שינויים

מ
שורה 52: שורה 52:  
==הצעות וצעדים להקטנת זיהום האוויר בגוש דן==
 
==הצעות וצעדים להקטנת זיהום האוויר בגוש דן==
 
===רכבת קלה===
 
===רכבת קלה===
[[הרכבת הקלה בגוש דן]], שהקו הראשון שלה, הקו האדום אמור להסתיים בשנת 2021 אמורה להקל על עומסי תנועה ועל זיהום האוויר בעיר. הרכבת יכולה לסייע בעיקר לתושבי פתח תקווה, בת ים ומרכז תל אביב. מועד הסלילה של קווי רכבת נוספים אינו ידוע. מומחי תחבורה מזהירים כי תחבורה היא רשת וכי הקמת קו אחד בלבד, ללא פתרונות אחרים לא תסייע הרבה להקטנת השימוש במכוניות פרטיות.  
+
[[הרכבת הקלה בגוש דן]], שהקו הראשון שלה, הקו האדום אמור להיפתח בשנת 2021 אמורה להקל על עומסי תנועה ועל זיהום האוויר בעיר. הרכבת יכולה לסייע בעיקר לתושבי פתח תקווה, בני ברק, רמת גן, בת ים ומרכז תל אביב. מועד הפתיחה של הקו הירוק והקו הסגול צפוי ב-2024 ושל שאר קווי רכבת אינו ידוע. מומחי תחבורה מזהירים כי תחבורה היא רשת וכי הקמת קו אחד בלבד, ללא פתרונות אחרים לא תסייע הרבה להקטנת השימוש במכוניות פרטיות.  
 
===קידום תחבורה ציבורית מהירה===
 
===קידום תחבורה ציבורית מהירה===
 
ארגוני סביבה ותכנון אזרחיים מציעים זה זמן רב לקדם תחבורה ציבורית יעילה בלי לחכות לרכבת הקלה. הצעדים המוצעים הם קידום [[תחבורת מעברים]], והקצאת [[נתיבי תחבורה ציבורית]]. משרד התחבורה קידם ב-2011 רפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן, אבל כמות נתיבי התחבורה הציבורית נשארה נמוכה וברובם אין אכיפה נגד נהגים פרטיים. בעולם קיימת מגמה של [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית על ידי צדעי תכנון כמו הגברת צפיפות הבנייה ומגבלת חניה בקרבת צירי תחבורה מרכזיים של התחבורה הציבורית. בישראל קיימת מגמה דומה אם כי במקביל נמשך [[פרבור בישראל|הפרבור בישראל]] ונמשך [[תכנון מוטה רכב פרטי]].  
 
ארגוני סביבה ותכנון אזרחיים מציעים זה זמן רב לקדם תחבורה ציבורית יעילה בלי לחכות לרכבת הקלה. הצעדים המוצעים הם קידום [[תחבורת מעברים]], והקצאת [[נתיבי תחבורה ציבורית]]. משרד התחבורה קידם ב-2011 רפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן, אבל כמות נתיבי התחבורה הציבורית נשארה נמוכה וברובם אין אכיפה נגד נהגים פרטיים. בעולם קיימת מגמה של [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית על ידי צדעי תכנון כמו הגברת צפיפות הבנייה ומגבלת חניה בקרבת צירי תחבורה מרכזיים של התחבורה הציבורית. בישראל קיימת מגמה דומה אם כי במקביל נמשך [[פרבור בישראל|הפרבור בישראל]] ונמשך [[תכנון מוטה רכב פרטי]].  
שורה 64: שורה 64:  
בין 15% ל-20% מתושבי תל אביב, מגיעים לעבודה ב[[תחבורת אופניים בתל אביב|אופניים]]. יש עליה ניכרת בשימוש ב[[אופניים]] וב[[אופניים חשמליים]] בתל אביב וכן בערים נוספות בגוש דן. עם את עידוד [[תחבורת אופניים]] מוגבל כיום בעיקר לתל אביב גופה ואינו כולל [[תחבורת אופניים בישראל|ערים נוספות]] כמו רמת גן, גבעתיים, חולון או בת-ים. אין כמעט תקציב ממשלתי או תוכנית ממשלתית לעידוד הרכיבה באופניים בערים. בשנת 2015 הודיע משרד התחבורה על תוכנית לקידום "[[שבילי אופניים|אוטוסטרדת אופניים]] שתחבר ערים שונות בגוש דן.  
 
בין 15% ל-20% מתושבי תל אביב, מגיעים לעבודה ב[[תחבורת אופניים בתל אביב|אופניים]]. יש עליה ניכרת בשימוש ב[[אופניים]] וב[[אופניים חשמליים]] בתל אביב וכן בערים נוספות בגוש דן. עם את עידוד [[תחבורת אופניים]] מוגבל כיום בעיקר לתל אביב גופה ואינו כולל [[תחבורת אופניים בישראל|ערים נוספות]] כמו רמת גן, גבעתיים, חולון או בת-ים. אין כמעט תקציב ממשלתי או תוכנית ממשלתית לעידוד הרכיבה באופניים בערים. בשנת 2015 הודיע משרד התחבורה על תוכנית לקידום "[[שבילי אופניים|אוטוסטרדת אופניים]] שתחבר ערים שונות בגוש דן.  
 
===עירוב שימושי קרקע והגדלת הצפיפות===
 
===עירוב שימושי קרקע והגדלת הצפיפות===
מומחי תחבורה ותכנון (ארגון [[מרחב]], [[15 דקות]] ועוד) מצביעים על כך שניתן להקטין את הזיהום על ידי [[עירוב שימושי קרקע]] - עירוב של שימושי מסחר ומגורים באותו רחוב ובאותה שכונה בדומה לדוגמה לחנויות שיש בקומת הקרקע ברחוב אבן גבירול - כך שחלק מהאנשים יוכלו ללכת לעבודה במקום לנסוע לאיזור תעשייה מרוחק, וכן הדבר יאפשר לאנשים לקנות במרחק הליכה או רכיבה באופניים מהבית. עם זאת המגמה הכללית בגוש דן היא יצירת "מתחמים" שאמורים למשוך קונים ואו עסקים למקום - לדוגמה מתחם התעשייה "עתידים", מתחם הנמל בתל אביב, איזור התעשייה בבורסה ליהלומים ברמת גן, ועוד. קיימת גם מגמה מסויימת בשנים האחרונות של קידום עירוב שימושים בגלל מודעות גוברת ל[[עירוניות מתחדשת]].  
+
מומחי תחבורה ותכנון (ארגון [[מרחב]], [[15 דקות]] ועוד) מצביעים על כך שניתן להקטין את הזיהום על ידי [[עירוב שימושי קרקע]] - עירוב של שימושי מסחר ומגורים באותו רחוב ובאותה שכונה בדומה לדוגמה לחנויות שיש בקומת הקרקע ברחוב אבן גבירול - כך שחלק מהאנשים יוכלו ללכת לעבודה במקום לנסוע לאיזור תעשייה מרוחק, וכן הדבר יאפשר לאנשים לקנות במרחק הליכה או רכיבה באופניים מהבית. עם זאת המגמה הכללית בגוש דן היא יצירת "מתחמים" שאמורים למשוך קונים ו/או עסקים למקום - לדוגמה מתחם התעשייה "עתידים", מתחם הנמל בתל אביב, איזור התעשייה בבורסה ליהלומים ברמת גן, ועוד. קיימת גם מגמה מסויימת בשנים האחרונות של קידום עירוב שימושים בגלל מודעות גוברת ל[[עירוניות מתחדשת]].  
    
===אגרות גודש===
 
===אגרות גודש===
שורה 75: שורה 75:     
===תכנון ידידותי להולכי רגל===
 
===תכנון ידידותי להולכי רגל===
מומחי תחבורה (כמו ד"ר יואב לרמן וארגון [[מרחב]]ועוד) ממליצים על [[תכנון ידידותי להולכי רגל]] שיקל על הולכי רגל להגיע ליעדים קרובים וכן להקלה על הליכה ברגל לקניות ולשיפור השירות של התחבור הציבורית. דוגמה בולטת של העדר מצב זה היא היתר חניה של מכוניות על מדרכות, תכנון שבילי אופניים שמפריעים להולכי הרגל (כמו באבן גבירול ובשדרות דוד בן גוריון), דרכים מהירות וכבישים ראשיים שמקשים על גישה רגלית אל שכונות (איילון, דרך פתח תקווה) ועוד. כך לדוגמה נוסעים שיורדים בתחנת הרכבת בדרך השלום או ברחוב ארלוזורוב צריכים ללכת מרחק רב אל אוטובוסים עירוניים ולחצות כבישים מהירים ומסוכנים. קיימות תוכניות של העיירה לשפר היבטים אלה - לדוגמה שינויים בתחנת הרכבת ארלוזורוב, הקמת גשרים מעל איילון או קירוי איילון.  
+
מומחי תחבורה (כמו ד"ר יואב לרמן וארגון [[מרחב]]ועוד) ממליצים על [[תכנון ידידותי להולכי רגל]] שיקל על הולכי רגל להגיע ליעדים קרובים וכן להקלה על הליכה ברגל לקניות ולשיפור השירות של התחבורה הציבורית. דוגמה בולטת של העדר מצב זה היא היתר חניה של מכוניות על מדרכות, תכנון שבילי אופניים שמפריעים להולכי הרגל (כמו באבן גבירול ובשדרות דוד בן גוריון), דרכים מהירות וכבישים ראשיים שמקשים על גישה רגלית אל שכונות (איילון, דרך פתח תקווה) ועוד. כך לדוגמה נוסעים שיורדים בתחנת הרכבת בדרך השלום או ברחוב ארלוזורוב צריכים ללכת מרחק רב אל אוטובוסים עירוניים ולחצות כבישים מהירים ומסוכנים. קיימות תוכניות של העיירה לשפר היבטים אלה - לדוגמה שינויים בתחנת הרכבת ארלוזורוב, הקמת גשרים מעל איילון או קירוי איילון.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==