שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''תועלתנות''' (באנגלית: '''Utilitarianism''') הוא רעיון ואידאולוגיה לפיהם הערך המוסרי היחיד של פעולה נקבע על ידי התועלת שלה בהספקת עונג או אושר ובהמנעות מכאב וסבל. הדבר יכול להתייחס לאדם בודד כניסיון להסביר את התנהגותו, או כדרך לתיאור הפעילות של חברה שלמה. התורם המרכזי לרעיון התועלתנות היו [[ג'רמי בנת'הם]] ו[[ג'ון סטיוארט מיל]]. | + | '''תועלתנות''' (באנגלית: '''Utilitarianism''') הוא רעיון ואידאולוגיה לפיהם הערך המוסרי היחיד של פעולה נקבע על ידי התועלת שלה בהספקת עונג או אושר ובהימנעות מכאב וסבל. הדבר יכול להתייחס לאדם בודד כניסיון להסביר את התנהגותו, או כדרך לתיאור הפעילות של חברה שלמה. התורם המרכזי לרעיון התועלתנות היו [[ג'רמי בנת'הם]] ו[[ג'ון סטיוארט מיל]]. |
| | | |
| תועלתנות מתוארת לעיתים קרובות בביטוי "הדבר הטוב ביותר למספר הגדול ביותר של האנשים". תועלת, ה"טוב" שלפי התאוריה יש להביא אותו למקסימום, הוגדרה על ידי הוגים שונים כאושר או כעונג (לעומת סבל או כאב), ויש זרמים בתועלתנות המגדירים זאת כסיפוק של העדפות. לפי הגדרה זו שמחה או עונג הם הערך החברתי החשוב ביותר. | | תועלתנות מתוארת לעיתים קרובות בביטוי "הדבר הטוב ביותר למספר הגדול ביותר של האנשים". תועלת, ה"טוב" שלפי התאוריה יש להביא אותו למקסימום, הוגדרה על ידי הוגים שונים כאושר או כעונג (לעומת סבל או כאב), ויש זרמים בתועלתנות המגדירים זאת כסיפוק של העדפות. לפי הגדרה זו שמחה או עונג הם הערך החברתי החשוב ביותר. |
| | | |
− | ניתן להסתכל על תועלתנות כאל גישה כמותנית ורדוקציוניסטית לאתיקה. לעיתים קרובות מעמידים אותה בניגוד לאתיקה הדאונטולוגית (שאינה מסתכלת על התוצאות של פעולה כאל משתנה חשוב בחשיבות המוסרית שלו) ולאתיקה של המעלות (virtue ethics שמתמקדת בתכונות היחיד) ולאתיקות נוצריות ומסורתיות של פעולות מוסריות מול -אי מוסריות על פי סולם ערכים כלשהו של החברה. | + | ניתן להסתכל על תועלתנות כאל גישה כמותנית ורדוקציוניסטית לאתיקה. לעיתים קרובות מעמידים אותה בניגוד לאתיקה הדאונטולוגית (שאינה מסתכלת על התוצאות של פעולה כאל משתנה חשוב בחשיבות המוסרית שלו) ולאתיקה של המעלות (Virtue ethics שמתמקדת בתכונות היחיד) ולאתיקות נוצריות ומסורתיות של פעולות מוסריות מול -אי מוסריות על פי סולם ערכים כלשהו של החברה. |
| | | |
| תועלתנות מהווה אחד הבסיסים ל[[כלכלה נאו-קלאסית]] שמגדירה את הסיבות לפעולות האנושיות כמו גם את המצב הרצוי לחברה במונחים של "מיקסום תועלת" (לאדם פרטי) או "מיקסום תוחלת התועלת" (כלומר התועלת הממוצעת לחברה שלמה). | | תועלתנות מהווה אחד הבסיסים ל[[כלכלה נאו-קלאסית]] שמגדירה את הסיבות לפעולות האנושיות כמו גם את המצב הרצוי לחברה במונחים של "מיקסום תועלת" (לאדם פרטי) או "מיקסום תוחלת התועלת" (כלומר התועלת הממוצעת לחברה שלמה). |
שורה 27: |
שורה 27: |
| מעשה מביא תועלת אם הוא מביא למקסימום הטוב למספר הרב ביותר של אנשים. | | מעשה מביא תועלת אם הוא מביא למקסימום הטוב למספר הרב ביותר של אנשים. |
| | | |
− | בעיה אחת בהגדרה של בנתהם היא שהמונח המקובל לעונג הוא שונה ומתייחס להרגשה חושית או חווייתית רגעית, ללא התייחסות לעתיד. בניגוד לבנת'ם, ביישומים רבים של התועלתנות, בעיקר בכלכלה, מתעלמים משיקולים כמו "היותו טהור" או "היותו פורה" כלומר להשלכות הנוספות שעלולות להיות לפעולות בעתיד, ומתמקדים רק בעונג רגעי קצר טווח. הבעיה היא שפעמים רבות קשה לדעת מה יהיו ההשלכות של פעולה כלשהי בעתיד. הוגים שונים כמו הפילוסוף ר. מ. הייר שפיתח את תורת התועלתנות הדו-שלבית, או הפילוסוף דניאל דנט מתייחסים לבעיה זו. | + | בעיה אחת בהגדרה של בנת'הם היא שהמונח המקובל לעונג הוא שונה ומתייחס להרגשה חושית או חווייתית רגעית, ללא התייחסות לעתיד. בניגוד לבנת'הם, ביישומים רבים של התועלתנות, בעיקר בכלכלה, מתעלמים משיקולים כמו "היותו טהור" או "היותו פורה" כלומר להשלכות הנוספות שעלולות להיות לפעולות בעתיד, ומתמקדים רק בעונג רגעי קצר טווח. הבעיה היא שפעמים רבות קשה לדעת מה יהיו ההשלכות של פעולה כלשהי בעתיד. הוגים שונים כמו הפילוסוף ר. מ. הייר שפיתח את תורת התועלתנות הדו-שלבית, או הפילוסוף דניאל דנט מתייחסים לבעיה זו. |
| | | |
| ==ביקורת== | | ==ביקורת== |
שורה 37: |
שורה 37: |
| הכלכלן [[טיבור סקיטובסקי]] כתב בנושא של ההבדל בין עונג לבין נוחות, תוך התמקדות בנושא של גירוי עצבי. לפי סקיטובסקי, דווקא קיום של גירוי שמסב נוחות, גורם לכך שקשה לחוש עונג. | | הכלכלן [[טיבור סקיטובסקי]] כתב בנושא של ההבדל בין עונג לבין נוחות, תוך התמקדות בנושא של גירוי עצבי. לפי סקיטובסקי, דווקא קיום של גירוי שמסב נוחות, גורם לכך שקשה לחוש עונג. |
| | | |
− | ביקורת דומה באה מהכיון של [[כלכלה בודהיסטית|בודהיזם]]. לפי הבודהיזם דווקא הרדיפה אחר עונג רגעי, ואחרי תשוקות, וההשתוקקות לחוות עוד חוויות של עונג, וכן האחיזה בדברים בניסיון להגיע לעונג כזה, דווקא הן עלולות לייצר אומללות. רעיון זה, אם כי בצורה גסה ושטחית יותר בא לידי ביטוי גם בכתבים של הוגים מערביים, כולל [[ג'ון סטיוארט מיל]], ומוכר בשם "[[פרדוקס ההדוניזם]]" (Paradox of hedonism) | + | ביקורת דומה באה מהכיון של [[כלכלה בודהיסטית|בודהיזם]]. לפי הבודהיזם דווקא הרדיפה אחר עונג רגעי, ואחרי תשוקות, וההשתוקקות לחוות עוד חוויות של עונג, וכן האחיזה בדברים בניסיון להגיע לעונג כזה, דווקא הן עלולות לייצר אומללות. רעיון זה, אם כי בצורה גסה ושטחית יותר בא לידי ביטוי גם בכתבים של הוגים מערביים, כולל [[ג'ון סטיוארט מיל]], ומוכר בשם "[[פרדוקס ההדוניזם]]" (Paradox of hedonism). |
| | | |
| ברוב המודלים של [[כלכלה נאו-קלאסית]], התועלת של הפרט נובעת רק מצריכת מוצרים ושירותים, וכן משעות פנאי. באותה תאוריה, התועלת החברתית היחידה נובעת מצריכה של מוצרים ושירותים בשוק החופשי (ללא התחשבות בכמות שעות הפנאי). החל משנות ה-80, יחד עם העליה של [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]] הנחות אלה מוטלות בספק. פסיכולוגים כמו אלו של [[פסיכולוגיה חיובית]] וחוקרי חברה שונים מנסים למצוא מדדים שונים למדידת אושרם ורווחתם של אנשים והנושא נידון גם ב[[סוציוביולוגיה]], [[כלכלת אושר]], [[רווחה סובייקטיבית]] ומחקר של [[רווחה חברתית]]. | | ברוב המודלים של [[כלכלה נאו-קלאסית]], התועלת של הפרט נובעת רק מצריכת מוצרים ושירותים, וכן משעות פנאי. באותה תאוריה, התועלת החברתית היחידה נובעת מצריכה של מוצרים ושירותים בשוק החופשי (ללא התחשבות בכמות שעות הפנאי). החל משנות ה-80, יחד עם העליה של [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]] הנחות אלה מוטלות בספק. פסיכולוגים כמו אלו של [[פסיכולוגיה חיובית]] וחוקרי חברה שונים מנסים למצוא מדדים שונים למדידת אושרם ורווחתם של אנשים והנושא נידון גם ב[[סוציוביולוגיה]], [[כלכלת אושר]], [[רווחה סובייקטיבית]] ומחקר של [[רווחה חברתית]]. |
שורה 44: |
שורה 44: |
| ביקורת נוספת סובבת סביב השאלות של ההשפעות העתידיות של פעולה שמסיבה עונג. פעולות שמסיבות עונג עלולות לגרום לנזק בעתיד - לדוגמה התמכרות לסמים שגורמת להתמכרות ו/או לפגיעה עצמית, מזון מתוק או שמן שעלול לגרום לבעיות שיניים, להשמנת יתר, או לבעיות בריאות וכו'. נטען כי ניבוי התוצאות הנדרש על מנת להעריך מעשים בשיטה התועלתנית, הוא בלתי אפשרי. | | ביקורת נוספת סובבת סביב השאלות של ההשפעות העתידיות של פעולה שמסיבה עונג. פעולות שמסיבות עונג עלולות לגרום לנזק בעתיד - לדוגמה התמכרות לסמים שגורמת להתמכרות ו/או לפגיעה עצמית, מזון מתוק או שמן שעלול לגרום לבעיות שיניים, להשמנת יתר, או לבעיות בריאות וכו'. נטען כי ניבוי התוצאות הנדרש על מנת להעריך מעשים בשיטה התועלתנית, הוא בלתי אפשרי. |
| | | |
− | בנתהם עצמו התייחס לכך כאל קריטריון שבו יש להתחשב כאשר שוקלים מהו "עונג". והוגים שונים כמו הפילוסוף ר. מ. הייר שפיתח את תורת התועלתנות הדו-שלבית, או הפילוסוף דניאל דנט מתייחסים לבעיה זו.
| + | בנת'הם עצמו התייחס לכך כאל קריטריון שבו יש להתחשב כאשר שוקלים מהו "עונג". והוגים שונים כמו הפילוסוף ר. מ. הייר שפיתח את תורת התועלתנות הדו-שלבית, או הפילוסוף דניאל דנט מתייחסים לבעיה זו. |
| | | |
| לפי הייר, יש להשתמש לרוב בחשיבה מוסרית "אינטואיטיבית" התואמת את התועלתנות של הכלל, ומביאה להשׂאת העונג. עם זאת, ישנם מצבים בהם יש להתייחס לחשיבה גבוהה יותר על מנת להחליט כיצד לפעול, וכאן יש לפעול על פי תועלתנות של המעשה. | | לפי הייר, יש להשתמש לרוב בחשיבה מוסרית "אינטואיטיבית" התואמת את התועלתנות של הכלל, ומביאה להשׂאת העונג. עם זאת, ישנם מצבים בהם יש להתייחס לחשיבה גבוהה יותר על מנת להחליט כיצד לפעול, וכאן יש לפעול על פי תועלתנות של המעשה. |