שינויים

נוספו 10 בתים ,  21:14, 22 בדצמבר 2017
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
[[קובץ:HydroFrac.png|ממוזער|400px|תרשים סכמטי של קידוח [[סדיקה הידראולית]]. ניתן לראות את הקידוח האנכי שיורד מתחת למפלס מי התהום אל שכבות הסלע של פצלי השמן, וכן את הקידוח האופקי שלאורכו מבוצעה סידוק ההידרואלי. ליד הקידוח יש מאגרים של מים להכנת הקיטור, וכן מאגרים לקבלת המים המזוהמים שנוצרו בתהליך.]]
 
[[קובץ:HydroFrac.png|ממוזער|400px|תרשים סכמטי של קידוח [[סדיקה הידראולית]]. ניתן לראות את הקידוח האנכי שיורד מתחת למפלס מי התהום אל שכבות הסלע של פצלי השמן, וכן את הקידוח האופקי שלאורכו מבוצעה סידוק ההידרואלי. ליד הקידוח יש מאגרים של מים להכנת הקיטור, וכן מאגרים לקבלת המים המזוהמים שנוצרו בתהליך.]]
   −
'''פצלי גז''' (Shale gas) הוא [[גז טבעי]] הלכוד בתוך שכבות [[פצלי שמן]]. הפקת גז הפצלים קיבלה דחיפה משמעותית בעשור הראשון של המאה ה-21 עם הבשלתן של שתי טכנולוגיות הנדרשות להפקה מסחרית: [[סדיקה הידראולית|סדיקה הידראולית (Fracking)]], [[קידוחים אופקיים|וקידוחים אופקיים]]. מאגרים גדולים של פצלי שמן בצפון אמריקה, אירופה וסין, והמחיר הנמוך של גז הפצלים בארצות הברית מעלים תקווה כי הגז יוכל להוות מקור אנרגיה שופע, זול ונקי.
+
'''פצלי גז''' (באנגלית: '''Shale gas''') הוא [[גז טבעי]] הלכוד בתוך שכבות [[פצלי שמן]]. הפקת גז הפצלים קיבלה דחיפה משמעותית בעשור הראשון של המאה ה-21 עם הבשלתן של שתי טכנולוגיות הנדרשות להפקה מסחרית: [[סדיקה הידראולית|סדיקה הידראולית (Fracking)]], [[קידוחים אופקיים|וקידוחים אופקיים]]. מאגרים גדולים של פצלי שמן בצפון אמריקה, אירופה וסין, והמחיר הנמוך של גז הפצלים בארצות הברית מעלים תקווה כי הגז יוכל להוות מקור אנרגיה שופע, זול ונקי.
    
פצלי גז הופכים להיות מקור חשוב להפקת [[גז טבעי]] ב[[ארצות הברית]], החל מתחילת המאה ה-21 והדבר מעורר עניין במאגרי פצלי גז נוספים ברחבי העולם. בשנת 2000 פצלי גז סיפקו רק 1% מתפוקת הגז הטבעי של ארצות הברית, עד שנת 2010 פצלי הגז סיפקו כבר 20%. לפי התחזיות של סוכנות המידע לאנרגיה של ארצות הברית, עד שנת 2035 עד 46% מצריכת הגז הטבעי של ארצות הברית תבוא מפצלי גז.<ref name='Chatham_Aug2012'>[http://www.chathamhouse.org/publications/papers/view/185311 The 'Shale Gas Revolution': Developments and Changes] Paul Stevens, August 2012, Chatham House</ref>  
 
פצלי גז הופכים להיות מקור חשוב להפקת [[גז טבעי]] ב[[ארצות הברית]], החל מתחילת המאה ה-21 והדבר מעורר עניין במאגרי פצלי גז נוספים ברחבי העולם. בשנת 2000 פצלי גז סיפקו רק 1% מתפוקת הגז הטבעי של ארצות הברית, עד שנת 2010 פצלי הגז סיפקו כבר 20%. לפי התחזיות של סוכנות המידע לאנרגיה של ארצות הברית, עד שנת 2035 עד 46% מצריכת הגז הטבעי של ארצות הברית תבוא מפצלי גז.<ref name='Chatham_Aug2012'>[http://www.chathamhouse.org/publications/papers/view/185311 The 'Shale Gas Revolution': Developments and Changes] Paul Stevens, August 2012, Chatham House</ref>  
שורה 8: שורה 8:     
עם זאת יש גם חששות מפני השלכות סביבתיות וכלכליות בנוגע לתעשיית פצלי הגז. הפקת הפצלים כרוכה בניצול כמויות גדולות של [[מים|מים מתוקים]] ו[[זיהום מים|בזיהומים]] הנובעים משימוש בכימיקלים רעילים ומסרטנים בתהליך. חששות אלה גרמו למספר מדינות אירופאיות ובראשן צרפת לאסור על הפקת פצלי גז בשטחן. חששות נוספים קשורים ליציבות הכלכלית של הענף. הפקת אחוז ניכר מבארות הגז הפוטנציאליות ברחבי העולם עומד בסימן קשיים טכניים שונים שדוחה ומייקר את ההפקה. לבארות פצלי גז יש [[שיא תפוקה]] מהיר ולכן יש לקדוח עוד ועוד בארות, החשש הוא מפני חוסר יציבות במחירים וכן מפני ירידה חדה של [[החזר אנרגטי להשקעה אנרגטית]] שיוביל לייקור הפקת הגז. יש מומחים המזהירים כי מאגרי פצלי גז רבים הנספרים כעתודות מוכחות הם בעצם פצלי גז שיהיה יקר מאד להפיק אותם. מומחים אחרים מזהירים מפני ספקולציות פיננסיות הקשורות להפקת פצלי הגז.  
 
עם זאת יש גם חששות מפני השלכות סביבתיות וכלכליות בנוגע לתעשיית פצלי הגז. הפקת הפצלים כרוכה בניצול כמויות גדולות של [[מים|מים מתוקים]] ו[[זיהום מים|בזיהומים]] הנובעים משימוש בכימיקלים רעילים ומסרטנים בתהליך. חששות אלה גרמו למספר מדינות אירופאיות ובראשן צרפת לאסור על הפקת פצלי גז בשטחן. חששות נוספים קשורים ליציבות הכלכלית של הענף. הפקת אחוז ניכר מבארות הגז הפוטנציאליות ברחבי העולם עומד בסימן קשיים טכניים שונים שדוחה ומייקר את ההפקה. לבארות פצלי גז יש [[שיא תפוקה]] מהיר ולכן יש לקדוח עוד ועוד בארות, החשש הוא מפני חוסר יציבות במחירים וכן מפני ירידה חדה של [[החזר אנרגטי להשקעה אנרגטית]] שיוביל לייקור הפקת הגז. יש מומחים המזהירים כי מאגרי פצלי גז רבים הנספרים כעתודות מוכחות הם בעצם פצלי גז שיהיה יקר מאד להפיק אותם. מומחים אחרים מזהירים מפני ספקולציות פיננסיות הקשורות להפקת פצלי הגז.  
  −
      
==עתודות פצלי גז בעולם==
 
==עתודות פצלי גז בעולם==
{{תבנית:גז טבעי בישראל}}
+
{{גז טבעי בישראל}}
 
בשנת 2011 הוציא משרד האנרגיה של ארצות הברית מסמך הערכה לעתודות פצלי גז שניתן להוציא מבחינה טכנית ב-32 מדינות- מדובר בכמות עתודות מוכחות וכן בעתודות לא מוכחות. סה"כ העתודות עמדו על 6,622 TCF (טריליון רגל מעוקב). סקר שנערך בשנת 2013 כלל מאגרים אפשריים ב-41 מדינות ומצא עתודות לא מוכחות של פצלי גז בגודל  7,299 TCF. ביחידות של מיליארד מטר מעוקב (BCM), סך עתודות פצלי הגז עמדו על 206 אלף BCM, זאת לעומת עתודות [[גז טבעי]] רגיל (מוכחות ולא מוכחות) בגודל 440 אלף BCM מתוכן עתודות מוכחות בגודל 190 אלף BCM. עם זאת, חלקן הגדול של עתודות אלה, הן בפצלי גז והן בפצלי נפט הן עתודות לא מוכחות שלא ניתן לדעת מה העלות האנרגטית והכלכלית של הפקה שלהן. TCF, <ref name="eia2011">[http://www.eia.gov/analysis/studies/worldshalegas/ World Shale Gas Resources: An Initial Assessment of 14 Regions Outside the United States] eia, 5/4/2011</ref>
 
בשנת 2011 הוציא משרד האנרגיה של ארצות הברית מסמך הערכה לעתודות פצלי גז שניתן להוציא מבחינה טכנית ב-32 מדינות- מדובר בכמות עתודות מוכחות וכן בעתודות לא מוכחות. סה"כ העתודות עמדו על 6,622 TCF (טריליון רגל מעוקב). סקר שנערך בשנת 2013 כלל מאגרים אפשריים ב-41 מדינות ומצא עתודות לא מוכחות של פצלי גז בגודל  7,299 TCF. ביחידות של מיליארד מטר מעוקב (BCM), סך עתודות פצלי הגז עמדו על 206 אלף BCM, זאת לעומת עתודות [[גז טבעי]] רגיל (מוכחות ולא מוכחות) בגודל 440 אלף BCM מתוכן עתודות מוכחות בגודל 190 אלף BCM. עם זאת, חלקן הגדול של עתודות אלה, הן בפצלי גז והן בפצלי נפט הן עתודות לא מוכחות שלא ניתן לדעת מה העלות האנרגטית והכלכלית של הפקה שלהן. TCF, <ref name="eia2011">[http://www.eia.gov/analysis/studies/worldshalegas/ World Shale Gas Resources: An Initial Assessment of 14 Regions Outside the United States] eia, 5/4/2011</ref>
   −
להלן הערכה של סוכנות האנרגיה של ארצות הברית לגבי פצלי גז ופצלי נפט בארצות הברית לפי הפרדה לכמויות מוכחות ולא מוכחות, נכון לשנת 2013. סה"כ העתודות (מוכחות ולא מוכחות) של גז-טבעי גדלו בכ-30%, ובנפט העתודות כולן עלו ב-.<ref name="eia2011"/> לא ברור כיום מה ההשפעה של הפצלים על העתודות המוכחות, שכן במקומות רבים לא ידוע מה הן אפשרויות ההפקה וכיצד הן ישתנו בעתיד. נכון ל-2013 מדובר בפחות מאחוז וחצי מסך העתודות המוכחות. אם גם מקומות אחרים יפיקו בהצלחה כמו בארצות הברית ניתן לצפות לגידול של עד 44% בעתודות המוכחות (ראו בהמשך). בארצות הברית אחוז עתודות פצלי הגז המוכחות מתוך סך עתודות פצלי הגז עומד על 14%, בכלל העולם מדובר ב-1.33%. אם נניח שפער זה קיים בגלל בעיה טכנולוגית ומחסור ב[[ידע]] ולא בגלל בעיות גאולוגיות, אפשר להניח כי גם בשאר העולם יגיעו לרמה דומה של עתודות מוכחות מתוך כלל עתודות גז הפצלים. פרוש הדבר תוספת של 1066  TCF, או גידול של 15% בעתודות המוכחות של הגז הטבעי הקונבנציונלי.  
+
להלן הערכה של סוכנות האנרגיה של ארצות הברית לגבי פצלי גז ופצלי נפט בארצות הברית לפי הפרדה לכמויות מוכחות ולא מוכחות, נכון לשנת 2013. סה"כ העתודות (מוכחות ולא מוכחות) של גז-טבעי גדלו בכ-30%, ובנפט העתודות כולן עלו ב-.<ref name="eia2011"/> לא ברור כיום מה ההשפעה של הפצלים על העתודות המוכחות, שכן במקומות רבים לא ידוע מה הן אפשרויות ההפקה וכיצד הן ישתנו בעתיד. נכון ל-2013 מדובר בפחות מאחוז וחצי מסך העתודות המוכחות. אם גם מקומות אחרים יפיקו בהצלחה כמו בארצות הברית ניתן לצפות לגידול של עד 44% בעתודות המוכחות (ראו בהמשך). בארצות הברית אחוז עתודות פצלי הגז המוכחות מתוך סך עתודות פצלי הגז עומד על 14%, בכלל העולם מדובר ב-1.33%. אם נניח שפער זה קיים בגלל בעיה טכנולוגית ומחסור ב[[ידע]] ולא בגלל בעיות גאולוגיות, אפשר להניח כי גם בשאר העולם יגיעו לרמה דומה של עתודות מוכחות מתוך כלל עתודות גז הפצלים. פרוש הדבר תוספת של 1,066 TCF, או גידול של 15% בעתודות המוכחות של הגז הטבעי הקונבנציונלי.  
    
מול גידול זה יש לקחת בחשבון ששיא תפוקת גילוי הגז הקונבנציונלי התרחש בשנות ה-70 וכי עקב [[גידול אוכלוסיית העולם]] ועקב [[צמיחה כלכלית]] צפוי ביקוש לגידול בצריכת האנרגיה העולמית בסדר גודל של עשרות עד מאות אחוזים ביחס להיום. לגידול זה יש להוסיף גידול בצריכת הגז מול דלקים מחצביים אחרים - נפט ופחם.  
 
מול גידול זה יש לקחת בחשבון ששיא תפוקת גילוי הגז הקונבנציונלי התרחש בשנות ה-70 וכי עקב [[גידול אוכלוסיית העולם]] ועקב [[צמיחה כלכלית]] צפוי ביקוש לגידול בצריכת האנרגיה העולמית בסדר גודל של עשרות עד מאות אחוזים ביחס להיום. לגידול זה יש להוסיף גידול בצריכת הגז מול דלקים מחצביים אחרים - נפט ופחם.  
שורה 47: שורה 45:  
|  
 
|  
 
|}
 
|}
  −
  −
      
===פצלי גז בארצות הברית===
 
===פצלי גז בארצות הברית===
שורה 85: שורה 80:  
|  
 
|  
 
|}
 
|}
      
יש פער גדול בין העתודות המוכחות והלא-מוכחות בארצות הברית, העתודות המוכחות של גז-טבעי עומדות על 303 TCF [http://www.eia.gov/oiaf/aeo/tablebrowser/#release=AEO2013&subject=0-AEO2013&table=73-AEO2013&region=0-0&cases=ref2013-d102312a] אשר מתחלקות לכ-200 TCF עתודות גז טבעי רגיל ועוד כ-100 TCF גז טבעי מפצלים.
 
יש פער גדול בין העתודות המוכחות והלא-מוכחות בארצות הברית, העתודות המוכחות של גז-טבעי עומדות על 303 TCF [http://www.eia.gov/oiaf/aeo/tablebrowser/#release=AEO2013&subject=0-AEO2013&table=73-AEO2013&region=0-0&cases=ref2013-d102312a] אשר מתחלקות לכ-200 TCF עתודות גז טבעי רגיל ועוד כ-100 TCF גז טבעי מפצלים.
שורה 99: שורה 93:  
המדינות שבהן עשויה להיות כמות גבוהה של פצלי גז כוללות את סין (1,275 TCF), ארצות הברית (862), ארגנטינה (774),  מקסיקו (681), דרום אפריקה (485), אוסטרליה (396), קנדה (388), לוב (290), אלג'יר (231), ברזיל (226), פולין (187), וצרפת (180). <ref name="eia2011"/>
 
המדינות שבהן עשויה להיות כמות גבוהה של פצלי גז כוללות את סין (1,275 TCF), ארצות הברית (862), ארגנטינה (774),  מקסיקו (681), דרום אפריקה (485), אוסטרליה (396), קנדה (388), לוב (290), אלג'יר (231), ברזיל (226), פולין (187), וצרפת (180). <ref name="eia2011"/>
   −
מאז התפרסם הדו"ח כמות המאגרים שניתן להפיק מבינה טכנית בארצות הברית ירדה כאמור פי 2. סין מתקשה להפיק את פצלי הגז שלה. הדבר נובע בגלל  מספר סיבות. הסיבה האחת היא ששדות הגז הסיניים נמצאים בתוואי קרקע מורכבים במיוחד שמקשה את הפיכתם לשדות מניבים. סיבה נוספת היא מיקום של שדות הגז האלה במקומות נידחים שקשה להוביל אליהם כמויות גבוהות של מים הנדרשים לתהליך. סיבה נוספת היא מחסור בידע טכני נדרש.[http://www.tashtiot.co.il/2013/05/02/%D7%92%D7%96-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-456/]. השלטונות  הסיניים החליטו נכון למאי 2013 לנסות להפיק לכמות של 60 bcm עד 2020, זוהי כמות מזערית יחסית לשוק העולמי, להשוואה, בארצות הברית יוצרו 150 bcm בשנת 2010 לבדה[http://www.tashtiot.co.il/2013/02/21/%D7%92%D7%96-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-376/]
+
מאז התפרסם הדו"ח כמות המאגרים שניתן להפיק מבינה טכנית בארצות הברית ירדה כאמור פי 2. סין מתקשה להפיק את פצלי הגז שלה. הדבר נובע בגלל  מספר סיבות. הסיבה האחת היא ששדות הגז הסיניים נמצאים בתוואי קרקע מורכבים במיוחד שמקשה את הפיכתם לשדות מניבים. סיבה נוספת היא מיקום של שדות הגז האלה במקומות נידחים שקשה להוביל אליהם כמויות גבוהות של מים הנדרשים לתהליך. סיבה נוספת היא מחסור בידע טכני נדרש.[http://www.tashtiot.co.il/2013/05/02/%D7%92%D7%96-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-456/]. השלטונות  הסיניים החליטו נכון למאי 2013 לנסות להפיק לכמות של 60 bcm עד 2020, זוהי כמות מזערית יחסית לשוק העולמי, להשוואה, בארצות הברית יוצרו 150 BCM בשנת 2010 לבדה[http://www.tashtiot.co.il/2013/02/21/%D7%92%D7%96-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-376/]
    
==השפעות פצלי גז על שוק האנרגיה==
 
==השפעות פצלי גז על שוק האנרגיה==
שורה 136: שורה 130:  
לטענת האתר [[The Oil Drum]] בשנת 2001 קצב הדעיכה של גז בארצות הברית היה 23% וקצב ההחלפה השנתי היה 12  Bcf/d כאשר סך הצריכה בארצות הברית עמדה על 54 Bcf/d. בשנת 2012 קצב הדעיכה מוערך ב-32% והמשך צריכת הגז פרושה שיש צורך להחליף 22 Bcf/d בכל שנה. לפי מחקר פיננסי של ARC נדרשים 22 מיליארד דולר ברבעון בהשקעות [[הון]] לציוד לשם החלפת בארות שעברו דעיכה, ואילו ההכנסות מהגז יורדות, כך שהחל משנת 2010 נוצר גרעון של 10 מיליארד דולר מידי רבעון בקרב 34 החברות הציבוריות המובילות בשוק. כתוצאה מכך חלק מהחברות הודיעו בינואר 2012 כי הם יקטינו את השקעותיהם בפצלי גז בארצות הברית [http://articles.businessinsider.com/2012-02-08/markets/31036603_1_shale-gas-gas-prices-thousand-cubic-feet]
 
לטענת האתר [[The Oil Drum]] בשנת 2001 קצב הדעיכה של גז בארצות הברית היה 23% וקצב ההחלפה השנתי היה 12  Bcf/d כאשר סך הצריכה בארצות הברית עמדה על 54 Bcf/d. בשנת 2012 קצב הדעיכה מוערך ב-32% והמשך צריכת הגז פרושה שיש צורך להחליף 22 Bcf/d בכל שנה. לפי מחקר פיננסי של ARC נדרשים 22 מיליארד דולר ברבעון בהשקעות [[הון]] לציוד לשם החלפת בארות שעברו דעיכה, ואילו ההכנסות מהגז יורדות, כך שהחל משנת 2010 נוצר גרעון של 10 מיליארד דולר מידי רבעון בקרב 34 החברות הציבוריות המובילות בשוק. כתוצאה מכך חלק מהחברות הודיעו בינואר 2012 כי הם יקטינו את השקעותיהם בפצלי גז בארצות הברית [http://articles.businessinsider.com/2012-02-08/markets/31036603_1_shale-gas-gas-prices-thousand-cubic-feet]
   −
ביל פאוורס (Bill Powers), מחבר הספר [http://www.powersenergyinvestor.com Cold, Hungry and in the Dark] טוען שתעשיית פצלי הגז מגזימה ומנפחת את חשיבות הפצלים. לטענתו, בדומה ל[[שיא תפוקת הנפט]] פצלי גז צפויים לעבור [[שיא תפוקה]] רק במהירות רבה בהרבה, וכי שדות פצלי הגז הוותיקים יותר כמו Barnett, Haynesville, Fayetteville ו Woodford  נמצאים  בירידה. שדה ברנט לדומה ירד משיא תפוקה של 6 BCF (מיליארד רגל מעוקב) ליום, ל-4.6 BCF ביום.[http://oilprice.com/Finance/investing-and-trading-reports/Invest-in-Energy-Equities-to-Profit-when-the-Shale-Gas-Bubble-Bursts.html] נתוני סוכנות האנרגיה של ארצות הברית מצביעים על כך שהשדות ברנט ו-Haynesville עברו את שיא התפוקה שלהם ב-2011 וב-2012 בהתאמה, וכי השדות האחרים נמצאים שפאוורס מזכיר נמצאים במישור (אין עלייה בתפוקה ) במשך חודשים רבים או עברו את שיא התפוקה שלהם בשנת 2012. [http://www.eia.gov/naturalgas/weekly/] [http://www.eia.gov/naturalgas/weekly/img/ShaleGas-201406.xlsx]
+
ביל פאוורס (Bill Powers), מחבר הספר [http://www.powersenergyinvestor.com Cold, Hungry and in the Dark] טוען שתעשיית פצלי הגז מגזימה ומנפחת את חשיבות הפצלים. לטענתו, בדומה ל[[שיא תפוקת הנפט]] פצלי גז צפויים לעבור [[שיא תפוקה]] רק במהירות רבה בהרבה, וכי שדות פצלי הגז הוותיקים יותר כמו Barnett, Haynesville, Fayetteville ו Woodford  נמצאים  בירידה. שדה ברנט לדומה ירד משיא תפוקה של 6 BCF (מיליארד רגל מעוקב) ליום, ל-4.6 BCF ביום.[http://oilprice.com/Finance/investing-and-trading-reports/Invest-in-Energy-Equities-to-Profit-when-the-Shale-Gas-Bubble-Bursts.html] נתוני סוכנות האנרגיה של ארצות הברית מצביעים על כך שהשדות ברנט ו-Haynesville עברו את שיא התפוקה שלהם ב-2011 וב-2012 בהתאמה, וכי השדות האחרים נמצאים שפאוורס מזכיר נמצאים במישור (אין עלייה בתפוקה ) במשך חודשים רבים או עברו את שיא התפוקה שלהם בשנת 2012. [http://www.eia.gov/naturalgas/weekly/] [http://www.eia.gov/naturalgas/weekly/img/ShaleGas-201406.xlsx]
 
      
{| {{table}}
 
{| {{table}}
שורה 158: שורה 151:  
|  
 
|  
 
|}
 
|}
      
לטענת פאוורס כאשר שדה הענק מרסלוס (Marcellus) יגיע למצב של האטה בתפוקה שלו, הוא לא יוכל כבר לפצות על התפוקה היורדת מפצלי גז אחרים, ולכן תהיה ירידה בהפקת פצלי הגז בארצות הברית. דבר זה יצטרף לתפוקות יורדות במקורות אנרגיה אחרים של ארצות הברית כמו [[גז טבעי]] רגיל, קידוחי נפט וגז בים, ומקורות אחרים שנמצאים אף הם בירידה ארוכת טווח בתפוקה שלהם. מרסלוס וכן השדה Eagle Ford מפותחים בקצב גבוה יחסית לשדות הוותיקים, שכן הידע שנצבר מהשדות הוותיקים יותר מאפשר לפתח אותם בצורה יעילה יותר.  לטענת פאוורס התפוקה בחלקים משדה מרסלוס כבר הגיע לשיא, בשדות בדרום פנסילבניה. [http://oilprice.com/Finance/investing-and-trading-reports/Invest-in-Energy-Equities-to-Profit-when-the-Shale-Gas-Bubble-Bursts.html]
 
לטענת פאוורס כאשר שדה הענק מרסלוס (Marcellus) יגיע למצב של האטה בתפוקה שלו, הוא לא יוכל כבר לפצות על התפוקה היורדת מפצלי גז אחרים, ולכן תהיה ירידה בהפקת פצלי הגז בארצות הברית. דבר זה יצטרף לתפוקות יורדות במקורות אנרגיה אחרים של ארצות הברית כמו [[גז טבעי]] רגיל, קידוחי נפט וגז בים, ומקורות אחרים שנמצאים אף הם בירידה ארוכת טווח בתפוקה שלהם. מרסלוס וכן השדה Eagle Ford מפותחים בקצב גבוה יחסית לשדות הוותיקים, שכן הידע שנצבר מהשדות הוותיקים יותר מאפשר לפתח אותם בצורה יעילה יותר.  לטענת פאוורס התפוקה בחלקים משדה מרסלוס כבר הגיע לשיא, בשדות בדרום פנסילבניה. [http://oilprice.com/Finance/investing-and-trading-reports/Invest-in-Energy-Equities-to-Profit-when-the-Shale-Gas-Bubble-Bursts.html]
שורה 194: שורה 186:  
בשנת 2011 דיווח עיתון ה"הניו יורק טיימס" על קיומם של מסמכים פנימיים של סוכנות הסביבה האמריקאית שמביעים חשש כי מים מזוהמים מבארות,  מועברים אל מכוני טיהור שאינם יכולים להתמודד עם זיהום רדיואקטיבי, וכי זיהום זה עובר אחר כך אל נהרות המשמשים כמקור למי שתייה. למרות שמדענים בסוכנות הביעו חשש מפני זיהום כזה, הסוכנות לא התערבה. ולא נערכו בדיקות רדיואקטיביות מאז שנת 2006. [http://www.nytimes.com/2011/02/27/us/27gas.html?_r=0]  
 
בשנת 2011 דיווח עיתון ה"הניו יורק טיימס" על קיומם של מסמכים פנימיים של סוכנות הסביבה האמריקאית שמביעים חשש כי מים מזוהמים מבארות,  מועברים אל מכוני טיהור שאינם יכולים להתמודד עם זיהום רדיואקטיבי, וכי זיהום זה עובר אחר כך אל נהרות המשמשים כמקור למי שתייה. למרות שמדענים בסוכנות הביעו חשש מפני זיהום כזה, הסוכנות לא התערבה. ולא נערכו בדיקות רדיואקטיביות מאז שנת 2006. [http://www.nytimes.com/2011/02/27/us/27gas.html?_r=0]  
   −
סוכנות פרטית לטיפול בבעיות פסלות רדיואקטיבית טוענת כי יש הסכמה רחבה בין מדענים כי במרסלוס יש קרינה מעל לרמות הרקע, וכי רמות הרדיום בקידוחים באיזור גבוהות פי 32 יחסית לרמת הרקע.[http://www.rwma.com/radioactivity_in_marcellus_shale.pdf]. מדגם אחד שנבחן על ידי פקידים בפנסילבניה משנת 2009 היה בעל רדיואקטיביות גבוהה פי 3,600 מסף הבטיחות הפדרלי למי שתיה ופי 300 יותר רדיואקטיבי יחסית לתקנות הפליטה המיועדות לתעשייה. מחקר משנת 2011 של הסקר הגאולוגי של ארצות הברית מצא כי כמות הרדיום בבארות פרקינג היה גבוה בממוצע פי 3 יחסית לבארות קונבנציונלית של גז ונפט[http://www.ohio.com/blogs/drilling/ohio-utica-shale-1.291290/study-says-pennsylvania-drilling-waste-high-in-radium-1.331703]
+
סוכנות פרטית לטיפול בבעיות פסלות רדיואקטיבית טוענת כי יש הסכמה רחבה בין מדענים כי במרסלוס יש קרינה מעל לרמות הרקע, וכי רמות הרדיום בקידוחים באיזור גבוהות פי 32 יחסית לרמת הרקע.[http://www.rwma.com/radioactivity_in_marcellus_shale.pdf]. מדגם אחד שנבחן על ידי פקידים בפנסילבניה משנת 2009 היה בעל רדיואקטיביות גבוהה פי 3,600 מסף הבטיחות הפדרלי למי שתיה ופי 300 יותר רדיואקטיבי יחסית לתקנות הפליטה המיועדות לתעשייה. מחקר משנת 2011 של הסקר הגאולוגי של ארצות הברית מצא כי כמות הרדיום בבארות פרקינג הייתה גבוהה בממוצע פי 3 יחסית לבארות קונבנציונלית של גז ונפט[http://www.ohio.com/blogs/drilling/ohio-utica-shale-1.291290/study-says-pennsylvania-drilling-waste-high-in-radium-1.331703]
    
===פליטת גזי חממה===
 
===פליטת גזי חממה===
 
ממשל אובמה מאמין כי פיתוח פצלי הגז יסייע להקטין את פליטת [[גז חממה|גזי החממה]].<ref>White House, Office of the Press Secretary, [http://www.america.gov/st/texttrans-english/2009/November/20091117145333xjsnommis0.4233515.html&distid=ucs ''Statement on U.S.-China shale gas resource initiative], 17 November 2009.</ref> כמה מחקרים טענו כי ההפקה והשימוש בפצלי גז יובילו לפליטה גבוהה יותר של גזי חממה יסית לגז טבעי רגיל.<ref>Shindell DT, Faluvegi G, Koch DM, Schmidt GA, Unger N, and Bauer SE. (2009). Improved Attribution of Climate Forcing to Emissions. ''Science'', 326(5953): 716-718, [http://www.sciencemag.org/content/326/5953/716]</ref>  
 
ממשל אובמה מאמין כי פיתוח פצלי הגז יסייע להקטין את פליטת [[גז חממה|גזי החממה]].<ref>White House, Office of the Press Secretary, [http://www.america.gov/st/texttrans-english/2009/November/20091117145333xjsnommis0.4233515.html&distid=ucs ''Statement on U.S.-China shale gas resource initiative], 17 November 2009.</ref> כמה מחקרים טענו כי ההפקה והשימוש בפצלי גז יובילו לפליטה גבוהה יותר של גזי חממה יסית לגז טבעי רגיל.<ref>Shindell DT, Faluvegi G, Koch DM, Schmidt GA, Unger N, and Bauer SE. (2009). Improved Attribution of Climate Forcing to Emissions. ''Science'', 326(5953): 716-718, [http://www.sciencemag.org/content/326/5953/716]</ref>  
   −
בשנת 2011 פרסמו חוקרים מאוניברסיטת קורנל מחקר שבדק את היקף דליפת ה[[מתאן]] מקידוחי גז טבעי בשיטת פראקינג. גז טבעי מורכב בעיקר ממתאן, וכ-3% עד 8% מסך המתאן שמקורו בהפקת פצלי הגז דולף לאטמוספירה דרך חורי אירווחו ודליפות שמתרחשות בזמן חיי הבאר. פליטות מתאן אלה גבוהות בכ-30% לפחות לעומת באר גז רגילה. שיעור הדליפה יכול להגיע גם לפי 2 ויותר מבאר רגילה. שיעור הדליפה הגבוה מתרחש כאשר הבארות עוברות סידוק הידראולי. היות ומתאן הוא [[גז חממה]] חזק בהרבה לעומת פחמן דו חמצני, הפוטנציאל שלו לגרום התחממות עולמית גבוה יותר מפחמן דו חמצני. מתאן תורם בצורה ניכרת לטביעת הרגל הפחמנית של גז טבעי בטווח הזמן הקצר למשך של כ-20 שנה. טביעת הרגל הפחמנית של פצלי גז גבוה יותר מזו של גז טבעי רגיל או מנפט רגיל כאשר מסתכלים בכל קנה מידה של זמן אבל במיוחד ב-20 השנים הראשונות. השפעת פצלי הגז גבוהה ב-20% ואולי גבוהה פי 2 לעומת פחם ב-20 השנים הראשונות, והיא דומה לפחם במהלך 100 שנים. {{הערה|Robert W. Howarth, Renee Santoro,  Anthony Ingraffea,  [http://www.atkinson.cornell.edu/Assets/ACSF/docs/attachments/Howarth-EtAl-2011.pdf Methane and the greenhouse-gas footprint of natural gas from shale formations] Climatic Change,13 March 2011, DOI 10.1007/s10584-011-0061-5}}[http://www.news.cornell.edu/stories/2011/04/fracking-leaks-may-make-gas-dirtier-coal]  אנטוני אינגרפיה (tony ingraffea), פרופסור להנדסה אזרחית וסביבתית [http://www.cee.cornell.edu/people/profile.cfm?netid=ari1] מאוניברסיטת קורנל שהיה אחד החוקרים, טוען ש[[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] הכולל של פצלי גז הוא בעצם מזהם לא פחות מחלופות אחרות, לדוגמה במונחים של פליטת [[גזי חממה]], לא פחות מ[[פחם]].<ref name="hell2011"/>
+
בשנת 2011 פרסמו חוקרים מאוניברסיטת קורנל מחקר שבדק את היקף דליפת ה[[מתאן]] מקידוחי גז טבעי בשיטת פראקינג. גז טבעי מורכב בעיקר ממתאן, וכ-3% עד 8% מסך המתאן שמקורו בהפקת פצלי הגז דולף לאטמוספירה דרך חורי אירווחו ודליפות שמתרחשות בזמן חיי הבאר. פליטות מתאן אלה גבוהות בכ-30% לפחות לעומת באר גז רגילה. שיעור הדליפה יכול להגיע גם לפי 2 ויותר מבאר רגילה. שיעור הדליפה הגבוה מתרחש כאשר הבארות עוברות סידוק הידראולי. היות ומתאן הוא [[גז חממה]] חזק בהרבה לעומת פחמן דו חמצני, הפוטנציאל שלו לגרום התחממות עולמית גבוה יותר מפחמן דו חמצני. מתאן תורם בצורה ניכרת לטביעת הרגל הפחמנית של גז טבעי בטווח הזמן הקצר למשך של כ-20 שנה. טביעת הרגל הפחמנית של פצלי גז גבוהה יותר מזו של גז טבעי רגיל או מנפט רגיל כאשר מסתכלים בכל קנה מידה של זמן אבל במיוחד ב-20 השנים הראשונות. השפעת פצלי הגז גבוהה ב-20% ואולי גבוהה פי 2 לעומת פחם ב-20 השנים הראשונות, והיא דומה לפחם במהלך 100 שנים. {{הערה|Robert W. Howarth, Renee Santoro,  Anthony Ingraffea,  [http://www.atkinson.cornell.edu/Assets/ACSF/docs/attachments/Howarth-EtAl-2011.pdf Methane and the greenhouse-gas footprint of natural gas from shale formations] Climatic Change,13 March 2011, DOI 10.1007/s10584-011-0061-5}}[http://www.news.cornell.edu/stories/2011/04/fracking-leaks-may-make-gas-dirtier-coal]  אנטוני אינגרפיה (tony ingraffea), פרופסור להנדסה אזרחית וסביבתית [http://www.cee.cornell.edu/people/profile.cfm?netid=ari1] מאוניברסיטת קורנל שהיה אחד החוקרים, טוען ש[[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] הכולל של פצלי גז הוא בעצם מזהם לא פחות מחלופות אחרות, לדוגמה במונחים של פליטת [[גזי חממה]], לא פחות מ[[פחם]].<ref name="hell2011"/>
    
===חשש מפני רעידות אדמה===
 
===חשש מפני רעידות אדמה===
שורה 233: שורה 225:  
* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2138425 ביהמ"ש העליון בצרפת אסר על שבירה הידראולית לשאיבת נפט וגז] דה מרקר, 12.10.2013  
 
* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2138425 ביהמ"ש העליון בצרפת אסר על שבירה הידראולית לשאיבת נפט וגז] דה מרקר, 12.10.2013  
 
* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2215998 ארגונים בבריטניה נערכים למחאה: טוטאל רוצה לחפש גז פצלים באנגליה] ניו יורק טיימס, 13.01.2014, בדה מרקר
 
* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2215998 ארגונים בבריטניה נערכים למחאה: טוטאל רוצה לחפש גז פצלים באנגליה] ניו יורק טיימס, 13.01.2014, בדה מרקר
* [http://www.civileng.co.il/%D7%90%D7%99-%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%92%D7%96-%D7%94%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%94%D7%91-%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%A2%D7%9C-%D7%A1%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%A2 אי יציבות במחירי הגז הטבעי בארצות הברית - מבט על סקטור מבעבע] לאון קרברסקי, 17/04/2014, civilENG
+
* [http://www.civileng.co.il/%D7%90%D7%99-%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%92%D7%96-%D7%94%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%94%D7%91-%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%A2%D7%9C-%D7%A1%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%A2 אי יציבות במחירי הגז הטבעי בארצות הברית - מבט על סקטור מבעבע] לאון קרברסקי, 17.04.2014, civilENG
    
;הוויכוח על גודל מאגרי פצלי הגז בארצות הברית:
 
;הוויכוח על גודל מאגרי פצלי הגז בארצות הברית: