שינויים

'''מדדים חלופיים לתמ"ג''' (נקרא גם מדדים משלימים לתמ"ג) הם שורה של מדדים שפותחו במטרה למדוד את ההתפתחות הכלכלית-חברתית באופן מקיף ו"נכון" יותר מזה של ה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר המקומי הגולמי]]. המדדים האלה מערערים על התפיסה לפי [[צמיחה כלכלית]] (גידול בהיקף התמ"ג) פרושה רווחה כלכלית וחברתית גדולה ומציעים מדדים אחרים להתכוונות כזו.  

'''מדדים חלופיים לתמ"ג''' (נקרא גם '''מדדים משלימים לתמ"ג''') הם שורה של מדדים שפותחו במטרה למדוד את ההתפתחות הכלכלית-חברתית באופן מקיף ו"נכון" יותר מזה של ה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר המקומי הגולמי]]. המדדים האלה מערערים על התפיסה לפי [[צמיחה כלכלית]] (גידול בהיקף התמ"ג) פרושה רווחה כלכלית וחברתית גדולה ומציעים מדדים אחרים להתכוונות כזו.  

חלק מהמדדים קשורים לדיון סביב [[קיימות]] ו[[צמיחה בת קיימא]] - כלומר לשאלות שעולות סביב הרעיון של צמיחה אינסופית בפלנטה סופית. חלק אחר מהמדדים נוצרו כדי לבחון בצורה טובה יותר מדדים אחרים של רווחה כמו בריאות, תוחלת חיים ובעיקר אושר. חלק מהמדדים באים לשלב בין הנושאים השונים.  

חלק מהמדדים קשורים לדיון סביב [[קיימות]] ו[[צמיחה בת קיימא]] - כלומר לשאלות שעולות סביב הרעיון של צמיחה אינסופית בפלנטה סופית. חלק אחר מהמדדים נוצרו כדי לבחון בצורה טובה יותר מדדים אחרים של רווחה כמו בריאות, תוחלת חיים ובעיקר אושר. חלק מהמדדים באים לשלב בין הנושאים השונים.  

[[תוצר מקומי גולמי]] מודד את הבריאות הכלכלית על פי כמות הכסף שהחליפה ידיים ומתעלם מ-3 הדרכים הראשונות להשגת שירותים ומוצרים כלכליים. הגידול בתמ"ג, [[צמיחה כלכלית]], יכול להתקיים בגלל שאנשים רוצים יותר מוצרים ושירותים, אבל הוא יכול להתקיים גם בגלל סיבות אחרות. ככל ש[[מערכת אקולוגית|מצב הטבע]] גרוע יותר, וככל שיש פחות ידע או בריאות יש לחץ על אנשים לקנות, או אילוצים כמו [[התיישנות מכוונת]] ויש פחות [[עשה זאת בעצמך|עשייה עצמית]] או עזרה הדדית ויותר חליפין בשוק כך יש יותר עסקאות והתמ"ג אומר שהחברה בריאה יותר. בהתאם לכך הרס של [[מערכת מפזרת|מערכות מתפקדות]] שמספקות טיהור אוויר, תזונה, רוגע או בריאות והחלפתן על ידי מוצרים ושירותים מהשוק מצטייר בתמ"ג כדבר חיובי. פעולות שננקטות כדי להתמודד תופעות כמו פשיעה, [[השמנת יתר]] או עם [[זיהום]] שיכולות להתגבר עקב השפעות שונות של המערכת הכלכלית - נספרות במדד של התמ"ג כדבר חיובי.  

[[תוצר מקומי גולמי]] מודד את הבריאות הכלכלית על פי כמות הכסף שהחליפה ידיים ומתעלם מ-3 הדרכים הראשונות להשגת שירותים ומוצרים כלכליים. הגידול בתמ"ג, [[צמיחה כלכלית]], יכול להתקיים בגלל שאנשים רוצים יותר מוצרים ושירותים, אבל הוא יכול להתקיים גם בגלל סיבות אחרות. ככל ש[[מערכת אקולוגית|מצב הטבע]] גרוע יותר, וככל שיש פחות ידע או בריאות יש לחץ על אנשים לקנות, או אילוצים כמו [[התיישנות מכוונת]] ויש פחות [[עשה זאת בעצמך|עשייה עצמית]] או עזרה הדדית ויותר חליפין בשוק כך יש יותר עסקאות והתמ"ג אומר שהחברה בריאה יותר. בהתאם לכך הרס של [[מערכת מפזרת|מערכות מתפקדות]] שמספקות טיהור אוויר, תזונה, רוגע או בריאות והחלפתן על ידי מוצרים ושירותים מהשוק מצטייר בתמ"ג כדבר חיובי. פעולות שננקטות כדי להתמודד תופעות כמו פשיעה, [[השמנת יתר]] או עם [[זיהום]] שיכולות להתגבר עקב השפעות שונות של המערכת הכלכלית - נספרות במדד של התמ"ג כדבר חיובי.  

הרעיון לפיו הבריאות חברתית ואישית תלויה בכמות גדלה והולכת של צריכה, הוא דבר שנעוץ ביסודות התאוריה [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלית הנאו קלאסית]]. רעיון זה נתקף על ידי הכלכלן [[אירווינג פישר]] שטען שבהינתן כמות מספקת של [[הון|הון  אישי]], סמן לרווחה צריך להיות דווקא צריכה מינימלית. גם [[דיוויד קורטן]] טען שאין להסתכל על ההפיכה המואצת של משאבי טבע ל[[אשפה]] כאות לבריאות כלכלית, וכי מה שיש לעשות הוא לנסות להשיג את המירב במסגרת זרם קיים של משאבים.

הרעיון לפיו הבריאות חברתית ואישית תלויה בכמות גדלה והולכת של צריכה, הוא דבר שנעוץ ביסודות התאוריה [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלית הנאו-קלאסית]]. רעיון זה נתקף על ידי הכלכלן [[אירווינג פישר]] שטען שבהינתן כמות מספקת של [[הון|הון  אישי]], סמן לרווחה צריך להיות דווקא צריכה מינימלית. גם [[דיוויד קורטן]] טען שאין להסתכל על ההפיכה המואצת של משאבי טבע ל[[אשפה]] כאות לבריאות כלכלית, וכי מה שיש לעשות הוא לנסות להשיג את המירב במסגרת זרם קיים של משאבים.

כדי למדוד את הרווחה הכלכלית של אומה, כלכלנים מנסים לבצע סכימה או צבירה של הערך שמוצרים ושירותים שונים מספקים לאנשים שונים. הם עושים זאת על ידי חיבור של מחירים שונים של מוצרים כדי להעיד על ערכם החברתי. אבל לדברים רבים שחיוניים לתפקוד הכלכלי והחברתי (לדוגמה טיהור מים על ידי הטבע) אין מחיר שוק. לגברי מוצרים ושירותים אחרים למרות שיש מחיר שוק, קיימים [[כשלי שוק]], כך שהמחיר אינו מייצג [[יעילות פארטו]] בהקצאה.  

כדי למדוד את הרווחה הכלכלית של אומה, כלכלנים מנסים לבצע סכימה או צבירה של הערך שמוצרים ושירותים שונים מספקים לאנשים שונים. הם עושים זאת על ידי חיבור של מחירים שונים של מוצרים כדי להעיד על ערכם החברתי. אבל לדברים רבים שחיוניים לתפקוד הכלכלי והחברתי (לדוגמה טיהור מים על ידי הטבע) אין מחיר שוק. לגברי מוצרים ושירותים אחרים למרות שיש מחיר שוק, קיימים [[כשלי שוק]], כך שהמחיר אינו מייצג [[יעילות פארטו]] בהקצאה.  

מלבד בעיות של הקצאה יעילה, קיימות בעיות של חלוקה, ובמיוחד בעיה של [[הוגנות]] או שוויון בין דורות שונים. דבר שהוא אחד הבסיסים לשיקולים של [[קיימות]]. גם אם היה מתקיימת הקצה יעילה, הדבר לא מבטיח חלוקה הוגנת בין אלו החיים היום לבין הדורות הבאים. הרעיון של צמיחה כלכלית אינו מתייחס לכילוי של [[משאבים מתכלים]] ולהרס [[מערכות אקולוגיות]] כדבר שפוגע בדורות העתיד. במקום להתייחס לדברים אלה כהלוואה הם נחשבים כמענק.

מלבד בעיות של הקצאה יעילה, קיימות בעיות של חלוקה, ובמיוחד בעיה של [[הוגנות]] או שוויון בין דורות שונים. דבר שהוא אחד הבסיסים לשיקולים של [[קיימות]]. גם אם היה מתקיימת הקצה יעילה, הדבר לא מבטיח חלוקה הוגנת בין אלו החיים היום לבין הדורות הבאים. הרעיון של צמיחה כלכלית אינו מתייחס לכילוי של [[משאבים מתכלים]] ולהרס [[מערכות אקולוגיות]] כדבר שפוגע בדורות העתיד. במקום להתייחס לדברים אלה כהלוואה הם נחשבים כמענק.

ניתן לחלק את הביקורת על התמ"ג ל-3 סוגי עיוותים שמצויים בו. עיוותים אלה נובעים ישירות מהנחות יסודיות בתאוריה הכלכלית בתחום ה[[מיקרו כלכלה]] וה[[מאקרו כלכלה]].

ניתן לחלק את הביקורת על התמ"ג ל-3 סוגי עיוותים שמצויים בו. עיוותים אלה נובעים ישירות מהנחות יסודיות בתאוריה הכלכלית בתחום ה[[מיקרו-כלכלה]] וה[[מאקרו-כלכלה]].

===התמ"ג אינו מבחין בהבדלי הכנסה===

===התמ"ג אינו מבחין בהבדלי הכנסה===

==מדדים של הערכה סביבתית==

==מדדים של הערכה סביבתית==

בשנות ה-80 פיתח הכלכלן רוברט רפטו (Robert Repetto) יחד עם World Resources Institute את ההבנה כי יש צורך ב[[חשבונאות סביבתית]]. ([[מערכת לחשבונאות כלכלה וסביבה]]) SEEA שפותחה בשנת 1993 היתה מענה לכך. SEEA הוערכה מחדש בשנת 2003 ומכילה 3 קטגוריות של חשבונאות:

בשנות ה-80 פיתח הכלכלן רוברט רפטו (Robert Repetto) יחד עם World Resources Institute את ההבנה כי יש צורך ב[[חשבונאות סביבתית]]. ([[מערכת לחשבונאות כלכלה וסביבה]]) SEEA שפותחה בשנת 1993 הייתה מענה לכך. SEEA הוערכה מחדש בשנת 2003 ומכילה 3 קטגוריות של חשבונאות:

# חשבונאות של זרמים פיזיים ומעורבים.  

# חשבונאות של זרמים פיזיים ומעורבים.  

# חשבונאות של הגנה וניהול על הסביבה.  

# חשבונאות של הגנה וניהול על הסביבה.  

# חשבונאות נכסים במונחים פיסיים וכספיים.  

# חשבונאות נכסים במונחים פיזיים וכספיים.  

בתחילת הדרך החזון של חשבונאות סביבתית היה של "תמ"ג ירוק" אבל הבעיות המתודולוגיות היו קשות, בעיקר בהקשר של מתן ערכים כספיים ל[[שירותי המערכת האקולוגית]]. וכיום הכיוון שונה במקצת ומנסה לתת נתונים משלימים שיסייעו להערכת מדדים אחרים.   

בתחילת הדרך החזון של חשבונאות סביבתית היה של "תמ"ג ירוק" אבל הבעיות המתודולוגיות היו קשות, בעיקר בהקשר של מתן ערכים כספיים ל[[שירותי המערכת האקולוגית]]. וכיום הכיוון שונה במקצת ומנסה לתת נתונים משלימים שיסייעו להערכת מדדים אחרים.   

לטענתו, [[כלכלה|הכלכלה]] היא המחקר של הדרך בה אנשים מספקים את הצרכים והתאוות שלהם. היות והמערכת הכלכלית נמצאת בתוך [[ביוספרה|המערכת הסביבתית]], הרי ניתן לסכם את המערכת הכלכלית כך: זו מערכת שלוקחת מהסביבה שלה חומרים ואנרגיה, משתמשת בהם יחד עם עבודה והון כדי ליצור אמצעים לסיפוק הצרכים והרצונות של אנשים, ומחזירה חזרה לסביבה כמות שווה של מאסה בצורת פסולת. הסביבה מספקת גם זרם של שירותים לכלכלה על ידי אפשרות לקליטה הרחקה  וטיהור של הפסולת.  

לטענתו, [[כלכלה|הכלכלה]] היא המחקר של הדרך בה אנשים מספקים את הצרכים והתאוות שלהם. היות והמערכת הכלכלית נמצאת בתוך [[ביוספרה|המערכת הסביבתית]], הרי ניתן לסכם את המערכת הכלכלית כך: זו מערכת שלוקחת מהסביבה שלה חומרים ואנרגיה, משתמשת בהם יחד עם עבודה והון כדי ליצור אמצעים לסיפוק הצרכים והרצונות של אנשים, ומחזירה חזרה לסביבה כמות שווה של מאסה בצורת פסולת. הסביבה מספקת גם זרם של שירותים לכלכלה על ידי אפשרות לקליטה הרחקה  וטיהור של הפסולת.  

קומון מציע מדד ליעילות כלכלית סביבתית - והוא היחס בין זרם התפוקה של הסיפוק, לבין זרם התשומה הסביבתי

קומון מציע מדד ליעילות כלכלית סביבתית - והוא היחס בין זרם התפוקה של הסיפוק, לבין זרם התשומה הסביבתי: E=S/I. כאשר E היא היעילות, S היא הסיפוק המופק, ו-I הוא סך התשומות מהטבע (חומרים, אנרגיה, ושירותים).  

 

E=S/I כאשר E היא היעילות, S היא הסיפוק המופק, ו-I הוא סך התשומות מהטבע (חומרים, אנרגיה, ושירותים).  

קומון מעיר שזה לא מדד יחיד, אבל מדד חשוב. כיום [[הסביבה הטבעית]] היא משאב במחסור, כך שיש עניין בשאלה באיזו [[יעילות]] מנצלים משאב זה. כדי למדוד את הפריון לעובד או את יעילות העבודה במדינה מסויימת, ניתן להשתמש במדד של תמ"ג לנפש כדי לקבל הערכה גסה (שיש לה בעיות שונות כמו אי התחשבות בפנאי). קומון טוען שיש צורך בכלי נוסף של יעילות סביבתית, דבר שיעזור להבין את הפעילות הכלכלית ויסייע בניסיון להגיע ל[[פיתוח מקיים]].

קומון מעיר שזה לא מדד יחיד, אבל מדד חשוב. כיום [[הסביבה הטבעית]] היא משאב במחסור, כך שיש עניין בשאלה באיזו [[יעילות]] מנצלים משאב זה. כדי למדוד את הפריון לעובד או את יעילות העבודה במדינה מסויימת, ניתן להשתמש במדד של תמ"ג לנפש כדי לקבל הערכה גסה (שיש לה בעיות שונות כמו אי התחשבות בפנאי). קומון טוען שיש צורך בכלי נוסף של יעילות סביבתית, דבר שיעזור להבין את הפעילות הכלכלית ויסייע בניסיון להגיע ל[[פיתוח מקיים]].

ארגון ה-OECD, גם מתכנן להוציא מדד משלו למדידה אמיתית יותר של הרווחה החברתית והכלכלית. ניתן לראות רשימה של [http://www.oecd.org/document/7/0,2340,en_21571361_31938349_36043527_1_1_1_1,00.html מדדים שונים] הנשקלים לצורך העניין. כרגע ניראה שהכף נוטה לכיוון [[המדד הקנדי לרווחה]].

ארגון ה-OECD, גם מתכנן להוציא מדד משלו למדידה אמיתית יותר של הרווחה החברתית והכלכלית. ניתן לראות רשימה של [http://www.oecd.org/document/7/0,2340,en_21571361_31938349_36043527_1_1_1_1,00.html מדדים שונים] הנשקלים לצורך העניין. כרגע ניראה שהכף נוטה לכיוון [[המדד הקנדי לרווחה]].

ביוני 2007 נערך כנס עולמי באיסטנבול תחת הכותרת '[http://www.oecd.org/document/51/0,3343,en_21571361_31938349_37115187_1_1_1_1,00.html מדידה וטיפוח של קידמה חברתית]'. בסוף הכנס נחתמה '[http://www.oecd.org/dataoecd/0/24/39070305.pdf הצהרת איסטנבול]' על ידי נציגי ה-OECD, 'הועדה האיסלאמית', האום, והבנק העולמי. ההצהרה מכירה בכך שהתמ"ג אינו מספיק לתיאור מורכבות החברה ויש למצוא חלופה, חלופה שתייצג את ההתפתחות הכלכלית, הסביבתית והחברתית. עוד על הכנס [http://www.oecd.org/site/0,3407,en_21571361_31938349_1_1_1_1_1,00.html כאן].

ביוני 2007 נערך כנס עולמי באיסטנבול תחת הכותרת '[http://www.oecd.org/document/51/0,3343,en_21571361_31938349_37115187_1_1_1_1,00.html מדידה וטיפוח של קידמה חברתית]'. בסוף הכנס נחתמה '[http://www.oecd.org/dataoecd/0/24/39070305.pdf הצהרת איסטנבול]' על ידי נציגי ה-OECD, 'הוועדה האיסלאמית', האו"ם, והבנק העולמי. ההצהרה מכירה בכך שהתמ"ג אינו מספיק לתיאור מורכבות החברה ויש למצוא חלופה, חלופה שתייצג את ההתפתחות הכלכלית, הסביבתית והחברתית. עוד על הכנס [http://www.oecd.org/site/0,3407,en_21571361_31938349_1_1_1_1_1,00.html כאן].

22-11-08 ועדת האיחוד האירופי לכלכלה וחברה [http://www.beyond-gdp.eu/download/bgdp_AC_ces1669-2008_en.pdf מאמצת] את מסקנות ארגון "[http://www.beyond-gdp.eu/news.html מעבר לתמ"ג]".

22-11-08 ועדת האיחוד האירופי לכלכלה וחברה [http://www.beyond-gdp.eu/download/bgdp_AC_ces1669-2008_en.pdf מאמצת] את מסקנות ארגון "[http://www.beyond-gdp.eu/news.html מעבר לתמ"ג]".