שינויים

== סכנות ליערות ==

== סכנות ליערות ==

{{הפניה לערך מורחב|ברוא יערות}}

{{הפניה לערך מורחב|ברוא יערות}}

היערות תופסים חלק ניכר משטח היבשה על כדור הארץ. ב 1990 לפי ארגון לחקלאות ומזון של ארגון האומות המאוחדות, היערות תפשו כ 41.28 מיליון קילומטרים רבועים. ב 2015 לפי ארגון זה, היערות תפסו שטח של כ 39.99 מיליון קילומטרים רבועים, כלומר שטחם הצטמצם ב כ 3.25 אחוז. לפי הארגון יש מגמה חיובית של האטה בקצב העלמות היערות בערך ב 50% ב 25 השנים האלה, כתוצאה ממאמצים גדולים למנוע כריתת יערות מצד אחד ונטיעת יערות מצד שני.{{הערה| K. MacDicken, Ö. Jonsson,

היערות תופסים חלק ניכר משטח היבשה על כדור הארץ. ב 1990 לפי ארגון לחקלאות ומזון של ארגון האומות המאוחדות, היערות תפשו כ 41.28 מיליון קילומטרים רבועים. ב 2015 לפי ארגון זה, היערות תפסו שטח של כ 39.99 מיליון קילומטרים רבועים, כלומר שטחם הצטמצם ב כ 3.25 אחוז. לפי הארגון יש מגמה חיובית של האטה בקצב העלמות היערות בערך ב 50% ב 25 השנים האלה, כתוצאה ממאמצים גדולים למנוע כריתת יערות מצד אחד ונטיעת יערות מצד שני.{{הערה| K. MacDicken, Ö. Jonsson,

L. Piña, L. Marklund, S. Maulo, V. Contessa, Y. Adikari,

L. Piña, L. Marklund, S. Maulo, V. Contessa, Y. Adikari,

יש הטוענים כי אחת הסכנות ליערות היא "דילול יערות". מציגים אותו כפתרון למספר בעיות בעוד שבעצם הוא מחמיר אותם והטיעונים לדילול בעצם באים מחברות המרוויחות ממנו  {{הערה|Stop Thinning Forests [http://stopthinningforests.org/index.html  

יש הטוענים כי אחת הסכנות ליערות היא "דילול יערות". מציגים אותו כפתרון למספר בעיות בעוד שבעצם הוא מחמיר אותם והטיעונים לדילול בעצם באים מחברות המרוויחות ממנו  {{הערה|Stop Thinning Forests [http://stopthinningforests.org/index.html  

Stop Thinning Forests]}}

Stop Thinning Forests]}}

לפי הנתונים משנת 2017 בירוא היערות באזורים הטרופיים גרם לכך שכעת אזורים האלה פולטים יותר פחמן ממה שהם קולטים(קודם היה הפוך). עלות הנזקים מכריתת יערות הגשם מגיע ל 5,000,000,000,000 דולר בשנה{{הערה|Ben Kentish [http://www.independent.co.uk/news/science/tropical-forests-carbon-rise-oxygen-study-climate-change-emissions-a7974941.html Tropical forests are now emitting more carbon than oxygen, alarming new study finds] 30.09.2017, The Independent}}.

- פחות גשמים, התייבשות בצורת ומדבור וכתוצאה מכך צמצום האפשרות לגדל מזון.

 

- יותר שיטפונות, מפולות בוץ, אירועי מזג אוויר קיצוני באופן כללי.

פגיעה ביערות עלולה ליצור בעיות שונות. אחת הבעיות המרכזיות של אובדן יערות היא [[הכחדה המונית]] ובמיוחד [[אירוע ההכחדה בהולוקן]] שמרחש כיום ומוביל לאובדן של מינים רבים של צמחים בעלי חיים ויצורים נוספים. הדבר פוגע ב[[מגוון המינים]] ועלול ליצור השפעות לא צפויות.

- [[הכחדה המונית]] ובמיוחד [[אירוע ההכחדה בהולוקן]] שמרחש כיום ומוביל לאובדן של מינים רבים של צמחים בעלי חיים ויצורים נוספים. הדבר פוגע ב[[מגוון המינים]] ועלול ליצור השפעות לא צפויות.

מקרה טיפוסי של מדיניות פגיעה שיטתית ביערות וההשלכות שלה היא ברזיל, בה יש את בצורת קשה ואת רוב מקרי הזיקה. מגפת הזיקה לא סתם נטפלה דווקא לברזיל. ברזיל היא המדינה בעלת המדיניות הכי פוגעת בסביבה מכל מדינות אמריקה לטינית-היא פוגעת ביערות ובמי שמנסה להגן עליהם. כריתת יערות מובילה לבצורת גם בגלל תרומה ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]]-ברמה הזו תרומת כריתת היערות בברזיל היא משמעותית אבל זו לא הסיבה היחידה כי היערות נכרתים לא רק בברזיל ורוב פליטות [[גזי החממה]] באות משרפת דלקים. אבל נוסף על כך היערות מביאים גשם למקום בו הם נמצאים{{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}} ופה כריתת היערות כנראה תרמה הרבה לכך שהבצורת קרתה דווקא באזור זה. כתוצאה מ 2 ההשפעות האלה פקדה את ברזיל הבצורת הכי קשה במאה האחרונה, שיכולה להפוך את כל צפון מזרח ברזיל למדבר{{הערה|Jan Rocha [https://climatenewsnetwork.net/climate-change-worsens-ne-brazils-drought/ Climate change worsens NE Brazil’s drought] 2.10.2016, Climate News Network}} {{הערה|1=LOUIS VERCHOT[https://forestsnews.cifor.org/26559/the-science-is-clear-forest-loss-behind-brazils-drought?fnl=en The science is clear: Forest loss behind Brazil’s drought] 29.01.2015, FORESTS NEWS}}. כאשר התחילה בצורת האנשים החלו לאגור מים. כריתת יערות מביאה להתחממות גם בגלל שזה תורם להתחממות העולמית וגם בגלל שהיערות מווסתים את האקלים המקומי. ובאמת טמפרטורת הקרקע באזורים דרומיים בצל העצים היא 36 מעלות. בשמש היא 70 מעלות.{{הערה|Naritaba Foundation [http://www.naritaba-foundation.at/soil_fertility_en.html Soil fertility

מקרה טיפוסי של מדיניות פגיעה שיטתית ביערות וההשלכות שלה היא ברזיל, בה יש את בצורת קשה ואת רוב מקרי הזיקה. מגפת הזיקה לא סתם נטפלה דווקא לברזיל. ברזיל היא המדינה בעלת המדיניות הכי פוגעת בסביבה מכל מדינות אמריקה לטינית-היא פוגעת ביערות ובמי שמנסה להגן עליהם. כריתת יערות מובילה לבצורת גם בגלל תרומה ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]]-ברמה הזו תרומת כריתת היערות בברזיל היא משמעותית אבל זו לא הסיבה היחידה כי היערות נכרתים לא רק בברזיל ורוב פליטות [[גזי החממה]] באות משרפת דלקים. אבל נוסף על כך היערות מביאים גשם למקום בו הם נמצאים{{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}} ופה כריתת היערות כנראה תרמה הרבה לכך שהבצורת קרתה דווקא באזור זה. כתוצאה מ 2 ההשפעות האלה פקדה את ברזיל הבצורת הכי קשה במאה האחרונה, שיכולה להפוך את כל צפון מזרח ברזיל למדבר{{הערה|Jan Rocha [https://climatenewsnetwork.net/climate-change-worsens-ne-brazils-drought/ Climate change worsens NE Brazil’s drought] 2.10.2016, Climate News Network}} {{הערה|1=LOUIS VERCHOT[https://forestsnews.cifor.org/26559/the-science-is-clear-forest-loss-behind-brazils-drought?fnl=en The science is clear: Forest loss behind Brazil’s drought] 29.01.2015, FORESTS NEWS}}. כאשר התחילה בצורת האנשים החלו לאגור מים. כריתת יערות מביאה להתחממות גם בגלל שזה תורם להתחממות העולמית וגם בגלל שהיערות מווסתים את האקלים המקומי. ובאמת טמפרטורת הקרקע באזורים דרומיים בצל העצים היא 36 מעלות. בשמש היא 70 מעלות.{{הערה|Naritaba Foundation [http://www.naritaba-foundation.at/soil_fertility_en.html Soil fertility