שינויים

החקלאות כשלעצמה, גידול בעלי חיים וצמחים היא בעלת יתרונות רבים ויכולה אפילו להועיל לסביבה: פירות גדולים יותר, בכמות גדולה יותר, גם לא בעונת ההבשלה מפחיתם את צריכת הבשר, לדוגמה. רוב הצמחים שאנחנו אוכלים היו הרבה פחות טעימים והרבה יותר קטנים לפני החקלאות, קשה היה להיות שבעים מהם. התלות רק בלקט, הציד והדיג גרמה לרעב כל פעם כאשר בגלל מזג אוויר שונה או הגירה השתנתה משמעותית תפוצת בעלי החיים והצמחים. הצמחים ובעלי החיים גם לא זמינים בכל העונות ולדוגמה באזור [[יערות הצפון]] קשה היה להתקיים בלי חקלאות בחורף כאשר רוב בעלי החיים ישנים או עוזבים והנהרות והקרקע מכוסה שלג וקרח. לכן המעבר עצמו לחקלאות הביא ליתרונות רבים. אבל חקלאות שלא מנוהלת בצורה נכונה מסבה נזק רב, וכבר בתקופה הטרום-תעשייתית האנשים גרמו נזק רב בניהול חקלאות באופן לא מקיים.

החקלאות כשלעצמה, גידול בעלי חיים וצמחים היא בעלת יתרונות רבים ויכולה אפילו להועיל לסביבה: פירות גדולים יותר, בכמות גדולה יותר, גם לא בעונת ההבשלה מפחיתם את צריכת הבשר, לדוגמה. רוב הצמחים שאנחנו אוכלים היו הרבה פחות טעימים והרבה יותר קטנים לפני החקלאות, קשה היה להיות שבעים מהם. התלות רק בלקט, הציד והדיג גרמה לרעב כל פעם כאשר בגלל מזג אוויר שונה או הגירה השתנתה משמעותית תפוצת בעלי החיים והצמחים. הצמחים ובעלי החיים גם לא זמינים בכל העונות ולדוגמה באזור [[יערות הצפון]] קשה היה להתקיים בלי חקלאות בחורף כאשר רוב בעלי החיים ישנים או עוזבים והנהרות והקרקע מכוסה שלג וקרח. לכן המעבר עצמו לחקלאות הביא ליתרונות רבים. אבל חקלאות שלא מנוהלת בצורה נכונה מסבה נזק רב, וכבר בתקופה הטרום-תעשייתית האנשים גרמו נזק רב בניהול חקלאות באופן לא מקיים.

לפני המעבר לחקלאות [[בני האדם]] היו [[ציידים לקטים|ציידים, לקטים ודייגים]] במשך מאות אלפי שנים. כלומר, הם צדו בעלי חיים יבשתיים, דגו דגים, ולקטו פירות, ירקות, פטריות, דגנים ושאר מזון צמחוני. הפעילות הזאת הייתה בעלת השפעה יחסית קטנה על הסביבה בהשוואה להרס שחולל האדם אחר כך. עם זאת יש כיום עדויות לציד נרחב בתקופת התפשטות האדם הנבון וככל הנראה התפשטות האדם הובילה להכחדת מיני בעלי חיים גדולים במקומות שונים בגלובוס. כולל לדוגמה הכחדת הפילים מישראל ואולי גם הכחדת הממותה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Mammoth#Extinction Mammoth Extinction]}}. מצד שני השיטות האלה הביאו גם תועלת: איסוף עץ מת למדורות עוזר למנוע סכנת שרפות.

לפני המעבר לחקלאות [[בני האדם]] היו [[ציידים לקטים|ציידים, לקטים ודייגים]] במשך מאות אלפי שנים. כלומר, הם צדו בעלי חיים יבשתיים, דגו דגים, ולקטו פירות, ירקות, פטריות, דגנים ושאר מזון צמחוני. הפעילות הזאת הייתה בעלת השפעה יחסית קטנה על הסביבה בהשוואה להרס שחולל האדם אחר כך. עם זאת יש כיום עדויות לציד נרחב בתקופת התפשטות האדם הנבון וככל הנראה התפשטות האדם הובילה להכחדת מיני בעלי חיים גדולים במקומות שונים בגלובוס. כולל לדוגמה הכחדת הפילים מישראל ואולי גם הכחדת הממותה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Mammoth#Extinction Mammoth Extinction]}}. מצד שני השיטות האלה הביאו גם תועלת: איסוף עץ מת למדורות עוזר למנוע סכנת שרפות.

גם אילוף בעלי החיים התחיל לפני המעבר לחקלאות: הכלב אולף הרבה לפני כן אבל הוא שימש בעיקר לציד. אם זאת זה לימד את בני האדם כיצד לאלף בעלי חיים{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%91_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA כלב הבית]}}.

גם אילוף בעלי החיים התחיל לפני המעבר לחקלאות: הכלב אולף הרבה לפני כן אבל הוא שימש בעיקר לציד. אם זאת זה לימד את בני האדם כיצד לאלף בעלי חיים{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%91_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA כלב הבית]}}.

 

כבר השיטות האלה לצד תועלות שונות הסבו נזק רב, שהיה יכול להימנע בניהול צודק יותר ביחס לסביבה. פרוט קצר של הסיבות לתועלת ולנזק:  

 

''כבר השיטות האלה לצד תועלות שונות הסבו נזק רב, שהיה יכול להימנע בניהול צודק יותר ביחס לסביבה. פרוט קצר של הסיבות לתועלת ולנזק:'''''

'''1. עזרה לצמחים האכילים לצמוח''' היא אולי השיטה הכי טובה לשפר את התפוקה של הצמחים האלה והכי לא מזיקה. שימוש בהפרשות טבעיות של בני אדם או כלבים כדשן, השקיה במיוחד עם זה ליד נהר איננה משנה את הסביבה באופן שיכול להזיק לה. העברה של קרקע הקרובה יותר לנהר ולכן פוריה יותר תוך עקירת הצמחים שהיו קודם על הקרקע הזו, מזיקה.

'''1. עזרה לצמחים האכילים לצמוח''' היא אולי השיטה הכי טובה לשפר את התפוקה של הצמחים האלה והכי לא מזיקה. שימוש בהפרשות טבעיות של בני אדם או כלבים כדשן, השקיה במיוחד עם זה ליד נהר איננה משנה את הסביבה באופן שיכול להזיק לה. העברה של קרקע הקרובה יותר לנהר ולכן פוריה יותר תוך עקירת הצמחים שהיו קודם על הקרקע הזו, מזיקה.

'''7. סילוק בעלי חיים וצמחים מזיקים לבעלי החיים והצמחים האכילים עם נעשה נכון יכול להיעשות ללא נזק לסביבה.''' לדוגמה כיסוי עצים ברשת בזמן הבשלת הפרות, גדר או תעלת מים המונעת ממכרסמים לחדור, העתקה של הצמחים המתחרים למקום אחר. לעומת זאת השמדת כל הצמחים ובעלי החיים אשר מפריעים לצבירת כמה שיותר צמחים ובעלי חיים אכילים גרמה לבעיות גדולות. כאשר מונעים מחרק מסוים לגשת לפרי מסוים יש סיכוי שילמד לאכול פרי אחר. אלה שילמדו יעמידו יותר צאצאים והתכונה תעבור אליהם. לעומת זאת כאשר משמידים חרק כזה אלה שישרדו יהיו החרקים שיודעים הכי טוב להסתתר, המתרבים בקצב הכי גדול, הפחות רגישים לאמצעי הדברה. למעשה בשיטה הזו נוצרו מזיקים כמו לדוגמה חיפושית הקולורדו המפורסמת - החיפושית הזאת ודם הייתה פשוט חיפושית שאכלה צמחים כמו תפוחי אדמה, וכאשר שתלו הרבה מאוד תפוחי אדמה היא החלה לאכול אותם. אחרי שהחלו להיאבק בה באמצעות רעל וכד' היא החלה להעמיד צאצאים רבים יותר פתחה מנגנוני התגוננות מרעלים וכך הלאה(המקרה של החיפושית מקולורדו קרה כבר מאוחר יותר בתקופה התעשייתית. אבל גם יתר המזיקים התפתחו בשיטה דומה).

'''7. סילוק בעלי חיים וצמחים מזיקים לבעלי החיים והצמחים האכילים עם נעשה נכון יכול להיעשות ללא נזק לסביבה.''' לדוגמה כיסוי עצים ברשת בזמן הבשלת הפרות, גדר או תעלת מים המונעת ממכרסמים לחדור, העתקה של הצמחים המתחרים למקום אחר. לעומת זאת השמדת כל הצמחים ובעלי החיים אשר מפריעים לצבירת כמה שיותר צמחים ובעלי חיים אכילים גרמה לבעיות גדולות. כאשר מונעים מחרק מסוים לגשת לפרי מסוים יש סיכוי שילמד לאכול פרי אחר. אלה שילמדו יעמידו יותר צאצאים והתכונה תעבור אליהם. לעומת זאת כאשר משמידים חרק כזה אלה שישרדו יהיו החרקים שיודעים הכי טוב להסתתר, המתרבים בקצב הכי גדול, הפחות רגישים לאמצעי הדברה. למעשה בשיטה הזו נוצרו מזיקים כמו לדוגמה חיפושית הקולורדו המפורסמת - החיפושית הזאת ודם הייתה פשוט חיפושית שאכלה צמחים כמו תפוחי אדמה, וכאשר שתלו הרבה מאוד תפוחי אדמה היא החלה לאכול אותם. אחרי שהחלו להיאבק בה באמצעות רעל וכד' היא החלה להעמיד צאצאים רבים יותר פתחה מנגנוני התגוננות מרעלים וכך הלאה(המקרה של החיפושית מקולורדו קרה כבר מאוחר יותר בתקופה התעשייתית. אבל גם יתר המזיקים התפתחו בשיטה דומה).

 

ההשלכות החברתיות השליליות של חקלאות שאיננה בת קיימא נבעו קודם כל מ 2 מהמאפיינים שלה: התפשטות הדעה שצריך לצבור כמה שיותר רכוש אפילו אם זה עולה בהרג וסבל מיותר של בעלי החיים וצמצום המערכות האקולוגיות שנתנו חיים לבני האדם.

 

'''ההשלכות החברתיות השליליות של חקלאות שאיננה בת קיימא נבעו קודם כל מ 2 מהמאפיינים שלה: התפשטות הדעה שצריך לצבור כמה שיותר רכוש אפילו אם זה עולה בהרג וסבל מיותר של בעלי החיים וצמצום המערכות האקולוגיות שנתנו חיים לבני האדם.'''

ובאמת אנשים שהחליטו שהם רוצים לצבור שמה שיותר רכוש החלו לקחת אותו בכוח מאחרים. כאשר הקרקע הידלדלה וכבר לא היה מספיק מקום עם קרקע פורייה בתוך השטח שתפש עם מסוים הוא התחיל להתנפל על עם אחר. זה קרה גם אצל אלה שעסקו בעיקר בגידול צמחים וגם אצל הנוודים שעסקו בעיקר בגידול בעלי חיים. מלחמות עם עמים אחרים הובילו בדרך כלל גם לדיכוי של העם בתוך המדינה. כאשר חלק גדול מהתבואה נלקחה מהעם על ידי בעלי עבדים, פאודלים וכדומה, הדבר הביא לכמעט רעב כרוני, ולרעב אמתי בשנות בצורת, שיטפון או מפגעי טבע אחרים כי החקלאים לא היו יכולים לעשות מלאי לשעת חירום. זה הביא גם לכך שהחקלאים היו צריכים לעבוד הרבה יותר קשה, כדי להאכיל גם את הפאודלים ובעלי העבדים. מכיון שאת החקלאים המשועבדים או החצי משועבדים החזיקו בתנאים ירודים מבחנה הגיינית(כלומר הם חיו בסביבה מטונפת) ובצפיפות גדולה, למגפות היה קל יותר להתפשט.

ובאמת אנשים שהחליטו שהם רוצים לצבור שמה שיותר רכוש החלו לקחת אותו בכוח מאחרים. כאשר הקרקע הידלדלה וכבר לא היה מספיק מקום עם קרקע פורייה בתוך השטח שתפש עם מסוים הוא התחיל להתנפל על עם אחר. זה קרה גם אצל אלה שעסקו בעיקר בגידול צמחים וגם אצל הנוודים שעסקו בעיקר בגידול בעלי חיים. מלחמות עם עמים אחרים הובילו בדרך כלל גם לדיכוי של העם בתוך המדינה. כאשר חלק גדול מהתבואה נלקחה מהעם על ידי בעלי עבדים, פאודלים וכדומה, הדבר הביא לכמעט רעב כרוני, ולרעב אמתי בשנות בצורת, שיטפון או מפגעי טבע אחרים כי החקלאים לא היו יכולים לעשות מלאי לשעת חירום. זה הביא גם לכך שהחקלאים היו צריכים לעבוד הרבה יותר קשה, כדי להאכיל גם את הפאודלים ובעלי העבדים. מכיון שאת החקלאים המשועבדים או החצי משועבדים החזיקו בתנאים ירודים מבחנה הגיינית(כלומר הם חיו בסביבה מטונפת) ובצפיפות גדולה, למגפות היה קל יותר להתפשט.

הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מפרט את התפתחות החקלאות בספר [[רובים, חיידקים ופלדה (ספר)|רובים חיידקים ופלדה]]. וכן הדברים מפורטים בספר [[קיצור תולדות האנושות]] של [[יובל נוח הררי]]. בעיות בחקלאות של חברות עתיקות מופיעות בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] של [[ג'ארד דיימונד]].  

הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מפרט את התפתחות החקלאות בספר [[רובים, חיידקים ופלדה (ספר)|רובים חיידקים ופלדה]]. וכן הדברים מפורטים בספר [[קיצור תולדות האנושות]] של [[יובל נוח הררי]]. בעיות בחקלאות של חברות עתיקות מופיעות בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] של [[ג'ארד דיימונד]].  

'''דוגמאות לחקלאות בת קיימא בתקופה הפרה-תעשייתית'''

'''<big>דוגמאות לחקלאות בת קיימא בתקופה הפרה-תעשייתית</big>'''

במהלך הזמן האנשים שמו לב לאובדן פוריות הקרקע ולשאר האפקטים השליליים של החקלאות וניסו לעשות משהו בנידון. השיטה הכי נפוצה הייתה שמיטה, כלומר לתת לקרקע לנוח לזמן מה. בתנך ציוו לתת לאדמה לנוח פעם ב 7 שנים. דרך אחרת לממש שיטה זו הייתה שיטת "שלוש השדות", כלומר שליש מהשדות זורעים בחיטה שליש בצמח אחר כמו כוסמת ושליש משאירים במנוחה. החלק שמשאירים במנוחה מתכסה בעשב שמשמש כדשן טבעי לשנה הבאה ומגן על הקרקע. בשנה הבאה מחליפים את החלקות: החלקה שנחה בשנה שעברה נזרעת וחלקה אחרת נחה. שיטה זו בו זמנית נותנת לאדמה איזה שהוא מגוון מינים כלומר כל פעם נשתל צמח אחר בשונה מהמונוקולטורה{{הערה|"מעדון לחקלאות טבעית" ברוסית[http://plodorodie.ru/agriculture/vysokie-urozhai-minimum-zatrat-nikakoi-khimii-eto-organicheskoe-zemledelie Высокие урожаи, минимум затрат, никакой «химии» — это органическое земледелие] 31.05.2012}}.

במהלך הזמן האנשים שמו לב לאובדן פוריות הקרקע ולשאר האפקטים השליליים של החקלאות וניסו לעשות משהו בנידון. השיטה הכי נפוצה הייתה שמיטה, כלומר לתת לקרקע לנוח לזמן מה. בתנך ציוו לתת לאדמה לנוח פעם ב 7 שנים. דרך אחרת לממש שיטה זו הייתה שיטת "שלוש השדות", כלומר שליש מהשדות זורעים בחיטה שליש בצמח אחר כמו כוסמת ושליש משאירים במנוחה. החלק שמשאירים במנוחה מתכסה בעשב שמשמש כדשן טבעי לשנה הבאה ומגן על הקרקע. בשנה הבאה מחליפים את החלקות: החלקה שנחה בשנה שעברה נזרעת וחלקה אחרת נחה. שיטה זו בו זמנית נותנת לאדמה איזה שהוא מגוון מינים כלומר כל פעם נשתל צמח אחר בשונה מהמונוקולטורה{{הערה|"מעדון לחקלאות טבעית" ברוסית[http://plodorodie.ru/agriculture/vysokie-urozhai-minimum-zatrat-nikakoi-khimii-eto-organicheskoe-zemledelie Высокие урожаи, минимум затрат, никакой «химии» — это органическое земледелие] 31.05.2012}}.