47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
ויקי דיון היא מערכת ויקי אשר תפקידה לאפשר דיון מסודר וענייני בין אנשים בעלי דעות שונות.
ויקי דיון היא מערכת דמויית ויקי אשר תפקידה לאפשר דיון מסודר וענייני בין אנשים בעלי דעות שונות.
אנחנו מכירים את הפורום, הבלוג והויקימדיה ככלים לתקשורת בין אישית. אף אחד מהכלים האלה לא מאפשר תקשורת איכותית ועמוקה בין משתתפים רבים הבאים מדעות שונות, ורוצים לקיים דיון שמטרתו הגעה להבהרה של שטחי אי ההסכמה במקרה הרע, והגעה לאיזה החלטות או מוסכמות במקרה הטוב.
==רקע==
==רקע==
מאז פרוץ מלחמת לבנון השניה, מתכתבים בבלוגספירה פרו ישראלים עם פרו לבנונים. חלקם עושה זאת רק כדי להעביר מסרי נאצה, הרוב שואלים שאלות, מהגגים או מנסים לתקשר עם "הצד השני". הבעיה היא שגם כאשר שני הצדדים מעוננינים בתקשורת ובדיון פורה, התוצאה היא בדרך כלל הרבה מלל ומעט תקשורת.
מאז פרוץ מלחמת לבנון השניה, מתכתבים בבלוגספירה פרו ישראלים עם פרו לבנונים. חלקם עושה זאת רק כדי להעביר מסרי נאצה, הרוב שואלים שאלות, מהגגים או מנסים לתקשר עם "הצד השני". הבעיה היא שגם כאשר שני הצדדים מעוננינים בתקשורת ובדיון פורה, התוצאה היא בדרך כלל הרבה מלל ומעט תקשורת.
תופעה זו אינה ייחודית לסכסוך האחרון, אפשר לתת לדגומה את הויכוח המתמשך בין ימין ושמאל כלכלי. ויכוחים בין דתיים לחילונים, ליברלים ושמרנים וכו'. מובן שלא כל הויכוחים הם בין שני צדדים בלבד.
תופעה זו אינה ייחודית לסכסוך האחרון, אפשר לתת דוגמאות נוספות: את הויכוח המתמשך בין ימין ושמאל כלכלי. ויכוחים בין דתיים לחילונים, ליברלים ושמרנים וכו'. מובן שלא כל הויכוחים הם בין שני צדדים בלבד.
בדיון אנושי יש בדרך כלל חילופי דברים המערבבים: הנחות יסוד, עובדות, השערות, דעות קדומות, מוסכמות מדעיות, מחקרים וסקרים, נסיון אישי, הקשים לוגים, ערכים והעדפות.
כלי הדיון שיש בידנו אינם טובים מספיק. החלק הראשון של מאמר זה ינסה להסביר את היתרונות והמגבלות של הכלים הקיימים. מי שרוצה תאור קצר של המערכת יכול לקפוץ ישר לחלק השני.
==הבעיות בכלי הדיון הקיימים==
==האופי של כלי הדיון הקיימים==
היסטורית, יש בידי בני האדם כמה מדיות או כלי תקשורת, כשלכל אחד מהם יתרונות וחסורונות משלו. המדיה דרכה מועברת התקשורת משפיעה מאוד על אופן הדיון. כמה דוגמאות.
===תקשורת ישירה===
* דיבור- מאפשר תקשורת דו סיטרית טובה, אבל בעייתי ככל שמספר המשתתפים גדל. מקשה על התעמקות בנושאים.
היסטורית, יש בידי בני האדם כמה מדיות או כלי תקשורת, כשלכל אחד מהם יתרונות וחסרונות משלו. המדיה דרכה מועברת התקשורת משפיעה מאוד על אופן הדיון. כמה דוגמאות:
* הרצאה - מאשפר תקשורת עם קבוצה גדולה, אבל בכיוון אחד בעיקר. מצריך איסוף משתתפים במקום וזמן, דבר המקשה על פיתוח ואיסוף מידע חדש.
* '''דיבור'''- מאפשר תקשורת דו סיטרית טובה, אבל בעייתי ככל שמספר המשתתפים גדל. מקשה על התעמקות בנושאים, בגלל הקושי לחזור אחורה, או לרדת לעומק של מושג ואז לחזור לחוט הטיעון המקורי.
* טלווזיה - מאפשר תקשרות המונית, אבל בכיוון אחד בלבד, בגלל יוקר ההפקה, חשש מהשפעה של בעלי ממון על התכנים.
* '''הרצאה''' - מאפשרת תקשורת עם קבוצה גדולה, אבל בכיוון אחד בעיקר, עם "חוט" טיעונים שנבנה מראש. מצריך איסוף משתתפים במקום וזמן, דבר המקשה על פיתוח ואיסוף מידע חדש.
* ספר - מאפשר פיתוח איטי ועמוק של רעיון והפצתו ברבים, אבל גם הוא- חד סטרי (יש דיון מרובה אבל הוא איטי מאוד).
*'''סדנה''' - מעין נסיון לשלב בין דיבור לבין הרצאה. יש צורך בתאום זמן ומקום, יש צורך במנחה. התעמקות באה על חשבון מגוון דעות, בגלל זמן קצוב. כמו דיבור - קשה גם להתעמק וגם לשמור על חוט טיעון.
* פורום - הפורום מאפשר תקשורת רב משתתפים. הצרה שפורומים נוטים להתדברות הדיון (דיון שמתחיל בנושא אחד מתפצל לכמה נושאים או מוסט לנושא אחר). היות ובפורום מי שמגיב לאט תגובתו אינה נצפית, הפורום מתגמל אמירות מכעיסות ומהירות, על פני אמירות מרגיעות או ואיטיות.
==תקשרות כתובה==
* חוזה משפטי - חוזה משפטי בין שני צדדים מנסה להבהיר מהן נקודות ההסכמה והמחלוקת. אלא שהוא אינו קריא עבור רוב האנשים.
* '''חוזה משפטי''' - חוזה משפטי בין שני צדדים מנסה להבהיר מהן נקודות ההסכמה והמחלוקת. אלא שהוא אינו קריא עבור רוב האנשים. צרכיו צרים מידי.
* ויקיפדיה - הויקי הוא כנראה אמצעי התקשורת הטוב ביותר בכל הנוגע לקרבה לויקי דיון. היכולת לפצל ולאחד דיונים, להגיב לדיונים לאחר זמן, ולבצע עריכות, מאפשר (לפחות טכנית) תקשורת רב ערוצית, קיום דיון מסודר ובלתי מתלהם.
* '''מכתב''' - מכתב (או שיר) הוא צורת התקשורת הבין אישית שבה ניתן להגיע לעומק הגדול ביותר בגלל הקשר החד צדדי. מצד שני. הקשר הוא חד צדדי. ומצד שלישי, מכתב מיועד למעט אנשים.
===תקשורת המונים===
* '''ספר''' - מאפשר פיתוח איטי ועמוק של רעיון והפצתו ברבים, אבל הדיון הוא חד סטרי -ייתכן דיון מרובה משתתפים כאשר כל ספר עונה לחברו, אבל דיון כזה הוא איטי מאוד. מי שמצטרף לדיון באמצע צריך לקרוא כמות חומר לא הגיונית.
* '''טלווזיה''' - מאפשרת תקשרות המונית, אבל גם כאן - בכיוון אחד בלבד. בגלל יוקר ההפקה, יש השפעה של בעלי ממון על התכנים. כמו במגבלות של סדנה, היכולת לקיים דיון היא במקרה הטוב במצב של מראיין ומרואיין, או פנל של כמה מומחים. קושי אובייקטיבי להרחיב רעיונות בגלל מגבלות זמן, רייטינג ופניה למחנה הנמוך.
*'''עיתונות כתובה''' - שילוב בין המידיות הטלווזיונית לבין עומק גדול יותר שנותנת המילה הכתובה. גם כאן, בגלל שיקולי כלכלה, קשה להרחיב רעיונות, ויש השפעה של בעלי ממון.
==תקשורת באינטרנט==
האינטרנט מאפשר בפעם הראשונה, מבחינה טכנית קיום של דיון בעל משתתפים רבים, בלי מגבלות של זמן ומרחב , מצד אחד (בניגוד לתקשורת הישירה), ומצד שני תקשורת של שידור וקליטה בין כל השותפים לדיון (בניגוד לתקשורת ההמונים שבה יש שידור על ידי מעטים וקליטה על ידי רבים). אבל הכלים שיש לנו עד כה באינטרנט אינם מייטביים לקיום דיונים.
* '''פורום''' - הפורום מאפשר תקשורת רב משתתפים. הצרה שפורום נוטה לבדר את הדיון (דיון שמתחיל בנושא אחד מתפצל לכמה נושאים או מוסט לנושא אחר). היות ובפורום מי שמגיב לאט תגובתו אינה נצפית, הפורום מתגמל אמירות מכעיסות ומהירות, על פני אמירות מרגיעות או איטיות. אין יכולת עריכה לאחור.
*'''בלוג''' - הבלוג הוא המקביל של כיכר העיר או המכתב או הספר. צרתו של הבלוג הוא שהוא אישי מאוד. כמו בפורום, אין יכולות עריכה אחורה. הבלוג והפורום הם מקומות לכתוב עוד ועוד, אבל זה לאו דווקא תורם לאיכות הדיון.
* '''ויקיפדיה''' - הויקי הוא כנראה אמצעי התקשורת הטוב ביותר בכל הנוגע לקרבה לויקי דיון. היכולת לפצל ולאחד דיונים, להגיב לדיונים לאחר זמן, ולבצע עריכות, מאפשר (לפחות טכנית) תקשורת רב ערוצית, קיום דיון מסודר ובלתי מתלהם. ויקי הוא טכנולוגיה כללית שויקיפדיה היא אחד היישומים שלה. אבל אין הכרח שזה יהיה היישום היחידי.
יחד עם זאת גם לויקי חסרים מספר תכונות כדי שהו יאפשר באופן קל יותר את דיון בין צדדים שהשקפת העולם ו\או האינטרסים שלהם שונים.
יחד עם זאת גם לויקי חסרים מספר תכונות כדי שהו יאפשר באופן קל יותר את דיון בין צדדים שהשקפת העולם ו\או האינטרסים שלהם שונים.