכלה אנשים ימכרו נכסים ממשיים עבור כסף דבר שיוריד את מחירם עד ששוב תושג נקודת האיזון של העושר הוירטואלי. ערך השקל לכן הוא העושר הוירטואלי מחולק בכמות השקלים בשוק. לפי סודי, ערך הכסף לא נובע מעושר הקהילה או התוצר הלאומי שלה אלא מעושר וירטואלי ביחס לכמות הכסף בשוק. (לא ברור לי היחס לכסף בפונקציה שלו כשומר ערך). | + | קנה המידה של העושר הווירטואלי הזה הוא המכתיב את ערך הכסף. אם הממשלה מדפיסה כסף אנשים יקנו יותר נכסים ויעלו את ערכם של נכסים ממשיים. עם עלייתם, ערך הכסף יורד עד אשר מוצא את נקודת האיזון של כמות העושר הווירטואלי שהחברה רוצה להחזיק בו. במקרה ההפוך בו חסר כסף בכלכלה אנשים ימכרו נכסים ממשיים עבור כסף דבר שיוריד את מחירם עד ששוב תושג נקודת האיזון של העושר הווירטואלי. ערך השקל לכן הוא העושר הווירטואלי מחולק בכמות השקלים בשוק. לפי סודי, ערך הכסף לא נובע מעושר הקהילה או התוצר הלאומי שלה אלא מעושר וירטואלי ביחס לכמות הכסף בשוק. (לא ברור לי היחס לכסף בפונקציה שלו כשומר ערך). |
| | | |
− | הכלכלן [[ג'יימס טובין]] בדברו על נאמנויות מגיע לתיאור דומה לעושר וירטואלי. עושה הבחנה בין מוצרים גשמיים שנבנו בהשקעה חומרית מול [[אמון|מוצרים תלויי אמון]] הנוצרים יש מאין ככסף. העושר האמיתי הוא רק הדברים הגשמיים אך בתפישת הפרטים העושר שלהם עולה עליו בהרבה בהתבסס על מידת האמון שהם מקנים להבטחות לתשלום על ניירות הכסף. זו אשליה, אחת מני רבות, העומדות בבסיס הכלכלה והחברה. אין בעיה לחברה להמשיך להחזיק באשליה כזו כל עוד לא מנסים להמיר את כל עושרה הוירטואלי לנכסים ממשיים. | + | הכלכלן [[ג'יימס טובין]] בדברו על נאמנויות מגיע לתיאור דומה לעושר וירטואלי. עושה הבחנה בין מוצרים גשמיים שנבנו בהשקעה חומרית מול [[אמון|מוצרים תלויי אמון]] הנוצרים יש מאין ככסף. העושר האמיתי הוא רק הדברים הגשמיים אך בתפישת הפרטים העושר שלהם עולה עליו בהרבה בהתבסס על מידת האמון שהם מקנים להבטחות לתשלום על ניירות הכסף. זו אשליה, אחת מני רבות, העומדות בבסיס הכלכלה והחברה. אין בעיה לחברה להמשיך להחזיק באשליה כזו כל עוד לא מנסים להמיר את כל עושרה הווירטואלי לנכסים ממשיים. |
| | | |
| ==בעלות על יצירת הכסף== | | ==בעלות על יצירת הכסף== |
− | כאן עולה השאלה החלוקתית של בעלות על העושר הוירטואלי. ניתן לומר שזו אשליה חברתית וכיוון שזו רק אשליה אין לאיש בעלות. אך גם אלו הרואים שבאופן מצרפי זו אשליה ממשיכים למדוד את עושרם היחסי בכסף. כל אחד בחברה ויתר על דבר כלשהו כדי להחזיק בכסף מלבד מי שיצר את הכסף. מי שהכניסו למחזור זכה בנכס תמורת הבטחה על נייר. רווח זה מקורו בימי הביניים שם הסניור (האציל או המלך) היה מנפיק את הכסף לנתיניו ועד היום הרווח מערך החליפין שלו נקרא באנגלית seniorage - או סניוראז' - [[מס אינפלציה]]. | + | כאן עולה השאלה החלוקתית של בעלות על העושר הווירטואלי. ניתן לומר שזו אשליה חברתית וכיוון שזו רק אשליה אין לאיש בעלות. אך גם אלו הרואים שבאופן מצרפי זו אשליה ממשיכים למדוד את עושרם היחסי בכסף. כל אחד בחברה ויתר על דבר כלשהו כדי להחזיק בכסף מלבד מי שיצר את הכסף. מי שהכניסו למחזור זכה בנכס תמורת הבטחה על נייר. רווח זה מקורו בימי הביניים שם הסניור (האציל או המלך) היה מנפיק את הכסף לנתיניו ועד היום הרווח מערך החליפין שלו נקרא באנגלית Seniorage - או סניוראז' - [[מס אינפלציה]]. |
| | | |
| עם עליית מדינת הלאום הסמכות להכריז על שטר כהליך חוקי (הבטחה שתיאכף על ידי מערכת המשפט המדינתית) נותרה בידי המדינה, אך הכסף המודפס כהליך חוקי הוא אחוזים בודדים. הרוב המכריע של הכסף לכלכלה מיוצר בידי בנקים פרטיים כנגד חוב. כך שהרווח הגדול מיצור כסף נשאר בידיים פרטיות ולא בידי המדינה. הבנקים הפרטיים מחזירים חלק מרווח זה לבעלי הון כריבית על פקדונות. העניים להם אין פקדונות, רק משלמים. אז מהו סך הכסף בחברה? בהגדרה מצומצמת סך העו"ש והפקדונות של הציבור. בהרחבה ניתן להוסיף את סך ההלוואות הבנקאיות והאשראי מחברות האשראי שאינן בנקים. בכל מקרה רוב מכריע של הכסף במערכת נושא ריבית חוב. | | עם עליית מדינת הלאום הסמכות להכריז על שטר כהליך חוקי (הבטחה שתיאכף על ידי מערכת המשפט המדינתית) נותרה בידי המדינה, אך הכסף המודפס כהליך חוקי הוא אחוזים בודדים. הרוב המכריע של הכסף לכלכלה מיוצר בידי בנקים פרטיים כנגד חוב. כך שהרווח הגדול מיצור כסף נשאר בידיים פרטיות ולא בידי המדינה. הבנקים הפרטיים מחזירים חלק מרווח זה לבעלי הון כריבית על פקדונות. העניים להם אין פקדונות, רק משלמים. אז מהו סך הכסף בחברה? בהגדרה מצומצמת סך העו"ש והפקדונות של הציבור. בהרחבה ניתן להוסיף את סך ההלוואות הבנקאיות והאשראי מחברות האשראי שאינן בנקים. בכל מקרה רוב מכריע של הכסף במערכת נושא ריבית חוב. |
שורה 70: |
שורה 70: |
| ==שלושה עיצובים למערכת כספים== | | ==שלושה עיצובים למערכת כספים== |
| ישנם שלושה עיצובים בסיסיים למערכות כספיות: | | ישנם שלושה עיצובים בסיסיים למערכות כספיות: |
− | * '''מטבע לאומי הנוצר יש מאין'''. זה אינו מגובה בדבר מלבד האמון שיסכימו להחליף תמורתו סחורות (ולא בכדי כתוב על הדולר (in god we trust. | + | * '''מטבע לאומי הנוצר יש מאין'''. זה אינו מגובה בדבר מלבד האמון שיסכימו להחליף תמורתו סחורות (ולא בכדי כתוב על הדולר (In God we trust. |
| * '''מטבע המוצמד לסחורה'''. למשל הקבוע של אקסטר, היה מטבע שהוצמד לערכו של סל של שלושים סחורות. | | * '''מטבע המוצמד לסחורה'''. למשל הקבוע של אקסטר, היה מטבע שהוצמד לערכו של סל של שלושים סחורות. |
| * '''מטבע המומר בסחורה לפי דרישה''' כמו סטנדרט הזהב הידוע שהכריח את הממשל של ארצות הברית לשמור רזרבות זהב כדי להעניק לכל דורש זהב כנגד הדולרים שבידיו. | | * '''מטבע המומר בסחורה לפי דרישה''' כמו סטנדרט הזהב הידוע שהכריח את הממשל של ארצות הברית לשמור רזרבות זהב כדי להעניק לכל דורש זהב כנגד הדולרים שבידיו. |
שורה 90: |
שורה 90: |
| ==כסף כמוצר ציבורי== | | ==כסף כמוצר ציבורי== |
| {{הפניה לערך מורחב|מוצר ציבורי}} | | {{הפניה לערך מורחב|מוצר ציבורי}} |
− | לכסף יש רק משמעות קולקטיבית ולעולם לא פרטית לכן הוא [[מוצר ציבורי]]. ניתן להניח שאם יש בידך כסף אתה מונע מאחרים להשתמש באותו כסף, אך לו היינו ממשיכים עם הגיון זה הכסף היה מאבד לחלוטין את ערכו. כמו כן הוא [[מוצר בלתי יריבי]], כלומר כשאני עושה בו שימוש, ערכו לשימוש שלך לא נפגע. כיוון שהוא מוצר ציבורי ניתן היה לצפות שהרווח מייצורו ([[סניוראז']] - seniorage), יהיה רווח ציבורי ולא פרטי. ניתן להתייחס לעושר הוירטואלי של קהילה כמשאב ציבורי כמו האטמוספירה. אך בפועל הוא מולווה בידי המגזר הפרטי תמורת ריבית דבר המביא להטיה חריפה לטובת [[צמיחה כלכלית]]. אין סיבה כלכלית לקשור בין המערכת הכספית לפעילות פרטית של מלווים ולווים. | + | לכסף יש רק משמעות קולקטיבית ולעולם לא פרטית לכן הוא [[מוצר ציבורי]]. ניתן להניח שאם יש בידך כסף אתה מונע מאחרים להשתמש באותו כסף, אך לו היינו ממשיכים עם הגיון זה הכסף היה מאבד לחלוטין את ערכו. כמו כן הוא [[מוצר בלתי יריבי]], כלומר כשאני עושה בו שימוש, ערכו לשימוש שלך לא נפגע. כיוון שהוא מוצר ציבורי ניתן היה לצפות שהרווח מייצורו ([[סניוראז']] - Seniorage), יהיה רווח ציבורי ולא פרטי. ניתן להתייחס לעושר הווירטואלי של קהילה כמשאב ציבורי כמו האטמוספירה. אך בפועל הוא מולווה בידי המגזר הפרטי תמורת ריבית דבר המביא להטיה חריפה לטובת [[צמיחה כלכלית]]. אין סיבה כלכלית לקשור בין המערכת הכספית לפעילות פרטית של מלווים ולווים. |
| | | |
| הפתרון שמציע פרדריק סודי הוא הרעיון שנזכר- העלאת הלימות הון עד למאה אחוז כך שהבנקים יפסיקו לייצר כסף ויחזרו לספק שרותי שמירה עליו ותיאום בין לווים ומלווים תמורת עמלה. אך אם יוחזר ייצור הכסף לממשלה כיצד תקבע זו את אספקת הכסף? לשיטתו של סודי אם האינפלציה בירידה על הממשלה להדפיס כסף ולשלם בו עבור הוצאותיה. כשהאינפלציה בעליה עליה להפסיק להדפיס ולגבות סך מיסים הגדול מהוצאותיה. (נשמע הגיוני אבל לא ברור לי שהבנתי למה זה בהכרח עובד). עד כאן לכלכלת לאום אך בסחר בינלאומי מאזן הסחר משפיע גם הוא על כמות הכסף. סודי הציע ב 1926 (כשסטנדרט הזהב עוד קיבע הכסף לחומר) שערי חליפין גמישים הנקבעים בשוק משוכלל ללא התערבות. כך שתמיד נגיע לנקודת האיזון בין סחר לערך המטבע. (שוב לא הבנתי מה מונע את החוליים של היום ולמה סטנדרט הזהב משנה לעניין יחסי זה). ההסבר שלו: | | הפתרון שמציע פרדריק סודי הוא הרעיון שנזכר- העלאת הלימות הון עד למאה אחוז כך שהבנקים יפסיקו לייצר כסף ויחזרו לספק שרותי שמירה עליו ותיאום בין לווים ומלווים תמורת עמלה. אך אם יוחזר ייצור הכסף לממשלה כיצד תקבע זו את אספקת הכסף? לשיטתו של סודי אם האינפלציה בירידה על הממשלה להדפיס כסף ולשלם בו עבור הוצאותיה. כשהאינפלציה בעליה עליה להפסיק להדפיס ולגבות סך מיסים הגדול מהוצאותיה. (נשמע הגיוני אבל לא ברור לי שהבנתי למה זה בהכרח עובד). עד כאן לכלכלת לאום אך בסחר בינלאומי מאזן הסחר משפיע גם הוא על כמות הכסף. סודי הציע ב 1926 (כשסטנדרט הזהב עוד קיבע הכסף לחומר) שערי חליפין גמישים הנקבעים בשוק משוכלל ללא התערבות. כך שתמיד נגיע לנקודת האיזון בין סחר לערך המטבע. (שוב לא הבנתי מה מונע את החוליים של היום ולמה סטנדרט הזהב משנה לעניין יחסי זה). ההסבר שלו: |
שורה 99: |
שורה 99: |
| הפדרל ריזרב (הפד), הוא למעשה קואליציה של הבנקים האמריקניים ששולטים בו והתערבותם נעשית בקביעת גובה הריבית ואספקת הכסף (כמות ההלוואות שנותנים). הכלים שבידיו הם: | | הפדרל ריזרב (הפד), הוא למעשה קואליציה של הבנקים האמריקניים ששולטים בו והתערבותם נעשית בקביעת גובה הריבית ואספקת הכסף (כמות ההלוואות שנותנים). הכלים שבידיו הם: |
| * קביעת הלימות ההון בתוך הטווח המוגדר בחוק (צריך לבדוק האספקט החוקי). בכלי זה כמעט מעולם לא נעשה שימוש כי פוגע בבנקים (מעניין לבדוק היסטורית אם נספיק). | | * קביעת הלימות ההון בתוך הטווח המוגדר בחוק (צריך לבדוק האספקט החוקי). בכלי זה כמעט מעולם לא נעשה שימוש כי פוגע בבנקים (מעניין לבדוק היסטורית אם נספיק). |
− | * קביעת הריבית במשק (אם הבנתי נכון אז זו הריבית שהבנקים המסחריים משלמים לפד עבור הכסף שמשמש לכל יתר ההלוואות הממונפות). זה קובע לטענת דיילי כמה ריווחי לבנק לחלק הלוואות ולפי זה כמה כסף ייוצר למרות שהבנק המסחרי עובד ממילא על מרווח קבוע מריבית הפריים (discount rate), אז לא ברור לי איך זה משפיע. | + | * קביעת הריבית במשק (אם הבנתי נכון אז זו הריבית שהבנקים המסחריים משלמים לפד עבור הכסף שמשמש לכל יתר ההלוואות הממונפות). זה קובע לטענת דיילי כמה ריווחי לבנק לחלק הלוואות ולפי זה כמה כסף ייוצר למרות שהבנק המסחרי עובד ממילא על מרווח קבוע מריבית הפריים (Discount rate), אז לא ברור לי איך זה משפיע. |
| * ושלישית הוא קובע את כמות הכסף באמצעות מכירת אגרות חוב של הממשלה. כשהפד מוכר אג"ח אספקת הכסף מצטמצמת וכשהוא קונה הוא מפקיד עבורם כסף חדש בבנקים שאותו הם מלווים הלאה ואז האספקה גדלה. | | * ושלישית הוא קובע את כמות הכסף באמצעות מכירת אגרות חוב של הממשלה. כשהפד מוכר אג"ח אספקת הכסף מצטמצמת וכשהוא קונה הוא מפקיד עבורם כסף חדש בבנקים שאותו הם מלווים הלאה ואז האספקה גדלה. |
| | | |
| ==צמיחה וספקולציה מול ערך== | | ==צמיחה וספקולציה מול ערך== |
− | הנובל של [[פרדריק סודי]] היה בכימיה. אבל הוא האמין שבמדע נעשה שימוש לרעה במקום שימוש לקידום המין האנושי בגלל שהוא מופעל בתוך מערכת כלכלית אי רציונלית. בשיטה הנוכחית המדע רק מביא לחיסול יותר "יעיל" של העולם הגשמי. אבל למרות שאת מחצית חייו השניה הקדיש לכלכלה ותרמודינמיקה הוא התמקד ב[[כסף]]. זאת משום שהכסף שנוצר יש מאין בניגוד לחוקי התרמודינמיקה הפך למסמן המודד את העושר הגשמי המוגבל בחוקים אלה ובפער הזה "קבור הכלב". וקל מאוד לעשות את קפיצת המחשבה שהכל יכול להתנהג כמו כסף - אם בודדים יכולים לחיות מריבית אז כנראה שגם כולם יכולים: כסף יכול לקנות אדמה היכולה לייצר הכנסה קבועה לכן הכסף מספק הכנסה קבועה.<ref>את הסתירה לכאורה לחוקי התרמודינמיקה של הכסף אפשר להסביר בקלות על ידי התעקשות על מהי הגדרה של כסף - כסף הוא הבטחה לערך עתידי של סחורות ושירותים. זוהי בסופו של דבר הבטחה להספקה של ערך בעתיד. אם ידוע לנו ששביט יכה בכדור הארץ מחר בבוקר, ערכו של הכסף יעלם, וכך גם המצב במקרה של נפילת משטר טוטליטרי. בכל אופן אנשים יכולים להבטיח זה לזה ובאופן מצטבר על פני החברה ערך עתידי שגדל בצורה מעריכית גם אם מבחינה פיזיקלית הבטחה כזו אינה ברת מימוש.</ref> | + | הנובל של [[פרדריק סודי]] היה בכימיה. אבל הוא האמין שבמדע נעשה שימוש לרעה במקום שימוש לקידום המין האנושי בגלל שהוא מופעל בתוך מערכת כלכלית אי רציונלית. בשיטה הנוכחית המדע רק מביא לחיסול יותר "יעיל" של העולם הגשמי. אבל למרות שאת מחצית חייו השנייה הקדיש לכלכלה ותרמודינמיקה הוא התמקד ב[[כסף]]. זאת משום שהכסף שנוצר יש מאין בניגוד לחוקי התרמודינמיקה הפך למסמן המודד את העושר הגשמי המוגבל בחוקים אלה ובפער הזה "קבור הכלב". וקל מאוד לעשות את קפיצת המחשבה שהכל יכול להתנהג כמו כסף - אם בודדים יכולים לחיות מריבית אז כנראה שגם כולם יכולים: כסף יכול לקנות אדמה היכולה לייצר הכנסה קבועה לכן הכסף מספק הכנסה קבועה.<ref>את הסתירה לכאורה לחוקי התרמודינמיקה של הכסף אפשר להסביר בקלות על ידי התעקשות על מהי הגדרה של כסף - כסף הוא הבטחה לערך עתידי של סחורות ושירותים. זוהי בסופו של דבר הבטחה להספקה של ערך בעתיד. אם ידוע לנו ששביט יכה בכדור הארץ מחר בבוקר, ערכו של הכסף יעלם, וכך גם המצב במקרה של נפילת משטר טוטליטרי. בכל אופן אנשים יכולים להבטיח זה לזה ובאופן מצטבר על פני החברה ערך עתידי שגדל בצורה מעריכית גם אם מבחינה פיזיקלית הבטחה כזו אינה ברת מימוש.</ref> |
| | | |
| הרמן דיילי מביא פיסקה שלמה על המשמעות של [[גידול אקספוננציאלי]] עם דוגמת לוח השחמט או הפני של ישו המוכיחות שצמיחה קבועה היא תופעה בת חלוף בפרקי זמן לא מאוד ארוכים. | | הרמן דיילי מביא פיסקה שלמה על המשמעות של [[גידול אקספוננציאלי]] עם דוגמת לוח השחמט או הפני של ישו המוכיחות שצמיחה קבועה היא תופעה בת חלוף בפרקי זמן לא מאוד ארוכים. |
| | | |
− | ערך חליפין דורש דבר מה גשמי להחליף. אם אנו מוציאים כסף שאין מאחוריו עושר אמיתי אז כל שיקרה זה שמחירם של הדברים שאנו באמת רוצים יעלה ותיווצר [[אינפלציה]] שתקרב חזרה את הכסף המודפס באופן זה לערכם של הדברים שהוא אמור לייצג. אך האם יש גבול לדברים הממשיים שאנשים יוותרו עליהם כדי להחזיק בכסף? אם התשובה שלילית אז העושר הוירטואלי יכול לגדול ללא מגבלה. כך קיבלנו את הגידול העצום בכסף ספקולטיבי (כסף שקונה השקעה במטבע אחר) ובשרותים פיננסיים (אני מניח שמתכוון לכל הקרנות השקעות וגידור המנהלות את רוב הקזינו של כספי ההשקעות). | + | ערך חליפין דורש דבר מה גשמי להחליף. אם אנו מוציאים כסף שאין מאחוריו עושר אמיתי אז כל שיקרה זה שמחירם של הדברים שאנו באמת רוצים יעלה ותיווצר [[אינפלציה]] שתקרב חזרה את הכסף המודפס באופן זה לערכם של הדברים שהוא אמור לייצג. אך האם יש גבול לדברים הממשיים שאנשים יוותרו עליהם כדי להחזיק בכסף? אם התשובה שלילית אז העושר הווירטואלי יכול לגדול ללא מגבלה. כך קיבלנו את הגידול העצום בכסף ספקולטיבי (כסף שקונה השקעה במטבע אחר) ובשירותים פיננסיים (אני מניח שמתכוון לכל הקרנות השקעות וגידור המנהלות את רוב הקזינו של כספי ההשקעות). |
| | | |
| המשוואה כ-ס-כ* הראתה כיצד הפך הכסף מכלי לייעול החליפין למטרה בפני עצמה. אך כיום גם המשוואה הזו גומדה בידי הספקולציות הפיננסיות כך שכיום רק 3% מהעסקאות מייצגות סחורות ושירותים וכל היתר זה ספקולציה. כבר [[ג'ון מיינרד קיינס|קיינס]] קבע שספקולציה אינה מסוכנת כבועות על זרם מים יצרני אך כשהפעילות היצרנית הופכת בועה המערבולת ספקולטיבית המצב חמור. (במאמרים האחרונים של [[לורי וולך]] היא כותבת שזה כל כך חמור שאפילו בנקי השקעות כמו מריל לינץ' המרוויחים מהספקולציה מזהירים מפני קריסה מתקרבת). האם הגידול הספקולטיבי (של עושר וירטואלי) יכול להימשך בלי סוף? | | המשוואה כ-ס-כ* הראתה כיצד הפך הכסף מכלי לייעול החליפין למטרה בפני עצמה. אך כיום גם המשוואה הזו גומדה בידי הספקולציות הפיננסיות כך שכיום רק 3% מהעסקאות מייצגות סחורות ושירותים וכל היתר זה ספקולציה. כבר [[ג'ון מיינרד קיינס|קיינס]] קבע שספקולציה אינה מסוכנת כבועות על זרם מים יצרני אך כשהפעילות היצרנית הופכת בועה המערבולת ספקולטיבית המצב חמור. (במאמרים האחרונים של [[לורי וולך]] היא כותבת שזה כל כך חמור שאפילו בנקי השקעות כמו מריל לינץ' המרוויחים מהספקולציה מזהירים מפני קריסה מתקרבת). האם הגידול הספקולטיבי (של עושר וירטואלי) יכול להימשך בלי סוף? |
שורה 117: |
שורה 117: |
| * ראשית ככל ש"העוגה באמת גדלה" צריך יותר כסף לחלק הזה יש הצדקה בגידול בפעילות יצרנית, אך זו מוגבלת במגבלות הפיזיות של הפלנטה. | | * ראשית ככל ש"העוגה באמת גדלה" צריך יותר כסף לחלק הזה יש הצדקה בגידול בפעילות יצרנית, אך זו מוגבלת במגבלות הפיזיות של הפלנטה. |
| * ככל שגדלים הכלים הפיננסיים כך גדל הצורך בכסף, אך למרות שיש ביקוש אמיתי לכלים אלה זו בועה החייבת להתפוצץ. | | * ככל שגדלים הכלים הפיננסיים כך גדל הצורך בכסף, אך למרות שיש ביקוש אמיתי לכלים אלה זו בועה החייבת להתפוצץ. |
− | * ושלישית (ובעיקר) השיטה מחזקת את החזקים על חשבון החלשים ומעבירה את העושר מהעוסקים בפעילות יצרנית לספקולנטים המייצרים כסף ובאמצעותה משתלטים על הייצרנים. מעבר כזה גם מוגבל במגבלות פיזיות אך קשה לנו בשלב זה לראות אותם בבירור בגלל שעדיין יש לנו רוב הזמן גם צמיחה אמיתית בפעילות יצרנית. | + | * ושלישית (ובעיקר) השיטה מחזקת את החזקים על חשבון החלשים ומעבירה את העושר מהעוסקים בפעילות יצרנית לספקולנטים המייצרים כסף ובאמצעותה משתלטים על היצרנים. מעבר כזה גם מוגבל במגבלות פיזיות אך קשה לנו בשלב זה לראות אותם בבירור בגלל שעדיין יש לנו רוב הזמן גם צמיחה אמיתית בפעילות יצרנית. |
| | | |
| ==הריבית והנבוט== | | ==הריבית והנבוט== |