שינויים

קשה למצוא מערכת אקולוגית אשר יכולה להשתוות ליער בנחיצות להמשך חיי האנושות על כדור הארץ. [[שירותי המערכת האקולוגית|השרותים העיקריים]] שיערות מספקים ל[[בני אדם]] הם:

קשה למצוא מערכת אקולוגית אשר יכולה להשתוות ליער בנחיצות להמשך חיי האנושות על כדור הארץ. [[שירותי המערכת האקולוגית|השרותים העיקריים]] שיערות מספקים ל[[בני אדם]] הם:

* ייצור כחצי מהחמצן שאנו נושמים.

* '''ייצור כחצי מהחמצן שאנו נושמים.'''

* שמירה על [[מגוון מינים|מגוון המינים]] -כמעט חצי מכל המינים של יצורים רב-תאיים על כדור הארץ (כולל יבשתיים וימיים) חיים ביערות.

* '''שמירה על [[מגוון מינים|מגוון המינים]]'''-כמעט חצי מכל המינים של יצורים רב-תאיים על כדור הארץ (כולל יבשתיים וימיים) חיים ביערות.

* 75% מכלל [[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני של אנרגיה]] שנוצרת על ידי כמו צמחים ואצות בעולם נמצאים ביערות.{{הערה|Yude Pan,1 Richard A. Birdsey,1 Oliver L. Phillips,2

* '''75% מכלל [[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני של אנרגיה]] שנוצרת על ידי כמו צמחים ואצות בעולם נמצאים ביערות.'''{{הערה|Yude Pan,1 Richard A. Birdsey,1 Oliver L. Phillips,2

and Robert B. Jackson3 [https://www.nrs.fs.fed.us/pubs/jrnl/2013/nrs_2013_pan_001.pdf The Structure, Distribution,

and Robert B. Jackson3 [https://www.nrs.fs.fed.us/pubs/jrnl/2013/nrs_2013_pan_001.pdf The Structure, Distribution,

and Biomass of the World’s

and Biomass of the World’s

Forests] 9.10.2013, Annual Reviews}} מהאנרגיה הזאת ניזונים מאוחר יותר גם בעלי החיים והאדם. שם גם נמצאים 80% מכלל מסת הצומח בכדור הארץ{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Forest Forests]}}.

Forests] 9.10.2013, Annual Reviews}} מהאנרגיה הזאת ניזונים מאוחר יותר גם בעלי החיים והאדם. שם גם נמצאים 80% מכלל מסת הצומח בכדור הארץ{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Forest Forests]}}.

* אספקת מים מתוקים - היערות מביאים גשם. הם פולטים לחות מהעלים אשר לאחר מכן הופכת לענני גשם - עץ בוגר יכול לפלוט מעל 1,000 ליטר של מים ביום!{{הערה|Naritaba Foundation [http://www.naritaba-foundation.at/soil_fertility_en.html Soil fertility

* '''אספקת מים מתוקים''' - היערות מביאים גשם. הם פולטים לחות מהעלים אשר לאחר מכן הופכת לענני גשם - עץ בוגר יכול לפלוט מעל 1,000 ליטר של מים ביום!{{הערה|Naritaba Foundation [http://www.naritaba-foundation.at/soil_fertility_en.html Soil fertility

The importance of the forest]}}. הלחות הזו באוויר הופכת לענני גשם. כאשר העננים מעל ליערות הטרופיים ממטירים גשם זה מחמם את האטמוספרה. זה יוצר איזור לחץ נמוך מה שמסיע ענני גשם מהאוקיינוסים לתוך היבשת{{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}. הם גם משמרים מים בתוכם, כי הם נותנים צל ויש בהם קרקע והמון אורגניזמים חיים, אשר משמשים כ"ספוג" למים כך שרוב מקורות המים המתוקים במצב נוזלי(כלומר לא קרחונים או אדים) נמצאים באזורים מיוערים.

The importance of the forest]}}. הלחות הזו באוויר הופכת לענני גשם. כאשר העננים מעל ליערות הטרופיים ממטירים גשם זה מחמם את האטמוספרה. זה יוצר איזור לחץ נמוך מה שמסיע ענני גשם מהאוקיינוסים לתוך היבשת{{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}. הם גם משמרים מים בתוכם, כי הם נותנים צל ויש בהם קרקע והמון אורגניזמים חיים, אשר משמשים כ"ספוג" למים כך שרוב מקורות המים המתוקים במצב נוזלי(כלומר לא קרחונים או אדים) נמצאים באזורים מיוערים.

* שמירה על [[קרקע|הקרקע הפורייה]]-הצללה, סיפוק מינרלים דרך ריקבון של צמחים ובעלי חיים והפרשותיהם, הגנה מפני [[סחף קרקע]], סופות חול, שיטפונות, והגנה מפני [[המלחת קרקעות]].

* '''שמירה על [[קרקע|הקרקע הפורייה]]'''-הצללה, סיפוק מינרלים דרך ריקבון של צמחים ובעלי חיים והפרשותיהם, הגנה מפני [[סחף קרקע]], סופות חול, שיטפונות, והגנה מפני [[המלחת קרקעות]].

על פי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]](ראו בספר שלו "התמוטטות", עמוד 433), באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה באדמות יער. קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של [[פריון חקלאי|פריון האדמה]]. לעומת זאת, ביער קצב ההיווצרות של הקרקע שווה או גובר על קצב הבלייה, כי קצב הבלייה איטי מאוד. כתוצאה מכך הקרקע ביערות לא מידלדלת ולפעמים אפילו גדלה.

על פי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]](ראו בספר שלו "התמוטטות", עמוד 433), באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה באדמות יער. קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של [[פריון חקלאי|פריון האדמה]]. לעומת זאת, ביער קצב ההיווצרות של הקרקע שווה או גובר על קצב הבלייה, כי קצב הבלייה איטי מאוד. כתוצאה מכך הקרקע ביערות לא מידלדלת ולפעמים אפילו גדלה.

* בקרת [[מיקרו אקלים]] והגנה ישירה על אנשים ובעלי חיים מפני התייבשות, סופות, שיטפונות, חום וקור קיצוני, סופות אבק. לאפקטים האלה יש משמעות גדולה מאוד היום בערים - זו אחת הסיבות למה זקוקים ל[[טבע עירוני]]. בגלל [[אי החום העירוני]] לדוגמה, בטמפרטורה של 30 מעלות, העומס התרמי בעיר גדולה, בתנאי שמש מלאים יהיה 45-55 מעלות. בתל אביב, הטמפרטורה הממוצעת היא 22.8 מעלות, אבל העומס התרמי הממוצע הוא 45.8 מעלות עבור תנאי שמש מלאים, 32.1 מעלות בעבור תנאי צל חלקיים - (לדוגמה צל מעץ אחד) ו 24.1 מעלות לתנאי צל מלאים(צל מכמה עצים צמודים לדוגמה). הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי עוד יותר-ב 63%.{{הערה|אלינה ארביטמן [http://www.zavit.org.il/%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A1-%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9F/ עומס תרמי כבד] 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה}}. טמפרטורת הקרקע באזורים דרומיים בצל העצים היא 36 מעלות. בשמש היא 70 מעלות.{{הערה|Naritaba Foundation [http://www.naritaba-foundation.at/soil_fertility_en.html Soil fertility

* '''בקרת [[מיקרו אקלים]]''' והגנה ישירה על אנשים ובעלי חיים מפני התייבשות, סופות, שיטפונות, חום וקור קיצוני, סופות אבק. לאפקטים האלה יש משמעות גדולה מאוד היום בערים - זו אחת הסיבות למה זקוקים ל[[טבע עירוני]]. בגלל [[אי החום העירוני]] לדוגמה, בטמפרטורה של 30 מעלות, העומס התרמי בעיר גדולה, בתנאי שמש מלאים יהיה 45-55 מעלות. בתל אביב, הטמפרטורה הממוצעת היא 22.8 מעלות, אבל העומס התרמי הממוצע הוא 45.8 מעלות עבור תנאי שמש מלאים, 32.1 מעלות בעבור תנאי צל חלקיים - (לדוגמה צל מעץ אחד) ו 24.1 מעלות לתנאי צל מלאים(צל מכמה עצים צמודים לדוגמה). הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי עוד יותר-ב 63%.{{הערה|אלינה ארביטמן [http://www.zavit.org.il/%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A1-%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9F/ עומס תרמי כבד] 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה}}. טמפרטורת הקרקע באזורים דרומיים בצל העצים היא 36 מעלות. בשמש היא 70 מעלות.{{הערה|Naritaba Foundation [http://www.naritaba-foundation.at/soil_fertility_en.html Soil fertility

The importance of the forest]}} לעומת זאת באזורים קרים בחורף היערות יוצרים אפקט חימום. כמו כל היצורים החיים הצמחים פולטים חום וכן גם בעלי החיים השונים שחיים בהם. חום נוצר גם מהריקבון של עלי שלכת על הקרקע, הפרשות וגופות של בעלי חיים וצמחים(כלומר כאשר הם מרקיבים והופכים לקרקע). העצים יוצרים סוג של מחסום אשר לא נותן לחום הזה לברוח החוצה. בנוסף העצים יוצרים מחסום בפני הרוח ובכך גם מונעים בריחת חום.

The importance of the forest]}} לעומת זאת באזורים קרים בחורף היערות יוצרים אפקט חימום. הצמחים ובעלי החיים הנמצאים בתוך היערות כמו כל היצורים החיים פולטים חום. חום נוצר גם מהריקבון של עלי שלכת, הפרשות, וגופות של בעלי חיים וצמחים. העצים יוצרים סוג של מחסום אשר לא נותן לחום הזה לברוח החוצה. בנוסף העצים יוצרים מחסום בפני הרוח ובכך גם מונעים בריחת חום.

יש לציין שהצללה באמצעות עצים היא לא כמו הצללה באמצעות גגון או צביעת הרחוב בלבן. אם הגגון יהיה בצבע כהה ולא ישקף את הקרינה הוא יתחמם וזה יגביר את ההשלכות של שינויי האקלים ואי החום העירוני. אם הגגון יהיה בצבע בהיר או מצופה בפלסטיק זכוכית או חומר אחר המשקף את את הקרינה הוא יסנוור את אלה הנמצאים מעליו, אותו הדבר לגבי צביעת הרחוב בלבן וזה שוב פעם יגביר את האפקט של שינויי האקלים ואי החום העירוני(קרינה היא אחד המרכיבים העיקריים של מדד העומס התרמי בעיר). נוסף על כך הקרינה המשתקפת תעבור פעם נוספת באטמוספרה ויכול להיות שתהיה לזה השפעה כל שהיא, כי באטמוספרה מלבד [[גזי החממה]] הקולטים את קרינת החום הקרינה האינפרא אדומה יש עוד את הגזים הקולטים את הקרינה הניראת(בגלל זה הטמפרטורה על כדור הארץ לא מגיעה ל 120 מעלות ביום).

יש לציין שהצללה באמצעות עצים היא לא כמו הצללה באמצעות גגון או צביעת הרחוב בלבן. אם הגגון יהיה בצבע כהה ולא ישקף את הקרינה הוא יתחמם וזה יגביר את ההשלכות של שינויי האקלים ואי החום העירוני. אם הגגון יהיה בצבע בהיר או מצופה בפלסטיק זכוכית או חומר אחר המשקף את את הקרינה הוא יסנוור את אלה הנמצאים מעליו, אותו הדבר לגבי צביעת הרחוב בלבן וזה שוב פעם יגביר את האפקט של שינויי האקלים ואי החום העירוני(קרינה היא אחד המרכיבים העיקריים של מדד העומס התרמי בעיר). נוסף על כך הקרינה המשתקפת תעבור פעם נוספת באטמוספרה ויכול להיות שתהיה לזה השפעה כל שהיא, כי באטמוספרה מלבד [[גזי החממה]] הקולטים את קרינת החום הקרינה האינפרא אדומה יש עוד את הגזים הקולטים את הקרינה הניראת(בגלל זה הטמפרטורה על כדור הארץ לא מגיעה ל 120 מעלות ביום).

לעומת זאת העץ לא משקף את קרינת השמש חזרה ולא הופך חלק גדול ממנה לחום - הוא משתמש בה לייצור חמצן, קליטת פחמן דו חמצני ומזון ובכך עוזר לאקלים ולכל החיים על כדור הארץ. נוסף על כך כאשר הלחות מעלים והגבעולים מתאדה בהשפעת קרינת השמש זה יוצר אפקט מקרר לסביבה, יוצר ענני גשם.

לעומת זאת העץ לא משקף את קרינת השמש חזרה ולא הופך חלק גדול ממנה לחום - הוא משתמש בה לייצור חמצן, קליטת פחמן דו חמצני ומזון ובכך עוזר לאקלים ולכל החיים על כדור הארץ. נוסף על כך כאשר הלחות מעלים והגבעולים מתאדה בהשפעת קרינת השמש זה יוצר אפקט מקרר לסביבה, ויוצר ענני גשם.

עוד הבדל הוא שצל מגג מבטון או ברזל הוא צל מלא כלומר הוא חוסם את כל קרינת השמש הישירה כל עוד השמש נמצאת בזווית המתאימה. החסימה המלאה הזו היא לא טובה לצמחים לבעלי החיים או לבני אדם. הצמחים לעומת זאת יוצרים צל חלקי ובדרך כלל בדיוק ברמה הנחוצה להרגשה הכי טובה של הצמחים, בעלי החיים ובני האדם.

עוד הבדל הוא שצל מגג מבטון או ברזל הוא צל מלא כלומר הוא חוסם את כל קרינת השמש הישירה כל עוד השמש נמצאת בזווית המתאימה. החסימה המלאה הזו היא לא טובה לצמחים לבעלי החיים או לבני אדם. הצמחים לעומת זאת יוצרים צל חלקי ובדרך כלל בדיוק ברמה הנחוצה להרגשה הכי טובה של הצמחים, בעלי החיים ובני האדם.

    

    

* בריאות האדם משתפרת כאשר הוא נמצא בקרבת עצים, גם הפיזית וגם המנטלית. לכן היערות משמשים כמקום לבילוי ופנאי ולאנשים מסוימים כמקום בריחה מהטכנולוגיה{{הערה|Ephrat Livini [https://www.weforum.org/agenda/2017/03/the-japanese-practice-of-forest-bathing-is-scientificially-proven-to-be-good-for-you?utm_content=buffer1c549&utm_medium=social&utm_source=facebook.com&utm_campaign=buffer The Japanese practice of 'forest bathing' is scientifically proven to be good for you] 23.03.2017, World Economic Forum}}.

* '''שיפור ישיר של בריאות האדם.''' כאשר אדם נמצא בקרבת עצים, גם הבריאות הפיזית וגם הבריאות המנטלית משתפרת. לכן היערות משמשים כמקום לבילוי ופנאי ולאנשים מסוימים כמקום בריחה מהטכנולוגיה{{הערה|Ephrat Livini [https://www.weforum.org/agenda/2017/03/the-japanese-practice-of-forest-bathing-is-scientificially-proven-to-be-good-for-you?utm_content=buffer1c549&utm_medium=social&utm_source=facebook.com&utm_campaign=buffer The Japanese practice of 'forest bathing' is scientifically proven to be good for you] 23.03.2017, World Economic Forum}}.

* קליטת [[פחמן דו חמצני]] ובכך בין השאר מיתון [[שינויי אקלים אנטרופוגניים]].

* '''קליטת [[פחמן דו חמצני]] ובכך בין השאר מיתון [[שינויי אקלים אנטרופוגניים]].'''

פרנסתם של כ 60 מיליון איש תלויה ביערות באופן מלא ו של 1.5 מיליארד חלקית.{{הערה|Lisa Hayden [http://blog.nature.org/conservancy/2010/12/04/top-ten-reasons-why-forests-matter/ Top Ten Reasons Why Forests Matter] 4.12.2010 The Nature Conservancy}}

* '''פרנסתם של כ 60 מיליון איש תלויה ביערות באופן מלא ו של 1.5 מיליארד חלקית.'''{{הערה|Lisa Hayden [http://blog.nature.org/conservancy/2010/12/04/top-ten-reasons-why-forests-matter/ Top Ten Reasons Why Forests Matter] 4.12.2010 The Nature Conservancy}}

== הכרות ראשונית עם היער ותושביו ==

== הכרות ראשונית עם היער ותושביו ==