שינויים

'''בלי לוגו; המטרה: בריוני המותגים''' (באנגלית: '''No Logo: Taking Aim at the Brand Bullies''', מכונה גם לעיתים קרובות '''נו לוגו''') הוא ספר עיון מאת החוקרת וה[[עיתונאי]]ת ה[[קנדה|קנדית]] [[נעמי קליין]], העוסק בהשתלטותם של [[תאגיד רב לאומי|תאגידי ענק בינלאומיים]] על ה[[כלכלה]] העולמית בעידן ה[[גלובליזציה]]. ספר זה מיצב את קליין כהוגה ומבקרת מובילה בכל הקשור ל[[אנטי גלובליזציה|מאבק בגלובליזציה]], והפך בעצמו למורה-דרך בקרב המבקשים שינוי בתחום.

'''בלי לוגו; המטרה: בריוני המותגים''' (באנגלית: '''No Logo: Taking Aim at the Brand Bullies''', מכונה גם לעיתים קרובות '''נו לוגו''') הוא ספר עיון מאת החוקרת וה[[עיתונאי]]ת ה[[קנדה|קנדית]] [[נעמי קליין]], העוסק בהשתלטותם של [[תאגיד רב לאומי|תאגידי ענק בינלאומיים]] על ה[[כלכלה]] העולמית בעידן ה[[גלובליזציה]]. ספר זה מיצב את קליין כהוגה ומבקרת מובילה בכל הקשור ל[[אנטי גלובליזציה|מאבק בגלובליזציה]], והפך בעצמו למורה-דרך בקרב המבקשים שינוי בתחום.

הספר יצא-לאור לראשונה בקנדה בינואר 2000, זמן קצר לאחר מהומות האנטי-גלובליזציה שאירעו ב[[סיאטל]] ב-1999 לרגל כנס [[ארגון הסחר העולמי]] שמשכו תשומת לב עולמית למחאה סביב נושאים אלו. עם הזמן הוא הפך לרב-מכר בינלאומי. הוא תורגם לעברית על ידי עידית פז ויצא לאור בשנת 2005 בהוצאת בבל.

הספר יצא-לאור לראשונה בקנדה בינואר 2000, זמן קצר לאחר מהומות האנטי-גלובליזציה שאירעו ב[[סיאטל]] שב[[ארצות הברית]] בשנת 1999 לרגל כנס [[ארגון הסחר העולמי]] שמשכו תשומת לב עולמית למחאה סביב נושאים אלו ועם הזמן הוא הפך לרב-מכר בינלאומי. הספר תורגם לעברית על ידי עידית פז ויצא לאור בישראל בשנת 2005 בהוצאת בבל.

בעקבות הספר, הוציאה קליין בשנת 2003 סרט תיעודי בן 40 דקות בשם "'''בלי לוגו - מותגים, גלובליזציה והתנגדות'''" (באנגלית: ''No Logo - Brands, Globalization & Resistance'') המתאר את הרעיונות המרכזיים המוצגים בספר.

בעקבות הספר, הוציאה קליין בשנת 2003 סרט תיעודי בן 40 דקות בשם "'''בלי לוגו - מותגים, גלובליזציה והתנגדות'''" (באנגלית: ''No Logo - Brands, Globalization & Resistance'') המתאר את הרעיונות המרכזיים המוצגים בספר.

בחלק הרביעי והאחרון (בלי לוגו) מתארת קליין את [[מחאה|דרכי המחאה]] השונות שבהם בחרו תושבים מקומיים לנקוט כנגד התהליכים שתוארו בפרקים הראשונים של הספר דוגמת פריחתה של תנועת [[Reclaim the Streets]]. על אף שנושא הגלובליזציה והשלכותיה הוא הנושא שעולה וחוזר כחוט השני בספרה, קליין כמעט ולא דנה בו ישירות, אלא לרוב בעקיפין. בספרה הבא בנושא זה, [[גדרות וחלונות]], היא דנה בהרחבה ישירות על נושא הגלובליזציה.

בחלק הרביעי והאחרון (בלי לוגו) מתארת קליין את [[מחאה|דרכי המחאה]] השונות שבהם בחרו תושבים מקומיים לנקוט כנגד התהליכים שתוארו בפרקים הראשונים של הספר דוגמת פריחתה של תנועת [[Reclaim the Streets]]. על אף שנושא הגלובליזציה והשלכותיה הוא הנושא שעולה וחוזר כחוט השני בספרה, קליין כמעט ולא דנה בו ישירות, אלא לרוב בעקיפין. בספרה הבא בנושא זה, [[גדרות וחלונות]], היא דנה בהרחבה ישירות על נושא הגלובליזציה.

==ביקורת==

==ביקורת==

''בלי לוגו'' גרר ביקורות נוקבות מצד העיתונות התומכת ב[[שוק חופשי|שוק החופשי]] ובפרט מצד [[האקונומיסט]], שפתח בעימות פומבי עם קליין אותו הם כינו "בלי לוגו לעומת פרו לוגו" (במקור: ''No Logo vs. Pro Logo''). בספר ''The Rebel Sell'' שיצא בשנת 2004 נמתחת ביקורת קשה על הרעיונות המובאים ב"בלי לוגו", בטענה שהקישור בין שיפור תנאי התעסוקה של מעמד הפועלים לבין המאבק ל[[אנטי גלובליזציה]] הוא שטחי ופסול, ועלול לשחק לידי התאגידים המותקפים.

''בלי לוגו'' גרר ביקורות נוקבות מצד העיתונות התומכת ב[[שוק חופשי|שוק החופשי]] ובפרט מצד [[האקונומיסט]], שפתח בעימות פומבי עם קליין אותו הם כינו "בלי לוגו לעומת פרו לוגו" (במקור: ''No Logo vs. Pro Logo''). בספר ''The Rebel Sell'' שיצא בשנת 2004 נמתחת ביקורת קשה על הרעיונות המובאים ב"בלי לוגו", בטענה שהקישור בין שיפור תנאי התעסוקה של מעמד הפועלים לבין המאבק ל[[אנטי גלובליזציה]] הוא שטחי ופסול, ועלול לשחק לידי התאגידים המותקפים.

הספר [[כלכלת עוני (ספר)|כלכלת עוני]] טוען כי בדרך כלל התושבים העניים של מדינות עניות נמצאים בעסקים כאלה מחוסר ברירה. התפקוד של עסקים אלה גרוע יותר לעומת עסקים גדולים יותר והשכר בחברות גדולות ובינלאומיות הוא טוב יותר לעומת אופציות אחרות. עם זאת טיעון זה לא מתייחס לכלכלה כאל מכלול - כלומר לסך ההשפעה של עסקים גדולים על מבנה הענף ולדחיקה של עסקים קטנים על ידי עסקים גדולים יותר על ידי [[יתרון לגודל]] .

הספר [[כלכלת עוני (ספר)|כלכלת עוני]] טוען כי בדרך כלל התושבים העניים של מדינות עניות נמצאים בעסקים כאלה מחוסר ברירה. התפקוד של עסקים אלה גרוע יותר לעומת עסקים גדולים יותר והשכר בחברות גדולות ובינלאומיות הוא טוב יותר לעומת אופציות אחרות. עם זאת טיעון זה לא מתייחס לכלכלה כאל מכלול - כלומר לסך ההשפעה של עסקים גדולים על מבנה הענף ולדחיקה של עסקים קטנים על ידי עסקים גדולים יותר על ידי [[יתרון לגודל]].

==ראו גם==

==ראו גם==