שורה 66: |
שורה 66: |
| הדרך הכי קלה לקליטה להציג מידע על היער ותושביו הוא לסקור לפי קומות. כל אחד שהולך בתוך היער הולך בקומת הקרקע. אם הוא מטפס לגובה של 2-5 מטרים הוא מגיע לקומת השיחים והחלק התחתון של העצים. אם הוא מטפס לגובה של יותר מ 5 מטר הוא מגיע לקומה העליונה. ומספיק לחפור 2-3 סנטימטר כדי להגיע לקומה התת קרקעית. כל קומה היא עולם שלם ובכל אחת יש כל כך הרבה תופעות ותושבים מעניינים, ומפתיעים שעד עכשיו המדע עוד לא יודע את הכל! | | הדרך הכי קלה לקליטה להציג מידע על היער ותושביו הוא לסקור לפי קומות. כל אחד שהולך בתוך היער הולך בקומת הקרקע. אם הוא מטפס לגובה של 2-5 מטרים הוא מגיע לקומת השיחים והחלק התחתון של העצים. אם הוא מטפס לגובה של יותר מ 5 מטר הוא מגיע לקומה העליונה. ומספיק לחפור 2-3 סנטימטר כדי להגיע לקומה התת קרקעית. כל קומה היא עולם שלם ובכל אחת יש כל כך הרבה תופעות ותושבים מעניינים, ומפתיעים שעד עכשיו המדע עוד לא יודע את הכל! |
| [[תמונה:Floresta Alagada II.jpg|left|thumb|400px|שיט ביער טרופי באמזונס]] | | [[תמונה:Floresta Alagada II.jpg|left|thumb|400px|שיט ביער טרופי באמזונס]] |
− | === הקומה העליונה-קומת צמרות העצים === | + | |
| + | === הקומה העליונה-קומת צמרות העצים(בערך 116-10 מטר מעל פני הקרקע) === |
| הקומה הזאת היא הקומה שתופסת הכי הרבה נפח בגלל גובה וגודל העצים. למרות שזה פחות ידוע גובה העצים יכול להגיע ל 115.6 מטר-כמו בניין של יותר מ 30 קומות!{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9D סקווים]}} בקומה הזאת מתרחש רוב תהליך הפוטוסינטזה, התהליך שהוא הבסיס לחיים על כדור הארץ כולל היערות, כמובן. הפוטוסינטזה הוא תהליך בו הצמחים קולטים את אור השמש מהשמש, את הפחמן הדו חמצני מהאוויר, מים ומינרלים מהקרקע, ובעזרתם בונים את הגוף שלהם ומייצרים חמצן. כל בעלי החיים בעולם וגם האדם, אוכלים או צמחים או בעלי חיים שאוכלים צמחים ונושמים חמצן כך שהתהליך הזה מספק מזון ואפשרות לנשום. כל חלק ירוק בצמח-עלה, מחט, גבעול, מבצע פוטוסינטזה{{הערה|המרכז לטכנולוגיה חינוכית [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14094 מנין לצמחים חומרים לגידולם ]}}. רוב הפוטוסינטזה מתרחשת בקומה הזו כי היא כאמור הכי גדולה, בה נמצא רוב הגוף של העצים הבוגרים עם העלים והמחטים שלהם והיא גם הכי חשופה לשמש. | | הקומה הזאת היא הקומה שתופסת הכי הרבה נפח בגלל גובה וגודל העצים. למרות שזה פחות ידוע גובה העצים יכול להגיע ל 115.6 מטר-כמו בניין של יותר מ 30 קומות!{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9D סקווים]}} בקומה הזאת מתרחש רוב תהליך הפוטוסינטזה, התהליך שהוא הבסיס לחיים על כדור הארץ כולל היערות, כמובן. הפוטוסינטזה הוא תהליך בו הצמחים קולטים את אור השמש מהשמש, את הפחמן הדו חמצני מהאוויר, מים ומינרלים מהקרקע, ובעזרתם בונים את הגוף שלהם ומייצרים חמצן. כל בעלי החיים בעולם וגם האדם, אוכלים או צמחים או בעלי חיים שאוכלים צמחים ונושמים חמצן כך שהתהליך הזה מספק מזון ואפשרות לנשום. כל חלק ירוק בצמח-עלה, מחט, גבעול, מבצע פוטוסינטזה{{הערה|המרכז לטכנולוגיה חינוכית [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14094 מנין לצמחים חומרים לגידולם ]}}. רוב הפוטוסינטזה מתרחשת בקומה הזו כי היא כאמור הכי גדולה, בה נמצא רוב הגוף של העצים הבוגרים עם העלים והמחטים שלהם והיא גם הכי חשופה לשמש. |
| | | |
שורה 106: |
שורה 107: |
| קשורים לשורשים: בתים מיוחדים שבנויים על עצים] 20.04.2012, כלכליסט}}. | | קשורים לשורשים: בתים מיוחדים שבנויים על עצים] 20.04.2012, כלכליסט}}. |
| | | |
− | === קומת השיחים === | + | === קומת השיחים (בערך 10-3 מטר מעל פני הקרקע)=== |
| בקומה הזו מלבד העצים יש גם את השיחים ובני השיחים. למרות שלכאורה זה לא כל כך שונה מהקומה העליונה ההבדל הוא גדול. יש הבדל בין הצמחים וגם בין בעלי החיים המאכלסים אותה. אחד ההבדלים הוא שלקומה הזו מגיע פחות אור שמש. | | בקומה הזו מלבד העצים יש גם את השיחים ובני השיחים. למרות שלכאורה זה לא כל כך שונה מהקומה העליונה ההבדל הוא גדול. יש הבדל בין הצמחים וגם בין בעלי החיים המאכלסים אותה. אחד ההבדלים הוא שלקומה הזו מגיע פחות אור שמש. |
| | | |
שורה 118: |
שורה 119: |
| חלק מהקומה הזאת הם '''עצים צעירים''', כלומר עצים שעוד לא הגיעו לגובה מספיק כדי לעבור לקומה העליונה. לא מזמן הסתבר שהעצים הבוגרים עוזרים לצאצאים שלהם כאשר הם גדלים בקרבתם-הם מעבירים להם חומרי מזון דרך השורשים{{הערה|Derek Markham [https://www.treehugger.com/natural-sciences/trees-talk-each-other-and-recognize-their-offspring.html Trees talk to each other and recognize their offspring] 29.06.2016, Treehugger}}.. | | חלק מהקומה הזאת הם '''עצים צעירים''', כלומר עצים שעוד לא הגיעו לגובה מספיק כדי לעבור לקומה העליונה. לא מזמן הסתבר שהעצים הבוגרים עוזרים לצאצאים שלהם כאשר הם גדלים בקרבתם-הם מעבירים להם חומרי מזון דרך השורשים{{הערה|Derek Markham [https://www.treehugger.com/natural-sciences/trees-talk-each-other-and-recognize-their-offspring.html Trees talk to each other and recognize their offspring] 29.06.2016, Treehugger}}.. |
| | | |
− | === קומת הקרקע === | + | === קומת הקרקע (בערך 0-3 מטר מעל פני הקרקע)=== |
| בקומה הזו יש הכי הרבה תושבים מכל ממלכות החי והצומח וזה כולל את בני האדם. בקומה הזו נמצאים העצים והשיחים אבל חוץ מהם יש עוד את העשבוניים וגם הרבה פטריות. הפטריות קודם נחשבו לצמחים אבל עכשיו המדענים מגדירים אותם כממלכה מיוחדת כי הם לא מבצעים פוטוסינטזה כמו צמחים. הם מוציאים חומרי תזונה מוכנים מהסביבה. יש המון בעלי חיים: חרקים, דו חיים, זוחלים, ציפורים ויונקים. יש אוכלי צמחים ויש טורפים-בכל הגדלים. | | בקומה הזו יש הכי הרבה תושבים מכל ממלכות החי והצומח וזה כולל את בני האדם. בקומה הזו נמצאים העצים והשיחים אבל חוץ מהם יש עוד את העשבוניים וגם הרבה פטריות. הפטריות קודם נחשבו לצמחים אבל עכשיו המדענים מגדירים אותם כממלכה מיוחדת כי הם לא מבצעים פוטוסינטזה כמו צמחים. הם מוציאים חומרי תזונה מוכנים מהסביבה. יש המון בעלי חיים: חרקים, דו חיים, זוחלים, ציפורים ויונקים. יש אוכלי צמחים ויש טורפים-בכל הגדלים. |
| | | |
שורה 155: |
שורה 156: |
| '''ביצות''' הם שטח של קרקע עם הרבה מאוד מים בתוכה, משהו "באמצע" בין יבשה למים. הרבה זמן היה נהוג לחשוב שהביצות הם מטרד וצריך לסלק אותם. אבל עכשיו כאשר באמת סלקו חלק גדול מהביצות התברר שהם חיוניות: הם ממלאות הרבה תפקידים במערכת האקולוגית, מהוות בית להמון צמחים ובעלי חיים ובין השאר תורמות הרבה לקליטת הפחמן הדו חמצני העודף באטמוספרה: ובאמת חלק גדול מהפחמן הדו חמצני אשר נאגר ביערות הצפון נאגר בשטחי כבול, אשר הרבה פעמים נמצא בביצות. ה'''כבול''' הידוע גם כ Peat או Turf באנגלית או Торф ברוסית, הוא חומר אורגני שפורק חלקית ונמצא במקומות לחים כמו ביצות. המערכות האקולוגיות הכוללות הרבה כבול נחשבות לאפקטיביות ביותר בעולם לקיבוע פחמן ליחידת שטח{{הערה|Jaymi Heimbuch [http://www.treehugger.com/natural-sciences/30-fascinating-facts-about-the-boreal-forest.html 30 fascinating facts about the boreal forest] 16.08.2011 TreeHugger}}{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%9C כבול]}}{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Peat Peat]}}.החל מ 1997 החלו לציין את יום הביצות הבין לאומי, כדי לשמור עליהם{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99 יום הביצות הבינלאומי]}}. | | '''ביצות''' הם שטח של קרקע עם הרבה מאוד מים בתוכה, משהו "באמצע" בין יבשה למים. הרבה זמן היה נהוג לחשוב שהביצות הם מטרד וצריך לסלק אותם. אבל עכשיו כאשר באמת סלקו חלק גדול מהביצות התברר שהם חיוניות: הם ממלאות הרבה תפקידים במערכת האקולוגית, מהוות בית להמון צמחים ובעלי חיים ובין השאר תורמות הרבה לקליטת הפחמן הדו חמצני העודף באטמוספרה: ובאמת חלק גדול מהפחמן הדו חמצני אשר נאגר ביערות הצפון נאגר בשטחי כבול, אשר הרבה פעמים נמצא בביצות. ה'''כבול''' הידוע גם כ Peat או Turf באנגלית או Торф ברוסית, הוא חומר אורגני שפורק חלקית ונמצא במקומות לחים כמו ביצות. המערכות האקולוגיות הכוללות הרבה כבול נחשבות לאפקטיביות ביותר בעולם לקיבוע פחמן ליחידת שטח{{הערה|Jaymi Heimbuch [http://www.treehugger.com/natural-sciences/30-fascinating-facts-about-the-boreal-forest.html 30 fascinating facts about the boreal forest] 16.08.2011 TreeHugger}}{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%9C כבול]}}{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Peat Peat]}}.החל מ 1997 החלו לציין את יום הביצות הבין לאומי, כדי לשמור עליהם{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99 יום הביצות הבינלאומי]}}. |
| | | |
− | === הקומה התת-קרקעית === | + | === הקומה התת-קרקעית(בערך 0 עד -10 מטר מתחת לפני הקרקע) === |
| לא רבים יודעים על החיים בקומה הזו. למרות זאת זו קומה לא פחות חשובה מהקומות האחרות בין היתר כי בה נוצרת ונשמרת '''[[קרקע|קרקע פורייה]]'''. כדי שבאדמה יגדלו צמחים שבהם אנו תלויים מבחינת אוויר, מים, מזון, צריך שהאדמה תהיה לא חול מדברי אלה קרקע פורייה. היער נותן תנאים מצוינים להיווצרותה. את הקרקע הפורייה יוצרים חיידקים ופטריות-מקרואורגניזמים שאנו לא רואים בעין. הם מפרקים חומרים אורגניים המגיעים לאדמה מבעלי החיים ומהצמחים-כמו הפרשות, עלים שנפלו בשלכת, שאריות מזון, צמחים ובעלי חיים מתים, והופכים אותם לחומרים הנחוצים לצמחים ששותלים באדמה הזאת אחר כך. כך נוצרת קרקע פוריה. בקרקע הזאת יכולים שוב לגדול צמחים ואם יש צמחים אז יהיו גם בעלי חיים והם מייצרים שוב את החומרים האורגניים שמקבלים המיקרואורגניזמים כדי לפרק אותם וחוזר חלילה. | | לא רבים יודעים על החיים בקומה הזו. למרות זאת זו קומה לא פחות חשובה מהקומות האחרות בין היתר כי בה נוצרת ונשמרת '''[[קרקע|קרקע פורייה]]'''. כדי שבאדמה יגדלו צמחים שבהם אנו תלויים מבחינת אוויר, מים, מזון, צריך שהאדמה תהיה לא חול מדברי אלה קרקע פורייה. היער נותן תנאים מצוינים להיווצרותה. את הקרקע הפורייה יוצרים חיידקים ופטריות-מקרואורגניזמים שאנו לא רואים בעין. הם מפרקים חומרים אורגניים המגיעים לאדמה מבעלי החיים ומהצמחים-כמו הפרשות, עלים שנפלו בשלכת, שאריות מזון, צמחים ובעלי חיים מתים, והופכים אותם לחומרים הנחוצים לצמחים ששותלים באדמה הזאת אחר כך. כך נוצרת קרקע פוריה. בקרקע הזאת יכולים שוב לגדול צמחים ואם יש צמחים אז יהיו גם בעלי חיים והם מייצרים שוב את החומרים האורגניים שמקבלים המיקרואורגניזמים כדי לפרק אותם וחוזר חלילה. |
| | | |
שורה 168: |
שורה 169: |
| | | |
| על פי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]](ראו בספר שלו "התמוטטות", עמוד 433), באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה באדמות יער. קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של [[פריון חקלאי|פריון האדמה]]. לעומת זאת, ביער קצב ההיווצרות של הקרקע שווה או גובר על קצב הבלייה, כי קצב הבלייה איטי מאוד. כתוצאה מכך הקרקע ביערות לא מידלדלת ולפעמים אפילו גדלה. | | על פי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]](ראו בספר שלו "התמוטטות", עמוד 433), באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה באדמות יער. קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של [[פריון חקלאי|פריון האדמה]]. לעומת זאת, ביער קצב ההיווצרות של הקרקע שווה או גובר על קצב הבלייה, כי קצב הבלייה איטי מאוד. כתוצאה מכך הקרקע ביערות לא מידלדלת ולפעמים אפילו גדלה. |
| + | |
| + | שכבת הקרקע הפורייה היא רק בעובי של כמה עשרות סנטימטרים. אבל החיים בקומה הזו נמצאים גם מתחת כי בעלי חיים שונים חופרים מחילות בעומק של עד כמה מטרים מתחת לפני הקרקע. |
| | | |
| מלבד היצורים האלה יש עוד יצורים קטנים הנחוצים לנו החיים באדמה. פה צריך קודם כל להזכיר את '''הנמלים''' המווסתים את התרבות החרקים אשר ללא הנמלים היו אוכלים את היער. | | מלבד היצורים האלה יש עוד יצורים קטנים הנחוצים לנו החיים באדמה. פה צריך קודם כל להזכיר את '''הנמלים''' המווסתים את התרבות החרקים אשר ללא הנמלים היו אוכלים את היער. |